02:00 בלילה… שניים בלילה


סרטים בשיתוף פעולה קתדרה והיכל התרבות במעלות
חגית פרידלנדר

 

לכל מי שלא מפחד לגעת ולהתבונן בעומקו של הבור ובריק

כפרניק 056_3 02:00 בלילה... שניים בלילה

 

במסגרת הפעילות של הקתדרה בכפר הנודדת מדי פעם להיכל התרבות שבמעלות, צפינו בהקרנת טרום-בכורה בסרט "שניים בלילה".

האולם אמנם לא היה מלא (עובדה שאפשרה לי סוף-סוף להתרשם מהמקום) אבל היה גדוש בעשייה ברוכה של שני צעירים תל אביביים: רועי ורנר וירון ברובינסקי.

הסרט הופק במימון עצמאי ומוקרן בשלב זה בפריפריות, בקרב סטודנטים, עדיין לא במרכז, עם תקווה גדולה להגיע לאולמות בכל רחבי הארץ. מאמינה בכל ליבי שכך יקרה, כי הוא נוגע ומשקף לנו מציאות עגומה למדי שלדעתי היא נחלת הדור הצעיר. במחשבה שניה עולם זה לא שייך רק לצעירים. כך שאפשר לומר שזה נוגע בכולנו.

המצלמה עוקבת אחר שניים שהחליטו להמשיך לבלות את הלילה ביחד אחרי מפגש בבר, אלא מאי? אין מקום חנייה… זה סיפור המסגרת.

סיפור קטן של כמיהה גדולה. לחניה. לעצירה. לביחד. לקרבה. לפרידה מהבדידות. חיפוש עוגן בלב של מישהו. עשוי להפליא בעיני. עם זרימה של רגשות הנוזלים מהבד גם ללא אומר.

הסיטואציה אליה נקלעו השניים מולידה שאלות ותהיות על המקום שלנו בעולם. מי רואה אותנו? מי עוצר/חונה כדי להיות איתנו? מה הסיבה לבחירות שלנו? כל אותן שאלות שרובן נותרות ללא מענה ונסיבות החיים הן שנותנות תשובה אולי בסרט ההמשך…

שני הגיבורים נעדרי שם. אבל הם נוכחים בכל אחד מאיתנו. אולי הם בעצם אחד שהם שניים.

הוא –  עוד מספר שעות יחזור ליפן… יש לו עבודה שם, חברים וכסף, אך הוא מודה שאין לו דבר.

היא –  מחפשת משמעות ואישורים לקיומה בעיניים של אחרים.

הוא – עדין, מהסס ומפוחד מהמפגש הראשוני שלו עם תחושות שטרם חווה.

היא – כובשת, מובילה וישירה, נועזת ומתגרה. הולכת על הקצה.

שניהם ביחד נפלאים. רואים להם בעיניים.

דואט נהדר בין גבוה-נמוך, קרוב-רחוק, שמח-מתסכל, מצחיק-עצוב, משיכה-דחייה, הנאת הרגע – המשך החיים.

 

 

המתח עובר לצופה. הקצב אמיתי. הסרט מחדד את השאלות לכל מי שלא מפחד לגעת ולהתבונן בעומקו של הבור, בריק, ולנפות את השיפוט מהמופע החיצוני של השפה הבוטה בחלקה. זו הרי רק הקליפה המחפה על תוכן רך,אנושי ושביר.

רועי, שאחראי לתסריט, סיפר לנו בסוף ההקרנה קצת על תהליך עשיית הסרט. בדרך כלל מעניין להכיר את היוצר שמאחורי היצירה וברור שהוא כותב ממחוזותיו שלו, מדם ליבו. זה סרטו הראשון, הוא הלך עם הרעיון גם וביחד נולד אותו משהו שבער בתוכם להביע. תודה ובהצלחה!

 

 


0 תגובות

  1. דניאל הגב

    לחגית
    מקסים איך
    לחגית
    מקסים איך שכתבת…
    אזכור זאת במהלך הסרט.

  2. רז הגב

    בלילה שניים בלילה
    הכתיבה של חגית היא כה מוחשית כה נתפסת עד כי נדמה כי אפשר ממש לגעת בה תיאוריה הם תלת מימדיים עד כי היא נותנת את ההרגשה כי המדובר הוא בי או בך או בנו ולא במישהו מופשט
    תודה לך חגית והמשיכי לשתפנו

  3. יעל הגב

    אמנם לא ראיתי אך לפי הכתיבה –
    אמנם לא ראיתי אך לפי הכתיבה – הייתי – מופלאה!

  4. קתדרה בכפר הגב

    טרום בכורה בהיכל התרבות מעלות “עד סוף הקיץ”
    כתיבה יפה מוזמנת לטרום בכורה הבא “עד סוף הקיץ” ולהרצאות “בדרך אל האוסקר” עם שחר גל-נור
    קתדרה בכפר
    יום שני 20/2/12 בשעה 20:00 בהיכל התרבות מעלות
    טרום בכורה
    עד סוף הקיץ
    במושבה קטנה במרכז הארץ, בקיץ 78′, מיכל עסוקה לא בחתימה הקרובה על הסכמי השלום בקמפ דיוויד, אלא בעובדה שבתה בת ה-7 מאיה עדיין אינה יודעת קרוא וכתוב. המורה של מאיה רוצה להשאיר אותה כיתה אבל מיכל מתקוממת. היא מבטיחה שעד סוף הקיץ מאיה תקרא, תכתוב ותעלה כיתה כמו כולם. אבל הקיץ הקרב צופן בחובו הפתעות רבות עבור המשפחה. חיים, אביה של מיכל, שלא נראה מזה 20 שנה, חוזר במפתיע, ואיתו חוזרים העבר האפל והסודות הכמוסים של המשפחה. מיכל ואחותה נעמי, שהקפידו להדחיק את מה שהיה, יאלצו להתמודד עם משקעי העבר ומתוך הכאב תבוא גם תחושה של שחרור, שתוביל אותן בסופו של דבר לדרך חדשה.
    ז’אנר: דרמה, משפחה. תסריט ובימוי: נעה אהרוני
    הפקה: חיים שריר
    צילום: בנג’י כהן
    עריכה: רחל יגיל
    מוסיקה: דניאל סלומון
    משחק: מיכל ורשאי, בר מינאלי, יאיר רובין (קויה), שרית וינו, ישי גולן
    מקור: יצירה עברית בע”מ, תל אביב
    95 דקות, עברית, תרגום לאנגלית. ישראל 2011.

    יום שני 6/2/12 בשעה 20:00 בהיכל התרבות מעלות
    בדרך אל האוסקר עם שחר גל-נור
    כנפיים שבורות
    שכונה חיפאית אפורה. דוד אולמן מת בנסיבות טפשיות ומותיר את דפנה אשתו וארבעת ילדיהם חשופים לקשיים כלכליים ושאלות קיומיות.
    “כנפיים שבורות” הוא סרט קולנוע ישראלי בבימויו של ניר ברגמן שיצא לאקרנים בשנת 2002
    שחקנים אורלי זילברשץ-בנאי דניאל מגון ולדימיר פרידמן אליענה מגון במאי ניר ברגמן הפקה מפיק: אסף אמיר ז’אנר ישראלי מקום / שנה ישראל / 2002 אורך 87 דקות

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן