כבוד לכותבים!


כפרניק אתר אינטרנט קהילתי כפר ורדים גליל מערבי
עודד שלומות

הזוכים בתחרות הסיפור הקצר: חגית פרידלנדר, אלה בר, אילנה ביאליק, אסתי בן זקן, ניקי פיקובסקי ועמית ארז.

כפרניק IMG_0229_0 כבוד לכותבים!

הזוכים בתחרות הסיפור הקצר:

חגית פרידלנדר, אלה בר, אילנה צ. ביאליק, אסתי בן זקן, ניקי פיקובסקי ועמית ארז.

 

בטקס חגיגי חולקו פרסים מתנת היכל התרבות כרמיאל, מסעדת אידה בנהריה ודיזנהויז כפר ורדים.

 

בטקס חגיגי שנערך אמש בספריית כפר ורדים, במסגרת שבוע הספר העברי, הוכרזו ששת הזוכים בתחרות הסיפור הקצר שנערכה באתר כפרניק בשיתוף ספריית כפר ורדים.

 

מקום ראשון: "איתנו ולא" / חגית פרידלנדר – זכתה במינוי זוגי לעונת תיאטרון בהיכל התרבות כרמיאל.

מקום שני: "עוגיות חוסר מזל" / אלה בר – זכתה במנוי יחיד לעונת תיאטרון בהיכל התרבות כרמיאל.

מקום שלישי: "אחבה בחתיכות" / אילנה צ. ביאליק – זכתה בארוחת ערב זוגית במסעדת אידה בנהריה.

מקום רביעי: "סלים" / אסתי בן זקן – זכתה בארוחת בוקר זוגית במסעדת אידה בנהריה.

מקום חמישי: "משל הקיפוד" / ניקי פיקובסקי – זכתה בשובר ע"ס 150 ש"ח לרכישת מוצרים בסניף דיזנהויז כפר ורדים.

מקום שישי: ""יציאה" / עמית ארז – זכה בשובר ע"ס 150 ש"ח לרכישת מוצרים בסניף דיזנהויז כפר ורדים.

 

דירוג הזוכים נעשה על ידי שקלול של הצבעת השופטים והגולשים באתר כפרניק.

 

כן נחשפו לראשונה כל שאר 13 הכותבים שזכו, כולם, במקום השביעי:

יצחק יורש, אריה שטרן, נגה לוי הירדני, אביבה זוהר, נירית אושר, שחר מרקוביץ, נעמי פוקסמן, שושנה ויינשטיין, חנה כרמי, עדנה צפור, חנה טרומר, צביקה ליבנה ומאור נייס.

תודה לכל הכותבים!

 

תודה גדולה ומיוחדת לנותני החסות:

היכל התרבות בכרמיאל.

מסעדת אידה בנהריה.

חברת התיירות דיזנהויז.

 

במהלך הערב ברכו ראש המועצה סיון יחיאלי, וניר שילה שייצג את חבר השופטים (איתו שפטו חגית לביא ורוני אשכול).

נוגה כוכבי הקריאה את הסיפור הזוכה: "איתנו ולא" של חגית פרידלנדר.

נורית שניר שרה את "אבא סיפור" (מילים: יהונתן גפן לחן: מיקי גבריאלוב) בליווי שמואל גרציאני.

 

(מיד לאחר הטקס נערך סיכום תחרות סרטים של בני נוער. סיכום האירוע בתוך זמן קצר בידיעה נפרדת).

 

 

 

כפרניק IMG_0229 כבוד לכותבים!

 

 

להלן סיכום התחרות ע"פ החתום מעלה (עודד שלומות, עורך ומנהל אתר כפרניק ויוזם התחרות):

 

הסיפור ה-20.

 

"תחרות סיפורים". תחרות סיפורים? זה כמעט האוקסימורון המושלם. בשורה אחת עם הסוכר המלוח, הסבון ללא סבון, מלווה חובה מרצון, הימור בטוח וביבי ראש ממשלה.

הרי מה לספרות, שהיא האמנות האינטימית והמזוקקת ביותר – ויסלחו לי הציירים, הפסלים ואנשי הבימה והמוזיקה – למין ריאליטי נמוך, המוני ובהמי של לייקים ופרסים? וזאת בשעה שהתחרותיות המופרזת מכלה כל חלקה טובה בחברה ובתרבות המודרנית?

מילא תחרות. אבל מדוע להגביל את מספר המילים? האם המוזה יכולה להיעצר על 500 מילה? האם ה"קול הפנימי" מבין משהו בכמות? רבותי, אנחנו מדברים כאן על ספירות עליונות וספרות ולא על מספרים רחמנא ליצלן.

והחסויות? והפרסים? זה באמת כבר ממש דוחה והזוי! צלם בהיכל, אם לא טובל ושרץ בידו! הרי כתיבה נובעת מהבטן, מהקישקה, כצורך בלתי נשלט של הנפש להביא לידי ביטוי את רבדיה העמוקים ביותר. מה לרוח ולחומר כי ידורו בכפיפה אחת?

 

אז זהו – שלא!

זאת אומרת. כן.

הכתיבה היא לרוב צורך ואפילו חוויה רוחנית. וכך גם הקריאה. אלא שלעיתים גם הסופרים הגדולים, שלא לומר "הקטנים", נדרשים לאיזו דחיפה, טריגר, דד-ליין, הכרה, הוקרה, יוקרה ואף שכר חומרי לעמלם.

דברים אלו נועדו בעיקר אליכם, ידידי המושכים מעת לעת בעט: התחרות תמה ואיתה, לכאורה, גם נעלם ונמוג הטריגר.

אז זהו – שלא!

המשיכו לכתוב, לפרסם, להתייסר במאמץ הלשוני ולשמוח בסיפוק למקרא משפט טוב! ואם אתם מחפשים סיבה, במה, הכרה ויוקרה – גם ללא התחרות, נשמח לארח אתכם באתר כפרניק מעת לעת. רצוי בסיפורים ואנקדוטות בעלי זווית מקומית.

וכאשר מי מכם, ביום מן הימים, יעמוד על בימת הכבוד בשטוקהולם – אנא זכרו היטב היכן התחלתם ומי נתן לכם את הבימה לראשונה.

 

ובאשר לתחרות עצמה…

בתחילה סימנתי 19 לייקים. אחד לכל סיפור.

חלק מהלייקים היו כי אהבתי את הסיפורים וחלקם ברוח הסולידריות והשוויון.

אחר כך מישהו התלונן כי במידה ונכנסים שוב לדף התחרות, אפשר לעשות כמה לייקים שרוצים. נכנסתי לבדוק. בתחילה התרגזתי, אבל אחר כך דווקא התלהבתי מהאפשרות ופיזרתי לייקים ללא הבחנה וביקורת. שיחקתי אותה לארג'.

בהמשך קראתי שוב ובשקיקה את כל הסיפורים. חלקם היו כל כך טובים שהצטערתי שהגבלנו ל-500 מילה. כנרקומן של המילה הכתובה, רציתי להסניף עוד מהדבר הזה.

שוב סימנתי כמה לייקים. הפעם רק לסיפורים שמאוד-מאוד-מאוד אהבתי.

גם את השניים האחרים סימנתי, כי לא היה לי נעים וכי רציתי לעודד את התחרות. וגם הם לא היו רעים בכלל. או כמו שארתור מילר אמר: כולם היו בני.

אחר כך התקשרתי לטכנאי האתר וצעקתי עליו: "אתה יודע שאפשר לעשות הצבעות כפולות בתחרות הסיפורים?" המענה הקולי שלו ענה בשלווה: "אל תשאירו הודעות. אני בחופשה ותמצאו מישהו שינענע אתכם".

הבן זונה מסנן אותי. כתבתי סמס באס-או-אס. הוא ענה שייקח לו חמש דקות לאתר את הפרצה ולהבטיח הצבעה אחת בלבד לכל גולש.

"חכה עם זה כמה דקות", אמרתי לו ונכנסתי שוב לדף התחרות. כבר הכרתי בעל-פה את הקיפוד, את הקצב ואת מר פינטו, שלבשו חלצה אדומה ויצאו עם טליה לבילוי לילי. הצטרפו אליהם ההוא עם ההלם קרב והחבר שלו מיזכור – שהביאו בתור קונטרה את אמא של שושנה עם הסלים וזאת עם השקיות והחרוזים הירוקים. הם נשנשו עוגיות מזל ועוגת אחבה ופינטזו על נהגת פטיינית, אם נבגדת ושכנה צעירה בלי כלב. שחיה עם אישה, היא האבא והשנייה האימא של תינוקת שקנו ברומניה. חבל שלא היה פילים במצלמה…

אבל הכל נגמר בהפי אנד. כשהבחור יצא לטיול רומנטי עם הסבתא של הנכדים שלו. הרימה את עיניה, הביטה אל היופי האינסופי של הרי הגליל שנשקף מחלון ביתה וחשבה בליבה כן, בהחלט, אין לה ספק, נעים לה וטוב לה להזדקן בביתה בכפר.

התמוגגתי מנחת והצבעתי עוד ח"י פעמים. ועוד אחד לשנה הבאה. אחר כך ביקשתי מהטכנאי שלא יעז לתקן את התקלה!

 

 

ולסיכום. ברכות לששת זוכים!

וברכות גדולות עוד יותר לכל שאר 13 הכותבים המוכשרים. כולכם, כאחד, רשאים לקחת את מלוא הזכויות והקרדיט על המקום השביעי!

זכרו שג'ון גרישם, פנחס שדה, ג'יימס ג'וייס, ריצארד באך, רודיארד קיפלינג, ג'יי ק. רולינג וסופרים רבים אחרים חיזרו על פתחי המוציאים לאור זמן רב עד שזכו להכרה, אם בכלל.

וגם אתם, הזוכים במקום השביעי המכובד והיוקרתי – נכון לכם עוד עתיד גדול. וגם אם לא תעמדו על הפודיום בשטוקהולם, יתכן ודיוקנכם יודפס על השטרות החדשים שיונפקו בשנת 2048 לציון מאה שנה לחלום ושברו.

וכמובן שתודות גדולות לצוות הספריה שעשה עבודה נפלאה בארגון התחרות, לצוות השופטים ולספונסרים: היכל התרבות בכרמיאל, מסעדת אידה בנהריה וסוכנות הנסיעות דיזנהויז בכפר ורדים.

תודה!

 

לינק נוסף לדף ובו כל הסיפורים!

 

 

 


0 תגובות

  1. יעל הגב

    הסיפור המנצח
    חגיתוש ברכות ענקיות לזכייתך.האמת לא הופתעתי תמיד ידעתי שהכישרון לכתיבה(נוסף על כל כישוריך)מתבזבז לו אי שם במגירות ביתך לשם את כותבת.מחכה ליום בו תאזרי אומץ ותחליטי להוציא לאור את כל סיפורייך.עלי והצליחי גם בהמשך הדרך בכל תחומי האומנות בהם את יוצרת.חיבוקי!

  2. אביבה הגב

    ערב מיוחד בספריה.
    תודה ליוזמים והעושים במלאכה.
    לחגית,כבר כתבתי לך בעבר שבורכת במתת ואנו נהנים מהכתיבה של יופי ונשמה.

  3. ברכות ובהצלחה הגב

    יפות ומוכשרות

    ראיתם שכל הזוכות גם יפות וגם מוכשרות?? זה הולך ביחד?

  4. אילנה הגב

    הערכה
    שלום אביבה,
    מצטרפת לתודותיך, ולדברייך אודות חגית.
    ברצוני להוסיף כי נהניתי מכל העניין,
    הרבה יותר ממה שתיארתי לעצמי שאיהנה.
    רציתי לציין שסיפור אהוב עלי במיוחד לא זכה בתחרות,
    אבל זכה, אצלי, למחשבה שניה ולהערכה,
    אהבתי מאוד את סיפורה של הגב’ כרמי, אודות החרוזים.
    תודה.
    אילנה.

  5. חגית פרידלנדר הגב

    תודות
    אומרת תודה על הערב המהנה והמיוחד עם תחושה משפחתית מחבקת,
    על היוזמה המפרה, תודה למפרגנים ולמברכים ולנוגה כוכבי שהקריאה את סיפורי ברגש רב, שמחתי להכיר את הכותבים מאחורי המילים, ברכותי לכולם כולם!

  6. אינשם הגב

    שמתם לב?
    שניים מהספורים הראשונים קשורים בצורה זאת או אחרת במלחמת יום הכיפורים (מקום ראשון ומקום שישי)

השארת תגובה ל-ברכות ובהצלחה

ביטול

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן