30 ליעקב גבע ז”ל

הרבה נטלי לסטרג'ר: יעקב ויוכי גבע, נדיבי לב, שידם תמיד פתוחה לצרכי הקהילה ולצרכי כל המבקש, אהובים בשמיים ובארץ


היום (ראשון 27/12/20) מציינים 30 לפטירתו של יעקב גבע ז”ל שנפטר בגיל 72.

 

כפרניק WhatsApp-Image-2020-12-25-at-15.48.13-1-scaled 30 ליעקב גבע ז"ל
30 ליעקב גבע ז”ל

 

 

גבע, מראשוני כפר ורדים, הותיר אחריו אשה (יוכי תבדל”א), שישה ילדים וחמישה נכדים.

הוא ניהל את בית ספר קשת בשנותיו הראשונות.

ב-1989 פרצה שריפה בביתם שברחוב שניר. שניים מהילדים נספו: אייל הבן הביולוגי, וליאת הבת המאומצת שהיתה בעלת מוגבלויות. גבע עצמו נפצע קשה מכוויות ושאיפת עשן לאחר שניסה לחלץ את הילדים.

לאחר השיקום חבר יעקב גבע להנרי דכוור מתרשיחא, והשניים הקימו את חברת “קשר” המספקת דיור מוגן לבעלי מוגבלויות, וזאת ב-40 הוסטלים בהם כ-400 איש מגלאי נוער ועד למזדקנים.

גבע חלה בקורונה, הורדם והונשם. החלים מהקורונה, אך בעודו מתאושש בבית החולים, לקה בליבו ונפטר לאחר קריסת מערכות. יהיה זכרו ברוך.

(בכתבה מפורטת שפורסמה בעיתון א-לה כפר, מביא אייל כץ את סיפורה רב ההשראה של משפחת גבע)

 

 

כפרניק 66577-scaled 30 ליעקב גבע ז"ל
יוכי ויעקב גבע

 

 

 

 



 

 

התזמורת במחווה למשפחת גבע בזמן השבעה על יעקב ז”ל

 

 

 

**

 

 

להלן ההספד שנשאה הרבה נטלי לסטרג’ר (הרבה של המניין המשפחתי / קונסרבטיבי בכפר ורדים)

 

פרשת “ויצא יעקב” – על סולם יעקב והסולם שלנו

‘ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה’*

רש”י על הפסוק הראשון בפרשתנו כותב בשם המדרש:  ” לא היה צריך לכתוב אלא וילך יעקב חרנה, ולמה הזכיר יציאתו?? אלא מגיד שיציאת צדיק מן המקום עושה רושם, שבזמן שהצדיק בעיר הוא הודה הוא זיוה הוא הדרה, יצא משם  – פנה הודה פנה זיוה פנה הדרה…”. (בראשית כ”ט, י)

אינני יכולה להתחיל את דבריי מבלי להזכיר את יעקב שלנו שהלך אמש לעולמו, וליווינו אותו בדרכו האחרונה לפני כמה שעות.

יעקב שלנו יצא את עולמינו, ורעש גדול בשמיים ובארץ, כי צדיק כזה שיוצא מהעיר מרעיש עולמות. ויעקב שלנו שיצא אך לפני זמן קצר למסעו האחרון הרעיד לבבות והזיל דמעות והעציב אלוהים ואדם.

 

כפרניק 664786-scaled 30 ליעקב גבע ז"ל
יעקב גבע ואנשי צוות של חברת קשר

 

 

“ויצא יעקב”. שיציאתו של צדיק עושה רושם בעולם. זה לא אירוע שיכול לקרות ככה סתם.

מלאכי האלוהים העולים ויורדים בו, היו – כך לפני המדרש – מלאכי ארץ ישראל ומלאכי חוץ לארץ.

יעקב שלנו, יצא לדרכו האחרונה, וזה עשה הרבה רושם כאן,  בארץ. ונחסר אותו הרבה, ובטחני שגם בשמיים, מרגע הגיעתו, יבינו כל סובביו כי צדיק יצא את הארץ…

ויצא יעקב:  פרשה זו, שתחילתה בחלום סולם יעקב, המשכה בפגישתו של יעקב עם רחל, נישואיו עם האחיות ושגשוגו בביתו של לבן הארמי, וסופה בעזיבתו את ארם, היא פרשה של חיפוש דרך. כולה התמודדות עם מכשולי החיים והתגברות עליהם, והיא פרשה של אמונה.

הפרשה היא סיפור התבגרותו של יעקב, הילד הטוב של אמא, והפיכתו לאדם בוגר, עצמאי, חזק ברוח, בנפש ובחומר. בכך מעמיד יעקב, ישראל, את היסודות לעם כולו, ומלמד אותנו כמה הכרחי שילובם של ההישגים החומריים בעוצמות רוחניות.

רבנו יעקב בן אשר בן המאה ה-13, מראשוני פוסקי ההלכה, מי שכתב את “ארבעה טורים”, ונקרא “בעל הטורים”, מצא שבגימטרייה המילה “סולם” בכתיב מלא שווה למילים “ממון” וגם “עוני”.

לעומת זאת, אם כותבים את המילה “סלם” בכתיב חסר, כשם שהיא כתובה בפרשתנו, יוצא שהיא שווה בגימטרייה למילה “סיני”. בכך טומן בחובו הסולם שבחלומו של יעקב את המתח שבין רוח לחומר, בין ה”ממון” ל”סיני”, ואת הצורך , אולי, לגשר בין השניים בין ראשו של הסולם לרגליו.

תחילתה של הפרשה, כאמור, היא בחלומו של יעקב (פרק כ”ח י-יג):

וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה. וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי-בָא הַשֶּׁמֶשׁ וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא. וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ. וְהִנֵּה ה’ נִצָּב עָלָיו […].

במדרש בראשית רבה שואלים רבי חייא ורבי ינאי מה פירוש המילה “עליו” – “והנה ה’ ניצב עליו”?

[ פרשה סט סימן ג]: “והנה ה’ נצב עליו” – ר’ חייא רבה ור’ ינאי. אחד אמר: “עליו” – על סולם. ואחד אמר: “עליו” – על יעקב.  מי שאומר: “עליו – על הסולם” – ניחא.  אלא למי שאומר: “עליו – על יעקב” – מתקיים עליו.

אמר ר’ יוחנן: הרשעים מתקיימים על אלוהיהם: “ופרעה חולם והנה עומד על היאור” (בראשית מא),  אבל הצדיקים אלוהיהם מתקיים עליהם, שנאמר: “והנה ה’ נצב עליו”.

 

כפרניק 666590-scaled 30 ליעקב גבע ז"ל
יעקב גבע ז”ל

 

 

רבי חייא סובר, כי פירושה של המילה “עליו” הוא כפשוטו – האלוהים ניצב על הסולם. לעומתו, רבי ינאי סובר, שהמילה “עליו” מתייחסת דווקא ליעקב, ולא לסולם – האלוהים ניצב עליו, על יעקב, כלומר מתגלה לפניו או אולי ניצב לידו. על כך אומרים חכמי המדרש: “הצדיקים – אלוהיהם מתקיים עליהם”.

ואני אומרת – כל אחד ואחת מאיתנו, אלוהינו מתקיים עלינו, לפעמים, ברגעי חסד.

פעמים רבות האל הוא ישות רחוקה שמימית, המייצגת אידיאלים שנראים לנו רחוקים מרחק שלבים רבים במעלה הסולם, מחוץ להישג ידינו. פעמים רבות האל הוא בלתי מושג ובלתי ניתפש, ניצב על ראש הסולם. אבל לפעמים, יורדים המלאכים, אוספים כנפיהם, נחים מעט בחברתנו. לפעמים האל ניצב עלינו ממש, לידינו ממש. או אז, אנחנו חשים מבורכים, מבורכים בברכתו של יעקב:

“וַיֹּאמַר אֲנִי ה’ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ וֵאלֹהֵי יִצְחָק הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ.וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה וְנִבְרְכוּ בְךָ כָּל-מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה וּבְזַרְעֶךָ.וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר-תֵּלֵךְ וַהֲשִׁבֹתִיךָ אֶל-הָאֲדָמָה הַזֹּאת כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ עַד אֲשֶׁר אִם-עָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר-דִּבַּרְתִּי לָךְ.(בראשית כ”ח יג-טו)”

הרבה עליות ומורדות ידעו אבותינו,  בספר בראשית ושמות, על אברהם נאמר: וירד אברם מצרימה  – ויעל אברם ממצרים.  יהודה, בנו של יעקב: וירד יהודה מאת אחיו  – מטרף בני עלית. יוסף ואחיו, יוסף ובנימין: ויוסף הורד מצרימה .. וירדו אחיו … ירד ירדנו בתחילה … והנער יעל עם אחיו.   וגם ה’ אומר ליעקב בהמשך הספר: אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה (בראשית מו ד). ועוד ועוד.

ישנם רגעים בחיינו, בהם גם אנו, כיעקב, חשים שהגיע העת לצאת אל הדרך. להתבגר. להתחזק. לתת מקום לגילויים חדשים. יעקב מקבל הבטחה שעוד ישוב, ועוד יגיע אל הארץ המובטחת; גם אנחנו פעמים מרגישים שהנה, זהו, אפשר לפרוץ ימה וקדמה, צפונה ונגבה, שאנו וכל סביבותינו מבורכים, ושהאל שומר עלינו ולא יעזבנו.

יעקב מצא את אלוהיו בחלומו, ברגע של שקט מוחלט, כשלקח על עצמו אחריות, ואלוהיו עומד עליו. בחלום, בלילה, בשקט פנימי וחיצוני.

יש פעמים ועל מנת לשמוע את הרוח, את האלוהים,  אנחנו זקוקים לשקט הזה, או ליכולת להתעלות מתוך השגרה הסואנת לרגע אחד של הבנה עמוקה יותר, של ראייה רחבה יותר. ההתגלות איננה חוויה חיצונית, אלא משהו בתוכנו, איזו עוצמה שאנחנו חשים פתאום, ולפעמים – היא שלווה וביטחון.

ומתוכה מגיעה ההתגלות, מגיע הנס, היוצא מן הכלל. ומראה לנו את הדרך שעלינו לעשות. מתוך החושך הגדול, אחרי שאלוהים “כיבבה את השמש”, מגיעה ההבנה. הבהירות . החזון והתקווה לשוב ביתר שאת.

אולי עלינו להתאמן, לקראת חנוכה חג הנס, על היכולת לראות ניסים ולחוות את הנוכחות האלוהית , הניסית הזאת, בחיינו. לחוש את המלאכים שלידינו, את האלוהים המלווה אותנו, להתעלות מעל החומר אל סיני, אל ההתגלות, ולומר יחד עם יעקב –  “והיה ה’ לי לאלוהים”.

 

כפרניק 666578-scaled 30 ליעקב גבע ז"ל
יוכי ויעקב גבע ביום חתונתם

 

 

 



 

 

התחלתי עם יעקב שלנו, ואסיים בו.

הרבה חלומות הוא חלם, ויחד עם יוכי הצליחו לצאת מן החושך הגדול, מאתגרי החיים הבלתי יאומנו אל האור הגדול, אל ההבטחה והתקווה. ולא רק עבורו ומשפחתו עשה אלא למען מאות ואלפים שהחיוך הרחב, היד הפתוחה והלב החם היו להם הסולם שעליו עלו ובנו את חייהם.

יעקב ויוכי, נדיבי לב, שידם תמיד פתוחה לצרכי הקהילה ולצרכי כל המבקש, אהובים בשמיים ובארץ.

יעקב כבר לא יהיה כאן לראות את המשך מפעל חייו מתרחב ומתעלה, מונהג בידי ביתו סיגל והצוות המסור שהשאיר. בואו נשהה קצת עם זה.

פרשת ויצא קוראת לכולנו לצאת מאזורי הנוחות שלנו, לסמוך על מלאכים, על הכוח הפנימי, האלוהי שבנו , ולעלות בסולם  הפרטי והמשפחתי, הקהילתי והלאומי , גבוה עוד ועוד.

אין לי ספק כי יציאתו של יעקב מאיתנו מחייבת את כולנו לשנס מותניים ולהתחזק בעשייה שלנו, כדי שהעולם יחסר פחות את אותו הצדיק שלנו, על כל מה שהיה. יהי זכרו ברוך.

שבת שלום.

 

הרבה נטלי לסטרג’ר

 

 

 



תגובות פייסבוק


השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן