600 משתתפים מכפר ורדים, נהריה, כרמיאל, מתת, הר חלוץ ועוד. והכל באווירה פסטורלית ונעימה.
בשבועות האחרונים פרסומים רבים לגבי פיקניק המשפחות השנתי הועברו מפה לאוזן ומפלאייר למייל והבאז היה גדול. נאמר שיהיו אטרקציות מעניינות לילדים ומתחמי הרצאות ופעילויות. האמת, הציפייה לפיקניק הייתה גדולה.
עוד מהעלייה הצדדית של בית ספר "קשת" לכיוון החורשה כבר שמענו את המולת הפיקניק העליזה, והשעה הייתה בקושי 11:00. כשקרבנו ראינו מתחמים נפרדים שבכל אחד מהם משהו מסקרן ומהצד השני עשן התנור של אישה דרוזית המתקתקת פיתות בחריצות לכל הילדים שכבר הספיקו להריח את תכולת הטאבון המעשן.
המחירים היו עממיים ואפשר היה לבזבז בהנאה וקלילות ואפילו בחיוך, במיוחד לאור העובדה שחלק מההכנסות חוזרים כהשקעה במשחקיה הרכה באשכול גנים שגם ממנה אנחנו נהנים לא פחות.
ילדים מכל הגילאים התרוצצו מצד אחד בין מחצלות מכוסות בהורים וצידניות עם פיתות מהטאבון המרשים או קרטיבים מהמקרר שהביאו לחורשה לפיקניק המפנק. ומצד שני מתחמים צבעוניים ומעניינים רבים שבניהם ערסלים גדולים שבתוכם היו מזרונים נוחים ומזמינים שאם זו לא הייתי אני, עוצמת עיניים ומתמוגגת מהאוויר המלטף ושלוות הנדנוד, אז ילדים והוריהם פשוט נמסו לתוכם ובצדק.
תחילה עברנו דרך דוכני הספרים ב-5 ₪. מצאתי לי כ-5 ספרים, והקטנה בת העוד מעט שנתיים מצאה 2 ספרים ואפילו צעצוע בשקל. וגם אימי בת ה-60 + מצאה לה ספר או שניים. הספרים היו במצב מצוין ועדכניים להפליא שלא יכולתי להתאפק מלרכוש אותם, בתחושה של "יש!! ממש מציאה".
בהמשך, פינת ליטוף מקסימה ומסודרת עבור הילדים שהתיישבו בספסלים נוחים וקיבלו סלסלה עם ארנב רך כבובת פרווה שהדביק חיוך מאוזן לאוזן לכל הנוכחים. אפילו עז היתה שם כדי להשלים את נוף פינת הליטוף. ואם זה לא מספיק, המשכנו ולהפתעתנו היה שם גם תוכי ידידותי ונחש שהקטנה שלי שמחה להצטלם איתו לגאוות אביה חובב החיות.
המצלמה לא הפסיקה לקרוץ, החיוכים והצחוק עטפו את המתחם וכשחשבנו שנגמר, פתאום הבחנו בבחור עם סוס פוני שמחכה לילדים המעוניינים בסיבוב על גבו של הסוס וכמובן שהיו מעוניינים, בלפחות שלושה סיבובים.
וכמובן שאי אפשר היה לפספס את הכלבים המתוקים מסוכר, שדורית שחר מאלפת הכלבים, הביאה לפיקניק כחוויה יוצאת דופן בליטוף ומשחק עם כלבים מאולפים שאפילו אני נהניתי ממנה שכמעט וחזרתי עם אחד הכלבים הביתה.
רגע לפני שהמשכנו לכל שאר מתחמי האטרקציות, רצנו לדבי מן המאפרת המקסימה כדי לקבל מספר, כי התור הנערם אצלה גרם לנו להבין כמה נחשק דוכן האיפור שלה. ואכן, דבי היא משלנו, גם תושבת הכפר וגם כל כך מוכשרת ואף אחד לא רצה לפספס לעבור תחת ידיה המוכשרות. לפי מה שהספקתי לראות, עברו דרכה כ-100 ילדים וכולם היו מחויכים, מאושרים וכמובן מאופרים ועל פניה חיוך תמידי של טוב וסובלנות. ואני רצתי לקבוע תור ללנה ליברמן שהיא מטפלת עפ"י שיטת אילן לב שממש שם, באוויר הנעים של החורשה, על מיטה מיוחדת עשתה נפלאות לגוף והכל בחינם להנאת המבוגרים שהתמסרו לה בהנאה.
המשכנו בדרך המתחם המסקרנת וראינו אפילו בנים ובנות ישובים מול מראה כאשר תמר הספרית עושה להם תסרוקות, צמות ואפילו ספרי צבעוני לשיער.
צ'רלי פתח לפנינו מתחם צבעוני ומעניין של ג'אגלינג עם צלחות מתגלגלות על מקלות, כדורים, סרטים ועוד מיני מכשירי ג'אגלינג שקטונתי מלזכור את כל שמותיהם אבל כן אזכור את ההנאה הגדולה שהקטנה שלי חוותה שם בהשתוללות עם הילדים ועם כל הצבעוניות שהביאו לפיקניק.
אל מול הערסלים הרוקדים בקצב הבריזה הכפרית היה מתחם רחב, נח ומלטף ברכותו שם התרכזו הורים וילדים עד גיל שנה פחות או יותר להרצאה של אורטל אזרזר על התפתחות תינוקות ואורלי בוקסרמן יועצת השינה של המרכז לגיל הרך.
האווירה וההמולה השקטה לא הפריעו להתנהלות ההרצאות המרתקות והכל כך רלוונטיות לכל כך הרבה הורים. חלק מהקטנטנים נרדמו באוויר הנעים והרוגע עטף אותם ברכות, חלקם זחלו שם במתחם הרך מחויכים ומאושרים. במתחם היו מחצלות רחבות ידיים ועליהן כריות ומרבצי ישיבה. המתחם היה מזמין ורך והרבה הורים פשוט "נשפכו" להם שם והתענגו בעיניים עצומות או בשיחות חולין.
אני חייבת לציין שהיו הרבה ילדים וכמובן הורים והייתה המולה של פיקניק, אבל האווירה הייתה רגועה להפליא, התור לסוס הפוני זרם בנוחות, לא היה צפוף באף פינה בכל מתחם הפיקניק ולמרות ההמולה לא הייתה תחושה של רעש אלא קולות הנאה שלא החרישו בכלל אוזניים ואני לא אגזים אם אתאר זאת כניגון רוח כפרית הנישאת על כנפי האושר מעל לראשי האנשים הנהדרים שבאו בבוקר השבת הזו ליהנות בפיקניק. זה הזכיר לי פקניק משפחות באיזה כפר אנגלי ששם אירועים כאלה הם בגדר המסורת.
ובכפר כמו בכפר, הרבה אנשים מכירים זה את זה וזה היה נחמד. פגשתי שם אימהות מ"גן עם אמא" במרכז לגיל הרך שבאו במיוחד לשבת הקסומה בכפר מנהריה, כרמיאל, מתת, הר חלוץ ועוד, ואליהם התלוו עוד בני משפחה וחברים.
היה בהחלט שמח. הבנתי מאוחר יותר שהגיעו לפיקניק המשפחות כ-600 איש!!! האווירה הייתה כל כך רגועה ומהנה לכל הגילאים שלא הרגשנו בכלל את כל ה-600!!! איש שהגיעו לכפרנו. בהחלט אפשר לומר שכפר ורדים הפך לאטרקציה אזורית על המפה.
היה מקסים
כל הכבוד לדורית מזרחי שעבדה קשה כדי להפיק את האירוע.
כל הכבוד למועצה שתמכה ועזרה.
נפלא שיש פעילות כזאת!
הלוואי וכל עובדי המועצה היו כמו דורית מזרחי
דורית אין עליך.
קשובה
מכבדת ומכובדת
אוהבת את מה שהיא עושה
מקצוענית
ומבינה שהיא עובדת עם ציבור שונה ומגוון
כל הכבוד על הפרגון שלך אהרן
הלוואי וזה יהיה יותר! (הכוונה לפירגון)
המשך כך ויישר כוח בדרכך.
ומה עם הנוער? ציפורי לילה?
ביום שישי בערב בני הנוער על אופניים, סקייטבורדים קורקינטים – על הכביש, בלי קסדות, בלי השגחה. חוסמים מסלול נסיעה בתחילת רחוב מירון. הנהגים עוברים למסלול השני כדי לא לפגוע בהם. נגמר הסרט במאר”ג – ומתחיל ה – סרט – על הכביש. חבל שלא אוספים אותם לפעילות נוספת. על גלגלים למשל.
הנוער פעיל בלילות הקיץ, ופיקניקים ביום ועם המשפחה כבר לא מושכים אותם. בכתבה על ציפורי הלילה התגובות חסומות, ולכן הדברים נכתבים כאן. כמובן שיש קשר בין שתי הכתבות – מי שמעסיק את המשפחות בכפר ורדים, ודואג להם לפיקניקים כייפיים, חייב לקחת בחשבון את בני הנוער. כי בכפר ורדים החינוך הוא ברצף. כך אמרו בזמנו – מהגן ועד התיכון, כולל כל מסגרות החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי. וכך אומר שי פירון, שר החינוך.
תיאור מדוייק
באמת היה מדהים! ניכר שהארוע אורגן באהבה רבה. מצפים כבר לשנה הבאה!
דורית, את אלופה!
שאלה לכפרניק
איך ייתכן שלפרגון בתגובה 3 יש פרגון לפרגון בתגובה אחת לפני מס. 2 ?
בציפורי לילה
מעסיקים את בני הנוער ועושים להם אחלה פעילויות.
אי אפשר להשגיח על הנוער אחד אחד ולפעמים חלקם לא נזהרים כמו כל בני הנוער בכל העולם.
יש לבני הנוער תוכנית מגוונת ומקסימה.
יש תכנית יפה – ויש בעיות אחרות
מכירה את התכנית, ילדי נהנו ממנה מאד. העניין הוא בין לבין – הילדים נוסעים על אופניים ללא קסדות – בכל שעות היום והלילה – ואין איש שמעיר, אוכף, משגיח – לא ההורים, לא אף מבוגר. מי ילמד אותם שקסדה תשמור להם על הראש? מי ילמד אותם שאסור לקבוצת נערים עם אופניים לחסום נתיב נסיעה ולעמוד לדבר, כאילו אין חוקי התנועה תקפים בלילה? זה לא עניין של להזהר. זה להשמר על נפשם. וכאן – רק יד אחת של המועצה ושל ההורים, וסיירות ההורים – תוכל לעשות שינוי.
רעיון לפיקניק
אגב זהירות בדרכים – אפשר לארגן פיקניק שיש לו נושא – “זהירות בדרכים” או “חכם בקיץ” ולהטמיע את כללי הבטיחות, הביטחון והשמירה על החיים – דרך פעילויות יפות ומדליקות – להורים ולילדים כבר בגיל צעיר ביותר. שנאמר “ויפה שעה אחת קודם”.