גיבורי הלב

ד"ר שרון לובש משבי ציון ומתנדבי אוזן ללב מגלמים את כל מה שיפה בחברה הישראלית


 

מתנדבי “אוזן ללב” הם לא פחות מאשר מצילי נפשות. “השיחה עם מתנדב ‘אוזן ללב’ הזכירה לי שיש אור באפלה שלי.” מעיד מ. בן 42 | “תמיכה רגשית היא כמו גבס, מטרת השירות היא לייצר את הסביבה שתאפשר לאדם תהליך של ריפוי פנימי.” מסביר הפסיכולוג ד”ר שרון לובש, מייסד עמותת “אוזן ללב”, המתמודד בעצמו עם תסמונת ניוונית קשה מולדת.

 

כתב: עידו בוכמן

 

“אוזן ללב” מביאה קול שונה מאוד בים היוזמות החברתיות בהן התברכה ארצנו. בעוד המציאות הקשה מביאה עמותות כה רבות לקדש מטרה נעלה עבור קבוצה זו או אחרת, בחר ד”ר שרון לובש, פסיכולוג, חוקר ומרצה המתמודד עם מגבלה גופנית מורכבת בעצמו, להציע גישה אחרת.

 

כפרניק WhatsApp-Image-2021-09-09-at-09.40.54-scaled גיבורי הלב
אוזן ללב – הופכים נתמכים לתומכים

 

 

מתוך תחושת שליחות, עזב ד”ר לובש קריירה בתחום ניהול אסונות ופנה לייסד מסגרת ייחודית בחזונה ובפועלה, בארץ וכנראה גם בעולם: עמותת “אוזן ללב.”

עמותת “אוזן ללב” נוסדה במטרה לאפשר לכל אחד ואחת את הזכות האנושית להתנדב ולעשות למען האחר, בתור תומך או תומכת רגשיים. הזדמנות נדירה זו מביאה אל העמותה מתנדבים ומתנדבות מכל קשת הציבורים בישראל, ומוכיחה כי המשפט “אנשים טובים באמצע הדרך” הוא הרבה מעבר לשורה בשירה הנצחי של נעמי שמר.

מאז הקמתה לפני כחצי עשור, מהווה “אוזן ללב” בית לכל המבקשים, ובהם גם מתנדבים ומתנדבות המתמודדים בעצמם עם מגבלה גופנית או נפשית. אוסף מרגש של אנשים מגוונים המונעים מתוך הלהט לפעול למען הזולת.

מתנדבי “אוזן ללב” מעניקים לכל פונה שירותי תמיכה רגשית בגובה העיניים וללא עלות. זאת במפגש מכבד ואישי, אם זה פנים אל מול פנים ואם זה באמצעות שיחת וידאו.

נפעמנו להיווכח כיצד בחרו ישראלים וישראליות ממקומות ורקעים שונים בתכלית, מרצונם החופשי, פשוט לקום יום אחד, להותיר מאחור לרגע את מרוץ החיים השוחק ולהצטרף למעגל המתנדבים של “אוזן ללב”, כדי לבנות מחר טוב יותר לכולנו.

עם ההצטרפות לתכנית, מתחילה תקופת הכשרה בלתי נשכחת אשר בסופה יוצאים הבוגרים והבוגרות עם אמצעים להעניק תמיכה רגשית. “מדובר בקורס הכשרה מעמיק ומיוחד במינו, במהלכו רוכשים המתנדבים מיומנויות רגשיות וחברתיות, וכלים טיפוליים לעזרה לזולת”, מסביר לנו ד”ר שרון לובש ומוסיף: “ההשתתפות בתכנית היא חוזה שנחתם באהבה.”

אולם זו רק מתנה אחת. המתנה הנוספת, ויש שיאמרו הגדולה לא פחות, מתגלה באופן הדרגתי, תוך כדי התהליך. בוגרי תכנית ההכשרה מספרים בהתרגשות כי בסיום הקורס, הם מצאו עצמם לפתע לא רק עם ידע מעשי, אלא גם עם תובנות מרחיקות לכת אודות עצמם, עד לרמה של חוויה משנת חיים.

עופרה, מתנדבת ותיקה, נשואה ואם לשני מתבגרים, המתמודדת עם קשיים גופניים ובעיות זיכרון קשות עקב תאונת דרכים, משתפת בעיניים נוצצות: “אני באה ממשפחה של נתינה והתנדבות. חיפשתי במשך שנים לאחר התאונה מסגרת שתאפשר לי, למרות המגבלה, לחזור ולעשות למען הקהילה והזקוקים בתוכה. ב’אוזן ללב’ מצאתי יד מושטת ועיניים הרואות יכולות – ולא מוגבלויות. מצאתי מקום לעשייה משמעותית.”

“תודות להכשרה המעמיקה והחווייתית”, מספרת עופרה בהתרגשות, “גיליתי עולם חדש של רגש ומשמעות. והיום, בזכות הכלים והגישה הייחודית להקשבה ולתקשורת בין אישית, זכיתי מחדש במשפחה שלי. שלושת הגברים שלי כיום מסוגלים לבוא, כל אחד בזמנו, ולשתף אותי במשך שעה שלמה. מעולם לא חלמתי אפילו שמציאות כזו אפשרית.”

כמו עופרה, שמענו סיפורים מרגשים נוספים מעין אלה גם ממשתתפים נוספים.

 

 



 

 

את עמותת “אוזן ללב” ייסד ד”ר לובש, או “ד”ר שרון” כפי שמכנים אותו המתנדבים בהערכה גלויה, בשנת 2016, ומאז ועד היום הוא מוביל אותה להצלחות ולהכרה גוברת.

ד”ר שרון לובש, בן 40, נשוי, הוא בן לאחת המשפחות הוותיקות ביישוב החוף הציורי שבי ציון, סמוך לנהריה, וכמו כדי להשלים תמונה פסטורלית מעולם אחר, המתין לנו ד”ר שרון בבואנו לפגוש אותו, ביחד עם אשתו, בזרועות פתוחות. הזוג אירח אותנו ברוחב לב והעמיד לרשותנו שולחן עמוס כיד המלך: מאפים פרי עמלה, פירות העונה, בר שלם של משקאות ואפילו גלידה תוצרת בית.

התיישבנו עם ד”ר שרון בחצר רחבת ידיים ומטופחת, כשמאחוריו ניצב בשלווה פסל בגודל טבעי של החייזר הידידותי “אי.טי” מסרטו הזכור לטובה של סטיבן שפילברג, על ראשה של הדמות שנאספה מצד הדרך נח לו כובע אלטון ג’ון אופנתי ומנצנץ, בידה החבוטה דגל ישראל רענן ולמרגלותיה, במדשאה, השתובבה בחינניות במשך רוב הביקור שלנו חתלתולה חמודה העונה ביללה כובשת לשם “זברה”.

 

כפרניק WhatsApp-Image-2021-09-09-at-09.40.55 גיבורי הלב
ד”ר שרון לובש. פסיכולוג ומרצה, מייסד “אוזן ללב” ואדם עם מגבלה גופנית מורכבת

 

ד”ר שרון עצמו הוא איש משפחה חם, חייכן ורגיש, בעל חוש-הומור בריא, אך בו-בזמן גם איש עבודה מסור ובעל-חזון. עם זאת, הוא גם ריאלי, יש שיאמרו כי בעקבות החיים עם מגבלה מורכבת. על-אף מצבו הגופני, הספיק ד”ר שרון לסיים בהצטיינות זה מכבר לא פחות מאשר חמישה תארים אקדמיים, בתחומים שונים, מפסיכולוגיה וחינוך, דרך ניהול והנדסה, ועד לניהול אסונות.

רוב חייו הבוגרים עוסק ד”ר שרון במחקר והוראה ומייעץ לארגונים ומוסדות, כולל בזירה הבין-לאומית, אולם כשדיברנו עמו, התרשמנו שהתשוקה האמיתית הבוערת בו ותחושת השליחות העיקרית שלו, נובעות דווקא מעבודתו עם קהלים מכל הגילאים, המתמודדים עם מגבלה גופנית או קושי נפשי, ועם בני משפחותיהם, המתמודדים בעצמם עם אתגרים מורכבים ולא פעם עם מערכת בירוקרטית אטומה ואכזרית.

ד”ר שרון דוגל בגישה טיפולית ייחודית הנובעת מתפיסת עולם לפיה הדגש הוא בהקשבה אמפטית, מכילה, בגובה העיניים. דומה כי בעולמנו הדינאמי והנמהר, אנו עסוקים לא אחת בחיפוש פתרונות קצרי טווח וקיצורי דרך, ופחות בתהליכים עמוקים יותר. קצת כמו לגזום את הדשא במקום לעקור עשבים שוטים מהשורש. ד”ר שרון מביא בשיטת העבודה שלו בשורה אחרת.

“לעתים דווקא ההקשבה, ולא רק התגובה, יכולה לטמון בחובה את המפתח להצלחת התהליך כולו.” מסביר ד”ר שרון, “בניגוד למה שהורגלנו לחשוב, האדם שמולנו אינו באמת מחפש עצה או פיתרון, אלא אוזן קשבת והכלה – הקשבה מהלב אם נרצה – ומכאן אף נבע השם ‘אוזן ללב’.”

“מניסיוני”, מבהיר ד”ר שרון, “אנו מגלים תוך כדי התהליך שכאשר אדם מרגיש שמכילים אותו, זה מקרב אותו לחוויה הראשונית, ומהמקום הזה נפתחת הדלת אל הלב והוא מוצא בתוך עצמו את הפתרונות והתשובות הנכונים לו.”

על-פי שיטתו של ד”ר שרון, היכולת לתמוך באחר, כמוה כאמנות בפני עצמה. יכולת זו הקיימת בכל אדם לדבריו, דורשת נכונות “להשתיק” לרגע את כל דעותיך וצרכיך שלך, ולהיות מסוגל להקדיש תחת-זאת, ללא כל שיפוטיות, את כל-כולך להטיית אוזן לליבו של האדם שמולך. ד”ר שרון מאמין שהכוחות והתובנות כבר יתעוררו ויצופו מעצמם. כל שעלינו לעשות הוא פשוט להיות שם בשביל מי שמולנו. בלי ציונים או ביקורת ובלי הדחף להגיב מיד לנאמר. להטות אוזן מהלב, ולחפש בתוך עצמנו, כמעט כפי שעושה שחקן מיומן בתיאטרון, אחר המקום העמוק ההוא בתוכנו, שממנו נשכיל בעצמנו להתחבר. “זו מהות האמפתיה.” מסביר ד”ר שרון.

“לאחר שיצרנו את הסביבה המכילה”, הוא ממשיך, “נוכל לדלות מתוך עצמנו את הכלי הנכון, שבאמצעותו נייצר לא רק מעטפת של תמיכה, אלא נאפשר למבקש השירות מקום של בירור, התמודדות והעצמה.”

“רוב משתתפי התכנית”, מספר לנו ד”ר שרון, “במהלך הכשרתם, מוצאים עצמם לא אחת מופתעים – ואפילו מתוסכלים, מהמקום הזה – כאשר הם נדרשים כך פתאום ‘לוותר’ לכאורה, על כל מערך האגו, הדעות, חיפוש הפתרונות והאמונות שעל-פיהם הורגלו לנהל את חייהם, ונדרשים ‘לבטל’ את מה שהם הורגלו לעשות ולחשוב כל חייהם.”

“עם-זאת”, מדייק ד”ר שרון, “ככל שאנו מתקדמים בתהליך ההכשרה, מגלים המשתתפים את הקסם והעוצמה שבעולם הרגשות. שם, אני מאמין, נמצא הריפוי.”

“בעצם”, טוען ד”ר שרון לאחר הפסקת אוכל מרעננת, “אנו נדרשים בתהליך הלימודי הזה להגדיר מחדש מושגים העומדים בבסיס תפיסתנו את עצמנו ואת החברה סביבנו, וללמוד מחדש את מהותה של התקשורת עם הזולת.”

נראה כי אתגר זה, אותו מציב ד”ר שרון, הופך מורכב שבעתיים בעולם המודרני בו אנו חיים, כאשר שגרת היום אליה אנו נולדים היא חפוזה, תזזיתית וקולנית, ואליה עוד נוספים הגירויים, הלחצים והסחות הדעת שבעידן הסלולרי, במגרש הוירטואלי של הרשתות החברתיות ובתרבות ה”אינסטנט” של המדיה.

במציאות של מלחמות ומגיפה עולמית, בהעדר זמן וסבלנות, אנחנו מורגלים להסתער מיד על חיפוש פתרונות מהירים ומכאן לעצות ולשיפוטיות.

“כשמנסים להציע ולפתור”, מנתח ד”ר שרון, “טובות וטהורות כוונותינו ככל שתהיינה, בעצם כבר חדלנו מלהקשיב. שוב הותרנו בכך את האדם לבד עם הכאב, עם התסכול, עם הכעס, ובעשותנו כן”, הוא מדגיש, “נעלנו פעם נוספת את הדלת אל מסדרונה היפה של ההקשבה, וסגרנו בכך שוב את הדרך אל ליבו של המבקש לשתף. אנו מנסים למהר ולרוץ הלאה, אל מסדרון הנשמה הבא, ועל הדרך מחמיצים עוד דלת ועוד אחת. ולבסוף”, הוא אומר, “אנו נותרים מותשים, כשמאחורינו חברה של נשמות מיוסרות המבקשות לבטא את עצמן, אך נתקלות בדלתות לב סגורות. ואת זה בדיוק”, חותם ד”ר שרון את דבריו, “אנחנו, במשפחת ‘אוזן ללב’, שואפים לשנות.”

יש הגורסים כי את מקורותיה של גישה מקצועית ובין-אישית מעמיקה זו, אותה מוביל ד”ר שרון לובש, נוכל למצוא כבר בתרבויות הקדומות של מזרח אסיה, אולם רק בשנים האחרונות היא החלה לתפוס תאוצה בחוגי הפסיכולוגיה והסוציולוגיה במערב, ועדיין מבססת את מקומה לצד הגישות האחרות ואף הסותרות בתרבות שלנו. אולם נראה כי ד”ר שרון הצליח להנגיש גישה זו במחוזותינו, ולהביאה ממש ביד-אמן, לכדי צורתה המזוקקת והטהורה ביותר.

אנו עושים הפוגה קלה כדי לאפשר לד”ר שרון להשיב לפנייה של מתנדב אשר נתקל במקרה המצריך התערבות נוספת. אנו מניחים לד”ר שרון לטפל במקרה ופונים לשחק עם הכלבלב של השכנים שבא בינתיים לרחרח מה פשר ההתרחשות בחצר.

אחרי שאנו חוזרים לראיון עם ד”ר שרון ומקבלים ממנו את צפירת ההרגעה המיוחלת, אנו מבקשים לדעת, כיצד בעצם התחיל כל מפעל החיים מעורר ההשראה הזה?

“הכול החל אי שם ביום סוער במיוחד של סתיו 2016”, נזכר ד”ר שרון ומבטו מרחיק לאותו מקום סגרירי בזיכרון. “אמנם אני אדם עם מגבלה, אך מעולם לא הייתי בחברת אחרים עם מגבלה משמעותית”, התרגשותו של ד”ר שרון ניכרת, הוא עוצר לרגע והצליל היחיד סביבנו הוא של אוושת הרוח בינות לעצים, לבסוף הוא ממשיך: “כאשר פנו אליי וביקשו את עזרתי בקידום אנשים עם מגבלה, המבקשים לפעול למען הקהילה, הרגשתי מבוכה. בעוד שהשקעתי שני עשורים מחיי בהתפתחות עצמית והישגים, כלל לא העליתי על דעתי שיש כאלה שאינם יכולים אפילו להתנדב.” ד”ר שרון מתאר לנו כיצד הביט באותו יום רחוק בטיפות הגשם המצטברות בעיקשות על חלון חדר-עבודתו, ואז, בין ברק מתריס לבין רעם זועם, הזכיר לעצמו את האמרה שמתווה את דרכו מאז ומעולם: “או שאמצא דרך או שאסלול אותה.” במקור, פרי עטו של המשורר האנגלי בן המאה ה-16, פיליפ סידני. שרון כמו שרון החליט כבר באותו ערב לסלול דרך חדשה…

מיד מרגע שגמלה ההחלטה בליבו, פנה ד”ר שרון להשחיז את הכלים המקצועיים העומדים לרשותו כאיש-מקצוע ולהשתמש בהם על-מנת למנוע מצב שבו מגבלה, כל מגבלה שהיא, תגזול עוד מחיי המתמודדים עמה.

“משמעות וחיוניות”, מסביר ד”ר שרון ומושך בחזרה את תשומת לבנו מפרח רענן שבדיוק החל ללבלב באחת האדניות בגינה, “הן תחושות שערכן לא יסולא בפז והן ממש קריטיות לבריאות הנפשית והגופנית של אדם. כן נכון הדבר גם לקשר אנושי ולנתינה.” ד”ר שרון מזמין אותנו להריח את הפרח המתקתק.

“היה לי קשה לקבל”, נזכר ד”ר שרון, ומבטו צף לרגע הרחק, ממש כמו אז, “מציאות שבה, בעקבות מגבלה נלקח כל זה מאדם שבליבו תשוקה אמיתית לעשיית טוב. מטרתי הראשונה הייתה לבנות מסגרת שתאפשר לכל אדם עם לב רחב ורצון, להתנדב ולפעול למען האחר. כל איש ואישה. כדי לאפשר זאת, חייבת העשייה להיות בלתי תלויה ביכולת גופנית.” ד”ר שרון מביט חזרה בנו וממשיך, “כפסיכולוג, הכרתי את הצורך הנואש של קבוצה עצומה בחברה, בעצם של כולנו, בתמיכה רגשית. בכתובת. הרגשתי שזה נועד להיות. ברור היה שהכול יקום וייפול על איכות ההכשרה.”

“האחריות האתית, האנושית והמקצועית”, הוא קובע, “מחייבת כי המתנדבים יהיו כשירים, בשלים ומצוידים כראוי, בטרם יפגשו אנשים, לעתים ברגעים הקשים והרגישים ביותר בחייהם.” הוא עוצר לרגע, מאפשר לנו להבין את משא האחריות, “ואכן, תודות לאיכות המתנדבים וההכשרה, כבר בשנה הראשונה לפעילות ‘אוזן ללב’, זכתה העמותה לאישור משרד החינוך ולהכרה ממספר משרדים ממשלתיים נוספים, גופים ציבוריים ומוסדות.” על-אף סגנונו הצנוע והשליו של ד”ר שרון, אי אפשר להחמיץ את הזיק במבטו כשהוא מדבר על כך, את הגאווה ותחושת השליחות הזו שהביאה אותו מלכתחילה למפעל חיים כה ייחודי, שונה ומרשים.

 

 



 

 

אט-אט, בדרך עבודתו השקטה אך העקבית של ד”ר שרון, החלה עמותת “אוזן ללב”, בשנים המעטות שחלפו מאז הקמתה, לצמוח ולהיות לשם העובר מפה לאוזן ומאוזן… ללב.

אנו מוצאים בעת המורכבת הזו, שעמה מתמודד העולם כולו מאז פרצה בסערה מגיפת ה”קורונה” לחיינו, עוד ועוד אנשים, מבוגרים וצעירים כאחד, כולל ילדים ונוער, אשר זקוקים, ממש משוועים, לאוזן קשבת שכזו.

יותר ויותר מבוגרי תכנית ההכשרה של “אוזן ללב” מספרים לנו על השינוי המדהים שהתחולל בהם בעקבות התכנית, על הקשרים המיוחדים שנוצרו במסגרתה, אפילו בין דמויות מהקודקודים הכי קוטביים של המפה החברתית והפוליטית בארץ, ובעיקר אנו שומעים על הסיפוק האדיר שהם חשים, אנו רואים זאת בכל מכתב תודה שמגיע לעמותה ושומעים זאת בכל הודעה מוקלטת שמתקבלת.

את הרושם העז שנותר בנו מחזקת במילותיה, טובה, מתנדבת טרייה בעמותה: “‘אוזן ללב’ היא דרך חיים וכל אחד צריך לצעוד בדרך הזאת בכדי לעזור לזקוקים לעזרה ולהפוך בעצמו לאדם טוב יותר.”

עוד ועוד מחזורים של בוגרי התכנית יוצאים להתנדב, מי בשטח ומי באמצעות הקו-החם הייעודי של העמותה, הפועל באמצעות תוכנת האינטרנט המקוונת “זום”, ובד בבד, אנו חוזים כיצד הצורך גובר והולך –

א. בן 36, פנה אלינו בבקשה נרגשת לנצל את הבמה כדי להודות למתנדבי ומתנדבות “אוזן ללב”, אשר שינו את חייו, ומשתף אותנו בכנות מצמררת: “אני מתמודד כבר שנים עם דיכאון. לא פחות נוראה מהקיום בעולם בלי אור וחיים, היא התחושה שאתה מתמודד עם זה לבד. הבדידות היא הדבר הקשה ביותר. גם בימים שאינני מרגיש דבר, כמו חי-מת או רוח, הבדידות חותכת לי בלב, בנשמה. אין בי את המילים להודות על החוויה האנושית, המקצועית והמכילה שאתם מעניקים לי. בכל פעם מחדש. אתם הנמל הבטוח היחידי שלי בערפל חיי.”

 

כפרניק WhatsApp-Image-2021-09-09-at-09.42.15-scaled גיבורי הלב
גני התערוכה תל אביב. קבוצת מתנדבי “אוזן ללב” בתום יום פעילות. אנשים טובים באמצע הדרך

 

בימים של סגרים, של בידוד ושל ריחוק-חברתי, מוצפים האתר של עמותת “אוזן ללב” ומתנדביה בגלים מתעצמים והולכים של פניות, ועדיין אין מספיק מודעות לצורך, ואף לא לעצם קיומה של העמותה.

“אנשים בודדים, מפחדים, חיים בחוסר ודאות, שלעיתים עלול להיות אפילו גרוע מוודאות שלילית.” מסביר לנו מקורב לפעילות העמותה, “ומה שעושים האנשים היקרים האלה, המתנדבים והמתנדבות המדהימים האלה, אנשים שרבים מהם בעצמם החלו כנתמכים והיום הם בעצמם תומכים, זו מלאכת קודש, לא פחות! זו הצלת חיים לכל דבר!”

התרגשנו מאוד לשמע הדברים ואף יותר בפוגשנו את הפנים שמאחורי הדמויות. אנשים לכאורה “רגילים” וקשי-יום, שיכולים בקלות להיות השכנים שלך מהדלת ממול. הרי כבר בתלמוד נאמר לנו כי “אין הנחתום מעיד על עיסתו”, ואכן, האנשים המקסימים האלה אינם ממהרים לדבר על כך מיוזמתם.

שאלנו את ד”ר שרון כיצד מתקיימת העמותה ללא תמיכה כלכלית ממוסדת?

“בקושי רב.” הוא משיב בחיוך יבש. “אמנם, כל פעילות העמותה מתקיימת על טהרת ההתנדבות, אך ללא משאבים אין ביכולתה של ‘אוזן ללב’ לצמוח ולאפשר את הכשרתם של מתנדבים נוספים, ויתרה מכך, להגיע לאנשים נוספים הזקוקים לתמיכה, ואשר כלל אינם מודעים לעצם קיומה של העמותה. אלא”, ד”ר שרון עוצר לרגע וניכר שאינו נינוח, אך לבסוף שואף עמוק ומודה: “שלשם כך אנו זקוקים לפרסום, אנשי מקצוע, ציוד, ביטוח ועוד. וכל זה עולה, ובכן, כסף. הרבה כסף. בעיקר פרסום – זו הוצאה בסדרי-גודל שאיננו מסוגלים כיום להתמודד עמה. אבל זו הדרך היחידה בה יכירו אנשים נוספים את השירות שלנו, ואשר באמצעותה יידעו מבקשי השירות כי קיימת בעבורם כתובת.”

 



 

 

בימים אלה, כשכולנו בלא יוצא מהכלל נפגעים מגזרות הקורונה וכאשר נציגי “אוזן ללב” עמוסים בהיקף פניות חסר תקדים, מכל רחבי הארץ, דווקא היום יותר מתמיד מוצאת את עצמה העמותה הכל-כך מיוחדת וחשובה הזו נאבקת על חייה הכלכליים, בניסיון הירואי לשמר את מפעל חייהם המקודש של ד”ר שרון לובש ושל צוות האנשים הנדירים העוטפים אותו.

שאלנו על כך את ד”ר שרון, והוא מצדו רק זע פעם נוספת באי נוחות, עד כמה שמאפשר לו זאת מצבו הגופני. לבסוף, לאחר היסוס ממושך, הודה בפנינו ד”ר שרון שכל תרומה, קטנה כגדולה, שתתקבל היום בעמותת “אוזן ללב”, משולה להצלת חיים. על-אחת-כמה-וכמה, בהתחשב בעובדה שלמרות ההכרה הממלכתית, העמותה אינה זוכה כאמור, כלל, בתמיכה כלכלית.

כחלק מכך, זקוקה העמותה גם לסיוע של אנשי מקצוע אשר יתנדבו בשלל תחומים, החל מפסיכולוגים/ות, עבור באנשי/ות פרסום, דרך יחסי-ציבור ומדיה חברתית וכלה במגייסי/ות משאבים.

 

כפרניק WhatsApp-Image-2021-09-09-at-09.42.14-scaled גיבורי הלב
אוזן ללב – יש עם מי לדבר

 

 

בחרנו לחתום את הכתבה בציטוט נוסף של תומך בפעילות העמותה, אשר התייחס בדבריו למתנדבי ומתנדבות עמותת “אוזן ללב”:

“אלה הם הגיבורים והגיבורות של הצללים, אלה שאינם זוכים על כך באף תעודה או הכרה או פרס, ושאינם מרוויחים מכך דבר, מלבד הידיעה שהם עשו למען עוד נפש בישראל. כבר חז”ל לימדו אותנו בשעתם שיעור ב’מלאכתם של צדיקים’.”

“ובכן, המתנדבים והמתנדבות המדהימים האלה, שאיש אף אינו מודע לקיומם, הגברים והנשים הצעירים והמבוגרים האלה של ‘אוזן ללב’, הם הגיבורים האמיתיים שמאחורי הקלעים, גיבורים של כולנו, אלה הם… גיבורי הלב.”

 

רק בעזרתך, בזכות תמיכתך ותרומתך, יוכלו האנשים הנדירים והמופלאים האלה להמשיך ולהעניק “אוזן ללב!”

לקבלת תמיכה רגשית, לתרומה או להתנדבות, כנסו לאתר:

OzenLalev.org

 

ד”ר שרון לובש: 054-5621469

 

 



תגובות פייסבוק


תגובה אחת

  1. תלמה כנעני הגב

    קראתי לאורך לרוחב ולעומק, נפעמתי עד תום ! נותרתי ללא מילים נוכח העמותה המופלאה והיו”ר, היוזם והמניע דוקטור שרון לובש! מתוך הכרותי איתו , יודעת , מעריכה ומוקירה את אישיותו המיוחדת והנדירה. מעטים בתוכנו אנשים המוכנים כ ך לעשות למען האחר המבקש עזרה נפשית או אחרת.
    שלמי תודה לעידו בוכמן שהעלה לעינינו ברגישות ואהבה את הפעילות החשובה והענפה הזו.
    מוכנה לתרום לעמותה בדרך של שליחת צ’ק אישי. אמנם מעט , אך מ ה ל ב !
    שנדע ימים טובים ובריאים.שנה טובה וחתימה טובה על כולנו ועל כל ישראל ! בהוקרה רבה – תלמה כנעני , גבת.

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן