למוסיקה אין גיל ולמחשבות אין גבול…


כפרניק אתר אינטרנט קהילתי כפר ורדים גליל מערבי
סיון יחיאלי
סטפן כהן הישיר מבט אמיץ אל הרשע ויכול לו
כפרניק  השואה 2011 005-1 למוסיקה אין גיל ולמחשבות אין גבול...
אני קורא את המילים האלה וחושב על ילדי כפר ורדים, הילדים שלנו, העצמאים. אנחנו מסרקים את שערם הנקי בבוקר ושולחים אותם לבית הספר, דואגים שילד עד גיל 9 לא יחצה את הכביש לבדו. כמה טוב לנו שעבור ילדינו, הישרדות אינה מציאות חיים אכזרית…

 
 

דברים שנשא ראש מועצת כפר ורדים, סיון יחיאלי בטקס הזיכרון לשואה ולגבורה:
 
 
בספרו "נעורים בכבלים : ילד ניצל מן השואה", כותב הסופר תומס גבע:
 
היה גם הנער היהודי מבלגיה שעדיין חי עם השקפת עולם של ילד. לפני שנשלח לאושוויץ והיה לשכני, מעולם לא סידר את מיטתו, לא כיבס את בגדיו, לא תפר כפתורים, לא תיקן גרביים, לא פרס לחם ומעולם לא עזב את הבית מבלי לבקש רשות. "בבית", גילה לי בסוד, "היה לי ראש מלא שערות ואמא סירקה לי אותן כל בוקר בזהירות".
 
בתחילה היה בוכה אחרי כיבוי האורות, כשגופו הקטן, החלוש, נכרך בתוך זוג שמיכותמ חוספסות שורצות פרעושים. "אם אתה באמת רוצה לעזור לי", התחנן אחרי שניסיתי לשווא להרגיע אותו, "תסדר לי את המיטה בבוקר. אני לעולם לא אצליח לעשות את זה בעצמי, ואני מפחד שכולם יענישו אותי בגלל שאני לא מסודר". סידרתי לו את המיטה. אולי היה עדיף להניח לו ללמוד להסתדר בעצמו, אבל פקפקתי אם חיי המחנה האכזריים ימתינו לו עד שייעשה עצמאי".
 
אני קורא את המילים האלה וחושב על ילדי כפר ורדים, הילדים שלנו, העצמאים. אנחנו מסרקים את שערם הנקי בבוקר ושולחים אותם לבית הספר, דואגים שילד עד גיל 9 לא יחצה את הכביש לבדו. שלא יחצה את הכביש לבד. כמה טוב לנו שעבור ילדינו, הישרדות אינה מציאות חיים אכזרית.
 
תומס גבע הוא שמו הספרותי של סטפן כהן. התודעתי אל סיפורו מפי בנו, עידו כהן ז"ל, אשר התגורר בשנים האחרונות בכפר ורדים.
 
  
כפרניק  השואה 2011 007 למוסיקה אין גיל ולמחשבות אין גבול...
סיפורו של אבי, כתב לי עידו, במהלך השואה ולאחריה, מייצג את סיפורה של יהדות אירופה ומהווה סמל ודוגמא מפורטת ומרתקת למושג "משואה לתקומה". הנאצים לימדו אותו באושוויץ להיות בנאי, כדי שיעזור בבניית מחנות ההשמדה. בסופו של דבר המקצוע שלמד שימש אותו לעזרה בקליטת גלי העלייה, כמהנדס בסוכנות היהודית, ולהגנה על המולדת החדשה-ישנה, כקצין הנדסה בצבא הגנה לישראל.

"בקיץ",
כותב תומס גבע, "אחת לשבועיים, הוקדשו שעות אחר הצהריים של יום ראשון לקונצרט, ואז ישבו חברי התזמורת על בימת עץ ליד מטבח המחנה והיו לתזמורת אמיתית. המנצח היה פולני, לשעבר אישיות מפורסמת ברדיו ורשה.
"נראה שהמנגינות נבחרו מתוך כוונה לעורר השראה, ואנחנו הרגשנו שלא יכול להיות מקום שבו משמעותן עמוקה יותר. ענני הערב שטו מערבה כממהרים לנטוש, נוטלים עמם פיסות מן המוסיקה, ומחשבותינו התמזגו עמם. העננים חופשיים. למוסיקה אין גיל. למחשבות אין גבול."
 
הייתי רוצה שידעו שעדין חיי אדם בשם סטפן כהן, שהישיר מבט אמיץ אל הרשע ויכל לו.
 
 

0 תגובות

  1. א.קור הגב

    אני בהחלט מוטרד
    “היה לי ראש מלא סערות ואמא סירקה לי אותן…” תומס גבע כתב ככה? סערות?
    “אנחנו מסרקים את סערם הנקי בבוקר”… סיון כתב ככה?

    חברים – סערה זה הענין הזה עם הרוחות, הוריקן, טורנדו ובני משפחתם. בטח הסופר המכובד והראש ההגיגן התכוונו לשערות (אתם יודעים, הדבר הזה שצומח של הפדחת)

  2. פלפל הארץ הגב

    האם ראש המועצה חייב לשחק אותה אינטלקטואל?
    איפה כתוב שראש המועצה חייב להגיד משהוא בעל גוון אקטואלי במעמדים לאומיים? מה, הוא מתחפש לנשיא, או לראש ממשלה?

    האם באמת הוא קורא את הדברים האלו וחושב על ילדי הכפר? האמנם?

    יושבים אנשים טובים ומכינים טקס בעל תוכן, כל חלק בו מתוכנן וידוע מראש. שיר, קטע נגינה, הקראה, וכולי, ובתוך כך משורבב גם פרק זמן השמור להגיגיו של ראש המועצה. הוא אומר מה שהוא רוצה בנושא שאינו שייך בכלל לתפקידו המוניציפלי. למה בדיוק? מה הוא איזה עמוס עוז כזה? שמעון פרס? מדוע מה שיש לו להגיד מעניין יותר מאשר לכל אחד אחר במקום הזה?

  3. אור הגב

    לפלפל – טקס יום השואה בכפר ורדים
    הוא לא מעמד לאומי, הוא מעמד קהילתי מקומי ומצופה ממנהיגי הקהילה שיאמרו דברים רלווטים למקום ולקהילה.

  4. אורח/ת הגב

    שורה תחתונה
    אסור לשכוח ואסור לסלוח.לעם ישראל יש רק מדינה אחת.
    צריך להבין שאם היית קיימת מדינה בתקופה המדוברת , השואה לא הייתה מתרחשת.
    וכדי למנוע שואה שנייה , לא משנה מה חושבים בעולם , מדינת ישראל צריכה לעשות מה שטוב בשבילה בכל זמן נתון!!!.

  5. גליה לוי הגב

    ראש מועצה מחוייב להגיד דברים – על פי כישוריו וליבו
    ואת העבר אסור לשכוח, כדי שיהיה לנו עתיד.
    ומבחינת העתיד – חבל שנאמרו דברים לא אקטואליים.
    לפחות עבור ילד אחד – המציאות ש “ילדינו בטוחים” – אינה אקטואלית ו “כמה טוב שעבור ילדינו הישרדות אינה מציאות חיים אכזרית” לפחות ילד אחד מנסה להישרד איכשהו בתוך צינוק חשוך, מקווה שמישהו עוד זוכר אותו.
    גלעד שליט. הוא אחד הילדים. הוא משלנו. הוא חי. לא שוכחים, נכון?

  6. אורח/ת הגב

    ראש מועצה שקורא את הדברים וחושב על ילדי כפר ורדים
    וחושב על ילדי כפר ורדים עדיף בהרבה על ראש מועצה שמקריא כמו תוכי.

    הדברים של ראש המועצה היו מרגשים מאוד בעיני!

  7. אורח/ת הגב

    קצת אחרת
    גם בעייני הדברים היו מרגשים מאוד
    כל הכבוד סיון, המשך כך

  8. תקומה הגב

    סיון לא צריך לשחק אותה אינטלקטואל הוא כזה
    הנאום מעורר השראה, יום השואה הוא בשביל לזכור. הטקס התמקד ב”היתי רוצה שידעו שפעם היה איש בשם..” סיון בחר שידעו שהיה איש בשם תומס גבע, ובמקום לזכור ולהזכיר, מחללים את היום ואת הזיכרון. חבל!

  9. רביד הגב

    איכות זו לא מילה גסה
    סיון ראש המועצה בחר דווקא לדבר על נושא מאוד רגיש, ומחובר לכפר.אם אנו רוצים שיהיה איכות צריך לשדר איכות ואני שמח שבחר לעשות כן.

  10. אורח/ת הגב

    פלפל הארץ
    חבל מאוד שאנשים קטנים בוחרים להתעסק בתפל ביום כל כך חשוב לכל עם ישראל פלפל הארץ אתה איש קטן שצריך להוקיע בכל מקום לא בגלל מה שכתבת שזו שטות גמורה אלה בגלל שביום כזה אתה מוצא זמן להתעסק בביקורת טיפשית וחסרת חשיבות הטקס היה מרשים ויפה כל הכבוד לעוסקים במלאכה ואל תיתנו לאנשים פולטים קטנים ומטופשים לעצור את המלאכה הברוכה בשימור הזיכרון הנורא
    ישנם בעם ישראל כמה קווים אדומים שלא נחצו זה אחד מהם

  11. פלפל הארץ הגב

    כתבו עליו באינטרנט, והוא בכלל לא ידע שהוא כזה…
    תקומה מתגובה 8 כתבה שאנימחלל את היום הזה.

    האורח(ת) מ 10 – שאני קטן ומטופש וחוצה קוים אדומים שעד היום לא נחצו- כמעט עוכר ישראל

    ו 11 (מלח) שאני לא אדון אלא גברת…

    נכלמתי

    אבל עדיין לא בדיוק הבנתי למה ראש מועצה (כל ראש מועצה) צריך להתבטא בנושאים הללו.

    מה שכן הבנתי ביתר שאת זה שהשואה נוגעת בחלק גדול מאיתנו באופן כזה שאינו מאפשר להעלות תהיות בנושא שמתחבר אליה בצורה עקיפה (מה לראש הרשות המוניציפלית ולהתבטאויות בנושא הזה)

    שיהיה.

  12. מלח הגב

    פלפל, רק היום הבנתי מי את…
    חסרת לנו!

השארת תגובה ל-אורח/ת

ביטול

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן