עודד שלומות
אני מרגישה בנוח בבית הכנסת גם אם אינני מונעת מאמונה אלא יותר ממסורת וקהילתיות.
אני מרגישה בנוח בבית הכנסת גם אם אינני מונעת מאמונה אלא יותר ממסורת וקהילתיות.
הקהילה המסורתית אינה כאן כדי לעשות נפשות לדת ולאמונה היהודית. היא קיימת כדי לשמש מקום
שונה ונגיש לקהל הרחב, ליהדות פתוחה ושפויה.
אנו זקוקים לאנשים רבים ופתוחים, במיוחד למשפחות צעירות שיצטרפו אלינו.
**
פוסט מרגש של ראש המועצה סיון יחיאלי ברשת החברתית, רשמיו מבר המצווה לילד המיוחד שנערכה לפני כשבוע בבית הכנסת של המניין המשפחתי המסורתי, קבלת שבת בה חברה אלינו אורחת, תושבת המקום שספרה בהתרגשות והתפעמות שזו לה הפעם הראשונה בתפילה בבית כנסת ונגיעה בסידור תפילות, בצרוף לשיח פנימי על חשיבותה, תפקידה ותפקודה של קהילתנו בכפר – מביאים אותי לכתוב מה אני רואה בקהילה המסורתית שלנו.
נולדתי יהודייה; גדלתי וחונכתי על ברכיה של הציונות ורעיונותיה של מפלגת הפועלים, ועל ערכי תרבות אוניברסאליים, יושר שוויון, אהבה וכבוד לזולת ועל החלק הקטן של המסורת היהודית שהביאו הורי עמם מארצות מוצאם.
הדת והאמונה לא היו במרכז העניינים. לבתי כנסת נכנסתי רק כאשר מי מבני משפחתי חגג בר מצווה ורק כדי לשמוע את הנער ממלא את חלקו בטקס. זאת כמובן תוך הדרת הנשים והסתרתן מאחורי מחיצות.
רק סביב בר המצווה של בני הבכור, כשחיפשתי בית כנסת מתאים שבו אני ובנות משפחתי נחגוג יחד עם כולם, הגעתי לקהילה הקונסרבטיבית "מוריה" בחיפה. הוסבר לי שבר מצווה איננו אירוע של יום אחד, שאנו נדרשים להיות חברי הקהילה למשך שנה לפחות וזה כולל השתתפות בתפילות שישי ושבת כדי שנכיר את הרב ואת חברי הקהילה, והם אותנו ושנלמד את התפילות, השירים והטקס. אני אסירת תודה על דרישה זו, כי נתנה לנו תחושת שייכות, קרבה אותנו אל בית הכנסת, הקהילה ונוסח התפילות והוסיפה משמעות לחוויה המיוחדת שחווינו. קיבלנו כלים בעזרתם נוכל תמיד למצוא את עצמנו בכל קהילה יהודית בכל אשר נלך.
הקהילה המסורתית כאן בכפר ורדים, בה אנו חברים פעילים היא חלק מההווי שלנו. אני שמחה לחוויות שכאישה לא הייתי זוכה להן בשום זרם דתי אורתודוכסי: להיות חלק ממניין בתפילה שוויונית, לעלות לתורה ואף לקרוא בה בטעמי המקרא. אני מרגישה בנוח בבית הכנסת גם אם אינני מונעת מאמונה אלא יותר ממסורת וקהילתיות.
כידוע, יש ביהדות תנועות וזרמים בנוסף לזרם האורתודוכסי, המצליחים לשמור על רבים מבני עמנו, כיהודים. לעניות דעתי היה העם היהודי קטן היום בהרבה אלמלא קמו התנועות והזרמים הללו. לצערי, במדינת ישראל כתוצאה מיחסי דת/מדינה יש לזרם האורתודוכסי כוח פוליטי ויכולת לא לאפשר שינויים ובכך לגרום לרבים להתרחק מכל הקשור לדת, עובדה שעלולה לגרום לפילוג ונזק לא ישוער לעתיד העם היהודי בגולה ובישראל.
התנועות המסורתית והרפורמית בארץ ובעולם מנסות כל דרך אפשרית כדי למנוע אסון זה, בהתאימן את עצמן לימינו אלה. אין פלא שדווקא בתקופה זו, כשמצד אחד יש נטייה גוברת לקיצוניות דתית ולאומנית, גדל והולך בארץ מספרן של הקהילות המסורתיות והרפורמיות וגדל מספר חבריהן. רבים מרגישים צורך להתחבר ליהדות, אך אינם מוכנים לקבל את הכפייה של הממסד הדתי אורתודוכסי והרבנות.
כפר ורדים מוגדר כישוב "חילוני פלורליסטי", אך לתושביו יש צרכים הקשורים במסורת ובטקס היהודי. עובדה שחגים כמו ראש השנה ויום כיפורים מביאים רבים מהתושבים לבית הכנסת וכנ"ל גם בכל הקשור במעגל החיים: בשמחות, צער ואבל. קהילת המניין המשפחתי נוגעת בחייהם של רבים, הבוחרים להשתמש בשירותיה. משום כך די קשה להבין משפחות רבות המעוניינות לחגוג בר ובת מצווה בטקס דתי יהודי, אבל אינן רואות צורך להשתתף בתפילות ולבוא בשעריו של בית הכנסת, הן לפני האירוע ולא כל שכן לאחריו. לכאורה סתירה, לרצות בטקס אך להפגין חוסר עניין מובהק בכל פעילות המתקיימת בבית הקהילה, כאילו מתוך חשש מכל מה שיש בו שמץ של המסורת והדת יהודית.
הקהילה המסורתית אינה כאן כדי לעשות נפשות לדת ולאמונה היהודית. היא קיימת כדי לשמש מקום שונה ונגיש לקהל הרחב, ליהדות פתוחה ושפויה. היא כאן בזכות חבריה הממלאים בהתנדבות את כל התפקידים, המתמידים להגיע לתפילות ולעסוק בעסקי לוויות וטהרות, המבקרים מבוגרים, בודדים וחולים, פועלים בחינוך הלא פורמאלי, בתנועת הנוער נוע"ם, בשיתוף פעולה עם אנשים וילדים בעלי צרכים מיוחדים, תושבי ההוסטלים בכפר ובסביבה הקרובה ותלמידי בתי הספר המיוחדים באזור, וטורחים בקיום שתוף פעולה עם שכנינו בני המיעוטים בכפרים שלידינו, ועוד.
6 תגובות
השארת תגובה
פנתי לתנועה המסורתית ואמרו שבכפר ורדים איו רב בכלל
אמרו שמי שמנהל זה אדם בשם עופר ואין לו הכשרה רבנית.
זה הקשרות לתנועה המסורתית.
https://www.masorti.org.il/
להניה
נכון שכרגע מאחר שהרב שהיה כאן עזב וחדש עדיין לא נמצא לנו, אנחנו פועלים כקהילה ללא רב, כפי שהסבירו לך בתנועה המסורתית. לפעילות קהילתית ולתפילה לא דרוש רב. עופר הוא יו”ר העמותה של המנין המשפחתי המסורתי. יהודים יכולים להתפלל בכל מקום, רבים מחברי וחברות הקהילה יודעים כיצד לנהל ולהוביל תפילה וגם טקסים שונים אחרים. אם דרוש לך רב יש אלטרנטיבה אפילו בכפר החילוני שלנו. חג שמח לכל בית ישראל
לאיפה ללכת
אני מהאום. אין לי שייכות לאף זרם דתי.ברגע שאת אומרת שאת רוצה שהשפויים הפתוחים יגיעו אליכם את כבר עושה טעות.מאיפה את יודעת שאנשים שהולכים להתפלל בבית הכנסת במרכז הכפר הם לא שפויים ולא פתןחים. . את מבקשת גם שמי שרוצה להצטרף אליכם חייב להשתתף בפעולות שלכם. אם אני רוצה לעשות את הבת מצווה של הבת שלי אצלכם,זאת חובה להיות חלק מיכם ? בבית הכנסת במרכז הכפר לא אומרים תנאי כזה.ביום כיפור טיילתי במקומות שהתפללו. היו מלא מתפללים בכל מקום. אצלכם, בבית הכנסת במרכז ובמועדון 50+. אולי הבעיה שאין לכם רב.אולי כי זה רחוק. אולי אתם צריכים להיות יצירתים יותר ולחשוב איך להביא משפחות צעירות ומשפחות יותר מבוגרות.
חברי הועד בקהילה האורטודוכסי כולם מתנדבים של הרב גודפרב
http://www.bk-kv.com/%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%95%D7%A2%D7%93.html
כפי הקשר שהוספתי
לך שמהאו”ם
הבחירות שלך למה להתיחס אינן מתישבות עם תוכן דברי. הסברתי מדוע אני קשורה לתנועה המסורתית ולקהילת המנין בכפר והמשכתי בתפקיד המנין בכפר, והתנועה המסורתית בארץ ובעולם. הצעתי לאלה שיש להם ענין ביהדות שפויה ופתוחה, בשונה מכמה זרמים אחרים ביהדות, להצטרף אלינו ולא התייחסתי אף במילה אחת לאלה המתפללים בבתי כנסת אחרים כאל בלתי שפויים ולא פתוחים, ומכאן שלא עשיתי כל טעות, כי לדעתי ולדעת כולנו כל אדם רשאי לבחור לעצמו את דרכו ביהדות.
טכסים רבים של בר ובת המצווה נערכים אצלנו מבלי שאיש מחוייב להשתתף בתפילות, ובזה איננו שונים ממה שכתבת על בית הכנסת האחר כאן. אישית ולאור נסיוני, אני חושבת שחבל לא לנצל את הזמן המיוחד והמרגש הזה בחיי הבנות והבנים להיכרות עם המסורת והתפילה היהודית וגם עם הקהילה המסורתית. במאמר מוסגר אינני בטוחה שתנתן לך אפשרות לערוך בת מצוה לבתך בכלל, ושויונית הכוללת עליה לתורה וקריאת הפטרה בפרט, בבית כנסת בו יושבות הנשים מאחורי מחיצה ומנועות מלהשמיע קולן בשיר, גם אם תרצה בכך מאד.
אתה צודק שרב קהילתי, תושב הכפר עשוי להיות גורם מחזק לקהילה, ואכן נמשכים החיפושים אחר רב או רבה שינהיג/תנהיג אותה. נשמח מאד כשנמצא מישהו ראוי שיגיע לכאן. אגב, במהלך שנותיה של הקהילה שרתבה הרב צבי ברגר שהיה תושב הכפר במשך 13 שנים. משעזב פעלנו שנה אחת ללא רב, והרב אבי נוביס דויטש שרת כאן במשך 3 שנים. הוא עזב לאחר חגי תשרי תשע”ו. המצב אינו שונה באופן בולט כשאנו פועלים ללא רב מהתקופה בה היה רב, הכל מתקיים ומתפקד ע”י מתנדבים מבין חברי הקהילה.
לגבי מיקומנו, נכון שבית הכנסת אינו ליד המרכז המסחרי, אך פיזית אנו בעצם במרכזו של הכפר בין שלב א’ לשכונות שלב ב’ ושאלת הריחוק שהזכרת, ממה ומהיכן?! ובמיוחד כשניתן להגיע לבית הכנסת בשבת גם במכוניות לבוחרים בכך.
פתרונות יצירתיים הם רעיון נפלא, וגם לצורך זה אנו זקוקים לחברים נוספים ומשפחות צעירות עם יוזמות חדשות רצון מרץ וכשרונות.
חג אביב שמח וחג פסח נפלא לכל עם ישראל.
בר מצווה בבית הכנסת ליד בית ספר קשת בלי התניות ובפשטות מופלאה
http://www.bk-kv.com/%D7%91%D7%A8-%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%94.html
לא דתי אבל הפרדה ביני לבין אשתי לשעתיים של בר מצווה לא מפריעה לי ולא לאשתי בכלל.
האם הגברת אסתר היא דוברת בית הכנסת?