עודד שלומות
מה עושים כאשר אין נימוקים משכנעים? ממציאים כותרות ומבטלים כל נושא שהכותבת לא שותפה לו בעשייה.
בעיתון "א-לה כפר" האחרון וגם פה בכפרניק מבקשת לידיה גרינפלד ידידתי לקדם נושא הקרוב לליבה – האומנים של האומנות הפלסטית בכלל ויריד הקרמיקה בפרט.
מה עושים כאשר אין נימוקים משכנעים?
ממציאים כותרות ועובדות ומבטלים כל נושא שהכותבת לא שותפה לו בעשייה.
**
1. לידיה טוענת כי בכפר יש יותר מ- 100 אומנים ולפיכך די בכך למתג את כפר ורדים ככפר אומנים.
האומנם 100 איש מתוך כ-5,000 תושבים קובעים את אופי הכפר?
ההגדרה הנכונה היא כמובן שכפר ורדים הוא ישוב שיש בו גם אומנים.
2. לידיה יוצאת נגד תכנון נכון של שלב ג' כולל אזור התעסוקה שלו שיקדם את הכפר מבחינה קהילתית ואקולוגית – היא טוענת בעצם: בואו ניתן לגורמי הממשל לתכנן לפי הבנתם ואחר כך נצטער שלא חשבנו ותכננו נכון מלכתחילה.
3. לידיה טוענת נגד בנית בתי ספר בכפר שיהיו פלטפורמה לשיפור מערכת החינוך ומשיכת זוגות צעירים.
4. לידיה טוענת נגד הגינה הקהילתית – בזבוז כספים "שמשמח רק 30 משפחות". ובכן בגינה שותפים כ- 60 משפחות שהם כ- 200 איש (יותר ממספר האומנים), משפחות הורים וילדים, דיירים ממרכז כוכב, חברי תנועת נועם ועיקר עיסוקם הוא לאו דווקא בגידול ירקות אלא בגיבוש קהילה וכל אחד מוזמן. אגב – הבנייה והאחזקה נעשים בהתנדבות ומדמי החבר.
5. בניית מגרש לכלבים טוענת פסול. ואני מצטט: "לא ברור כמה בעלי כלבים אכן ינצלו אותו". אם לא ברור אז למה לפסול? מה עם התחשבות בכלבים שחשוב לאפשר להם לנוע גם ללא מגבלות הרצועה, לפגוש כלבים אחרים ולהפוך להיות עקב כך יותר ידידותיים? ששת, הכלבה המשפחתית שלי, שואלת בכל יום מתי הגינה תוקם? וכמוה הרבה בעלי כלבים שפונים אלי (למרות שהקרדיט מגיע לעופר כהן). ומה לגבי הערך המוסף של גיבוש קהילתי של בעלי כלבים וילדים סביב גינת הכלבים? הס מלהזכיר.
6. שיקום בריכת מים אלכסנדר כמובן פסול. טוענת לידיה: "..ויש טועני , סתם בריכת מים ישנה" וגם ".. הערך המוסף של שיקום בריכה זאת אינו ברור". אז הבריכה ישנה או עתיקה, הערך שלה ברור או לא ברור, למה להפריח הצהרות ללא כיסוי? הבריכה הוקמה כאשר התכנון נעשה ע"י צוות היגוי מתנדב ובראשם עדנה פישר ודורית אבנט. המימון לעבודה מרביתו מכספי תרומות חיצוניות מיוחדות למטרה זאת. הבריכה וכן הספסל וסוכת הגפן לידו מהווים עוד נקודת חן במסלול הטיולים בכפר. כן לידיה, יש עוד נקודות חן חוץ מהוואדי הקסום שהוא פרויקט מקסים וראוי להערכה.
7. טוענת לידיה כי אין במועצה יועץ לענייני תרבות. והנה פרץ טסטה מפעיל בהתנדבות את קתדרה, ומיכל אייזן בהתנדבות מפעילה את מועדון הריקוד החופשי, ומועדון 50+ מלא בפעילות, ורינה סטרוד מקדמת בכישרון רב את ענייני האומנים וכבר בשבת הקרובה מתקיים ה"פיקניק המשפחתי" המסורתי בניצוחה של דורית מזרחי הבלתי נלאית. כולם עושים עבודה אדירה בהתנדבות. אז למה לקלקל ולהוציא עוד כסף על משרה מיותרת?
0 תגובות
השארת תגובה
בעד ונגד
טוביה מסמך מלומד ריק מתוכן
ולמען גילוי נאות תציין שהיית בעד גינת ירק
ואתה “מחזיר את חובך”
לא שמעתי איך את מגן על כל עץ ירוק בכפר “כשם סיעתך”
ועל כל גינה שנעלמת אט אט
משהו קצר על ביקורת…
לעצם הענין — תמיד טוב שיש ביקורת, ועדיף ביקורת פנים על ביקורת חוץ. תמיד אפשר ורצוי ללמוד מביקורת. לפעמים ביקורת מופיעה חדה ודורסנית, כמו זו של לידיה, ויש לה את סיבותיה. תשובתו המפורטת של טוביה נותנת תמונה מאוזנת וקצת קרדיט לחברים בכפר שתורמים לחיי התרבות, הקהילה והרוח. בל נשכח אותם! וזה לדעתי יופיו וייחודו של הכפר, עם צמיחה תרבותית מגוונת בהווה – לקראת עתיד של קהילה יצירתית ופורחת ומחברת בין כל פרטיה – בעתיד.
המלצה: אין כמו הליכה נינוחה בוואדי הקסום גם בימי הקיץ הלוהטים בשעת בוקר מוקדמת או שעת דמדומים קסומה.
לטוביה ארז
1. לא נכון לדבר על השוואה מספרית: השוואת 100 אמנים של הכפר ל 30 אנשים (ואני עומד על מספר זה) בגינה הקהילתית.
איך אפשר להשוות פעילות של האמנים,שמפרסמת את הכפר, שמוציאה את התושבים מבתיהם, שיוצרת קהילתיות, שמביאה אנשים מבחוץ, תורמת לכלכלת המרכז המסחרי והאמנים, לעומת פעילות של מעט תושבים שהיא רק לעצמם ולטובתם בלבד?
גם אתה יודע שהגינה הינה גחמה של כמה אינטרסנטים, והקמתה שאבה תקציב כפול מהמועצה לעומת מה שתוכנן.
כפי שלידיה מגנה על יריד הקרמיקה אתה מגן על הגינה. הכל אינטרסים. עובדה.
2. אני בעד יריד הקרמיקה בכפר, אירוע שצבר שם טוב כבר קרוב ל 10 שנים, וחבל לי שבמחי יד נמחק.
אין לי אינטרס בנושא.
3. אגב, אינך יושב אחת לחודש בהתנדבות בצריף הירוק. אתה יושב מאחר ואשתך מציגה שם וזאת חובת המציגים. אז – פרסום נאות!
טוביה היה בין היחידים שניסה למצוא פתרון הולם
לכביש הגישה לבית ספר תפן ואמירים
(ששיכפל למעשה את תבור לתוך היער)
אי אפשר להגיד עליו שאינו איש ירוק..
לדעתי ביו היחידים בכפר, השאר ירוקים מזוייפים…
ביקורת שכותרתה מועצה
קראתי את הרשימה של לידיה ויכולתי להזדהות עם חלקים רבים. קופת המועצה דלה ובכל זאת יש מקום לבעלי תפקידים כשמדובר ביישוב שמספר תושביו שווה לשכונה קטנה בראשות עירונית. לשכונות בסדר גודל שכזה יש בד”כ וועד רובע וזהו. ומה עוד, בסך הכל מדובר ביישוב המצליח לגבות את מיסיו כהלכה בזכות אופיו של המקום. יש לכן מקום לחלק את העוגה הקטנה, העוגייה, בצורה שונה ולטובת חלקים מהאוכלוסייה. פסטיבל הקרמיקה משך לכאן תיירות פנים והעלה את הכפר על מפת הפסטיבלים. דרושה חשיבה שונה קצת, פחות פקידותית ועם יותר מעוף.
טוביה ה…. האינטרסנטי
טוביה …… זו לא חוכמה גדןלה.
הגינה הקהילתית הינה …….!
תגובה לטוביה ארז
נראה לי שלא הבין המאמר שלי. המאמר שלי עוסק בדגש יתר שהמועצה המקומית שמה על נדל”ן ומסים לעומת פעילויות ותכנים אחרים.
כפר ורדים הוא יישוב שיש בו הרבה אמנים, ואילו המועצה הייתה משכילה לרתום אותם לפעילויות שקשורות לאמנותם, הייתה הקהילה יוצאת נשכרת.
לגבי שלב ג’, ארז טוען שאני נגד. לא כתבתי דבר וחצי דבר נגד שלב ג’. אולי ארז טעה והתכוון למאמר אחר.
לגבי בניית בתי ספר, ארז טוען שאני נגד. לא כתבתי דבר כזה. אמרתי רק שמוטב לשפר את מערכת החינוך הקיימת מאשר לבנות עוד בניינים.
לגבי הגינה הקהילתית, טוב שארז תיקן את המספר שציטטתי, 30 משפחות. הוא אומר שמשתתפות שם כ-60 משפחות ושעיקר עיסוקן הוא לא גידול ירקות אלא גיבוש קהילה. אין לי אלא לברך את קהילת מגדלי הירקות, והלוואי שילמדו את שאר התושבים איך מגבשים קהילה.
עוד גיבוש קהילתי לדידו של ארז הוא מגרש הכלבים. אין לי דבר נגד מגרש לכלבים. השאלה היא שאלה של איזון: יידרשו כמה מגרשים כאלה כדי ש-700 בעלי הכלבים יוכלו ליהנות מהם. השאלה שהמאמר שלי שואל היא, האם ההוצאה על מגרש כלבים מצדיקה ויתור על פעילויות קהילתיות אחרות.
לגבי הבריכה, או הבירכה, כפי שהיא מכונה בפי אוהביה, היא תהיה, אולי, נקודת חן. ואולי לא. המאמר שלי לא קובע דבר, רק שואל.
ציינתי במאמרי שיש הרבה מתנדבים בכפר וכל אחד תורם את חלקו בעוגת התרבות. המתנדבים בעצמם מתלונננים שאין אדם או גוף שמתאמים ביניהם. דרושה, לדעתי, רכזת תרבות שתתאם גם את פעילות המתנדבים. איש או אישה כאלה היו יכולים לתמוך ביתר תבונה בפעילויות של המתנדבים והיו מחלקים את תקציב המועצה בצורה יעילה יותר מהנעשה היום.
לגבי פסטיבל הקרמיקה, עליי להודות שזה ה’בייבי’ שלי ולכן היחס שלי אליו הוא מוטה מלכתחילה. אבל המאמר שלי לא עסק בפסטיבל הקרמיקה, אלא בפסטיבל אחר, איחוד פסטיבל הקרמיקה עם חג היישוב. איחוד שני האירועים אמור היה להניב אירוע חדש, שמפעיל את כל תחומי האמנות בכפר. אירוע ייחודי, חגיגת אמנות, בשיתוף ועשייה של אמנים מקומיים, שהיה מושך ומשמח תושבים רבים. עד היום היה חג היישוב אירוע חסר ייחוד, או יותר נכון שוק שאין לו שום זיקה לחיי הכפר. חבל שבכפר שיש בו כ-100 אמנים רשומים ועוד הרבה אמנים לא רשומים, לא מצליחים לתת צביון מוצלח יותר לחג היישוב. איחוד חג היישוב ופסטיבל הקרמיקה עשוי היה למלא בפעילות קהילתית תוססת את חופשת חג הסוכות.
תירס חם
עיינתי בסקרנות רבה במצגת של לידיה גרינפלד בעניין כה חשוב כיצד הקהילה יכולה להשתלב בפעילויות שונות ומגוונות
לא מצאתי באף אחת מהפעילויות המוצעות השתלבות של יותר 50-60 איש
ואילו בגינה הקהילתית שמעולם לא ביקרה בה משולבים כיום בכול מגוון הפעילויות הכוללות: גידולי ירקות עונתיים לסוגיהם, לול תרנגולות המטילות ביצי חופש ובלאדי, אפייה בטאבון, ובקרוב הפעלת חממה לצמחי בית. וכל זאת בצד פעילויות קבוצתיות במקום של:ילדי הגן וילדי בית ספר קשתו ואמירים, קבוצות המארג, בית בחורש, וההוסטל. ובחודש אוגוסט הקרוב מוזמנת הגברת לידיה לחגוג עמנו יומולדת שנה להקמת הגינה הקהילתית בכפר ורדים.
בהזדמנות זאת נספור ביחד האם מדובר רק בקומץ של 30 משפחות או מספר אחר שנגלה יחדיו
בזיליקום ולבנדר
כול הכבוד לגינה ה”קהילתית” של קהילת 30 המשפחות. אגב אמרתם שתחליפו משתתפים כול שנה, מחליפים באוגוסט הקרוב? אני מהמר שאין קופצים.
אני מבין שגדלתם לממש משק חי. יפה מאוד. מה עם פרה? בוודאי המקום קטן עלייכם אז תבקשו מראש המועצה עוד שטח. רק אל תשכחו לאומר לו שתצביעו עבור כול הצעה שלו בכול נושא ובלבד שיתן לכם עוד מקום.