קרן דרוקמן אדיב מציגה: תכנית חינוך מקיפה מגיל ינקות עד שיבה


(כתבה פרסומית)

עם הגעתו לישורת האחרונה של המרוץ לראשות המועצה, חושפת השבוע קרן דרוקמן-אדיב את החזון החינוכי יישובי שלה המושתת על מס’ הנחות יסוד:

  1. מערכות החינוך היום אינן מותאמות למאה ה-21.
  2. העולם האמיתי הוא בית-ספר ולכן בי”ס אמור לייצג את העולם האמיתי.
  3. חינוך הוא תהליך למידה מינקות עד שיבה.

“יישוב נמדד בחוסנו הכלכלי, אך יותר מכך במערכת החינוך שלו ובהון האנושי שבונה אותו”.

מקדימה ואומרת קרן, “יש לנו חינוך טוב, צוותי חינוך מסורים ועדין, בשנים האחרונות מרגישים חוסר שביעות הנובע ומתחרות מול מערכות החינוך ביישובים הסובבים אותנו, מערכת החינוך שלנו שהייתה בעבר למופת, הביאה אוכלוסייה צעירה ואיכותית לכפר ובעקבות כך הגיע פיתוח ושגשוג. על מנת להחזיר את כפר ורדים להיות היישוב האטרקטיבי שכולנו הכרנו, עלינו להרחיב את ההשקעה בחינוך בכל הרבדים ולמצבה בראש סדר העדיפויות שלנו”.

“אני מתחייבת כי המועצה בראשותי תוביל מערכת חינוך שאיכותה תהווה סימן זיהוי וייחודיות של כפר ורדים”. כך, לדברי קרן.

 

כפרניק kk-300x146 קרן דרוקמן אדיב מציגה: תכנית חינוך מקיפה מגיל ינקות עד שיבה
קרן דרוקמן אדיב לראשות כפר ורדים. הכפר בלב שלנו

 

ולגבי תוכן וביטויי החזון החינוכי – מספר שאלות:

 

התלונות העיקריות של התושבים הן על עומס בכיתות הלימוד. כיצד תתמודדי עם זה?

המועצה בראשותי, תאמץ מודל למידה חדשני, הפועל בארץ במספר יישובים בהצלחה רבה:

“מודל הנבחרת”.

הנבחרת היא קבוצה (של מורים, מנהלים, תלמידים…) בעלת מטרה משותפת.

למען מטרה זו, כמו במשחק כדורגל, מקבל כל אחד תפקיד המתאים לכישוריו, מנצל את חוזקותיו ונותן ביטוי ליצירתו. ראיית והעצמת היחיד היא תנאי הכרחי להצלחת הנבחרת  והיחיד מצידו, מחוייב לרוח הקבוצה ולהגשמת מטרותיה. וכמו במשחק כדורגל ובספורט בכלל, נוצרת אנרגיה מרוכזת, משמעותית ועוצמתית, שביכולתה להגשים כמעט כל משימה.

בכיתה הפועלת עפ”י “מודל הנבחרת” כל תלמיד הוא גם לומד וגם מלמד והמורה הינו מאמן הנבחרת.

מבנה הכיתות הקלאסי ישתנה ובמקום מורה אחד יהיו בכיתה מורים רבים.

הנבחרת פועלת כרשת (ולא כפירמידה), כלומר כל אחד תורם ממומחיותו ומכישוריו, ונתרם על ידי אחרים. בנבחרת קיימת הכרה בשונות ובייחודיות של כל אחת ואחד ומכאן, שכאשר היחיד מועצם ומחוזק, היחיד יוצא נשכר.

נובע מהאמור לעיל,  שמס’ התלמידים בכיתה אינו מרכיב משמעותי כמו בכיתה הקלאסית, בה יש מורה אחד על 30-35 תלמידים.

*המעוניינים להעמיק במודל הנבחרת, מוזמנים להיכנס לקישורים המצורפים מטה.

 

איך תיישמי את המודל בפועל?

אכנס את מובילי החינוך ביישוב (הנהגת הורים, מנהלת מחלקת חינוך, מנהלי מסגרות החינוך, מחלקת הרווחה, נציגות גיל הזהב, נציגות הרווחה), אציג בפניהם את המודל ואגייס אותם ליישומו.

אפנה לגורמים מסייעים כגון: משרד החינוך, ערי חינוך, “אבני ראשה” ויישובים שפועלים עפ”י המודל לקבלת ליווי מקצועי צמוד.

 

נדמה שהבעיה היא שורשית יותר ונוגעת, ככלל. לתכנים בבית הספר ולתכניות הלימוד

הבעיה אינה בתכנים הנלמדים אלא בעקרונות. תכנית לימודית היום מושתתת על העיקרון שתכלית ההוראה והלמידה היא הקניית ידע. הבעיה היא שהלמידה כפי שמתבצעת כיום ברובה אינה משמעותית ולראייה – 95% מהחומר הנלמד נשכח זמן קצר אחרי סיום הלימוד. הצוות שלי בראשו אורנה בקל, בעלת ניסיון עשיר בתחום החינוך ואני עמלנו בחודשים האחרונים לגבש תכנית חינוכית כוללנית, המקיפה את כלל מערכות החינוך ביישוב, לבניית תכנית יישובית המושתתת על 5 עקרונות יסוד המותאמים למאה ה-21:

1.מעורבות  2.יצירת תנאים ללמידה משמעותית  3.ידע הוא מבנה או סיפור שעובד  4.התודעה היא פעילות פרשנית  5.תלמיד טוב הוא מי שיודע להתייחס לידע.

לי כראשת מועצה יש מנדט לקדם חדשנות בחינוך!

 

ובכל זאת כיצד ניתן לשנות ולגוון בתוך המסגרת הקיימת? יבוטלו המבחנים?

אתן דוגמא. במערכת השעות מוקצות 45 דקות לשיעור כאשר ידוע שטווח קשב של תלמיד ממוצע הינו כ-7 דקות. אנו מציעים פתרון של מרחבי למידה שאינם מוגבלים ל-45 דקות.

הביצוע יהיה כחלק מתכנית יישובית כוללנית, בהנחיית מומחי תחום.

אני מאמינה שכל השיטה צריכה להשתנות. עפ”י “מודל הנבחרת” נבנה תכנית אימונים (הוראה-למידה) ותכנית משחקים (מבדקים) שנתית. המבדקים בודקים את התקדמות הנבחרת.  המבחן יהווה כלי התפתחותי שממנו תיגזר התכנית הבאה. לכן, נאפשר לתלמידים לעמוד בסטנדרטים ודרישות של משרד החינוך, אך הדגש יהיה על תהליכי למידה ולא על ציונים ותפוקות . נשים דגש על מדדי הצלחה אישיים וקבוצתיים.

 

תכנית חינוך מקיפה מגיל ינקות עד שיבה  – מה זה?                                                          

כיום, מערכת החינוך מתייחסת בעיקר לתלמידים הלומדים במסגרות החינוך הפורמליות והבלתי פורמליות במסגרת חוק חינוך חובה, פחות לאלו שנמצאים לפני ואחרי מסגרות אלו (תינוקות, בוגרים וקשישים שסיימו את מערכת החינוך הפורמלית). בתכנית שלנו ניתן מענה מותאם לכלל התושבים מגיל ינקות עד שיבה: נבנה תכניות יישוביות המבוססות על תקציבים חיצוניים ומכוחות פנימיים, נפנה למעונות היום הארציים (ויצ”ו, נעמ”ת וכד’) ונבחן אפשרות חבירה לארגונים אלו. נשאף לתת מענה מותאם לשעות העבודה של ההורים לילדים הצעירים משעה 7:00 עד 17:00 ועוד.

 

בסופו של עניין, הכל שאלה של תקציב. כיצד תתמודדי עם משאבים מוגבלים?

בכוונתנו לבחון לעומק את כלל המשאבים העומדים לרשות המערכת (שעות הוראה, שעות פרטניות, שעות שהייה, שעות שילוב) וכן תקציבים נוספים המגיעים ליישוב כולל הגיל הרך והגיל השלישי והרביעי. לאחר בחינת כלל המשאבים נדאג לניצול אפקטיבי של משאבים אלו וניתן עדיפות לתחום החינוך כיעד מרכזי, לטובת רווחת התושבים.

 

דיברת הרבה על נושא הצעירים

נכון, נושא הצעירים נמצא בראש סדר העדיפות והוא חלק בלתי נפרד מתפיסת החינוך היישובית.

ב-28.10 אנחנו עושים מפגש אחרון שמיועד להם

שי חיים- שמוביל את תוכנית היזמות בטכניון תוכנית שבוגריה גיסיו 350 מיליון דולר. יהיה מעניין.

 

כפרניק kk2-300x300 קרן דרוקמן אדיב מציגה: תכנית חינוך מקיפה מגיל ינקות עד שיבה
קרן דרוקמן אדיב: מפגש צעירים עם שי חיים

 

מוזמנים להיכנס לאתר ולהכיר את חברי הנבחרת, ואת היעדים לשנים 2023-2018
http://kerendrukmanadiv.co.il/

 

(כתבה פרסומית)

 


השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן