חגית פרידלנדר על רוח וחומר
גם בימים מעוננים של תחילת קיץ אפשר להקשיב לרוח
הרוח לאן היא נושבת?
גם בימים מעוננים של תחילת קיץ אפשר להקשיב לרוח.
להפיח רוח בכל עשייה פשוטה זה לא תמיד עסק פשוט. לא חייבים להיות אמנים לשם כך. גם עבודות פיזיות, טכניות, אפורות, שחורות, צהובות או אדומות אפשר להפוך למשהו גבוה, מעורר השראה.
אם פעם פיסלתי ונתתי למחשבותיי כנפיים, או אם נתתי דרור לצבעים שבתוכי להיטמע בבד, זה לא אומר שהיום איני יכולה להפיח רוח גם בעישוב הגינה, ניקיון הבית, משחק עם נכדותיי או כל דבר אחר שאינו קשור לאמנות. להקשיב לרוח שנושבת בתוכנו ולעוף איתה יכולה להיות בכל מקום ובכל עשייה. לפעמים זה רק עניין של החלטה.
הביטוי השגור בפי רבים מחברי "להפיח רוח בחומר…" נשמע כמו קולן של המוזות המבקש לשחרר את היפה, הנעלה, הנשגב, ההרמוני, המרפא והמפרה של אדם יוצר. היצר ויצירת הצורות, שלובים זה בזה על פי רוב וכל מי שבוער בתוכו הצורך לתת צורה ותוכן לתבניות גשמיות עם אמירה אישית – אשריו.
להיות מי שאתה רוצה להיות במיטבך ולעסוק בעניינים שברוח לא תמיד עומד בקנה אחד עם מציאות שצריכה ליצר את ה"קמח" ולטעמי גם אין "תורה" בלעדיו.
אפשר לשלב, אפשר להתפשר, לעגל פינות ולחלום על ימי הפנסיה שיאפשרו זאת, אבל כמה מאיתנו באמת עושים מה שהם רוצים ואוהבים לעשות? ואם אנחנו מתעקשים לבחור רק בדרך אחת ורואים את החזון ודבקים בו, יש ונתקלים בקושי אחר. על כל בחירה משלמים מחיר. כנראה שנוסחת הקסם היא לנסות לשלב בין הרוח והחומר ככל הניתן. איני מעלה בדעתי להפריד בין השניים.
בכל פרק ופרק בחיים אנו מתנתבים בהתאם ליכולותינו שלנו באותה נקודת זמן. אני מניחה שאם הצורך יבער בעצמותי אשוב לעולם המרתק של האמנות: התעניינות, שיחה בנושא, ביקור בתערוכות, מפגש עם אמנים אחרים – כל אלה מנערים אותי מתרדמתי ומפיחים רוח חדשה בתוכי.
בינתיים פניתי לעיסוק אחר והיום אני עובדת כמטפלת הוליסטית. משום מה מרגיש לי באורח פלא שאני באותו עיסוק. הצורך במגע, בהקשבה, בשקט, השימוש בחושים, מי שאני – לא נעלם. לאנשים שחשוב לדעת כמה שנים אני במקצוע, אני יכולה לומר שכל השנים מאז ומתמיד. אנחנו מי שאנחנו היום אחרי פרקים רבים שהוסיפו נדבכים לאישיותנו ויכולותינו והידע הנרכש בלימודים מהווה רק חלק קטן ממכלול של למידה ארוכה יותר המתמשכת לאורך חיינו.
לפעמים לחבוש מספר כובעים לא תורמת להתמקדות ברצון האמיתי. עד כמה ניתן להתפרנס מאמנות? אמנותם=פרנסתם? לאו דווקא. לא בהכרח היוצר יודע ליצור לו פרנסה סביב עיסוקו. זו אמנות בפני עצמה שחלקם מצליחים וחלקם לא. מן הסתם אני נמנית על האחרונים והכתיבה שלי שחושפת נושא זה לוותה באין ספור חששות, התלבטויות ושאלות.
מעניין שגם במבנה הפיזי של יחידת הדיור בה אני עובדת, אני מצויה בשני העולמות. רוח וחומר דרים בשכנות. בחדר הגדול, ממנו עולים ריחות הצבע והטרפנטין והבלגן האופייני לסביבה בה יצרתי – כרגע הדלת סגורה ומוסווית בוילון חרוזים נוסף.
בחדרון השני העולם הפיזי של הנאות הגוף, עם ניחוחות של שמנים וצמחי מרפא. גוף ונפש שחוברים יחדיו בשני החדרים המהווים גם את חדרי ליבי.
ממרחק של זמן, אני רואה שלאורך תקופה יש גלים של יצירה. לעיתים הם רבים וגבוהים, לעיתים שקטים ומתבוננים. היכולת לבטא את הרוח המפעמת מבטיחה נעורים נצחיים לנשמה.
להפיח רוח בחיים או חיים ברוח
למען האמת התלבטתי אם להגיב על הכתבה אם לאו לבסוף גברה בי ההחלטה אכן להגיב ולאמר לחגית יישר כוח על הגילוי העצמי לאמר לחגית יופי כל הכבוד על ההתלבטות ואולי ההשלמה (מבחינת שלמות החלקים היוצרים סך הכל יותר גדול מסך החלקים עצמם באופן נפרד) לאמר לחגית המשיכי בשני המסלולים שכל כך משתלבים אצלך לשלמות גדולה מהחיים החומר והרוח
שילוב יפיפה מקסים ומועיל לכולנו גם לחגית
תודה חגית על הכל המשיכי ואל תרתעי
נשמה יוצרת
איזו כתיבה מדהימה ומי שמכיר את יצירותייך יודע איזה יוצרת מדהימה את ונראה לי שמצאת את השילוב הנכון למרות שלצערי עדיין לא נהניתי מטיפול אצלך.. זה יגיע…המון הצלחה בשילוב המנצח בו בחרת שכל כך מתאים לך
באהבה רבה
הרוח שבתוכנו
הרוח שבתוכנו והחומר שלצידנו,יש והם מתערבבים ונושמים זה את זה.ויש שהם נותרים לבדם!”כול מי שרודף ממון הממון בורח הימנו”וכל הרודף כבוד הכבוד בורח הימנו”כך כתוב בפרקי אבות…אדם צריך שיהיה לו האמונה וההבנה כי חלוקת המזון נעשית ע”י הקב”ה,ולכל אחד ואחת הקצבה משלו…על כן,יעשה למען החברה בה הוא חי…ייצור ויפיח רוח בחומר…ליוצרים כמו חגית,יש את הכוח והיכולת ליצור למען האחר ולהסתפק במועט למענה עצמה…חגית קורצה מחומר אחר,נשמתה גבוהה היא ויש בה להפיח רוח לכל עבר.העבודות שמוצגות כאן הן טובות מאוד ומדגישות את אשר כתבה אשמח לדעת כמה עולה ציור או פסל שייש המוצג בצילום?
הרוח והחומר
מי שמכיר את חגית היטב מבין שלא ניתן להפריד בין הרוח והחומר באישיותה המקסימה והמיוחדת.בטיפולים היא נותנת את כל נשמתה ובציורים המיוחדים ובפסלים היא מוציאה את כל נשמתה לכן הציור.
תמשיכי להיות מיוחדת במינך ולשלב בין נשמה ענקית לחומר.
איזה יופי של כתיבה! איזה יופי
איזה יופי של כתיבה! איזה יופי של ציורים! איזה יופי של פסלים! איזה יופי של טיפולים! איזה יופי של נשמה יש לך! מאחלת לך את כל ההצלחה שאת ראויה לה!
“…אנחנו מי שאנחנו היום אחרי
“…אנחנו מי שאנחנו היום אחרי פרקים רבים שהוסיפו נדבכים לאישיותנו ויכולותינו והידע הנרכש בלימודים מהווה רק חלק קטן ממכלול של למידה ארוכה יותר המתמשכת לאורך חיינו…” ואני חייבת לציין גם: לאורך חיינו ולאורך כל הגלגולים שעברנו…
לאן נושבת הרוח
חגיתוש , כבר הכל נאמר עליך. לא נותר לי אלא לאחל לך משב רוח רענן, עם פרץ יצירה גדול ועם הרבה “קמח” לצידו.
נפלא וממילא קשה
חוויה של
נפלא וממילא קשה
חוויה של מסע
זה נשמע ומרגיש כמו פינה אמיתית חיים
החלטות אמיצות
והבכרח גם מעברים
בהצלחה יקרתי