עודד שלומות
המבוגרים צריכים להוות דוגמא אישית לילדים ולהכניס את הבריאות הביתה
"ילדים באפריקה רעבים, ואתה לא גומר את האוכל?"
"פה גדול…"
"תזהר לא לאכול יותר מידי!"
"אווירון…."
"לא תאכל לא תגדל"
"מה אתה אוכל שוקולד? אתה עוד תשמין מזה!"
"בגלל שהתנהגת כ"כ יפה… תקבל שוקולד"
"מכל הממתקים האלה אתה עוד תהרוס את השיניים"
כך אנו מתנהגים עם ילדינו מינקות.
מה עוד הם מקבלים?
בפרסומות מטפטפים להם במומחיות רבה שאם הם יאכלו חטיף/ דגני בוקר או כל מזון אחר שמוגדר לילדים, הם יהיו מגניבים, מקובלים, יזכו לתשומת ליבה של הילדה הכי יפה בכיתה ואפילו ידעו לרכב על סקייט בורד.
הפרסומות היום מוכרות לילדים אשליות. בסדנאות לנערות ראיתי כי הן מדקלמות אחת לאחת את הפרסומות ומגיבות בדיוק כפי שהפרסומאי רצה- התלהבות, הזדהות עם השחקנים וחשק לאכול באותו רגע. הרי לא סתם התעשייה הזו מגלגלת מליונים. ולא סתם הילדים היום משמינים….
ומצד שני, אקי אבני וסנדי בר מפרסמים מילקי, פרסומות לבשמים יכולות גם להיות פרסומת לבית בושת מבלי שנשים לב להבדל, דוגמנים שדופים מוכרים להם בגדים. ומה אם ילדה קצת מלאה רוצה לקנות מכנס בפוקס? הרי היא לא כמו בר רפאלי או יעל בר זוהר? דוגמן שחום וחשוף חזה מפרסם את "פסק זמן", בערוץ האופנה מהלכות להן שלדים המציגים לנו את קולקציית הקיץ הקרובה ובערוץ 6 מקפצות להנאתן מנחות רזות, שילדכם מחקים אותן גם בלבוש גם בתספורת וגם בשאיפה לצורת גוף מושלמת ורזה כמו שלהן. זוכרים ב"אח הגדול" את ארז ששתה משקאות חלבון? ילדים בבית ספר יסודי כבר ידעו מהם היתרונות שבשתיית חלבון בדיוק כמו ארז ושאלו האם זה טוב גם לילדים שעושים ספורט.
מה אנחנו עושים לילדים? האוכל סובב אותם, ואין מה לעשות זהו הדלק שלהם ושלנו. אנחנו עם טובי מוחות השיווק והפרסום פשוט הורסים לילדינו את בקרת רעב ושובע, את דימוי הגוף, את הביטחון העצמי וגוררים אותם למעגל האיום של דיאטות והשמנה מגיל צעיר. זוהי אחת הסיבות ש-30% מילדי ישראל סובלים מעודף משקל, 1% מאנורקסיה ו-2-3% מבולימיה. הסטטיסטיקה בארה"ב מדווחת על מספרים הרבה יותר גבוהים, ובקצב התפתחות מדינתנו הקטנה… אנחנו בדרך לשם.
אז מה כן לעשות?
חפשו היכן אתם מעבירים לילדכם מסרים המנוגדים זה לזה. במקביל, נסו לטפח את הדימוי העצמי ואת דימוי הגוף של ילדכם. היו ביקורתיים לגבי התכנים שהילד רואה בטלביזיה ודברו איתו עליהם. למנוע את החשיפה אי אפשר, אך אפשר לתת לו כלים להבדיל בין אמת ואשליה.
ולבסוף ניתן להתחיל לעבוד על מה הילד אוכל:
* הכניסו הביתה מזון בריא, ופחות "שטויות". גם האורחים, שלהם אנחנו שומרים ארון מלא ממתקים, יודו לכם.
* עדיף להמעיט באכילת Fast food(מקדונלדס, פיצות, בורקסים), ולחזור לאכילת מזון מגוון של לחם, ביצים, גבינות וסלט. המזון הטבעי מכיל פחות שומן, פחות חומרי שימור, פחות מלח והרבה יותר ויטמינים ומינראלים שנספגים טוב יותר מאשר הויטמינים המוספים למזון בצורה מלאכותית.
* הגבילו את שתיית המיצים כמה שאפשר.
* חשוב לאכול ארוחות מסודרות בשעות קבועות.
* חשוב מאד לאכול ארוחת בוקר עם הילדים בבית ורק אז לצאת לגן או לבית הספר. (90% מהמטופלים שלי לירידה במשקל לא אוכלים ארוחת בוקר).
* את הנישנושים אין צורך להפסיק, אלא לקבוע כמויות מוגדרות וזמני אכילה קבועים- ממתק ב 16:00 יכול להיות מסגרת מצויינת לנישנושים.
דוגמא אישית
ילדים הם הראי הטוב ביותר שלנו ההורים. הם מחקים את התנהגותינו ופועלים על פי הדפוס המקובל בבית. בכדי להעביר מסר בריא לילדים אנו נצטרך קודם כל לישם אותו לגבי עצמנו ורק כך נצליח לשכנע את הילדים בחשיבותו.
בהצלחה.
כתבה מעולה! תודה!
מורה חכמה לימדה אותי בעבר “אדם חכם לא מכניס אוייבים הביתה” – אם לא נקנה שטויות שיהיו בבית לאורחים, אז גם לא נתפתה לנשנש בלילה מול הטלוויזיה את מה שהחבאנו במשך היום. אף אורח לא בא בטענות על צלחת פירות טריים ו/או יבשים, מטבלים מגבינה 5% וירקות חתוכים, במיוחד לא כשהכל מסודר בצורה נעימה לעין. את הממתק היומי אפשר לשלב בסיום טיול רגלי במרכז המסחרי ושם לבחור משהו קטן ומתוק לפני הטיול ברגל חזרה הביתה. ככה שרפנו את הקלוריות, נהננו מטיול וגם נישנשנו משהו טעים בלי נקיפות מצפון.
מסרים כפולים…
יפעת, כתבה מעניינת מאוד!
אין מה לעשות – אנחנו ההורים יודעים ה-כ-ל, במיוחד אם ילדינו הם בגיל הרך. הם קולטים היטב גם את מה שאנו אומרים וגם את מה שאנו מרגישים וחושבים (ולא תמיד מה שנאמר הוא גם מה שמסתתר בלב…) כשילדים נחשפים למסרים כפולים בתחום האוכל, הם נוטים להתבלבל, לקשר אוכל עם חסך רגשי, לאכול לא מתוך רעב, ולבחור את מה שטעים ולא את מה שבריא- לרוב מתוך מניפולציות, שכן כך הם יזכו בתשומת הלב שלנו, ובתחנונים: “נו, תאכלי את הסלט, זה בריא..”, “אם תאכל הכל יפה, תקבל את הקינוח…” וכו’. שימו לב למה שאתם אומרים ומשדרים – בכל התחומים, כי לילדים שלנו יש “אנטנות” והם קולטים יותר ממה שנראה לנו – וגם תזכרו למילה שנאמרה יש כח רב והיא משפיעה המון על התפתחותם התקינה של ילדינו. בהצלחה!!!!
כתה מצויינת
אחלה כתבה. לי גם מפריעים המסרים בנושא מזון ובריאות שהילדים מקבלים במערכת החינוך, אבל זה כבר נושא לכתבה אחרת…..
לא קשור
במילא הרוב גנטי
קצת תשובות
אם שני ההורים שמנים יש סיכוי גדול שגם הילד יהיה שמן. אבל מה עם ה 20-30% של סיכוי שהוא לא יהיה?
אם אנחנו ההורים אוהבים לאכול, וההשמנה שלנו נובעת רק מהעובדה שאנחנו לא עושים פעילות גופנית ואוכלים יותר ממה שצריך? אז להרים ידיים ולגזור את דינו של הילד? אני לא חושבת. גם הורים שמנים יכולים לחנך לאכילה בריאה, לדאוג לכמויות, לדאוג לסדר באכילה ולדאוג לסגור את הטלביזיה כדי שהילד יצא וישחק בחוץ.
ואם הם ירדו 2-3 ק”ג בתהליך- כולם יוצאים נשכרים.
בהצלחה
אני רוצה להתייחס לכותרת: “מוכר לכם” ?
כן, מוכר לי שאנשים מנסים ללמד אותי למרות שאני מבוגר.
מוכר לי שאנשים כותבים שטוחנים וטוחנים ללא סוף.
מוכר לי הפלצ…. כן?!
לנקז את הרעל
מספר 7,
כדי שתרגיש טוב יותר עם הכתבה אתה מוזמן להציע כותרת חדשה שתעזור לך להרגיש נוח יותר.
במידה והיא תהיה ראויה ונטולת רעל אבקש מעודד להחליף.
מוסכם?