ליאור פרי בפרידה מאביו גבריאל (גבי) פרי

24/2/2025 / כ”ו בשבט תשפ”ה

הספד לגבריאל פרי ז”ל

אבא יקר.

אנחנו נאלצים להיפרד ממך היום בצער רב. הפרידה היא קשה מנשוא.

מותה הטרגי של אימא שלנו, אשתך, נורית פרי, זיכרונה לברכה, לפני קצת פחות משש שנים, היה עבורנו, בעיקר עבורך, שבר גדול ואסון שממנו כבר לא הצלחת להתאושש.

מאז אותו יום טרגי, חיינו ובעיקר חייך, השתנו ללא היכר. מאז ועד אתמול בלילה שהלכת לעולמך, מצבך הרפואי ומצבך המנטלי התדרדרו באופן דרסטי. לא יכולת לשאת יותר את הכאב.

אבא שלי, למי שלא הספיק להכיר, נולד ב-1945 בארץ ישראל. גדל בקריית ים עם סבתי זיכרונה לברכה ועם דודתי האהובה קטיה, תיבדל לחיים ארוכים.

אבי סיים את לימודיו התיכונים בקרית ים. תחביביו העיקרים היו טניס וגם טניס שולחן בהם הצטיין מאוד.

לאחר התיכון המשיך והשלים בהצטיינות לימודי הנדסאי כימיה בבית ספר בסמ”ת, התגייס לשירות משמעותי במקצוע שאותו הוא למד בקריה הגרעינית בדרום.

לאחר היכרות וחברות עם אימי הם התחתנו והתגוררו בקרית חיים והקימו משפחה לתפארת.

אבי תמיד סיפר שהוא גויס במלחמת יום הכיפורים לחיל השריון, שירת כלוחם במילואים ברמת הגולן ובסוריה במשך שמונה חודשים רצופים למען ביטחונה של המדינה.

בהמשך אבי השתלב בחברת ישקר שהייתה אז בתחילת הדרך, ולאחר פרק זמן קצר לקח על עצמו לנהל את העסק המשפחתי של מפעל הרהיטים בחיפה.

אבי עבד עבודה פיזית קשה מאוד לפרנסתו ולפרנסת המשפחה, ועשה כל שביכולתו לרווחתנו. אבי חי בצניעות ובראש מעייניו היה שאנו, ילדיו, נגדל ונתחנך באופן הגון וערכי ושנצליח ונתפתח.

אבי היה קשור קשר של אהבה גדולה עם אימי. הם בחרו בשלב מסוים לעבור ולהתגורר כאן בגליל, בכפר ורדים, היינו מבין 30 המשפחות הראשונות שעלו לקרקע מתוך אמונה ואידיאולוגיה של חשיבות יישוב חבל ארץ זה.

אחר שנים רבות של עבודה קשה, אבי פרש לגמלאות והקדיש את כל כולו לאימי אהבת חייו, ולעזרה ולתמיכה בנו, ילדיו, ובגידול נכדיו.

אבי תמיד היה ראשון לעזור לנו בכל דבר והיווה גיבוי, גם כאשר אני נאלצתי בשירות צבאי מרוחק לתמוך ולעזור לנו בכל דבר ודבר.

אבי היה איש צנוע, איש של עבודה קשה, של אהבת הארץ, של כבוד לזולת וכבוד הדדי.

בשנים האחרונות יצא לא מעט שאירחנו את אבי לארוחות שישי ולארוחות חג, תמיד נהנינו במחיצתו והוא נהנה במחיצת בני המשפחה. תמיד הקפיד להודות, לפרגן על האוכל, על הבישולים של אשתי, על הכנסת האורחים, כזה הוא היה, תמיד ידע להוקיר תודה.

אבא יקר, אני רוצה לבקש ממך סליחה, אם לא הצלחנו ברבות הימים לשמור עליך ולהיות מספיק עבורך, אנא סלח לנו על כך. בליבי אמונה שמעכשיו תמצא מנוחה ותתאחד עם אימא ואתם תמשיכו ללוות אותנו מלמעלה.

ליאור פרי