תושבי כפר ורדים חגגו אתמול, שבת 1/9/18 את יום הולדתו ה-34 של כפר ורדים במופע של עילי בוטנר וילדי החוץ. במופע נכחו כ-800 תושבים ואורחים שנהנו ממופע איכותי ושמח.
דברים שאמר ראש המועצה , סיון יחיאלי:
ערב טוב כפר ורדים.
אני מבקש להתחיל בלהודות לכל מי שעמל להרים את הערב הזה וכמובן למפעל הפיס על ההופעה.
חג האכלוס שהפך אחר כך לחג היישוב נקבע בתחילת שנת הלימודים תשמ“ה – ראשון לספטמבר 1984 – עם פתיחתו של בית הספר קשת.
בניגוד למקובל היום, בכפר ורדים קם בית ספר הרבה לפני שהיו מספיק תושבים. השנה אנחנו חוגגים 34 שנים ליישוב וכיוון שלחגיגות ה-70 הרמנו חגיגה קהילתית גדולה ושנה הבאה היא ה-35, חשבנו השנה להסתפק במשהו צנוע יותר.
עכשיו, לא אומר היום דברי פרידה אך פטור בלא כלום אי אפשר, ואנחנו בשנת בחירות ומטבע הדברים כל המתמודדים כאן, ואין להם ניסיון בניהול מועצה, אז רציתי לחלוק איתם, ואתכם, כמה תובנות קצרות שבטח ישרתו אותם אם וכאשר יכנסו מאוד לתפקיד ראש מועצה.
ראשית, תושבי כפר ורדים דומים מאוד לסבתא שלי עליה השלום. זה לא עלבון, אמנם היא התנשאה לגובה של 155 ס“מ אבל הייתה אישה נאה מאוד וזה בכלל לא העניין. העניין הוא שהיא התקשתה לתת מחמאה, בלי עלבון לצידה. לדוגמה, אני נכנס אליה לחדר בקיבוץ והיא מעיפה בי מבט וקובעת: סיווני – אם תקצר קצת את הפוני שלך, גם יראו את העיניים היפות שלך וגם האף לא יהיה כל כך ארוך.
עכשיו, אני מוכן לדון בפוני, אבל אף פעם לא דיברנו על האף הארוך, הוא בכלל לא היה על סדר היום.
לא משנה – עכשיו הוא על סדר היום. כך בעת חנוכת אולם ספורט יפיפה, תקבלו המון מחמאות על האולם – ומיד ביחד עם המחמאות יגיעו השאלות – ומתי סוף סוף יהיה לנו מגרש כדורגל נורמלי?
אז לזכור תמיד – יין ו-יאנג, שחור ולבן, מחמאה ועלבון.
דבר שני שמות. אני יודע שכולכם, הקהל כולו, ובוודאי המועמדים, תמיד זוכרים פרצופים ושמות למופת. גם אני כזה. יש לי בראש חדר וירטואלי גדול לפרצופים, ויש גם חדר גדול לשמות. הם לא תמיד קרובים זה לזה, החדרים. אתה הולך במועצה ופוגש פנים מוכרות ומאירות פנים, וגם אתה כמובן מחזיר חיוך חם, ואז… בלי התראה מוקדמת – התקלות מטווח קצר, יורים עליך – אתה זוכר איך קוראים לי? פלוגה שלמה רצה מחדר לחדר בראש, לבדוק בארכיונים ולחבר שם לפנים… תתכוננו חברים, כי אני מצפה מראש המועצה הבא שלי שיזכור את כל השמות ואת כל הפרצופים וידע בדיוק מי שייך למי!
ואם אנחנו כבר בשמות, השם שלי הוא דיי ייחודי. שם פרטי של בת – סיון, שם משפחה של תימני – יחיאלי והכל מולבש על טקסטורה אשכנזית מאוד. לכאורה קל לזכור, וכמו התושבים, אתה מצפה שיזכרו את שמך ברגע האמת.
אז ככה, יש קבוצה לא קטנה בפוליטיקה, שיש לה התנגדות פנימית לקרוא לבן סיון, חלקם לא ממש קרובים אלי, וכיוון שיחיאלי נשמע להם כמו שם החיבה של יחיאל, אני ”זוכה“ להיקרא יחיאל.
לא אדם ביישן אני, ואני מקפיד לתקן, לרוב זה לא עוזר… אני מדבר בעיקר אליך שמואל… אבל לא רק, יהיה מעניין לשמוע ווריאציות על גברת בשם אדיב, על חלה או איילון. כהן – אתה ניצלת הפעם.
מילה קטנה לסיום – ראש מועצה זה תפקיד מדהים, כמה שהוא קשה ותובעני, ככה הוא מספק ומתגמל. בגלל זה קל להתמכר אליו ואני מבין את חברי שנשארים שנים רבות מאוד בתפקיד. דווקא בגלל זה, חשוב לעצור, להביט לפנים ולאחור, להתחדש ולהתרענן.
מחר תיפתח שנת הלימודים. בשמי ובשם חברי המועצה ועובדי המועצה, אני מאחל לכל התלמידים המורים הגננות, הסייעות והצוותים, לכל אנשי המרכז הקהילתי, והקונסרבטוריון, לתנועות הנוער לכל ההורים והמשפחות שנת פעילות טובה ומוצלחת.
לכל בית כפר ורדים – חג יישוב שמח ושנה טובה!
תגובה אחת
השארת תגובה
סיוון יקר בדכ אני מאד אוהבת לשמוע אותך נושא דברים, אך הפעם הגדלת עשות נהניתי מהשנינות, מחוש ההומור , מהדקירה “בקטנה” למתמודדים ולמבקרים …. אהבתי !!!! שא ברכה בהמשך הדרך המון בהצלחה .