עודד שלומות
השכנים הנחמדים, יותר קרובים מאחים רחוקים. החיוך והשלום, גם כשחולפים ברכב, יוצא מהלב.
השכנים הנחמדים, יותר קרובים מאחים רחוקים. החיוך והשלום, גם כשחולפים ברכב, יוצא מהלב.
כבר מספר שנים ברחוב רותם הוותיק, עורכים מפגש שכנים לקראת השנה החדשה. כל פעם בחצר אחרת. מרימים כוסית לחיים, מברכים, מתכבדים וקצת תכנית "תרבותית"…
יאמרו – התרפקות על העבר כשהישוב היה קטן, משמרים מסורת? רוב השכנים מחכים למפגש. התחושה שלי עם השנים כי השכנים הנחמדים, יותר קרובים מאחים רחוקים. יש פרגון, התחשבות והושטת יד. החיוך והשלום, גם כשחולפים ברכב, יוצא מהלב.
התחלפו שכנים, הגיעו משפחות חדשות, בחלקן צעירות. שוב שומעים קולות ילדים, כדרור של כדור, קריאות שמחה וצחוק. משפחות עם נכדים בקיץ בחופשים ממלאים את הבתים בשמחה ואור. סבא וסבתא עם הנכדים ביחד. סבתא נאנחת אך יש נחת.
אני לא שוכחת אנשים יקרים שהיו ואינם, חולפת ברחוב וזוכרת את דמותם. חברות טובות חקוקות בלב לעולם. מבקרת אותן בקצה הכפר, שם…
משהו מתרחש באוויר עם רוח הסתיו ומבשרו החצב. עצוב, הנחליאלי נעלם מהנוף. בגלל צפרים פולשניות? צריך להרחיק ענן מעיב ולקבל את השנה החדשה במפגש שכנים שמח ותקרובת.
מסורת…..מסורת…….מסורת……
מי מרים את הכפפה ברחובות אחרים ?
ייעוץ יינתן בברכה ובשמחה.
שנה של אושר, ידידות ואחווה !
ראש השנה ברחוב רותם
יישר כוח לשומרות על המסורת!!!!!