עודד שלומות
פרויקט ירוק, קהילתי והתנדבותי הבא לשרת את האוכלוסייה. ערב הסברה: 8/7. 20:30 במארג.
פרויקט ירוק, קהילתי והתנדבותי הבא לשרת את כל האוכלוסייה. ערב הסברה: 8/7. 20:30 במארג.
רקע ומטרה:
הקמת הגינה הקהילתית הינה מעשה חינוכי-חברתי מהמעלה הראשונה. כיום מוקמים גינות ויערות מאכל קהילתיים בישובים אורבאניים במקומות רבים בארץ ובעולם. בעזרת הגינה הקהילתית, כפר ורדים יוכל להיות סמן גדול בכיוון האקולוגי בר-הקיימא, תוך שילוב כל האוכלוסיות והגילאים בכפר.
יש בחיבור הפשוט הזה שלנו לאדמה, דבר המקנה לנו תחושה טובה כיחידים וכחברה. פתאום שכנים שמעולם לא החליפו ביניהם מילה – יוצרים קשרים. קשישים לצד ילדים ומשפחות שלמות פונות "להתבשם" מריחה של האדמה. הגינות הופכות למקום שבו הטבע חוזר, נבנית חברה וקהילה, ילדים רוכשים ידע בסיסי, ומעל לכול: מתנ"ס פתוח.
המכוון העיקרי יהיה להקנות לנו אחריות אישית-קהילתית ולא רק אחריות של המועצה כשליחת ציבור. העיקר הוא קהילת התושבים שתסייע בתרומת צמחים, באגרונומיה, הנדסת נוף, בתרומה של אחריות משותפת ועבודת ידיים.
עכשיו הזמן להזמין את הציבור ליטול חלק בהקמת גן אקולוגי קהילתי.
איפה היא תהיה?
בין ככר 5 ל-6, בקרחת היער שמתחת לזיתים. יש אישור של המנהל ושל המועצה לשימוש זמני בשטח, שכן ייעודו בתב"ע הוא למסחר, וכשיידרש – הגינה תפנה את מקומה לייעוד המקורי.
למי מיועד הפרויקט:
מהגינה הקהילתית כולם יוכלו ליהנות: כל תושבי הכפר, הצופים, חוגי סיירות, ילדי הגנים, בתי הספר, הגיל השלישי, בעלי צרכים מיוחדים, דיירי ההוסטל ברחוב חרמון שיוכלו להשתלב בפעילויות, פעילות משפחתית בין-דורית של הורים וילדים וסביהם.
כדי להביא לידי ביטוי מעשי את מתן היכולת לכל הקבוצות בקהילת כפר ורדים להשתתף בגינון הקהילתי יוקצו בתוך שטח הגינה חלקות כלהלן:
– ערוגות משפחתיות.
– חלקה ובה ערוגות מוגבהות המיועדות לגיל הזהב, ולכל מי שמתקשה להתכופף.
– חלקה ציבורית, אותה יעבדו המשתתפים הגינה, אבל תוצרתה תהיה מיועדת לטובת כלל הקהילה.
– חלקה עם ערוגות המותאמות לבעלי צרכים מיוחדים.
– חלקה עם ערוגות לבתי ספר וגנים.
0 תגובות
השארת תגובה
סיון ידאג להביא את כל המתנגדים
שיעשו הרבה רעש ויתנגדו בפרויקט בטענה של גזל אדמות.
כך סיון לא יצטרך להגיד לצוות לא בפרצוף.
אלא יתחבא מאחורי המתנגדים אותם יפעיל מאחורי הקלעים.
ואז הוא יגיד שזה לא הוא שמתנגד אלא הם והוא הרי חייב לרצות את המתנגדים.
אבל שיהיה בהצלחה.
אנשים טובים פרשו מצוות הגינה בגלל התנהלות המועצה בעניין זה.
גינת אתנן
גינה שניתנה כאתנן
לציבור קטנטן
אבל בכותרות “לכל הקהילה”
ולבסוף על חשבון הציבור כולו
מעלים גרה?כבר היינו בסיפור הזה
הלל יקר,תודה אמיתית עבור היוזמה והעשיה למען הקהילה.אולי אינך יודע,אבל לפני כשנה עלה הרעיון,והרבה מאוד תגובות היו בענין- שזה מתאים לעיר גדולה בה אין לתושבים גינות פרטיות ואפשרות לגינון עצמאי.בישובים קהילתיים כמו שלנו,ליד כל בית ישנו שטח קרקע גדול,ובו כל תושב יכול להחליט מה לעשות\לשתול\לטפל\לאחסן.
אבל משהו מיוחד אכן מצאתי במאמר-הקמת פינות גינון\חקלאות למוגבלים(דיירי כוכב)ולמבוגרים,יתכן שאפשרי גם לילדי היסודי.בשום אופן אין לאפשר לכל האחרים לקפוץ על העגלה,ולעבד אדמה ציבורית,כשסביב בתיהם אדמה לרוב!(דרך אגב,מי יממן את חשבונות המיים-המועצה?איך יחולק חשבון המיים בין החקלאים החובבים?)ומי ישמור שנשמות טובות לא יגיעו ויהנו מעמלם של אחרים?מי יממן הקמת גדרות ושערים?אני מקוה שיש למי מהיזמים תשובות לשאלותי..בכל מקרה כל הכבוד עבור היוזמה הברוכה!
אבוא גם אבוא לשמוע את שליחיו של סיוון שיטענו לגזל אדמות
אבוא גם אבוא לשמוע את שליחיו של סיוון שיטענו לגזל אדמות ע”י מיעוט אלטיסטי.
ברוכים הבאים לחלם
זה הדבר הכי מטומטם שיכול להיות – גינה זמנית. הרי כל בר דעת יודע שזמני הופך לקבוע ועוד בשביל מה – להאכיל את שפני הסלע. בשביל מה להשקיע אנרגיה אם מחר מחרתיים השטח יוחזר לייעודו המקורי.
אני מתנגד נחרצות לשטות הזאת יש לכם גינות בבתים ושם תגדלו את הגידולים האורגניים שלכם ולא בשטחים ציבוריים ועוד על חשבון תקציב המועצה.
מכבסת המילים
1. “כל תושבי הכפר מוזמנים להשתתף” – באזור המוצע יש מקום לכמה עשרות משפחות שכבר נרשמו. מה יהיה עם שאר המעוניינים? היכן ימצא להם שטח אדמה והאם המועצה תאשר? כלומר ערב ההסברה הוא למראית עין שכל תושבי הכפר יכולים אבל למעשה המפגש נועד להכשיר 30 משפחות בלבד.
2. “גינות ויערות מאכל” – מה זה יערות מאכל?
3. “במקומות רבים בארץ ובעולם. ….כפר ורדים יכול להות סמן גדול בכיוון האקולוגי בר-קיימא” – אם כבר הוקם בהרבה מקומות בעולם, איך זה שכפר וורדים שרק עתה מצטרף ייה סמן ועוד גדול? ומה זה “כיוון אקולוגי בר-קיימא”?
4. “יש בחיבור הפשוט הזה שלנו לאדמה….” – נכון, בשביל זה באנו לכפר ורדים, לבית על אדמה, אז מה הגילוי הפתאומי? ולמה צריך עוד אדמה?
5. “פתאום שכנים שמעולם לא החליפו מילה” – נו באמת, מה השטויות האלו? אנשים שלא רוצים לדבר עם שכנים לא באים לגור בישוב קהילתי.
6. “מהגינה הקהילתית כולם יוכלו להנות” – איך מכניסים את כל הקהילה כולל גני ילדים ותושבי ההוסטל לגינה בשטח של בערך דונם? הוא שאמרנו מגייסים את כל הקהילה כדי לתת שטח ל – 30 משפחות בלבד. הכול למראית עיין.
7. “חלקה ובה ערוגות מוגבהות המיועדות לגיל הזהב” – כמה, שתי אדניות, 10 אדניות? לכמה אנשים?
אלו רק דוגמאות מתוך הכתבה שכול כולה מכבסת מילים המנסה לצבוע בצבעים וורודים מתן אדמה ציבורית למספר מוגבל של משפחות שיש להם שיגעון להקים גינה על-חשבון הציבור במקום להקימה בשטח הפרטי שלהם.
נו מה?
רוצים לרשום בספר של כפר ורדים (זה שלא יצא לאור כי אין כסף) שעשו גם פרוייקט קהילתי מסוג זה, וכמה הפרוייקט מלכד את התושבים ועוד כהנה וכהנה דברי סרק. אין כסף. מה לא ברור? כשאין כסף, ראש המועצה צריך לחסוך בפרוייקטים בזבזניים כאלה. אלא אם הוא באמת מתכוון לנצל את כספי הציבור להאדרת כפרו ושמו ולטפיחה על שכם-הרזומה שלו. כבר כתבו כאן על הנזקים שעלולים לגמור את הפרוייקט המפוקפק הזה, שאין בו צורך בישוב שלכל אדם יש גינה פלוס.
מה אפשר לעשות כדי לגרום שכספי הציבור לא ייזרקו לשפני הסלע?
חלם? אתה סתם משמיץ את החלמאים
לא היה עולה על דעת החלמאים לעשות מעשה איוולת שכזה, שמצ’פר כמה תושבים מקורבים, מעניק להם הטבות מפליגות על חשבון ציבור משלמי הארנונה. לכל אחד יש בביתו פינה יאה לגינה קהילתית פרטית, יתכבדו המקורבים ויעשו זאת שם, על חשבונם!!!
נבוא כולנו להרשם, נראה מי יקבל חלקה…
אני מבקש מכל תושבי הכפר שיבואו להרשם לקבלת חלקה שכול הוצאותיה כמעט משולמות על כלל התושבים. בואו בהמוניכם, אל תחמיצו הזדמנות זו!
אדמה ציבורית לכול
האם השלט בכניסה לכפר המודיע על האספה בנושא הגינה הצימבורית הוא מטעם המועצה?
אם המועצה תאשר שטח אדמה לגינה ציבורית אני אאסוף אנשים שאוהבים לרכב על סוסים ונבקש שטח אדמה לאורווה ציבורית. גם באורווה משותפת ניתן להשיג את כל ה”דברים הנפלאים” המוזכרים בכתבה למעלה. בעצם אפשר להקים גם נגריית חובבים ציבורית לרווחת תושבי הכפר חובבי הנגרות, או מטבח ציבורי שישתמש בירקות שיגדלו בגינה הציבורית להכנת אוכל שיחולק בין כל תושבי הכפר. וכן הלאה וכן הלאה.
שינוי ירוק זהו עתיד שכבר כאן
כבן דור שזיהם אני רואה חובה לעצמי ללמד לנטול אחריות סביבתית לכן עיקר המיזם של הגינה הקהילתית ליצר מודעות מעשית כי טוב מראה עיניים ממשמע אוזניים . זו השקעה שלנו בעתיד בריא ומה עוד שגם הכלכלה של היום מושפעת מהמגמות הירוקות בשוק לכן מודעות שלנו בכפר שיש בו אנשי מעשה רבים יביא גם כלכלה בפטנטים או ביצור מוצרים ירוקים . לכן אין כאן עניין של השתלטות על קרקע אלא השקעה של כולנו . הנוער יכול להיות מגויס לסיעור מוחות איך ליצר מים מין הטל לדוגמה. ובתפן אולי אפשר ליצר את המוצר . רבותי זהו ליבת המיזם ליצר תודעה ירוקה זה שווה לנו
הוצאות קרקע וכו
המים משולמים ע”י המשתתפים הקרקע עומדת שם שנים ועליה אנו משלמים ארנונה הרווח הוא רחב ממדיים אני בהחלט מזמין אותך לשמוע איזה נכס חינוכי תקבל כאן
תחביבים
העניין כאן הוא לא תחביב אלא לקרב לתודעה באופן מעשי עתיד ירוק ושהילדים שלנו עוד יזדקקו לכך [יש לא מעט חוקרים ומחקרים על כך]
מקורבים הם כל תושבי הכפר
אני מודה שפעם נסעתי בטרמפ עם סיון אבל זה לא היה בגלל שאני מקורב אליו ואדרבא הלווי והמסר של הקנית תודעה מעשית ירוקה יהיה מקורב אליו . ואף המים אינם על גב הציבור ההפך וזה היה אף תנאי יסודי אני מזמין אותך באופן אישי להתוודע ולשים כתף כי ללמוד את נושא זה צו השעה
שפני הסלע
אני רוצה להזמין אותך באופן אישי ולספר לך שהפרויקט הזה הוא מיצר חיסכון אימתי לכולנו קשה לי להאריך כאן על הבמה הזו אך חסכון בשינוע אשפה וגזם ומזון יצא מכאן אף יצא .במיוחד שליבת העניין הוא חינוכי וממילא כשיישמו אותו עוד ועוד משקי בית . שפני הסלע הם אכן אתגר סיזיפי אך הם צריכים סלעים בסביבתם על כן הרחובות הסמוכים אינם סובלים משפני הסלע .
שאלות חריפות אך יפות
1. ליבת עניין הגינה הקהילתית היא לימוד וקירוב המושגים הירוקים באופן מעשי כי כשנראה נוכל בקל לקיים 30 משפחות הם בהחלט כוח מניע ביחד עם בתי הספר אני מאמין שבעתיד יהיו עוד מקומות כי הרי כבר מקובל היום בעולם להקצות לתושבים שטחים ציבורים לטובת גני ירק .
2. יערות מאכל אכן כדאי לך להתעניין .
3.סמן גדול אנחנו יכולים להיות מכיון שהיום התודעה הירוקה במגמת עליה לכן השוק הירוק יהיה במגמת עליה משנה לשנה בכפר מרוכזים אנשי מעשה רבים כדאי לנו להבין את הפוטנציאל ולהפוך לסמן בחברה כי אכן יש בהפשרותינו.
4.חיבור לאדמה זה לא בית על אדמה זה פיתוח יחסי שכנות מועילים עם הטבע והסביבה .
5.אני באמת מחכה בקוצר רוח למפגשים עם שכנים בטבע יש לזה טעם אחר לגמרי . ובנוגע לתיאור הספרותי של הלל לא הייתי הופך שולחן בסך הכל הוא דיבר להיות חברים .
6.השטח הוא של כמעט 2 דונם אבל עבדנו על חלוקה יפה עד כמה שאפשר אם יהיה ביקוש גדול תייעצו לנו מה לעשות בבקשה.
7.ואני מודה ומתודה אני רואה שם עתיד ורוד או ירוק
מי אלטיסטי
בוא בשמחה וגזל ח”ו
שלום דויד בוים
לו “ליבת המעשה” היא “ירוק” והכוונה לכל תושבי הכפר, מדוע בחרת דווקא בפרויקט המיועד למספר מצומצם של תושבים? בוא נניח שהפרויקט מצליח ומאות משפחות נוספות רוצות להקים גינה קהילתית, מהיכן יילקחו השטחים לכך? ואם הנושא הוא “ירוק” מדוע אתה שם דגש על “שבת אחים גם יחד”?
אם ה”ירוק” ו”ניקוי הזיהום” בראש מעיינך, אני מציע לך פרויקט דומה עם הדגש שונה: “גינה לימודית”. הדגש כאן הוא על “לימודית” ולא קהילתית. הכוונה היא למקום לא גדול (המקום המוצע בהחלט מתאים) בו יוקם מרכז שילמד את תושבי הכפר הרוצים בכך, כיצד לגדל בא-ד-מ-ת-ם, בחצרם ירקות ועשבי תיבול מבלי לרסס ומבלי לזהם. מרכז כזה יכול להיות מרכז לימודי-חינוכי גם לילדי הכפר וגם לכל שאר התושבים הגרים בכפרנו. מרכז כזה הוא משהו חדש שיכול לשמש דגל למרכזים אחרים בישובים כפריים. במרכז כזה ניתן יהיה גם לפתח פרויקטים כמו “איסוף מי טל” כפי שכתבת. אני משוכנע כי ניתן יהיה לקבל תקציבים ממשלתיים לפרויק כזה.
לא הייתי במפגש אמרו שהיה מעניין וחשוב בנוכחות ראש המועצה
הבנתי שיהיו מדריכי חקלאות מתנדבים שידריכו את הציבור כיצד לגדל ולהחזיר לאדמה את כל מה שגזלנו ממנה לאורך שנים.
מה יותר קהילתי מזה?
כמה חבל שראש המועצה יושב באולם מאזין ולא פוצה פה.
שלום אביבה זוהר
אם את חושבת שגזלת משהו מן האדמה את כמובן רשאית “להחזיר לה” כדבריי. אבל למה את צריכה אדמה ציבורית בשל כך? יש לך את אדמתך בחצרך. אני לא מרגיש שגזלתי משהו. השתשתי באדמה לתפקיד שאליו היא נועדה. את רוצה אולי להחזיר גם למים את מה שגזלת מהם?
מה “קהילתי” בלקיחת אדמה השייכת ל – 2000 משפחות ולתת אותה ל – 30 משפחות?
דמגוגיה
דמגוגיה
רעיון של ….
מועצה … נגמרו כל בעיות הכפר והנה אפשר להתמקד בשטות שכזאת כמו גינת ירק, יש לכל אחד גינות משלו, בגלל גחמה … …. המועצה נגררת אחריה, טוב לראש המועצה אין שום עמוד שידרה וחבל