שתי מדינות לעם אחד


בן עמי מוסק
לאחר טיול של חודש בקובה חזר בן עמי מוסק מלא חוויות וצילומים
כפרניק DSC_6148 שתי מדינות לעם אחד

לאחר טיול של חודש בקובה חזר בן עמי מוסק מלא חוויות וצילומים

 

הטיול שלנו ערך חודש וחרשנו את קובה לעומק. התחלנו בטיסה לדרום מזרח המדינה, לעיירה ברקואה, ואחר כך עברנו מעיר לעיר באוטובוסים לתיירים. זה נוח, זמין וזול בהרבה מהשכרת רכב.
באזור הצפון מערבי, התיירותי יותר, שכרנו רכב לשבוע ובסיום קינחנו בהוואנה בעוד חמישה ימים.
 
ההגדרה שלי לקובה אומרת הכול: שתי מדינות לעם אחד. פשוטי העם משתמשים בפזו שערכו מול הדולר האמריקאי 24 פזות לדולר. הכסף השני גם הוא "פזו" ומכונה אצלם cuc ששערו כדולר אמריקאי והוא לתיירים ובעלי ממון מקומיים. עמך משתכרים בין 10 ל-25 דולר לחודש. כן לחודש! אגב גם אצלם בחודש יש 30 יום…
רופא בבית חולים משתכר כ-25 דולר. אז איך חיים? שאלה טובה. הכל בחינם: חינוך, בריאות ,רווחה וכו’. לעמך יש חנויות מכולת שהקניה שם בתלושים כמו בשנות החמישים בארץ בתקופת הצנע. משפחה של חמש נפשות תשלם עבור חמש לחמניות פזו אחד. חלב ניתן בתלושים ורק למשפחות עם ילדים או חדרי אירוח, מלונות וכו’. הם מביאים בקבוק פלסטיק ריק וממלאים להם. בחנויות לצרכים ביתיים, נורות חשמל וכלי עבודה לא ניתן לתייר לקנות.
יש מסעדות שמשלמים רק ב cuc. לדוגמה, במסעדת תיירים תשלם עבור פיצה כ-150 פזו (cuc כמובן). ברחוב תשלם חמש פזו. מספר הרופאים לנפש גבוה בהרבה מאצלנו, אבל תרופות אין. נסיעה ב"טקסי" תלת אופן, שהמקומי "מדווש", תעלה למקומי 40 סנט של פזו. לתייר אסור לנסוע ככה, אבל נוסעים, והתשלום 1 (cuc). כלומר 15 נסיעות עם תייר קיבל האיש משכורת חודשית!!!
טיפ של פזו אחד (cuc) למלצרית בהשוואה למשכורת ממוצעת בארץ שווה למלצרית אצלנו 600 שקל. חדשות מהעולם החיצון אין. האסון בההיטי, מרחק 70 ק"מ מהוואנה, לא היה ידוע לקובנים. האוטובוסים למקומיים בנויים ממשאית פורד בת 60 שנה והאנשים עומדים כבהמות. במקרה הטוב, המשאית כמו הטיוליות של פעם. יש קצת ספסלים אבל נדחסים כמאה איש. יש מוניות סטישיין אמריקאי נושן למקומיים בלבד בגרושים, אבל לפחות 15 איש נדחסים פנימה. מאידך בכל מקום מוזיאונים למכביר וגלריות מיוחדות לרוב והכניסה בדרך כלל בחינם. אבל כשמשלמים הפער בין התייר למקומי אדיר.
כפרניק DSC_6148_0 שתי מדינות לעם אחד
כולם "עובדים בממשלה": נהגי מוניות, נהגי אוטובוס, עובדי בנק, מסעדות ובתי מלון.
מקצועות שראינו בילדותינו והיום שזורים בסיפורי ילדים "צצים" בכל מקום. סנדלרים, מצחצחי נעלים ,עגלונים שהינם נהגי "טקסי", דוכני גז למילוי מצתים לסיגריות ועוד. האנשים בשלל צבעים, תערובות של גזעים שנעלמו עם השנים. צאצאי ספרדים, צרפתיים, אינדיאנים ומה לא. צבעוניות משגעת.
המוזיקה, הרום, הריקודים והעליזות הם לא מהעולם הזה. אתה צועד ברחוב ומהבתים נשמעת מוזיקה, האנשים והילדים הולכים בקצב המתנגן. "בקאסה דה למוזיקה" צבעוניות מטרפת. מוזיקה שמשלבת מוטיבים אפריקאים ספרדים ודרום אמריקאים. שילוב הרקדנים המקומיים והתיירים מטרף. כך מרוויח המקומי שנכנס על חשבון הבית ללא תשלום. הוא לוגם בקבוק בירה, כוס רום או פחית שתייה כשהתייר משלם. אחרת הוא המקומי היה צריך להרוויח את עלות השתייה בשניים או שלושה ימי עבודה
באתר שלי בפיקסה יהיו בהקדם כל התמונות ותיאור המסלול ע"פ ימים.
כמו כן באתר שלי בפוטולייט יש ויהיו עוד תמונות עם כיתוב מעניין לגבי כל תמונה ותמונה בהרחבה על קובה בהתייחסות לכל תמונה.
 תיאור ההיסטוריה של קובה ניתן לקבל בספרי תיירות ותיאור מאלף בויקיפדיה.
 
*
שבתרבות – קובה ב-12.6.2010
שעה 20:00 במועדון הזהב סביב שולחנות ערוכים
בתכנית:
   הסרט: "כוחה של קהילה"- שינוי אקולוגי שקרה בקהילה בקובה בעקבות מצוקה סביבתית. (40 דק’)
   רשמי ביקור מקובה מפי עתליה ובן-עמי מוסק.
 
מחיר: 10 ₪.
 
כ ו ל ם   מ ו ז מ נ י ם ! !
 
ועד מועדון הזהב.
 

 

כפרניק DSC_6396 שתי מדינות לעם אחד

0 תגובות

  1. מזקני הכפר הגב

    קובה

    מדהים למה שלא תספר לחברי מועדון 50 פלוס?

  2. שולי מיכלין הגב

    מדהים
    בכל פעם אתם מדהימים מחדש, הפעם זה מסע במנהרת הזמן. תמשיכו כי אנו פשוט מוקסמים , המיכלינים.

  3. חגית הגב

    תודה על השיתוף… כמה
    תודה על השיתוף… כמה צבעוניות…צילומים נפלאים….אחכה לראות יותר באתר ובפיקסה…הצילום של הגברת עם הסיגר מדהים…מקום של
    חגיגה לצלמים ובכלל שיתוף של כל החושים. חג שמח!

  4. שמוליק בדאור הגב

    היופי הוא בעיני המתבונן
    הצבעוניות, החיוניות והיופי מזדקרים ומזדקפים מתוך הצילומים. יישר כוחכם!!! ספרו עוד, בבקשה.
    שמוליק

  5. אורח/ת אלי הגב

    קובה
    “אומברה”-חבר/ה, עברתם יפה את המנהרה, הזמן לא זז. העיקר שלמדתם לרקוד סלסה,ולעשן סיגרים. – אנחנו בדרך פעם שלישית.

השארת תגובה ל-שמוליק בדאור

ביטול

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן