מאמאנט בוינגייט:


כפרניק אתר אינטרנט קהילתי כפר ורדים גליל מערבי
רונית וייץ

ורד סימון, מלכי אסרף, יעל אלמיאס, מריסה שפר, שרון ברנר, אפרת שלגמן, מירב לשם גונן, תמר אפטר ואני.

כפרניק 7 (7) מאמאנט בוינגייט:

 

רונית וייץ, ורד סימון, מלכי אסרף, יעל אלמיאס, מריסה שפר, שרון ברנר, אפרת שלגמן, מירב לשם גונן ותמר אפטר.

 

מאמאנט עורכת מחנות אימונים בוינגייט על מנת לתגבר ולשדרג ליגות חדשות שקמות.

בחודש מרץ התקיימו שני מחנות אימונים בהן השתתפו שחקניות מליגות בת"א, בת ים, ראשל"צ, ראש העין, זיכרון יעקב וכפר ורדים.

השתתפתי במועד השני שחל בסופ"ש האחרון – 29-30.3.13 .

יחד איתי יצאו 8 נשים נוספות: ורד סימון, מלכי אסרף, יעל אלמיאס, מריסה שפר, שרון ברנר, אפרת שלגמן, מירב לשם גונן, תמר אפטר.

שחקנית מהכפר אמרה לי פעם: "עכשיו הבנתי, שהכל זה עניין של סדרי עדיפויות בחיים. כשחשבתי כי אין לי מקום להכניס דברים חדשים לחיי, הגיע מאמאנט, ואז, הכל השתנה."

 

 

כפרניק 1 (2) מאמאנט בוינגייט:

 

 

אז מה היה לנו שם?

14-15 – קבלת חדרים.

15-17 -מפגש הכרות בין 30 נשים – הצטמצמנו בדיבורים, כי בכל זאת היו רק שעתיים…

17-20 אימון. הצטרפתי למאמאנט כי כל אחת יכולה ואין כל צורך בכושר, אבל 3 שעות אימון זה משהו שמעולם לא עשיתי ולא חשבתי אי פעם שאעשה. למרות הקושי, הזיעה, המאמץ, נהניתי מכל רגע, פתאום זריקה של כדור פשוט הופכת להיות ממוקדת יותר, יש דרך לאחוז בכדור ולכוון את היד. גיליתי כי מה שחשבתי כהנפה פשוטה בהגשת כדור מעבר לרשת היא בעצם עבודה של הגוף, המותן והבטן ולא רק יד/כתף.

ב-20:00 מעולפת, גררתי את עצמי לארוחת ערב, מקלחות ולחלק ב' של הערב – מפגש חברתי שכלל הרבה ממתקים ואוכל שלעניות דעתי היה מחייב – בכל זאת התאמנו 3 שעות – מגיע לנו!

למחרת, כראוי לוינגייט, חדר אוכל נפתח 6:30-8:00, להגיע לאוכל אחרי 8 – זו כלל לא אפשרות, הרי אימון ראשון מתחיל ב-9  וממליצים שעתיים לפני לא לאכול. אז במקרה של נשים כמוני – מחייבים אותי לקחת הפסקה של שעה לפחות…

התאמנו עד 11:30, ושוב, מעולפת, אחרי לילה ללא שינה (כי נערים ממכבי פ"ת ועוד שאר הצעירים ששהו שם- חגגו) גררתי את עצמי לחדר, ואז לארוחת צהריים וב-13:00 מפגש נוסף שהחל בשיחה ואז משחקים עד 16:00.

אציין דבר חשוב – החדר בקומה שלישית ללא מעלית – זה לא כזה פשוט אחרי ולפני כל אימון לרדת ולעלות – בכל זאת עד מאמאנט ספורט לא ממש היה חלק משגרת יומי.

אז מה קיבלתי מהמחנה?

הבנו יותר לעומק את החשיבות של כל אחת במשחק ביחס לקבוצה וגיליתי יכולות שהיו טמונות בי ואשר באו לידי ביטוי במחנה:  הקרובים אליי, שמכירים את יכולותיי המוגבלות במשחק, צחקו וחשבו כי זוהי מתיחה מוקדמת של 1 באפריל כשסיפרתי להן. כשהבנות בקבוצתי במחנה, ביקשו ממני לעמוד מקדימה כי יש לי הנחתות/חסימות טובות… את האמת? גם אני דיי נקרעתי מצחוק כשאמרו לי את זה, אבל זו עובדה – ממש ניתרתי, חסמתי והנחתתי.

מצאנו את עצמינו מגלות מחדש את המשחק, הקצב שלו, העמדות והדינמיקה בקבוצה, הכרנו נשים חזקות וטובות, ולכולן מכנה משותף: כולן רוצות מאמאנט, כולן אוהבות את מה שקיבלו מהמשחק הקבוצתי, חברויות החדשות, הזמן האישי שלהן, פרגון של המשפחה, החוויות המשותפות מול קהילה, מול בתי הספר, שיתוף הבעלים והילדים באהבה החדשה שלהן.

 

אחת הנשים שם אמרה: "הן גרמו לי לרצות להתאמן עוד, להשתפר, לשנות, להתמקצע ולהיות מספר אחת".

רוצה לציין את מיכל המאמנת המובילה ואת דלית וכרמית שאימנו איתה – אתן מדהימות ביחד ולחוד, הסבלנות שלכן, החיוך, התמיכה והמקצועיות הבלתי מתפשרת עשתה את העבודה – תודה!

תגובות פייסבוק


0 תגובות

  1. אביבה הגב

    אילו…
    אילו היתה קיימת קבוצה כזו לפני 25 שנים,אני הייתי הראשונה . טוב שיש בקאנטרי פלדנקרייז,בריכה והתעמלות במים.
    לא לוותר על פעילות בכל גיל. להקשיב לגוף. לכן הבנות המקסימות המשיכו בפעילות שלכן,יישר כוח.
    אני מציעה לכן לשתות כל יום כוס מיץ רימון טבעי.המחיר ירד- 1 ליטר טבעי טבעי ממושבת כנרת-20 ש”ח.

  2. הכדורעפן השתיין הגב

    המיץ מכנרת
    אם הכוונה הייתה לעשות פרסומת למיץ שאת מוכרת,קבלת במה ,אצל דהן במעלות זה יותר זול וגם סוחטים במקום ולא קונים חתול בשק.

השארת תגובה ל-הכדורעפן השתיין

ביטול

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן