לא רק הנחש השיל את עורו. כולנו השלנו את שכבות הגיל והיומיום וחזרנו לגיל הילדות
"הופ, הופ, הופ, נעלה למעלה" מפזמת דורית, וכל הידיים סביבה עולות כבאורח קסם: ידיים שמנמנות וכמעט לא משומשות, ידיים שבעות ימים שעזרו בהקמת המדינה, וידיים נוספות, שעירות יותר או פחות – שאף לא אחת מהן מונה חמש אצבעות.
ניחשתם נכונה, בילינו בוקר "חייתי" בבית גיל הזהב ועל כך יעידו התמונות המצורפות. לא צריך להרחיק לכת לסוואנה, כך מסתבר, כדי להתעטף בנחש חנק על צוואר, לא צריך אפילו לצאת מהכפר!
אני מתבוננת בחשדנות בצביקה הנחש ממרחק בטוח וחושבת לעצמי:
"אל יתהדר חוגר – כמפתח פיתון מתכדר".
זה מכבר קראתי על מסיבת רווקים שהסתיימה בחדר המיון כשאחד הרוקדים ניסה לסמן לחבריו שנחש החנק סוגר על צווארו, וחבריו היו משוכנעים שהוא מעמיד פנים ומחאו כף על ההצגה המשכנעת…
אבל בטרם אוציא דיבה לדביבונים ודעה קדומה לשוכני אדמה, אני מוכרחה לציין שהחיות היו ידידותיות להפליא. הן הבינו שגם אם לעיתים הגיל הרך קשה, משתלם להמתין קמעה עד שהמוטוריקה העדינה תתפתח, כי לכמות האהבה, החום והסקרנות שפעוטות יכולים להרעיף – אין תקדים. הם לא ממהרים לעבודה, לא בודקים אס-אם-אסים תוך כדי ליטוף, לא מלטפים דקה ואז מצפים בתמורה למסאז' של חצי שעה וגם לא מתרגשים אם משילים עליהם נשל.
גם הסבים והסבתות לא טמנו ידם בצלחת ונרתמו לפעילות ללא עכבות. לא נשמע אפילו "איכס" אחד ברחבי החדר, לבד מאיכס אחד שאני יכולה לנכס לבני. זה קרה כאשר תוכי הקוקטייל רקח על כתפו, נו, קוקטייל…
וגם ה"איכס" הזה פסק מרגע שה"קוקטייל" עבר שיווק ומיצוב מחדש – כמביא מזל.
אושרת מ"חווידע" סיפרה לנו על החיות שהתלוו אליה למסע מבן-עמי לכפר. היא גוללה בפנינו באורך רוח נשל נחש ברוחב החדר, פיזרה ארנבונים בין הילדים הנבונים, ושרקנים בין הילדים המתעניינים, וגם נחש ותוכונים על הסבים וסבתות הגזעיים. באמת מגיע להם צל"ש!
סוף סוף…
סוף סוף חזרת, אלה, לכתוב לנו בשפתך החיננית והמתגלגלת…בבקשה תמשיכי ותשילי מעליך קצת זמן גם לכתיבה…שנה טובה!
כתבה מקסימה
מרתק,את כותבת נפלא והפעילות מקסימה.
יפה לראות
נחמד לראות שהקראוון של הגיל הרך ליד מועדון גיל הזהב. הפעילויות המשותפות מרגשות אין ספק שזו יוזמה מבורכת.
תגובה
מקסים, מרגש, מפתיע ואין ספק – אילו הם רגעי חלום לכל מי שהיה שם.
כתבה עלפעילות חיות עם בית גיל הזהב
חבל שלא הייתי את כותבת כל כך נפלא וחי שאני מרגישה שהייתי שם רק שחבל שילדי לא היו
חיות פעוטות וגל הזהב
כל הכבוד על הכתבה, מגרה לבוא את כותבת נהדר וחי
התמונות מקסימות
במיוחד התמונה של סיון עם הנחש. והקשישים נראים קורנים.
כתבה מקסימה!
אלה, תמיד כייף לקרוא דברים שלך!
מזל שיש לנו את דורית שמייצרת פעילויות לכל גיל וחיבורים נהדרים בין אנשים!
כתבה מקסימה ומלאת חיוכים גם לקוראים
ממש ממש מקסים. איזה כיף. בדיוק יוצאת עם הכלבים הפי ושאנטי לטיול. איזה שנה טובה, כבר מרגישים בפתח
אוהבת והרבה חיבוקים לך לילדים לאביב המקסים ולכל בעלי החיים(:
תודה
כתבה מקסימה. מאירה את האירוע באור יקרות.
so nice
You are all so lucky to be living is such a beautiful community. Ela don’t ever stop writing 🙂 love your stuff