עודד שלומות
הגיל אינו מגביל את מטיילי גיל הזהב…
הגיל אינו מגביל את מטיילי גיל הזהב
חזרתי מהטיול לצרפת מרוגשת ומלאת התפעלות מהאנרגיה החיובית שמילאה את מטיילי מועדון הזהב ובעיקר את המבוגרים שבחבורה.
כמעט לפני כל טיול יש מישהו שמתעניין לדעת מה גיל המטיילים כדי להחליט אם להצטרף לטיול או לוותר.
נכון שאצל רבים מאתנו מבצבץ כבר שער שיבה. חלקנו נעזרים במקל הליכה ומתנדנדים מצד אל צד בעת ההליכה. הנשימות מעט כבדות ולעיתים מתקשים להדביק את הקצב של המדריך. אך מה כל זה לעומת הסקרנות, הצימאון לידע, ההקשבה, הסבלנות והחיוכים המתלווים לאורך כל הדרך.
כש"הצעירים" בחבורה מתעייפים משיטוט בחנויות המזכרות ובישיבה בבתי קפה, "הזקנים" שבחבורה מתמלאים באנרגיות בסיור במוזיאונים, בהתבוננות בציורים ובקתדרלות ובהאזנה דרוכה לדברי המדריך. השנה בחרנו לטייל בחו"ל לנורמנדי וברטן בעקבות פסטיבל האימפרסיוניסטים שהתקיים באזור. זה היה סמינר מרתק ומרגש שבו ביקרנו בתערוכות מיוחדות של ציורי האימפרסיוניסטים. רכשנו כלים להתבוננות בציורים ובהשתקפויות שבאו לידי ביטוי בציורים. התרשמנו משמורות הטבע, מהמצוקים ומהנופים הנפלאים והייחודיים של חבל נורמנדי וברטן, מרצועות החוף ומהתופעה המיוחדת של "גאות ושפל".
התוודענו לקתדרלות, לכנסיות, למנזרים ולארכיטקטורה המיוחדת של שני החבלים הללו. למדנו על השורשים ההיסטוריים שלהם ועל אירועים שעיצבו אותם. ביקרנו בחופי הנחיתה של הכוחות הבריטים ביוני 1944 והתרגשנו מהסרטים האור קוליים שהוקרנו במוזיאון בעיירה ארומנש. טיילנו בסמטאות הציוריות של ערי הנמל וכמובן, לא פסחנו על המסורת הגסטרונומית המפוארת של "ארץ הגבינות ושיכר התפוחים" וטעמנו מהליקר הבנדיקטני ומהליקר הקלוודוס המפורסם של נורמדי, מהקרפים המתוקים והמלוחים, מהגבינות ומהבגטים הפריכים. חזרנו עייפים ומרוצים עם תשוקה לטיולים נוספים ועם תבנה שהגיל לא קובע…..
השארת תגובה
