עודד שלומות
* כתבה פרסומית (מתוך עיתון א-לה כפר 2002)
מה הקשר בין החברה להגנת הטבע, סלקום, סגן נשיא סין, מוקד כפיר, חברת יס, סיירת מטכ”ל, מרכז מידע לתיירות בגליל המערבי, ספרים ומפות, עיתון א-לה כפר, חוגי סיירות ומשרדי נסיעות באינדונזיה, בירדן ובכפר ורדים?
נכון. התשובה היא: ניר שילה מנכ”ל טיולי אלון טריפ ועורך א-לה כפר. לניר עוד עיסוקים רבים שונים ומשונים שאל חלקם נתוודע בהמשך.
אבל ראשית, מחויבת המערכת בשקיפות מוחלטת ובגילוי נאות. מה פתאום שעורך עיתון יתראיין בעיתונו שלו?
ובכן, הכל התחיל לפני מספר חודשים, כאשר שאלתי את ניר שאלת תם: אלף, מה הקשר בין החברה להגנת הטבע, סלקום וכו’. ובית לאן אתה רץ? ניר חייך והבטיח שבהזדמנות אקבל תשובה. לאחרונה פנה אלי והציע לקיים ראיון (בלעדי!) בא-לה כפר.
-למה לך להתראיין?
“בנוסף לפנייה שלך, היו גם אנשים אחרים ששאלו אותי למה לי להתעסק עם כל כך הרבה נושאים ומה בעצם אני עושה ורוצה. שמעתי גם ביקורת עקיפה על ‘ההשתלטות’ שלי על תחומים רבים בכפר וחשבתי שזאת במה ראויה להסביר את עצמי. בנוסף, רוב הפעילויות שלי מרתקות ונוגעות לציבור, כך שהעניין לציבור עומד בכל קריטריון עיתונאי, בלי קשר לבעלות על א-לה כפר ולעריכת העיתון”.
-או קי, בתנאי שלא יהיו הנחות ושכתובים והריאיון יתפרסם במלואו.
“ברצון. אין לי מה להסתיר”.
כן ליס
-ניר, מה מריץ אותך?
“אני קודם כל מחפש עניין בעבודתי ובעיסוקי, תרומה לקהילה ולחברה וכמובן שביסוס האינטרסים הכלכליים שלי ושל משפחתי. במקרים רבים אני מצליח לשלב את כל או מרבית המרכיבים וזה נותן תחושת סיפוק והצלחה”.
-לדוגמא?
“לכאורה הפעילות שלי בתחום ייצוג חברת הטלוויזיה בלווין, יס, איננה סינרגטית לליבת העסקים של טיולי אלון טריפ. נכנסתי לנושא לאחר שחברת הכבלים לא הצליחה בעבר לתת מענה לקליטה איכותית-דיגיטלית בכפר. לאחר פניות חוזרות ונשנות לכלבוטק ולמועצה, אשר חתומה בהסכם כובל וארוך טווח עם הכבלים, ראיתי שמהם לא תבוא הישועה. התחברתי ליס וקיבלתי שירות מעולה וקליטה איכותית. לאחר מכן החלטתי לקדם את השרות ופעילות יס בכפר”.
-למה לך?
“לאפשר לאנשי הכפר שרות טוב ואיכותי ולהביע את מחאתי להתנהגות המזלזלת של חברות הכבלים. בנוסף, חשבתי שאולי אוכל גם לקדם את עסקי על ידי כך שאהיה סוכן של יס ואקבל עמלות. תנועת מנויי יס במשרד, יכולה להגדיל את היקף הלקוחות הפוטנציאלים בסוכנות הנסיעות ובחנות. בדיעבד, לא ראיתי גרוש מיס, אבל שימשתי כמנוף פרסומי ובתוך תקופה קצרה מעל 100 בתי אב בכפר התחברו ליס ואני שמח על כך מאוד”.
-ואיך הגעת להיות נציג סלקום בכפר?
“לפני שאתייחס לעניין סלקום ומיזמים אחרים בהם אני פועל, אני רוצה לציין כי כל יום מגיעות אלי מספר פניות של מחפשי עבודה מהכפר ומהאזור. חלק גדול מהפעילות העסקית שלי וההתרחבות לתחומים נוספים, באה על מנת ליצור מקומות עבודה באזור.
“נושא סלקום עלה לאחר שעברתי מחברת פלאפון, שהייתי מהלקוחות הראשונים שלה, לחברת סלקום שבה יש קליטה הרבה יותר טובה באזור הצפון בכלל ובכפר בפרט. במקביל, סלקום גם הבטיחה שתשדרג את הטכנולוגיה המיושנת שלה לשיטת GMS המבטיחה שימוש בסלולרי גם ברוב ארצות העולם, עם המכשיר הפרטי, ללא החלפה.
“כמשרד נסיעות ראיתי בכך ערך מוסף לסל השירותים שאנחנו נותנים. הייתה גם כוונה להעסיק עובד במשרה מלאה בנושא נציגות סלקום ואולי אדם נוסף בסניף של טיולי אלון טריפ במעלות. לצערי, סלקום לא עמדה בהתחייבות שלה כלפינו והמשך הקשר נמצא בבחינה”.
מי ישמור על השומרים?
-יפה, הצלחת למצוא קשר בין סלולר לחו”ל. בוא נראה אותך מסביר את הכניסה שלך לנושא השמירה בכפר והקשר עם “מוקד כפיר”?
“כפי שאמרתי בראשית דברי, לא הכל חייב להיות קשור. בעניין כפיר, לאחר שיחה שנערכה לפני מספר חודשים עם ראש המועצה אריה ברן ועמוס לוי, שטיפל בעבר בנושא השמירה, נדהמתי לשמוע שאחוז קטן מהתושבים נושא בנטל השמירה ומתוכו כמחצית מוכרים את המשמרת בתשלום או אינם מתייצבים כלל. במשך השנים בהן אני שומר בכפר התפתחה אצלי מודעות לחשיבות הערכית חינוכית של השמירה מחד – ומאידך, הכרה ביעילות היחסית הנמוכה בשל חוסר ההכשרה ומקצועיות של תושבי הכפר שרובם גם אינם חמושים. מכיוון שראיתי שהעניין הערכי יוצא בהפסדו בשל אי התייצבות ומכירת שמירות וגם האיכות לא משהו – ניסיתי לחשוב על פתרונות.”
-מי שמך?
“אף אחד, מלבד הרצון שלי לראות יותר ערכים וצדק בסביבתי ולהיכנס לעוד מיזם עסקי. בכל אופן, מכיוון שגם המועצה חיפשה פתרונות למצב, הגענו לשותפות אסטרטגית בין חברת כפיר, המועצה ואני. כפיר תפעיל ניידת 24 שעות ביממה בכפר, תדאג לשמירה במוסדות החינוך ובמספר אתרים רגישים, כמו בלוני הספורט, משאבות המים ומתקן סניקת הביוב; המועצה נותנת את ברכתה ואת חסותה, כולל שכירת החברה לחלק מהמשימות שמניתי; ואילו אני מציע לכפיר עוגן קדמי וכתובת בכפר, כולל אחריות על איכות וביצוע השמירה. בנוסף, חברת כפיר תבצע החלפת שומרים בשכר, כאשר מדובר על שומרים חמושים ומיומנים.
“אגב, אני תומך בהחלפת חוק השמירה, בתשלום ‘אגרת השמירה’ שתחול על כל התושבים ובצדק. כמובן שמי שירצה לשמור ו’לפדות’ באמצעות השמירה את האגרה, יכול לעשות כך. בנוסף, לכפיר מגוון שירותי מוקד, טלוויזיה במעגל סגור, לחצני מצוקה ועוד. ייקח עוד הרבה זמן עד שאני אולי ארוויח מהמיזם, אבל תושבי הכפר יכולים כבר עכשיו לישון יותר טוב בלילה ובזה שכרי. לאחר החלטת הממשלה ששמירה במוסדות חינוך היא ‘עבודה מועדפת’, השומרים יקבלו שכר יפה ואני כבר יודע על בני הכפר שישמרו במוסדות החינוך. המיזם עם כפיר לא רק מגביר את הביטחון בכפר, אלא מאפשר עוד אפשרויות פרנסה לתושבי הכפר ובניהם”.
רוצה להיות חברה של קבע בחברה להגנת הטבע.
למרות הסקרנות הגדולה בנושא יס, סלקום וכפיר – ראוי לציין כי ניר שילה הוא קודם כל איש העולם הגדול (והארץ הקטנה). הוא נולד לפני ארבעים שנה בחיפה, סיים את בית הספר הריאלי (שימש כעורך עיתון בית הספר), היה פעיל בחברה התלמידים בבית הספר ולפני הגיוס עוד הספיק לרכז את “שבט כרמל” ולהיות רכז הנהגת צופי חיפה ויו”ר הנהגת צפירים (שכב הבוגרים הארצית). בצבא שירת כארבע וחצי שנים. שנה ראשונה בקורס טיס ולאחר מכן ביחידה מובחרת. למרות שמעולם לא עשה קורס קצינים, קיבל במילואים דרגת ייצוג של קצונה לצורך משימות מיוחדות. הוא נשוי למיכל ואב לשניים, נוי וכליל (“הנסיכה והנסיך” בתיאוריה הציוריים של מיכל בא-לה כפר).
“לאחר השחרור מצה”ל הצטרפתי למיכל, שלמדה ריפוי בעיסוק בירושלים,” משחזר ניר. “עבדתי בחברה להגנת הטבע, ריכזתי את חוגי הסיור על שם אורי מימון ז”ל ופרויקטים נוספים בחברה. לאחר שמיכל סיימה ללמוד, יצאנו לטיול בחו”ל. חשבנו לטייל מספר חודשים ולחזור לקראת לימודי המשפטים שתכננתי להתחיל. הטיול התארך לשנתיים ימים, בהם היינו בעיקר באסיה וגרם לי לשנות את הכיוון המקצועי. הטיול פתח לי סקרנות גדולה לגבי החברה האנושית, יחסי פרט-חברה, תרבויות ודתות – ובחרתי ללמוד אנתרופולוגיה. התחלתי בירושלים וסיימתי בחיפה.
מיכל: “ידעתי תמיד שנגור בגליל. שמענו שמושב אלון הגליל הופך לישוב קהילתי ושניתן לרכוש במקום בית על חלקה גדולה יחסית.”
ניר: “נרשמנו לפרויקט ועברנו לגור בקרוואן באלון הגליל. באותה תקופה למדנו להכיר, ולא לחיוב, את רשויות ההתיישבות בארץ, מכון מנהל מקרקעי ישראל והסוכנות. כל ההתנהלות באלון הגליל הייתה לא תקינה, הבטחות שלא קוימו ומה ששבר אותנו סופית הייתה הכוונה להרחיב את הישוב דווקא במקום בוא עמדה קבוצת אלוני תבור עתיקים. עם זה לא יכולנו להשלים.
“במקביל לסיום לימודי, גם ניהלתי את מחוז צפון של החברה להגנת הטבע ואת חוגי הסיור בצפון. במסגרת זו, נפגשתי עם חניכים מכפר ורדים והם הפתיעו אותי לטובה, לאור הדימוי הסנובי-יוקרתי שהיה לי על המקום, שלא בצדק”.
ריח הקפה, התבלינים ועצי ההסקה
מיכל: “מכיוון שרצינו לברוח מהממסד וכפר ורדים נראה לנו מקום יותר עצמאי, החלטנו ב-1989 לעבור לכפר. יחד איתנו עברה מאלון הגליל גם משפחת אלדר. אני זוכרת שהגענו לתרשיחא ביום חורף והציף את נחירי ריח של קפה, תבלינים ועשן עדין שבא מהסקת הבתים בעצי זית. הריח הזה קנה אותי. בהמשך, כשגילינו את עמק הזיתים בין רחוב מרווה לגבעת האורנים, בו מסתובבים לעיתים עדרי צאן, הקסם והחיבור היו מוחלטים. כבר כתבתי רבות על החורשה הקסומה ואני מתפללת שלא ילבישו אותה שמלת בטון ומלט. גרנו כשנתיים במעלות ובנינו את ביתנו בכפר.”
ניר: “היו לנו ויכוחים אידיאולוגים על דרכה של החברה להגנת הטבע, שלדעתי השקיעה פחות מיד בחינוך ילדים ונוער לטווח הארוך והחלטתי לפנות לשוק הפרטי. הצטרפתי לחברה הגיאוגרפית והקמתי את מועדון המטיילים של החברה וריכזתי את הפעילות האתגרית, טיולים בראש צעיר ובתחום השיווק. במשך העשור החברה הגיאוגרפית, 1990-1999, קיבלתי רישיון מורה דרך ומומחה ומנהל תיירות. הצרה הייתה שכל אותן שנים עבדתי בעיקר בתל אביב וכמעט ולא נמצאתי בכפר. מכיוון שלא ראיתי עין בעין את הכיוון העסקי של החברה הגיאוגרפית ומשום שרציתי לעבוד קרוב לבית ולהיות מעורב בחיי הקהילה, החלטתי לפני כשלוש שנים להעביר את מוקד עסקי ופעילותי לצפון הארץ וכך נולד משרד הנסיעות בכפר ורדים. בתחילה עבדתי בשותפות עם משרד בנהריה, שלא עלתה יפה. בתחילת 2002 הקמתי מיזם משותף עם חברה פרטית, מהגדולות בארץ, הפועלת עכשיו תחת השם ‘טיולי אלון טריפ בע”מ’. לחברה ארבעה סניפים – כפר ורדים, מעלות, ראש פינה וטבריה. אני שותף ומנכ”ל. במקביל, מיכל ואני, פעילים ב’קו האופק’, עסק שהקמנו בסוף שנות השמונים ומשמש אותנו כמסגרת עסקית לפעילויות מגוונות של הרצאות, אירועים ויוזמות חינוכיות.
“מיכל הקימה ומנהלת את בית הספר לטיפול בליקויי תקשורת כמו אוטיזם וליקויים אחרים. בית הספר נמצא תחת אחריות המועצה האזורית מטה אשר ועבר השנה מחניתה למתחם נעמן, הנמצא בין עין המפרץ לכפר מסריק. בית הספר מטפל בשיטות ייחודית ונחשב לסיפור הצלחה אמיתי.”
שועי עולם
איני יודע אם לניר יש יותר מזל משכל, או את שניהם. בכל אופן, במהלך השנים בהן הוא מסתובב בעולם, יצא לו שם של אחד המצליח להתרועע עם שועי עולם ועוד לא לעשות מזה עניין גדול.
-מה הקטע שלך עם סגן נשיא סין?
“השנים בהן עבדתי בחברה הגיאוגרפית היו מעניינות וסוערות. מדינות רבות פתחו לראשונה את שעריהם לישראלים, בניהן: סין, אינדונזיה, מרוקו וירדן. הייתי בין הישראלים הראשונים שביקרו בסין בדרכון כחול לבן. הקשר עם לי-יון לי-ג’אן, המשמש כיום כסגן נשיא סין החל בימי ההפגנות בכיכר טינאנגמן, בהם דרשו הסטודנטים יותר חופש מהמדינה והפגנתם גררה לתגובה אלימה של השלטונות. בדיוק באותו הזמן ליוויתי קבוצה בסין ועקב המצב בוטלו טיסות ונתקענו בביג’ין. במהלך הניסיונות למצוא מוצא, הגעתי עם ללי ג’אן שהיה אז שר הפנים והממונה על התיירות. הוא גילה כלפינו פתיחות ונכונות רבה לעזור והתרשמתי עמוקות מאישיותו הנעימה.
“לאחר מכן, כאשר הוא ביקר בארץ, הזמנתי אותו אלי, לבית הכפר. כשביקרנו בסין, אמרתי לו כמה חשוב לנו לבקר בבתים אותנטיים של סינים ולכן גם מאוד רציתי שיהיה אצלי בבית. עד היום קשה לי ללוות טיולים בסין, כי בכל נחיתה הוא שולח לי לימוזינה לשדה התעופה ומזמין אותי לפגישה, דבר הגורם לי מבוכה וחוסר נוחות.”
-עם קשרים כאלו אולי היית יכול לעזור למדינה בפרשת ביטול מכירת מטוס הפלקון?
“לא פנו אלי ולא נכון היה להתערב, אבל במקרים אחרים עזרתי ללא מעט אנשי עסקים שרצו להיכנס ולפתח עסקים בסין ומזרח אסיה.”
זיארה
-איך התחברת לראשי הממשל האינדונזי?
“בכנס תיירותי גדול שנערך בסין, פגשתי אנשים מרכזיים בשלטון האינדונזי, למעשה, באמצעות קשרים אלו נפתחו שערי אינדונזיה לתיירים מישראל.
“אינדונזיה היא המדינה המוסלמית הגדולה בעולם ויש בה גם כמה עשרות מיליוני נוצרים. אני שותף במרדי נסיעות באינדונזיה ובירדן תחת השם ‘זיארה’ שפירושו ‘עליה לרגל’. הכוונה הייתה להביא לאזור עולי רגל מאינדונזיה דרך ירדן, לאתרים המקודשים לאיסלם ולנצרות; אלא שאירועי האינתיפאדה לא אפשרו למיזם האדיר הזה להתפתח. אגב, המשרד הירדני הוא בשותפות עם בית המלוכה ואני מקווה שעוד נראה מ’זיארה’ ברכה גדולה.”
-צריך הרבה מאוד כסף כדי לבצע מיזמים חובקי עולם עם בית המלוכה הירדני, שליטי סין ואינדונזיה.
“לא צריך הרבה כסף, אלא חושים מחודדים והרבה יצירתיות ומעוף. כסף לא מזיק, אבל איני בעל הון. אני בהחלט רוצה להרוויח, אבל זה לא המניע המרכזי בחיים שלי. אני אוהבת לעשות כל מיני דברי מיוחדים בדרכים מקוריות.
“הכי חשוב לי זה להיות פעיל בחינוך ובקהילה. קשה להתפרנס מחינוך אז אני מנסה לעשות כל מיני דברים דרך העבודה וגם לפנות זמן כדי להעביר הרצאות או להקים עיתון כמו א-לה כפר.”
טייקון העיתונות המקומית
-טוב שהזכרת לי, מה פתאום עיתון?
“כשהתחלתי בפעילות העסקית כאן באזור והקמתי את חברה טריפ, חיפשתי אפיקו שיווק ופרסום. חילקנו פליירים בתיבות הדואר אבל האפקט היה קטן, וראינו שרוב הפליירים נזרקים ישר לפח.
“חשבתי שהדרך הטובה ביותר להגיע לציבור היא בפרסום עקיף המכיל תכנים מעניינים, סיפורים על מקומות אקזוטיים, תמונות וכו’- על מנת לעורר סקרנות וגירוי אצל לקוחות פוטנציאלים, ניסיתי לפרסם מספר מאמרים בעיתון השני שיוצא בכפר והתאכזבתי מרמת הנכונות ושיתוף הפעולה. בדקתי וראיתי שכדאי להוציא עיתון חדש שיעסוק בעיקר בתיירות פנים וחוץ ובטבע, סביבה, מסורת והיסטוריה. אלו הנושאים שבהם עסק א-לה כפר בגיליונות הראשונים”.
מיכל: “נדהמנו מהתגובות הרבות והחיוביות. העיתון התקבל באהבה ופרגון ענק, במשך הזמן ראינו גם צמא לסיקור חיי הכפר באופן בלתי תלוי, לסיפורים אישיים של אנשי הכפר, לכיסוי אירועים ופעילות המוסדות השונים. למדנו שיש צורך אמיתי לעיתון עצמאי המסוגל לטפל בנושאים לעומק.”
ניר: “אין ספק שהעיתון העלה את השיח הציבורי בכפר בכמה מדרגות. מראש החלטנו שלא נכתוב על כל ריב שכנים ושנעשה עיתון בכיף. יחד עם זאת, טיפלנו בצורה מקצועית והבאנו למודעות הציבורית נושאים שנויים במחלוקת כמו אנטנות הסלולר, מצב השמירה, החברה לפיתוח והנוער.”
מיכל: “העיתון הוא חלק מהקהילה ומלווה את פעילויות הצופים, בתי הספר, החוגים, האומנים, הסופרים, החגים, קבוצות הספורט וכמעט כל אירוע והתרחשות בכפר. באמצעות מדורים של זיהוי תמונות מהאזור, הפאזל והתמונה הכפרית – יצרנו יחסים הדדים בין המערכת והקהילה והפידבק הוא אדיר. מערכת א-לה כפר גם יזמה את תחרות הגינה המשפחתית; וכחלק מהמעורבות הקהילתית החלטנו שפרסום מודעות מילים יהיה בתשלום שיועבר לתמיכה במשכ”ל.”
ניר: “מהגיליון הרביעי התחלנו להוציא חלקים מהעיתון בצבע מלא. זה אחרי שלמדתי במהירות את עקרונות ההוצאה לאור ויחד עם המו”ל, ‘אדם תקשורת קהילתית’ התחלנו, לייבא נייר באופן עצמאי, עברנו בית דפוס והגענו למצב בו האסתטיקה והגרפיקה משלימות את הרמה התכנית הגבוהה”.
חיבורים ויצירתיות
-נראה שאתה הולך וצובר כוח והשפעה ציבורית ועסקית בכפר. יש לך פנטזיות פוליטיות?
“כוח לשמו לא מעניין אותי ובשלב זה גם לא פוליטיקה. מעניין אותי להיות מעורב ולהשפיע. חלק מהדברים אנחנו עושים בהתנדבות ולמען הקהילה. ערכנו מספר כנסים, טיולים והרצאות בחסות טריפ וא-לה כפר, בחינם או בתשלום מינימלי לכיסוי ההוצאות. אני מאוד אוהב את מה שאני עושה ואת החיבורים שאני יוצר. אני כל הזמן מחפש יוזמות, כישורים, הזדמנויות, עניין ויצירה.
“החזון העסקי שלי הוא לפתח משרד נסיעות הנותן מענה מקצועי לכל מגוון השירותים הנדרש. זאת הסיבה שאנחנו מוכרים גם ציוד לטיולים ומפות.”
-ומה עניין ספרות יפה לשמיטה?
“אנשים היוצאים לנופש מחפשים חומר קריאה לטיסה או לחופשה עצמה. ספרות היא נושא קרוב לליבי ומכיוון שאין בכפר חנות ספרים, שמחתי לפתוח אחת כזאת בטריפ. למה הכל צריך להיות קשור?”
-רוב החברות מתמקדות בליבת העסקים ולא מתפזרות כל כך.
“לא למדתי מנהל עסקים בצורה מסודרת, אבל עברתי מספר קורסים והשתפשפתי כבר כמה שנים בתחום והיום אני אפילו מלמד בתוכנית למנהל עסקים באוניברסיטת בר אילן. אינני רואה חיסרון בפיזור ובסל המוצרים הרחב. גם רשתות מזון משווקות היום מכשירי חשמל, ביגוד וסלולר. אגב, בעלי עסקים מהולנד וגרמניה הגיעו ללמוד אצלנו את המודל של משרד נסיעות הכולל בתוכו גם חנות לציוד ומפות. ישנם ניסיונות לחקות את ההצלחה בשותפות בין ריקושט ואופיר טורס וגם חברת המטייל מחפשת שותף אסטרטגי בתחום הנסיעות. יתרה מזאת, התחלנו גם לייבא ולהפיץ מפות ומדריכי טיולים מחו”ל”.
23 פסטיבלים
ניר איננו נח לרגע. הוא ממשיך ללוות טיולים לחו”ל, מנהל את מועדון הלקוחות (15,000 איש) של אלון טריפ, ויוזם מסלולים ותוכניות טיול מיוחדות. “זיהינו שיש בקהל דרישה לטיולים בנושאים או באווירה מיוחדת” מסביר ניר. “התחלנו להוציא ‘טיולים בראי רוחני’, עם זאב בן אריה ממעלה צביה. היו כבר טיולים לפסטיבל סוּפי בטורקיה ומסע בעקבות אבירי השולחן העגול באנגליה. הוצאנו גם טיול לוורונה לשוחרי אופרות ובמהלך 2003 נוציא 23 טיולים בעקבות פסטיבלים בעולם. אני לא מדבר על הדברים המוכרים כמו הקרנבל בברזיל או פסטיבל המסכות בוונציה. ישנם אירועים מיוחדים ואותנטיים כמו פסטיבל או הירח ביפן, הפסטיבל הצמחוני בפוקט תאילנד, פסטיבל אבירים בסקוטלנד ואחרים. קיימת גם דרישה לתיירות יוקרתית כמו אירוח בטירות, שיט סירות, וילות במקומות אקזוטיים ואנחנו כל הזמן מחפשים אטרקציות נוספות.”
-מה תפקיד מועדון הלקוחות?
“מועדון הלקוחות בנוי על בסיס חבר-מביא-חבר. אנחנו מפיצים מידע בין החברים והם יכולים לקבל כל מידע בחינם. רוב החברים במועדון נוהגים לטייל הרבה ומחפשים מסלולים ועניין חדש. המועדון מתחיל לפעול בשותפות אסטרטגית עם מועדון מטיילי מסע אחר ועם מועדון מטייל ‘נשיונל ג’אוגרפיק’ מקבוצת מעריב. אנחנו לקראת קבלת החלטה אסטרטגית על אופן המשך ואופי פעילות מועדון הלקוחות ואולי יהיו עוד חידושים והפתעות.”
אין כמו הגליל
-אז מה, לא משעמם?
“לא. רק להשלמת התמונה אציין שאנחנו בעיצומן של שתי פעילויות חשובות. האחת היא תהליך של הסמכת כל חברת אלון-טריפ לתקן איזו 9000. זה תהליך יקר ומורכב אבל הכרחי. התיירות היא התעשייה הגדולה בעולם, שמגלגלת מחזורי ענק עם אחוזי רווח נמוכים ביותר. הניהול הנכון הוא קטע קריטי, והסמכת האיזו 9000 תיתן לנו כלי מצוין לבקרת ביצועים ואיכות.
“בנוסף, אננו מהחברות הבודדות בארץ, העובדות מול שלוש מערכות תפעוליות שונות – ‘כרמל’, שהיא המערכת שמקובלת שאל-על מפעילה, ועוד שתי מערכות, האחת אירופאית והשניה אמריקאית. אנחנו שוקדים על בניית תוכנה ייחודית לשילוב המערכות, דבר שיתן שדרוג אמיתי בשירות. חייבים להזכיר גם את ‘מרכז מידע וטיולים גליל’ שפתחתי בשיתוף עם אמנון גופר. המרכז נמצא במשרד חדש בצמוד לטיולי אלון-טריפ, ובעתיד ימכרו בו גם דברי מזון ואמנות גליליים. בינתיים פתחנו קו 1-700 להזמנת חדרי אירוח בגליל, ואנחנו קולטים תוכנה חדישה שתאפשר הזמנות לינה בכל הגליל. מעבר למרכז המידע וההזמנות, אנו יוזמים פעילויות של אירועים מיוחדים כמו טיולים לאור ירח בכפרים, בר/בת מצוה בבתי כנסת עתיקים, אירוח בבתים של דרוזים וערבים, חפלות וכו’.”
-איך יש לך זמן לכל זה?
“נכון שאני עובד בלחץ ויש עוד הרבה דברים שלא דיברנו עליהם כמו פעילות עמותת יוצאי היחידה ועמותת איזון ומשמש מזכיר של עמותת חוגי התיירות של אורי מיימון ז”ל. יחד עם הלחץ, עכשיו אני קרוב למשפחה ולקהילה ונהנה ממעשיי. אולי, כשאתבסס כלכלית, אוריד את הקצב ואתפנה יותר לתחום החינוך, יחסי יהודים-ערבים, איכות הסביבה, שמירת הטבע ובכלל.”
**
* כתבה פרסומית (מתוך עיתון א-לה כפר 2002)
ניר שילה וסיעת דרך ערך ן רוח חדשה בכפר ורדים
תגובה אחת
השארת תגובה
בהצלחה