כפר ורדים נולד ב-19/9/1984


חיים רוטנר
החגיגה נמשכת,לא נחים על זרי הדפנה גם לאחר חגיגית 26 ל-כפר ורדים
כפרניק rotner-pic-02 כפר ורדים נולד ב-19/9/1984

אין אנו נחים על זרי הדפנה גם לאחר שעבר יותר מחצי יובל על כפר ורדים

 בתחילה היינו חוגגים את חג הישוב אי שם בין סוף אוגוסט לראש השנה. מדי שנה היה זה אירוע שציפו לו רבים מהתושבים וגם ה"תושבים שבדרך". גם בני הנוער שבגרו בכפר והמשיכו חייהם במקומות אחרים היו מצפים בכיליון עיניים למפגשים מחממי הלב של חג האכלוס שנערכו בדרך כלל במדרחוב שבכפר.

תשאלו איפה יש לנו מדרחוב?
ודאי שיש. בכל שנה הוגדר רחוב פנימי אחר בחג הישוב כמדרחוב, שנסגר עוד בלילה שקדם לחג לתנועת מכוניות. רחוב זה הפך לבית קפה אחד גדול שכל החוגגים הגיעו אליו, אורחים ומארחים, והשמחה הייתה מושלמת. דוכני קפה ומאפה, מוצרים של יוצרים, ליצנים, הופעות רחוב וגם אוכל. בקיצור, מכל טוב הארץ. תושבי הרחוב שמחו (ברובם) שנפל בחלקם לארח את חג הישוב ברחוב שלהם והפעילות תרמה רבות לגיבוש החברתי במעגלים השונים. לדעתי, לא אבד הכלח על הרעיון ואפשר לאמץ ולהתאים אותו לזמננו.
 
אי שם במהלך שנות התשעים של המאה שעברה, ארשה לעצמי לומר שזה היה כנראה אחרי חגיגות העשור לכפר, החל הכרסום במעמדו של חג הישוב/חג האכלוס בכפר ורדים כזכר וכציון למאורע שארע בעבר. לא מעט פעמים פשוט החליטו להפיכתו ליום פעילויות מיוחדות (כמו צעדה, מרוץ או סתם יום אביב קהילתי) שאליו "הדביקו" את חג הישוב כסרח עודף. מדי פעם הזכירו כבדרך-אגב גם את העובדה שיש לישוב שלנו יום הולדת מתישהו במהלך השנה. הגמישות הגבוהה שנהגו בתאריך תמיד הציקה לי, אך לא הביאתני לכדי מעשה כפי שקרה השנה, ואין לי הסבר משכנע לעובדה שהשנה זה קרה. לא בגין חג השבועות שכבודו במקומו מונח, ולא ההזזה לשבת מפאת מזג האוויר.
פשוט החלטתי לעצמי, לקרוא קריאה ולראות: האם באמת רק אני חש את הפגיעה וחוסר הכבוד שנוהגים ביום היסטורי שכזה? היה ברור לי שזה כאילו שמישהו מזיז את יום ההולדת של הכפר בכל שנה מחדש וכל פעם מחברים זאת עם משהו אחר.
 
נכון שהכוונות טובות אבל … להזיז יום הולדת? אף אחד מאיתנו לא היה מסכים שיעשו לו כך. אז כתבתי כתבה ל"כפרניק" שבה ציינתי את ה-9 בספטמבר וקיבלתי קריאת כיוון מצילה שנהר שלמעשה שלחה אותי לארכיון הביתי ומשם הסיפור נעשה ברור וצמוד לעובדות המלאות.
ביום ד’ כ"ב אלול תשמ"ד 19-9-1984 (כשבוע לפני ראש השנה) חגגנו את יום האכלוס של כפר ורדים ואיתו גם את חנוכת בית הספר היסודי שבעצם כבר פעל במלוא המרץ מ-2 בספטמבר עם המנהל דוד קיסוס.
 
כפרניק rotner-pic-03 כפר ורדים נולד ב-19/9/1984
קיבלנו הזמנות, מדבקות, ואפילו הנחיות פעולה (דוגמאות מצורפות) למשתכן – כמו למשל להתייחס יפה לאורחים ולתת להם זכות קדימה בכל דבר, החל ממקומות ישיבה וכיבוד, וכלה בכניסה לתערוכות בתוך בית הספר שכבר הועמדו על-ידי המורות והתלמידים בתוך פחות מ-3 שבועות.
הייתה אוירה של קסם באוויר. משהו חדש, מסעיר ומרגש, חד פעמי המתרחש לנגד עינינו ויחד איתנו. לומר ששמעתי את "משק כנפי ההיסטוריה" יהיה די מתאים למה שהרגשתי כשעמדתי ברחבת בית הספר עם כל הקהל. הלב ממש התרחב והתמלא גאווה וכל מי שפגשנו בו – חלק הכרנו ממפגשים קודמים – הרגיש שותף לרגע ההיסטורי.
 
כפר ורדים עולה על הקרקע דה-פקטו!, אפילו עץ זית צעיר ניטע מול פתח בית הספר – בנוכחות ראש הממשלה מר שמעון פרס ואיתו שרים וחברי כנסת, ומכובדים ונכבדים מהאזור (ראו כתבה מצורפת ממעריב), וכמובן סטף ורטהיימר הוגה הרעיון ויוזמו שהיה חתן השמחה. ראש הנואמים סטף פרש את משנתו על הציונות החדשה – ציונות שלב ג’ – על השילוב של תעשיה מפותחת עם יצוא שיביאו לישראל עצמאות כלכלית. הוא דיבר על השכנות הטובה ועל הפוטנציאל העצום שעומד לרשותנו ביחד עם האזור כולו. ראש הממשלה נשא דברי שבח לסטף ולפועלו בכפר ורדים ובגליל ואיחל הצלחה לישוב החדש ותושביו.
 
הטכס הרשמי היה רק חלק קטן מאירועי אותו יום. בהמשכו, ביקרנו בתערוכות בתוך בית הספר ורק לאחר מכן התחלנו ממש לחגוג. מנוחה קלה ופיקניקים משפחתיים בחורשה, משחקי ספורט ופעילויות חברה בשעות אחה"צ שימשו לכולנו אמצעי טוב להתפרק מהמתח וההתרגשות שאיתם התחלנו את היום. סיום היום בסגנון הפלמ"ח סביב המדורה התאים לאווירה והשאיר בפי כולנו טעם של עוד. זה היה רק היום הראשון, והיה ברור לכולם שעוד יבואו ימים רבים אחרים וטובים לכפר ורדים ולנו התושבים.
כיום אין אנו נחים על זרי הדפנה לאחר שעבר יותר מחצי יובל על כפר ורדים, שהתפתח והגיע לאן שהגיע בזכות עשייה רבה ומגוונת מצד מאות אם לא אלפי אנשים. אם נרצה או לא נרצה כולנו שותפים להישג, ואני תקווה שרק נדע לשמר וגם לפתח אותו להבא ולהיות באמת מקור השראה ואבן שואבת לסביבה עם כל הדברים הטובים שנעשו וייעשו כאן.

הנחיות לטקס

ההזמנה לטקס

כתבה במעריב

 


0 תגובות

  1. אורח/ת הגב

    תודה!
    חיים, ממש נהינתי לקרוא כל מילה!
    והלוואי ויוחזר המדרחוב המסורתי…

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן