הערות ירוקות לפארק האגדות

עדנה פישר: צעקנות ופלסטיק * דוד רנוב: תוצאה מביכה * אביבה קרבונרה: התערבות בוטה בטבע * הלל גלזמן: ליווי מקצועי/אקולוגי לתכנון * עדי וישראל גרינפלד: גן אקולוגי או אתר שעשועים


 

בהמשך לידיעה שפרסמנו בשבוע שעבר (כולל המצגת המלאה!) בנוגע לתכנית פארק האגדות האקולוגי, התקבלו בסיעת הירוקים מספר משובים, רובם מבטאים ביקורות לתכנון המוצע של הפארק. ההערות הועברו למתכננות:

 

 

הפארק ״האקולוגי״

נראה שיש טעות בשם הפארק, הוא נראה יותר כפארק הרפתקאות וגם ככזה אינו מלהיב במיוחד.

פארק אקולוגי אמיתי מתאים את עצמו למרחב הטבעי שסביבו, חומריו טבעיים, צבעיו משתלבים ואינם מתבלטים. מאחר שאינו מתחרה במוזיאונים או גלריות אין לו צורך בפסלים. הוא נועד להסב את תשומת הלב ליפי הטבע על כל פרטיו הדקיקים ולא לאגדות של סרטוני וולט דיסני.

 

כפרניק 99898804435 הערות ירוקות לפארק האגדות
שארק טובל בבריכה האקולוגית

 

הפארק המתוכנן אין בו דבר מכל הדברים הנ״ל, כולו צעקנות, פלסטיק וצבעי טכניקולור.

אשר לפיתוח דמיונם של ילדים, דמויות ה״אגדות״ רק מצמצמות את הדמיון, תנו להם אבנים ומקלות ושאר חומרים טבעיים ודמיונם יעלה על כל ה״אגדות״.

בריכת החורף נראית די שוממה (מלבד שרק = המבהיל כמובן). אינני מומחית אבל לדעתי ציפורים הן אחד האלמנטים היותר חשובים בבריכות והן זקוקות לצמחיית גדה סבוכה ומוגבהת, כגון קנה או סוף או מבחר אחר של צמחים מתאימים.

מחנאות, יצירה ולמידה בטבע הן פעולות מאד מתאימות ומחזקות את הקהילה.

לבסוף, הפארק המוצע הוא המשכו הטבעי של הוואדי הקסום, אמנם הוואדי הוא עדיין בן חורג ומוזנח למועצה, אבל קסמו רב. קחו את הרוח, האווירה והגישה שבבסיסו ושלבו אותה בפארק החדש כך ייווצר חיבור השלבים ב׳ וג׳ של הכפר.

 

עדנה פישר

**

 

הערות לתכנית “פארק האגדות”

 

  1. השטח המסומן כולל שטח גדול מאד יחסית לשטחים הפתוחים שנשארו לטובת הציבור בכפר ורדים.

כפר ורדים נבנה בטבע מתוך כוונה לשלב בין בניה כפרית וטבע גלילי החל משנת 1985.

עם השנים, ובמיוחד עם פיתוח שלב ב’, השטחים של חורש טבעי פותחו או הופנו לבניה במתכונות שונות. נשארו מעט שטחים ללא פיתוח, ביניהם השטח המסומן.

אנו מאמינים שצריך להשאיר שטחים פתוחים עם צמחיה טבעית גם אם סבוכה וחלקה לא נגישה, זאת לטובת הדורות הבאים.

ישנם שטחים אחרים בשטחי הכפר שיכולים לענות על ההצעות במסמך: חורשת בר-בת, פארק האנטנה, הר דפנה, פארק אקולוגי ליד רחוב תבור, שטחי גני משחקים, שטחים מצדי כביש ינוח… ועוד.

ניתן לפתח את התכניות המוצעות במסגרת שטחים אלה שכבר מפותחים בחלקם ולהשאיר את המתחמים המסומנים ללא נגיעה.

העקרונות המצוינים בשולי התמונות במצגת של קיום ושילוב טבע בחיי היום יום מתקיימים בכפר ורדים החל מהקמתו. כפר ורדים היה מהראשונים שהפעילו תכניות אלו, בלימודי חנ”ס (חינוך סביבתי) במסגרת בית הספר היסודי, בלימודים משלימים כמו חוגי סיירות, בטיולים מקומיים בשבילי הטבע בכפר והסמוכים לכפר במסגרת צעדות בכפר, אלו לצד חיים ממש בתוך הטבע. השטחים הפתוחים הלכו והצטמצמו עם הבניה של שכונות רוויות ושכונות של ישובים שכנים כמו גבעת האורנים וכל משמעויותיה הסביבתיות עבור כפר ורדים.

למשל, ילדינו גדלו עם פעילויות בחורשת הארזים ובור הסלמנדרות שהיו מקומות קבועים של פעילות ולימוד בטבע. כך שהתכנית המוצעת איננה מבחינת חידוש עבור תושבי כפר ורדים.

 

  1. למרות האמור, אם כבר יש רצון להקים פארק אקולוגי בשטח המסומן – המלצתי היא לצמצם את השטח המיועד למינימום, לאזורים הקרובים לכביש הראשי והמפותחים כבר (מגרש הפטנג),

ולשמור בקפדנות על ההגדרות והעקרונות המקובלים בספרות לפארק אקולוגי:

איזור של שימור טבע ברמה גבוהה, שמירה על צמחיה מקורית מקומית ללא צורך בתחזוקה גבוהה כולל השקיה, שמירה על מרחב מחיה של בעלי חיים תוך הקפדה על עקרונות קיימות ללא התערבות בנוף הקיים וללא מבנים כלל.

 

  1. תחזוקה – כפר ורדים מתפרש על שטח גדול יחסית לאוכלוסיה מטבע היותו יישוב של בניה פרטית ושכונות בניה רוויה נמוכה. למרות התחזוקה הגבוהה בכבישים ובאזורים המרכזיים של הכפר, בחלקים המרוחקים ממרכזי הפעילות, בשבילים ורחובות צדדיים, רמת התחזוקה יורדת גם בגינון וניקיון. העומס על תקציבי התחזוקה לא קטן. הגדלת שטחי גינון, ההשקיה והתחזוקה תביא למעמסה נוספת וסכנה שעד מהרה המקום יהפוך לפיל לבן. בריכה עלולה להיות בעייתית מבחינת אחריות לבטיחות ויצירת מוקד יתושים נוסף בכפר.

קיימת ספרות מקצועית נרחבת המנתחת את היתרונות והחסרונות של פארקים שפותחו בערים ואזורים שונים בעולם. ניתן ללמוד רבות מניסיונות כושלים שנעשו במקומות אחרים בשתילה של צמחיה שלא מתאימה למקום, הצורכת תחזוקה והשקיה מרובה ואינה מתקיימת לאורך זמן.

 

  1. תקציב ותכנית עסקית: לא הוגש עם התכנית תקציב של כל שלבי ההכנה של השטח, הפיתוח, ובמיוחד העלויות של תחזוקה שנתית של המתחם. צוין מקור כללי של תב”ר של 1 מיליון ₪ שלא ברור אם יועד ספציפית לנושא.

עם הגשת תכנית נדרש לצרף תקציב מפורט כולל ניתוח רגישות לחריגות אפשריות כמו שקורה במקרים רבים בנושאי פיתוח הכפר. נדרשת תחזית מפורטת לנושא התחזוקה ולמקורות המימון.

 

  1. נושא התכנים: יש להעביר מסר ברור של שמירה על טבע, סביבה וקיימות ובכך להימנע משימוש בפלסטיק וחומרים לא מתכלים, כעקרון המלווה את פעילויות הכפר. לדעתי כדאי להדגיש תכנים של צמחיה מקומית גלילית, על מינים נכחדים בצמחיה ובבעלי חיים, תרבות ישראלית ולא דמויות מסדרות טלוויזיה שהפופולריות שלהן מתחלפת לעיתים קרובות, שילדינו ונכדינו צורכים בכמויות במסכים השונים. עדיף לדעתי לתת לטבע לדבר בעד עצמו. התכנית כפי שמוגדרת במצגת לא החליטה אם היא גן אקולוגי או אתר שעשועים (דיסנילנד).

 

  1. בכפר ורדים קיימת תכנית של פרויקט חינוכי משותף של המשרד להגנת הסביבה והמועצה המקומית בעקבות תחרות שהתקיימה בנובמבר 2020. אחד הפרויקטים שזכה הוא להקמת שבילים לטיול והליכה בין חלקי הכפר השונים. רצוי לשלב בין תכניות המתקיימות במחלקות השונות של המועצה.

 

בברכה,

עדי וישראל גרינפלד כפר ורדים

 

 



 

 

**

 

ביקורת להצעת ליגמ בעמ לגן האקולוגי.

 

ראשית כל מחמאות – עבודה יפה ומושקעת של הצוות, ניכר שהמתכננות אוהבות את עבודתן ומשקיעות מאמץ, חשיבה וידע בתכנון.

כללית התכנון מכיל אלמנטים שונים ומגוונים התורמים לאקולוגיה כגון בריכת החורף, וערוגות הפרפרים, יחד עם אלמנטים ספרותיים, דרמטיים וחינוכיים המנסים להגיע לשכבות גיל שונות.

נקודות לביקורת:

  1. אקולוגיה ופיסול – לא מתחבר

תערובת שלא מתחברת בין נושאים אקולוגיים נטו לבין גחמות תרבותיות. כגון: בריכת החורף וסיפורי אגדות. אם הגישה היא אקולוגית אז בבקשה להשקיע את המאמצים 100 אחוז בפתרונות אקולוגיים. ברגע שמכניסים נושא נוסף שאינו קשור אז התוצאה נראית מביכה ונתונה לפרשנות אישית של היוצר\ת, אך מנוגדת לרצון הקהילה ליצור פארק אקולוגי, כיוון שהכנסת אלמנטים תרבותיים סמליים כגון דמויות מלאכותיות – בובה של שרק, או רוחות רפאים אינם בעלי ערך אקולוגי כייוון שיש פה התערבות של חומרים ומאמצים שהטבע לא ייהנה מהם, במקרה הטוב מספר בני אנוש ייהנו אבל כל שאר הטבע: הנמלים, הציפורים, הצמחים והסביבה כולה לא יבינו ולא ייהנו. ובעצם המעשה סותר את הרצון ליצור פארק אקולוגי.

  1. בריכת החורף – מניסיוני בגן האקולוגי במשגב בו יצרנו שלוליות חורף, השלולית מביאה יתושים, שמביאים עובדי מועצה המחסלים את היתושים באמצעות רעלים שאינם ברכה לבריכה. ישנו פתרון של הבאת דגי גמבוזיות (שאינם דגה מקומית ) כדי לחסל את היתושים. אין פה פתרון קסם אך לפני שמשקיעים כסף ואנרגיה צריך לתת פתרון או תקציב לתחזוקת המקום.

וחס וחלילה להכניס גוש בטון צבוע לבריכת חורף, מה הקשר ? !

  1. גינת הפרפרים – רעיון מבורך ומוצלח… מלבד בעיית ההנגשה, במצגת דיברה המתכננת על הנגשה ומסלול בטון מונגש, אבל למעשה שילבה קטע (קטן אבל ….) שבו יש מדרגות , והפתרון שלה היה לחזור וללכת סביב.

זהו פתרון דחוק ועולב באנשים עם צרכים מיוחדים. תפקיד המתכנן הוא להציע פתרונות ולא התפשרויות מסוג זה. למשל “שביל נחש” ששומר על זוית קבועה ומאריך את המסלול, או בחירה של מקום שאינו מצריך מדרגות, אך לעשות דרך מונגשת ב99% ו”רק” קטע קטן שבו אנשים מסוימים אינם יכולים לעבור בו הוא רעיון שאינו מתקבל בפארק אקולוגי.

 

  1. אמנות אקולוגית – כל נושא דמויות האגדות והפסלים המוצעים אינו קשור לפארק אקולוגי, אם ברצוננו להכניס אמנות בואו נשלב בפארק אמנות אקולוגית, פרי אמנים מקומיים, המתבססת על עבודות עם חומרים מהמקום, עם מסרים שהם סביבתיים ולא הכנסת בטון וברזל למקומות של טבע נטו ! ניתן להבא מנחים לבניה ירוקה ולאמנות אקולוגית ולעשות סדנאות במקום.
  2. מחנאות – וכיתת החוץ, רעיון מבורך, אם מכריזים על מקום שנועד בעיקר להומו ספיאנס לשהות בטבע, אז זה מוריד לפחות במקום עצמו את האיזון האקולוגי, וזה בסדר כל עוד משתמשים בשיטות של בניה ירוקה, עם חומרי בניה אקולוגיים כגון, עץ ממוחזר, ובמקום בטון משתמשים בסיד ומשתמשים בבניה באבן מקומי.

 

לסיכום:

רעיונות מבורכים אך יש לחדד את המסרים האקולוגיים, ולוותר על הבוב’ה מייסאס וחומרים או צורות שאינם קשורים בכלל לאקולוגיה ומשטיחים את היומרה האנושית לעשות פארק אקולוגי.

 

הכותב חתום על תכנון הפרויקטים הציבוריים-

  1. מרכז המבקרים, גן האקולוגי טכניון חיפה, יוזמת פרופסור זאב נווה.
  2. תכנון “חווה ואדם” חווה אקולגית של העיר מודיעין – 40 דונם.
  3. גן אקולוגי משגב – בוסתן וכיתת לימוד בבניה ירוקה עם תלמידים
  4. גן אקולוגי בכפר הנוער ויצו ניר העמק, עפולה. כ-3 דונם.
  5. בית ספר יסודי הר גילון בוסתן ומיחזור מי ברזייה. בנייה ירוקה עם ילדי בי”ס.
  6. מרכז סדנאות ומבני ארוח בחווה רום.
  7. גינה קהילתית כפר ורדים

 

דוד רנוב

אדריכל ומתכנן ערים

 

**

 

 

הנדון: פארק האגדות

 

הפארק המתוכנן גובל בשמורת טבע ולכן, לטעמי, ההתערבות האנושית צריכה להיות מינורית ביותר. בפיתוח צריכה להיות הדרגתיות החל מן האזור המופר יותר שבמזרח ועד לאזור השמור יותר לקראת הכניסה לשמורת הטבע במערב.

זה אזור מחיה ומעבר לחיות הבר וכן גם לעדר העיזים הרועה בו באופן קבוע ולכן יש להתחשב בראש ובראשונה בהישרדות שלהם ואח”כ בפיתוח מתחמים לצרכי האדם.

כבר מן השם שניתן לפארק מבינים שההכוונה היא לילדים ונוער וככל שמעמיקים בלימוד התכנית הדברים מתבהרים יותר. ברור לי הצורך במחשבה ובדאגה לדור הצעיר אך לא נראה לי שדווקא הפארק הזה צריך “להימכר” לצעירים. נראה לי שראוי יותר להתייחס לאזור כפארק אקולוגי שבו כלל האוכלוסייה לומדת על המרחב הסובב אותה ודואגת להמשך קיומו ושרידותו.

הערותיי לעקרונות המנחים:

1.יצירת שבילי טיול במרחב הטבעי

הרחבת שבילים קיימים והכנת שבילים חדשים להנגשת האדם לאזורים השונים בפארק בהחלט מקובלת אך תוך פגיעה מינימלית בטבע. לכן, השבילים הצבעוניים אולי מתאימים לפארק מסוג אחר אך לא לזה. בראייתי השבילים צריכים להישאר כשבילי עפר עם תיחום באבן מקומית.

  1. יצירת קישוריות בין השכונות

בתכנית ניתן לראות כניסה מרחוב תבור (שכונת מעלה השמורה) כניסה מרחוב סער וכניסה מרחוב מירון באזור המארג. לא הייתי מגדירה זאת כקישוריות בין השכונות. במקרה הטוב ייווצר במרחב הזה אזור נגיש יותר למעבר בין רחוב תבור לרחוב סער.

  1. שילוב הקהילה המקומית בעיצוב המרחב.

על פי התכנית קיים כבר תכנון של פינות מונגשות לתושבים בבחינת קריאה לבוא וליהנות מן המוכן. לדעתי זה איננו רעיון חינוכי לא לילדים ולא למבוגרים.

פינת המחנאות המוצעת צריכה להיות נקיה מכל מבנה כדי לאפשר הקמת אוהלים, סנאדות, מחנה וכל פעילות שדאות אחרת שעם סופה האזור יפונה על ידי הקבוצה שעסקה במקום ויישאר נקי לפעילות הבאה. מחנאות מביאה איתה הבערת מדורות, דבר שיהיה קשה למנוע למרות שלטי אזהרה.

פינת הערסלים בצורה זו או אחרת קיימת כבר בחורשת הבר-בת ולדעתי הקונספט שלה לא מתאים לכאן.

יש בהחלט מקום למחשבה לגבי פינות ישיבה לאורך הפארק בצורה סלעים שנוחים לישיבה, ספסלים וכסאות מעץ ממוחזר ועוד.

  1. יצירת מרחב פעילות ומקום מפגש לשכבות הגיל השונות.

יער הפיות, האורן המכושף, שבילים צבעוניים ועוד זו התערבות בוטה בטבע הקיים שמתאימה לגינות ופארקים מסוג אחר. קישוט עצים, הכנסת תיבות קינון, מיתקן מוזיקלי שיפזר צלילים קסומים… קישוט העצים ותקיעת מסמרים בו זו פגיעה רעיונית במהות העץ, אני מציאה שנשאיר את האזור נקי מעשביה ומונגש לישיבה בשקט שמאפשר המקום ולתת לדמיון לעשות את שלו ולעוף איש איש למחוזותיו.

  1. העצמת ערכי הטבע והנוף

הוואדי שלאורכו יהיה הפארק יפה כערך כבר היום. שיקום טראסות, העלאת נוף העצים, ניקוי עשביה ופינוי הגזם יעשו בו פלאים. שלולית החורף קיימת כבר היום והיא מקור מים לכל חיות הבר. אני מאמינה שהיא מקור משיכה לצפות במופעי המים ומקווה שלא תהפוך למפגע.

רעיון גינת הפרפרים הוא תוספת מרעננת וצבעונית לפארק ואני בהחלט בעדה.

כתת חוץ היא רעיון חשוב, אני לא בטוחה שהוא מוצא חן בעיני כפי שמוצע. השולחנות סביב העצים מיותרים ובתכנית לא ברור כיצד הם ימוקמו.

לסיום – אני חושבת שהפארק צריך להיות המשך ישיר של הוואדי הקסום והיה צריך לתכנן את שניהם כמכלול אחד. בעיקר לאור העובדה שאותו הנחל זורם לאורכם עם צמחיה דומה ובעלי חיים שמבקרים וחיים בו.

הערה שכוללת את הפארק ואת כל האזורים הפתוחים בכפר – מתוך המציאות הקשה שפוקדת את היערות כל קיץ, חייבים לנהל את השטחים הפתוחים. אין יותר מקום להשאיר לטבע לעשות את שלו כל עת שהאדם ממשיך להתעמר בו.

 

אביבה קרבונרה

 

 

 



 

 

**

 

קודם כל שאפו גדול על המחשבה והרעיונות לפרק החדש.

יש לי מספר הערות והצעות:

  1. לקבוע מי בעל האחריות על הפארק לא להשאיר את זה למתנדבים. זה חשוב גם לתחזוקה (שבילים, שולחנות פסלים) וגם איפה יהיה רכב הקלאב שיכול לפנות אנשים במקרה הצורך ומי ינהג בו. מתנדבים יכולים לסייע.
  2. מומלץ שטוביה ומומחה בבריכות חורף יסעו לרחניה וישוחחו עם התושבים שם על שלולית החורף. יש בה מעט חיות, ציפורים וגם לא הרבה צמחיה. לעומת זאת שלולית החורף ליד נתניה מצטיינת ( לא ברור שהיא מלאכותית בכלל) ומאגרי המים ליד רחובות הם מוקד משיכה אדיר לציפורים והן כן מלאכותיים.
  3. יש להפריד בין הולכי רגל לאופניים. בטיילת תל אביב חוסר ההפרדה הוא סיוט לכולם.
  4. ילדים מאד אוהבים לטפס על פסלים. לא בטוח שפסיפס זה אופטימלי. צריך להפריד בין פסלים לקישוט כמו בפניה למרכז המסחרי אז פסיפס זה מקסים לבין פסלים לילדים. בגן הפעמון בירושלים ופסל המפלצת בקרית יובל בירושים הן דוגמאות לפסלים סביבתיים מזמינים.
  5. לא צריך להרבות בתיבות קינון. רק בשכונתנו, הגולדן וילג’, יש שפע של קיני ציפורים טבעיים. אפשר להציב בגן שלטים עם סוגי הציפורים שניתן למצוא בכל אזור, מתי צפוי קינון ומתי רצוי לצפות מרחוק וזה יהיה מאד טבעי ומלמד.
  6. אפשר לפתוח במקביל לפרק אתר אינטרנט שיתוחזק על עדי מנהלת הפרק. אנשים יוזמנו להעלות תמונות שצילמו עם זיהוי ציפור, חי אחר שראו בפרק עם ציון יום ושעה. אם ראו את אותו סוג חי במקום אחר שיצרפו. יתקבל אתר שאפשר להפיק ממנו הנאה, לימוד ועבודות לבית הספר. כדאי לחשוב גם על חוגי צילום – יש בכפר צלמים נפלאים.

הערה אחרונה- בפסח האחרון שביל נורמן והשבילים שסביבו התפקעו מתיירים – לא רק של הכפר במיוחד בגלל הקורונה. יתכן שיהיה בסופו של דבר צורך בוויסות מספר הנכנסים, לקבוע דפוסי התנהגות לגבי אוכל פחיות וארטיקים ובלילות עישון, שתיה וכו׳. כמות המתנדבים ושקיות האיסוף המלאות אז היתה לא קטנה.

בהצלחה לכולנו

סמדר אגרט

 

**

 

בכפר ורדים יש גישה מאד מיוחדת מבחינת סביבה טבע ואוירה. בגדול התוכנית מתאימה לאווירה להוציא מס נקודות שהיתי משנה.

בעיני מאד לא חינוכי לצייר על עצים מזכיר את הכתובות על מבנים ועצים להנצחת שמות לכן להוריד ענין זה . כמו כן לא הייתי צובעת שבילים כמו באגדות היות והצבע מזיק לסביבה טבעית וגם אין בו צורך לדעתי. חסר בתוכנית ברזי שתיה וברזי כיבוי אש. ראיתי בצילומים שהראו שרוצים להשאיר ענפים של אורנים תחתונים דבר מאד מסוכן מבחינה בטיחותית חייבים להרים נוף. כמו כן אי אפשר להסתמך באחזקה על מתנדבי ניקיון היות וצריכה להיות שם אחזקה יומית וגם לילית בגלל שזה מקום אידאלי לבני נוער לעשן לאהוב… ועוד ועוד ועוד. מקווה שיתייחסו להערות ויראו שוב את התוכנית.

 

בברכה דורית אבנט

 

**

 

ממליץ שתסתכלו על פארק “ראש ציפור” הממוקם בלב ת”א-רמת גן.

הוא הוקם ע”י העיריות וקק”ל (שיש לה עוד כמה גדולים מסוג זה – אגמוני החולה, חפר, שפיים ו”כיסים מלאים”).

הוא קטן יחסית ומהווה מקום לאוכלוסיות ציפורים מגוונות ויש בו שביל הליכה ומסתורים המאפשרים תצפיות מעניינות.

מצרף תמונות שצילמתי שם ובשלוליות אחרות

 

בידידות

 

ירמי אגרט (מהגולדן וילאג’)

**

 



 

פארק אקולוגי כפר ורדים

כללי

האם יש ליווי מקצועי של אקולוגים בהכנת התוכנית?

אקולוגים נחוצים כדי לבחון היטב את ההיבטים הביולוגיים של מקטעי הפארק בהם יש הסתמכות על מרכיבים ביולוגיים והאינטראקציה הסביבתית שלהם עם מרכיבי תשתית קיימים ו/או מלאכותיים מצד אחד ועם תנועת אנשים רבה והפרעות אנושיות. שני המוקדים החשובים מבחינה זו הם: פארק הפרפרים, שלולית החורף.

 

פארק הפרפרים

לפי תיאורים בספרות – חוץ מרשימת הצמחים תומכי הפרפרים (ספקי הצוף והפונדקאים להתרבותם) פארקי פרפרים צריכים להיבנות עם כמה אלמנטים של הגנה על הפרפרים ולתת להם תנאי קיום הכרחיים, כגון: הגנה בפני רוחות, משטחי נחיתה והתחממות על סלעים, מקור לשתיית מים, שטח שקט ובלי הרבה אנשים ועוד.

ראו בקישורים הבאים תיאורים של פארקי פרפרים ומה המפרטים הנדרשים לקיומם.

http://online.achva.ac.il

https://sites.google.com/

לאור הנ”ל – אני בספק אם התכנון המוצע לפארק האקולוגי ייתן מענה לפארק פרפרים בר-קיימא.

תהיה בפארק תנועת אנשים גדולה מידי ולא יהיה השקט הנדרש לפרפרים, וכן חסרים האלמנטים המוזכרים לעיל. מוצע לבחון לעומק את התכנון לפרפרים בפארק הזה, ואם השטח לא מתאים – לחפש שטח אחר בכפר ורדים בו יתקיימו התנאים המיטביים לפרפרים.

 

 

בריכת החורף

גם כאן נדרש ליווי ויעוץ אקולוגי של מומחה לביולוגיה של מקוויי מים.

חשוב לתכנן היטב את משטר המים של הבריכה, הזנת המים ממי גשם בלבד, אגן הניקוז של הבריכה וכו’.

לא מתאים לחבר את הבריכה לאגדות ילדים כגון :”הביצה של שרק”…. בריכה טבעית – היא פשוט בריכה טבעית ויש לראות אותה ולאפשר ללמוד בה את המרכיבים הביולוגיים שלה ללא הפרעות מלאכותיות.

דרוש מפרט אקולוגי שיכלול: תשתית בוצית מתאימה, צמחייה היקפית מאימה, אכלוס בבעלי חיים עונתיים שיתמכו במערכת שיודעת למנוע התרבות זחלי יתושים ועוד. טוב לתכנן “שביל צף” מעל המים שיאפשר מבט מקרוב על הנעשה בלב הבריכה.

בריכת חורף שתיתן מענה גם ללימוד אקולוגי וגם למראה ונוי של הפארק צריכה להיות בגודל מתאים לכך ויותר מכמה עשרות מ”ר. לא ברור מה גודל הבריכה המוצעת בתוכנית והאם היא תענה על הדרישות האקולוגיות.

ראו דוגמאות ל בריכות חורף בארץ:

https://www.masa.co.il//

בריכת נאמן שימו לב לשביל הצף https://he.wikipedia.org/wiki/

פארק בריכת החורף בתל אביב

https://www.liavshalem.com/winter-tel-aviv

לגבי שאר האלמנטים בפארק – אני מצטרף להערותיהם של דוד רנוב, דורית ואביבה כפי שפורסמו בקבוצה של הירוקים.

לסיכום הערותיי (בשלב זה) אני ממליץ שייבחר צוות מקצועי/אקולוגי שילווה את התכנון המפורט של האלמנטים בפארק. בצוות זה צריכים להיות חברים אנשי מקצוע מומחים בתחום וכן תושבים מהכפר שיש להם ניסיון אקולוגי וראייה והבנה של צורכי תושבי הכפר בהיבטים של פנאי ונופש כמו גם צרכי הלמידה ויצירת הקשר לטבע ולסביבה בכלל.

 

בהצלחה לכולנו!

הלל גלזמן

 



תגובות פייסבוק


2 תגובות

  1. לידיה גרינפלד הגב

    ברשותכם אני מבקשת להתייחס למסגרת המפגש עם הציבור שהיה לא מאורגן ולא מנוהל כמו שצריך
    1 חלק מהמוזמנים ישב במארג ואילו חלק אחר השתתף בזום
    אני הייתי בזום אבל לא שמעתי לא את דברי ראש המועצה ולא את השאלות והתשובות של היושבים באולם
    האנשים בזום לא שמעו את האנשים באולם
    האנשים באולם לא שמעו את הערות המשתתפים בזום
    בלגאן כזה
    2 האדריכלית הראשונה שדיברה לא מצאה לנכון לתת מבוא
    היא לא הסבירה איזו חברה היא מייצגת
    היא לא פירטה פרוייקטים שהחברה שלה ביצעה
    היא לא הסבירה למה פארק אקולוגי
    היא לא נתנה רשימה של עקרונות התיכנון
    ככה לא באים לציבור להסביר על פרוייקט חדש כמו פארק אקולוגי
    3 האדריכלית השנייה לא סיפרה מה הניסיון שלה בתחום מה עשתה שדומה לפארק האקולוגי ולמה צריך בכלל כזה פארק
    4 האדריכלית הראתה מפה אבל לא הסבירה לנוכחים מהם גבולות המתחם
    לא היה לה סרגל אפילו שיצביע על גבולות הפרק בשקף
    לא פירטה את הרחובות הגובלים בפארק
    המפה נותרה סתומה ברובה בלי נקודות ציון ברורות
    5 האדריכלית התמקדה בכמה קטעים בפרק וסיפרה מה ייעשה בהם
    ואילו על השטח כולו לא דיברה האם יש שם עצים לרוב אילו עצים האם יש צמחייה מקומית האם יש פרחים ומה אופי השטח מורדות עליות האם זה מישור?
    6 אין מה לומר החברה המבצעת נותרה עלומה מסגרת הפרוייקט לא הייתה ברורה וגם לא שמעו מה המשתתפים שואלים ומההתשובות
    7 לא הוזכר שדרושה ועדת היגוי של תושבי הכפר לפרוייקט
    אם הייתה ועדת היגוי לא היו ככ הרבה הערות ותלונות
    אין פארק אקולוגי בלי ועדת היגוי של תושבים שאיכפת להם
    המפגש היה כישלון ניהולי אבל אפשר לתקן וצריך לתקן ונצפה לבאות

  2. בן עמי הגב

    כל הערות המפורטות מעניינות וחשובות.
    הרעיון מענין ומיוחד
    השאלה אם אין בכפר עוד הרבה הרבה מקומות קיימים שמחייבים אחזה וטיפול. חייבים לעצור לפני הבכי, ולבחון את כל פינות הטבע בכפר ואז לבחון איך ומה ומית פועלים שהמוקד זה הטבה העלויות ונק חשובה תחזוקה

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן