עודד שלומות
"טריו מה", אתם מקור גאווה לקהילה שלנו!
לקחתי פסק זמן מהמולת הנכדים של יולי-אוגוסט והלכתי לשמוע את שלישיית "טריו מה" בהופעה במועדון הזהב במסגרת "קפה בוקר".
המראה של אנשים מרותקים לכיסאות גלגלים, מורדים מהמיניבוס שהביאם מבית האבות "אצולת המונפורט", ריגש אותי מאוד. חלק מהאנשים התניידו באופן עצמאי והצעירים שהגיעו להופעה הוסיפו עוד נופך למגוון האנושי. לא יכולתי לגרוע את עיני מהמלווים הצמודים, חלקם בני משפחה וחלקם מטפלים מסורים שהרעיפו חום ואהבה על יקיריהם. כולם הוזמנו לשמוע את אפרת פלדמן בשירה מרגשת ונוגעת כל-כך, את יאיר בוקסבאום מיטיב לנגן בוויולה ואת אבי בן דב פורט על גיטרה במקצועיות מרשימה.
כשאפרת שרה: "כל הכפר שקט רוגע…." יכולתי לשמוע את הרוגע וצליל העדרים המתנגן. וכשהיא הגיעה ל "ורק אני מרוב אהבה שותק…." הדמעות חנקו את גרוני וראיתי מסביבי. כמה רכות ואצילות נסוכה על פני האורחים ומלוויהם. את השיר: "יום חולין" הקדישה אפרת לחברה טובה שנכחה באולם, לזכרו של אביה ממנו נפרדה רק לפני שבוע וכאן כבר לא יכולתי לעצור את הדמעות.
איפה הזקנים של הכפר
בכפרניק יש ארבע כתבות עם תמונות על מה שקורה במועדון הזהב.
למה רק פה ?לא ראיתי שום כתבה באתר של המועצה. וגם לא תמונות.
למה המועצה מחביאה את ה”זקנים הצעירים” של הכפר ?
קראתי על המקהלות. על מועדון הזשחמט על קפה בוקר והטיולים.
הם עושים דברים יפים לאנשים ומוציאים שם טוב לכפר. מגיע להם קצת פרגון מבמועצה. יש על הגיל הרך על הנוער . הם עוד חיים והם פה איתנו.