יוחזר בית הכנסת לציבור


ד”ר אברום רותם כותב על בית הכנסת בכפר ורדים
אברום רותם
שניים (לפחות…) אוחזין, זה אומר זה שלי, וזה אומר, הצחקת אותי
כפרניק _של בית הכנסת 003 יוחזר בית הכנסת לציבור
שניים (לפחות…) אוחזין, זה אומר זה שלי, וזה אומר, הצחקת אותי.

בעל הבית של בית הכנסת בכפר ורדים זו המועצה, ולא אף אחד אחר מחוצה לה! הוא הוקם על אדמה ציבורית בכספי הציבור, ומן הראוי היה שיחזור לידי בעליו החוקיים

 

בצומת הרחובות אשכר-שניר בכפר ורדים מתנוסס לו היכל, שהוקם כבית כנסת – שירות לציבור. הקמתו לקתה בחטא של יהירות, מגלומניות וחוסר רגישות ציבורית מזדקרים לעין, ממש כמו הארכיטקטורה הזרה למקום, ואין פלא איפה שהמבנה הגדול המשונה הזה, הוא היכל לְמדַנִים, ריבים, שנאה ותיעוב הדדיים, שמזהמים את חיי הציבור כאן מיום הקמתו. בטח כבר הבנתם שלהאשים מבנה, גם אם הוא מכוער שאינו משתלב בכלום, שכולו נזק מכה וחבורה בציבור, זו מטפורה לכלל ההתנהלות הציבורית סביבו. רק עתה חלף לו שוב תשעה באב, שעניינו הוא שנאת חינם, שלצערנו תמיד נתפס על ידי שונאי החינם, באופן שמשרת את הרוע ויזין אותו, ומן הסתם הם סבורים ששנאת החינם זה לא הם, אלא "הם".
החטא הקדמון הוא כמובן אותו עיוורון שלקו בו יוזמי הכיעור הסביבתי והחברתי הזה, שמכונה, למרבה האירוניה, בית כנסת. בפועל נמצא, שמבנה זה אינו משרת כמעט את ייעודו הציבורי, אלא הוא כלי בידי מיעוט לא סובלני וכוחני, ששכח כבר מזמן, או שמא לא ידע לעולם רחמנה ליצלן, את הייעוד הרוחני שמסמל בית הכנסת. מניעי יוזמי הקמת הכיעור הפיסי והחברתי הזה, עלומים, אך וודאי שחלק גדול מהם לא היה קשור לצרכי הציבור כאן, ההפך. הרי עוד עם תכנונו של בית כנסת זה, היה כבר ידוע שהציבור מפולג בכל המדובר בדרך בו יש להתנהל בבית כנסת. ההחלטה האומללה של בניית היכל שכזה היתה מלכתחילה הנצחת מדנים וריבים פרמננטיים, כשברקע אי סובלנות, קנאות ויצר שתלטנות של קיצוניים ילדותיים, שכמו כל ילד בן 6 לא מפותח במיוחד, הם בטוחים שהם מרכז העולם, האמת העליונה ידועה רק להם, וכל הציבור שאיננו הם, בטל ומבוטל טפו-טפו-טפו.
אז מטעמי הגיינה ציבורית (למרות שזה מצחיק לייחס מושג זה לאור המתחולל בציבור כאן), בואו נחליט שאין טעם לפרוט מניעים עלומים להקמה השערוריתית-ציבורית זו בשנות ה- 90, שלקו בעיוורון, התנשאות ומניעים אישיים שרחוקים שנות אור מהאינטרס הציבורי, שטוב שלא ישַמעו, מה גם שזמן רב חלף כבר, ואת הנעשה אין להשיב.
תוצאות החטא הקדמון הזה, הוא הויכוח הציבורי, כמו למשל, הדיון האם הרצאתו של מוטי אביעם ראויה למקום נכבד כמו בית הכנסת. עצם הטלת הספק בלגיטימיות של דבר המובן מאליו, מעוררת תהיות נוגות על אבדן הדרך, אבדן ניהול ציבורי תקין, או בקצרה – איבוד עשתונות.
 
כפרניק _רותם_1 יוחזר בית הכנסת לציבור
ולאחר ההקדמה הצפויה, ניגע בעיקר:
בית כנסת הוא מענה ציבורי ומענה אישי לצרכים חשובים ומרכזיים בחיי חלק ניכר מהתושבים גם בכפר ורדים. עובדה שבחגי ישראל המקום ועוד תחליפים לו, הומים מאנשים נשים וטף.
במקורו ההיסטורי, לאחר חורבן בית ראשון, היה חשוב ליצור מענה ציבורי לחלל הדתי שנפער, בו לא ניתן היה יותר לחסות במקום שהקדושה שורה בו. אך כבר אז הפן הציבורי גבר בהרבה על הצורך האישי: בית הכנסת הפך למקום ציבורי, מענה קהילתי, עד כדי כך שאפילו יצרו במכוון סייגים להתייחדות אישית, וקבעו שתפילה בבית הכנסת היא קודם כל תפילה בציבור. לכן קבעו את סייג המניין למשל, ושלל הלכות ומנהגים לטובת הציבור, כשאת הפרט דחקו לשוליים. שיתייחד עם בוראו בבית ולא כאן.
 
אין טעם וצורך, מה גם שזה פשוט לא רלוונטי, להציע מפרט לתפקידו היום מתוך עיון אקדמי בתולדות בית הכנסת לדורותיו. ממש מיותר.
כמו כן, אין שום יומרה לדעתי, בצורך ליצור מקום בו הקדושה שורה בו, ההפך. ניתן בהחלט להסכים לצורך האנושי-חברתי-קהילתי, ליצור את בית הכנסת כך, שהקדושה שורה בו תוך יצירת אקלים רוחני שמשרה נעימות ורוגע נכון לשוהים בו. אך על אקלים זה לקחת בחשבון קודם כל את הצרכים הקהילתיים של הציבור, ולא קבוצות שבטוחות שהן הן המייצגות הנאמנות של אלוהים עלי-אדמה, ואין בלתם. אקלים פרושו הכלה, קבלה, סבר פנים יפות, והושטת ידיים לכל הציבור בישוב, ללא הבדל תפיסות עולם, מין ואפילו דת.
 
אקלים חיובי ומאיר פנים היה עושה נפלאות בישוב המסוכסך עם קנאים אגואיסטים שרואים רק את צורכיהם, הקטנים עד לזרא, ומנגד, אזרחים תושבי המקום, שחרדת הקיום הבסיסי מוציאה מהם דברים שטוב היה אם לא היו יוצאים. אך מעבר לכך, בל נשכח את המובן מאליו שמשום מה פחדנות, חוסר רצון להתעסק עם פאנאטיות ילדותית עד בכי( של אלה שהחליטו שבית הכנסת הוא ממלכתם ושלהם בלבד), ולא לעורר מהומות – גורמים לוויתור הציבור על משאב קהילתי יקר תרתיי משמע, שהיה יכול להוסיף נופך תרבותי-רוחני נעלה לכל הציבור כאן. רק לחשוב על מענה לצורך רוחני אמיתי של אנשים, ללא קשר לדת בכלל, שהיה יכול להינתן במקום הזה בצורת הרצאות, חוגים, קבוצות עניין ועיון… גם אם בחלקו הקטן זה נעשה כבר כיום.
 
בית הכנסת הוא רכוש הציבור כאן, נקודה.
הוא שייך לציבור כאן ולא לאף גורם אחר. בית הכנסת בישוב איננו רכוש של קבוצה אחת מתוך הציבור של הישוב. היומרה הזאת של אנשים שחושבים שבידיהם הסמכות להכתיב לציבור מה לעשות בבית הכנסת (ובתכלס, מה לא לעשות בו), איננה במקומה ואיננה לגיטימית בכל הבט. עצוב ואף מקומם לראות כיצד עקרונות של מדינה דמוקרטית, וסמכות חוקית של ציבור נעצרות באופן כה בוטה בסף הבניין הזה, תוך האשמות דמגוגיות, ומאבקים פסבדו דתיים, בשם שמיים, שכל מטרתם היא להשאיר נכס ציבורי בידי מעטים, קנאים לעצמם בלבד, לשימושם האישי, והשאר שיקפצו.
 
יוחזר בית כנסת לציבור לאלתר.
בעל הבית של בית הכנסת בכפר ורדים זו המועצה, ולא אף אחד אחר מחוצה לה! הוא הוקם על אדמה ציבורית בכספי הציבור, ומן הראוי היה שיחזור לידי בעליו החוקיים – המועצה המקומית, תוך גילוי הנהגה ונחישות, לצד רגישות לצרכים של קבוצות באשר הן. ניתן בהחלט לשמר ולהחליט על הזיקה בין הפעילות הדתית השגרתית, השוטפת, של תפילות בימי חול כמו גם בימי שבת וחג, לבין הפעילות התרבותית הענפה שניתן וצריך, ואין שום סיבה ציבורית לערער ולהרהר בזה בשנית.
אין אלא להתגעגע למקום התפילה, שהיה בבית הספר היסודי קשת בקומה העליונה, מהקמת בית הספר עד מועד חנוכת המיפלץ הארכיטקטוני-החברתי הזה בפינת הרחובות אשכר ושניר. אז עמד שם ארון צנוע, נחבא אל הכתלים, ובימי שבת וחג, כשלא היו שם הלימודים, הוזז מעט, נפתח והפך את המקום למקום תפילה, כמענה לצרכי ציבור.
אין כל סיבה מדוע לא ליישם מודל זה גם בבית הכנסת הקיים, שהוקם מכספי ציבור, ומתוחזק על ידו, שיהפוך סוף סוף לרכוש ציבורי, ולא לרכוש פרטי של מן -דהו.
 
המפתח בידי המועצה והעומד בראשה, שבנחישות ורגישות יתעלמו גם מהויכוח הציבורי המיותר הזה, ויבא סוף סוף שלום על ישראל, ואם לא על ישראל, על הישוב כאן, ואם לא על הישוב כאן, על הציבור שיזכה סוף סוף במינימום הזכויות שנלקחו ממנו ללא כל הצדקה מוסרית וודאי לא חוקית.
 
ראו סקר (תפריט ימני למעלה):

מה דעתך על קיום הרצאות ואירועים "חילוניים" בבית הכנסת?
 

0 תגובות

  1. אורח/ת הגב

    אני לא מאוים, מה פתאום,בגלל תפילין, תהילים ונרות שבת,והכל בחינם?
    בדרכי לרכבת ניגש אלי חרדי ברסלבי והציע חינם אין כסף ספר תהילים. יש לי, תודה, אמרתי לו. המשכתי לרכבת ושם ניגש אלי חבדניק והציע לי להניח תפילין, רק בשביל המצווה, אמר. תודה, אבל לא מתאים לי פה ליד כולם, אמרתי, והוא אנס חייל להניח אותם. בדרך חזרה נגשו אלי שתי יעלות חן חרדיות ותקעו לידי זוג נרות לשבת. לשבת, אמרו. תודה אמרתי, יש לי חשמל בבית, גם בשבת.
    ואז ירד לי האסימון: כל הפעולות האלה הינם פעולות סמויות של החזרה בתשובה, זה הרי תמיד מתחיל בקטן, בכאילו לא שייך, אבל לך תוכיח…
    המחזירים בתשובה האלה עושים זאת כל כך בחן, שממש לא נעים לסרב להם… כל אחד עושה את חלקו, כל אחד זוכה במצוות שיקלו עליו את הכניסה לעולם הבא, שהרי עולמנו הוא רק פרוזדור, ואנחנו זמניים פה וקבועים שם…

  2. אורח/ת הגב

    אני כחילונית לא מוצאת לנכון להפוך את בית הכנסת למתנ”ס
    נקודה!!!
    בית כנסת הוא בית כנסת ומתנ”ס יצטרך להבנות כאן בהקדם.

  3. עמית הגב

    איך זה קרה שאני מוצא את עצמי פתאום “קנאי אגואיסט”
    או אולי אני סתם טמבל. לא אלי ואל שכמותי כיוון הכותב. איני בטוח. צחות אמריו של הכותב המכובד הצליחה לבלבל אותי. צדקנותו שמה אותי מבויש ונזוף בפינה. פשוט קטונתי.
    אני מגדיר עצמי כחילוני.
    בית כנסת בשבילי זה מקום שבו עשיתי פעם בר מצווה לעצמי (למען הדיוק – הורי עשו לי) , שנים לאחר מכן חגגתי גם בר מצווה לבני. מפעם לפעם כשאין מנוס ואין דרך התחמקות אני מגיע לשם לבר מצווה של בן משפחה או משהוא כזה. לא טכסים, לא חגיגות, לא ימי כיפורים, לא הגעלת כלים, לא תפילות, לא קדושה – בשבילי כלום מכל זה. זה פשוט לא מדבר אלי. זה פשוט לא צורך שלי. בשבילי אין לזה כל משמעות. אפס. כלום.

    אבל אני יודע שישנם אנשים שעבורם המקום ממלא תפקיד חשוב בחייהם. את כל הפונקציות ואת כל הלוגיסטיקה הכרוכה בחייהם הדתיים ובהביטים שונים שלהם ממלא בית הכנסת. קשה לי להבין את זה כי בי אין גרם של אמונה, אבל אני לא יכול להכחיש את זה. אני רואה את זה. זה מול עיני ולא ניתן להגיד שזה לא ככה. זה ממש ככה. זה בדיוק ככה.

    האם זה מחייב אותי במשהוא?

    לדעתי זה מחייב אותי בהתחשבות. לא בהשתתפות, אבל בהחלט בהתחשבות.

    מה זה התחשבות? זה לא להשתמש במקום בצורה לא נאותה. מה זה צורה לא נאותה? מה שנחשב בעיני מי שזה יקר לו צורה לא נאותה. בעיני מי המקום הזה יקר? בעיני ה”ה רותם, זיו, גרינפילד ואביעם? לדעתי לא. שיקום מי שחושב אחרת. שיקום מי מהם ויאמר שהמקום הזה משמעותי בחייו. אני מאזין בקשב.

    אני יכול להעיד על עצמי שלבית כנסת לא נכנסתי, וגם לא אכנס, לשמיעת הרצאות, להאזנה לרסיטל, להתבוננות בתערוכה, וביוצא באלו דברים המרחיבים דעתו של אדם.כל אחת מהפעילויות הללו מאד מעניינת אותי, אך לא אכנס לבית כנסת בשביל להשתתף בה. מבחינתי זה דבר אלמנטרי ביותר שקוראים לו התחשבות. כאשר אנשים כזיו ואביעם מארגנים שם פעילויות הם גם גורמים לי להדיר את עצמי.

    ולעצם עניין השייכות למועצה והמסקנה התבונית לכאורה שמכאן נובע הצורך לחלק את המשאב הזה לכל מי שרוצה. בואו נעשה תרגיל מחשבתי. נניח שהייתי מארגן פעילות תרבותית בבית הקברות, שהוא מקום ציבורי, שבו בכפרנו כל אחד יכול למיטב ידיעתי להיקבר כרצונו (וטוב שכך). מה היו אומרים הרותמים שבחבורה? המקום הוא מקום ציבורי ללא שום ספק. בלשונו של רותם – רכוש ציבורי. שייך למועצה ללא שום ספק. יושביו (או שוכביו, או מה שהם עושים שם. לך דע.) לא מתלוננים בדרך כלל. הוא מרוחק למדי מכל מבנה שגרים בו אנשים כך שאפילו לכאורה פעילות שם לא תפריע לשכנים או עוברים ושבים רגישים? שנלך על זה?

  4. אורח/ת הגב

    בעבר לא היו מבני ציבור זולת בתי כנסת
    היום יש מבני ציבור זולת בתי כנסת ולא חייבים לעשות הרצאות דווקא שם.
    בתקופת התנ”ך לא היו ספריות, אולמות אירועים ומתנס”ים.

  5. אורח הגב

    לחילונית מתגובה 1
    איך את קוראת לפעילות שהתקיימה בראש חודש סיון על ידי ה ח ר ד י ם ? לא מתנ”ס?
    הביאו נשים מצפת, שבאו עם גיטרה, תופים והדליקו נרות על הרצפה, כיבו את האורות שרו וסיפרו בובע-מייס’ס.

    ואיך את קוראת לחוג בישול של שרה הייל, שרצתה לאפות חלות לשבת בבית הכנסת? זה לא חוג בישול שנותנים במתנ”ס?
    כשזה בא מהחרדים, זה בסדר, ויש על זה חותמת כשרות.
    גם ממך !

  6. אורח/ת הגב

    אני כחילוני רואה בתגובה של חילונית את תמצית הבעיה
    כולנו חושבים שזה לא בסדר השתלטות מיעוט דתי על הסדר היום הציבורי שלנו ועל חיי התרבות. אך שזה מגיע לידי מעשה, אז פתאום “בית כנסת זה לא מתנ”ס”. חילונים יקרים – נמשיך ככה להתרפס ולהיכנע בשם השמיים, אין בעיה.
    הגיע הזמן לצאת מהקופסה המקובעת שלנו שיש אנשים מוסמכים לייצג אותנו בשם שמיים. וכן – אין שום בעיה שמתנ”ס ישמש גם לתפילה. מה קרה? את ההפך כבר ראינו.

  7. אורח/ת הגב

    טוב שיש כאן אנשים שפויים כמוך, אברום!
    אכן בית הכנסת, כשמו כן הוא – קודם כל מקום התכנסות קהילתי.
    ברור שיש להתיחס בכבוד ליעודו הדתי אך אנו חיים במקום חילוני ברובו המוחלט ועדין סובלים ממחסור במרכז קהילתי חילוני, ולכן מן הראוי להשתמש במבנה זה השייך למועצה על פי צרכי הציבור.
    עדין סבור אנוכי כי יש מקום להתחשב ברגשות הציבור הדתי ולא להכניס למבנה תכנים פרובוקטיבים / פוגעניים אך כמקום להרצאות ושאר כינוסים תרבותיים אין מקום ראוי מבנין זה במציאות הכפרית של ימינו.

  8. אורח/ת הגב

    אברום אתה יודע היסטוריה ויודע לכתוב אבל…..
    בית הכנסת מבנה ציבורינכון, המשמש לתפילה ורק ליהודים,אינו יכול להכיל ערבי הרצאות בנושאים שונים לחילונים. חילונים תמיד מוזמנים בימי חול ושבת להתפלל ו ולערוך שבת חתו,בר-מצווה ועוד.
    בתי כנסת רבים בארץ על אדמה ציבורי.אף אחד לא מעז להפוך את בית הכנסת למודון או חדר חוגים.

  9. אורח/ת הגב

    ל 7
    כאשר לא היה כל פיקוח על בית כנסת, הוא הפך למועדון בחסות החרדים.
    התנהלו בו פעילויות שאנו תושבי הכפר אפילו לא ידענו שהן מתנהלות שם. למה? כי אף אחד לא הלך לראות מה הם עושים.
    לאחרונה הלכו לראות, ומסתבר שבית הכנסת הפך למתנ”ס, רק מה ? יש לו פלומבה של בד”צ…
    אז כשהחרדים בכפר הופכים את בית הכנסת למתנ”ס, אף אחד לא מצייץ.
    החילונים שהגיעו להרצאה כיבדו את המקום. ההרצאה היתה מכובדת והנושא רציני וקשור ליהדות/בית כנסת.
    אז מה לא בסדר כאן?

  10. אברום רותם הגב

    נראה לי שיש כאן בלבול, והגיע הזמן להיות כנים עןם עצמנו
    יש כאן כעס גדול, ונראה משום מה שחל פי מה שהמאמר נתפס, אני מטיף להפיכת בית הכנסת “למתנ”ס”, ולחילופין למשרדים… אז חברים יקרים – הגזמתם.
    1. בית הכנסת כמבנה קהילתי בהחלט ראוי שיעשו בו פעילויות שאינן רק “דתיות”, קשורות דווקא לדת. יש הרבה בלבול בתפיסה שבית הכנסת הוא מקום רק לתפילה, ולא היא
    2. ברור לגמרי, שעל המועצה לקבל את הנכס הזה לידיה, ולהפעיל אותו עם שכל ישר והתחשבות. יש מרחק גדול בין להשאיר נכס זה בידי “דתיים” (זרם אחד מהם כמובן) שהם “יודעים” מה ראוי, לבין לעשות שם מסיכת ריקודים רועשת עם אלכוהול וכ’ו. יש עדיין מנעד גדול של פעילויות תרבותיות המרחיבות נפש אדם.
    3. אני סבור שמן הראוי להיות יותר שקולים ופחות אמוציונאליים בקשר לבית כנסת. חבר’ה מדובר במבנה, בלוקים, אבנים ומלט, וחתיכות שיש. אין בכלל שום קשר בין זה לקדושה שמנסים לטפול על המקום. כי במקום שיש שנאה וּמְדָנִים, עדיף שלא יהיה בכלל. סליחה, זה הרבה פחות בית כנסת והרבה יותר קן של קנאים אגואיסטים, מתנשאים, הסבורים שלציבור כאן לא מגיע כלום. את הקדושה עושה הציבור המשמש אותו. ואמוציות כאלה לא לשמוע בתוכו הרצאה על ארכיאולוגיה או מוסיקה או כל נושא תרבותי אחר, מביאות עלינו את שאנו שקועים בו עד צוואר.
    4. אני בטוח שהאחראי מטעם המועצה על התרבות, או אף נציג מיוחד שלה לצורך זה, ידע יפה יפה למצוא את האיזון וההלימה בין צרכי הדת של הציבור לבין צרכים נוספים. ואין צורך להיכנס כאן לוויברציות מיותרות ולא רציונאליות על עוול נורא שנעשה למצבור האבנים האלה, השיש והבטון פינת שניר-אשכר.
    5. הגיע הזמן שנהיה רגישים לצרכי האחר, לצרכי כל אחד בציבור בשכל ישר, הגינות ו…. הדדיות (כן, יש מילה כזאת בעברית).
    6. כשזה יקרה, לאף אחד כאן לא יפריע שיהיה כאן גם מקווה. באחריות!

  11. אורח/ת הגב

    כל החילונים תבואו לבית כנסת השם אוהב אתכם , ואל תפחדו מהצל של
    עצמכם … אישית ממליץ לכם ללמוד קצת מאתר לב הדברים לקבל קצת מושגים על החיים ”בבלוק” … כמובן מתאים לכל שוחר חיים אמייתים ורוחניים …

  12. אורח/ת הגב

    עמית, אני כל כך מסכימה איתך
    באמת אין התחשבות ברגשות האנשים הדתיים שהמקום יקר להם וחשוב להם ועצם ההתעקשות להפוך אותו למועדון כי הוא בסה”כ חתיכות בלוקים לא מתאים לכולם.

    לכל מבנה יש ייעוד, בבית ספר לומדים ילדים ביסודי והוא לא משמש כפעוטון. בפעוטון ישנם פעוטות והמבנה לא אמור לשמש למסיבות ריקודים לנוער.
    לכל מבנה יש את המטרה שלו וזה בסדר.
    בבית הקפה הכפר אוכלים ונהנים ולא עושים חוגי יצירה בין הסועדים וגם בית הקפה הוא בסה”כ מקום עם בלוקים, מלט טיח וסיד.

    קצת כבוד לאחרים לא יזיק לכפר ורדים.
    קצת התחשבות ברגשות של אחרים גם לא יזיקו.
    ההצטדקות הזאת של “זה מבנה ציבור” ולכן נהפוך אותו למתנ”ס בזוי בעיניי ולא מקובל.
    בדיוק כמו שבית הקברות בכפר הוא לא מקום לעריכת מסיבות נוער בימי שישי בערב עם מוסיקה, שתיה וריקודים.

    אופק ותומכיה, תכבדו בבקשה רגשות של אנשים אחרים ותפסיקו לבוא בטענות שגם החרדים לא מתחשבים בכם.

    חיה ותן לחיות וגם אני חילונית.

  13. אורח/ת הגב

    למגיב מס’ 10
    אנחנו לא אלו שחיים בפחד מהגיהנום הצפוי לנו באם לא נלך כעוורים אחרי מטיף דת זה או אחר.
    צדיק באמונתו יחיה נאמר, ולכל אחד ואחד דרכו להאמין באלוהות/אנרגיה קוסמית/אמא אדמה/חוקי הטבע והפיזיקה.
    הבריאה היא אחת, הטבע הוא אחד והאהבה היא אחת.
    אז משנאת חינם נחרב בית המקדש? אז מה? כולו עוד מבנה.
    ההרס האמיתי הוא של האנשים שבנו את המבנים ששונאים ומתנכרים האחד לשני.
    נצלו את המבנה הזה שנקרא “בית כנסת” כדי להתכנס, בני אדם יחדיו, ולא משנה מה מינם, זיקתם לדת, או כל דבר משני אחר, כל עוד יקיימו את עיקר האמונה היהודית “ואהבת לרעך כמוך”ץ

  14. אורח/ת הגב

    ל-12 אמרת יפה “ואהבת רעך כמוך” נכון
    אמר זאת רבי עקיבא. בואו נממש את האימרה של רבי עקיבא.
    חייה ותן לחיות וכבד את האחר,השונה. מי שרוצה להתפלל שיגיע לבית הכנסת. מי שרוצה לקיים מצוות,אף אחד לא מפריע לו וכמו כן לא מפריעים לחילונים. הפילוסוף הדגול מר אברום כל התפלספותו לשם בלה בלה בלה. הוא לא יחליט לגבי מטרתו של בית הכנסת ויפה אמר הילד אור סלע- לא תישתה מים מהשירותים גם כשהשירותים חדשים ונקיים. לכל דבר יש שימוש או מטרה.
    קחו את בית הקברות,הוא כל כך יפה והיפכו אותו לפארק שעשועים. נו?

  15. אורח/ת הגב

    מה אכפת לי ת”א, אני גרה כאן ורוצה שאופק יעזבו במנוחה
    את בית הכנסת ואת הדתיים.
    מה השלב הבא של אופק? מלחמה נגד צום יום כיפור?
    מלחמה נגד הדלקת נרות שבת?
    מלחמה נגד קידוש בערב יום שישי?
    לא רוצים כפיה חילונית אפילו שהיא נעטפת במניעים של מבנה מועצה והרצאות מעניינות.

  16. אורח/ת הגב

    אופק – אולי מספיק עם מלחמות הדת האלו?
    באמת, כפר ורדים כבר עייף מכל השטויות הללו.
    תנו לחיות בשקט ותפסיקו לחרחר פה מלחמות.
    תפסיקו גם עם העניין של “הדתיים התחילו ראשונים ואנחנו מחזירים להם”.
    זה מתאים לגן של הבת שלי.

  17. אורח/ת עודי הגב

    ייעודו של בית כנסת
    בדיוק כפי שלא מקובל שיהיה מי המחליט, קובע, מי ומה הוא יהודי – האם המקיים תרי”ג מצוות, אולי המניח תפילין והולך למקווה ואולי כפי שאני חושב – המקיים דרך ארץ, ואהבת לרעך כמוך, חרות וקדושת ערך חיי אדם באשר הוא אדם…כך גם לא יהיה מי שיחליט, יקבע בעבורנו את ייעודו ותפקידו של בית הכנסת, שלנו !!!
    הקהילה היא זו הקובעת (כך נהוג בכל הקהילות) איך ומה יעשה בבית הכנסת שלה. אגב ברב קהילות העולם, בית הכנסת הוא המרכז הרוחני חברתי של הקהילה. בצורה מושכלת ובדרכי נועם מנהלים ומפעילים את המקום, ברוח המקום ולשביעות רצון התושבים כולם. ואצלנו…?!

  18. איציק שבתאי הגב

    בית הכנסת לאן
    שלום אברום
    למעשה אתה צודק. אבל מה שאתה מציע אינו לדעתי מעשה חכם. הרוב שאינו משתמש בבית הכנסת (אך משלם את החזקתו) צריך לבחון את דרכו בשבע עיניים כדי שלא יכנס למלכודת “דיקטטורת הרוב על המיעוט”. בקהילות רבות בעולם נהוג כי בית הכנסת מהווה גם מרכז חברתי. אבל זה נעשה במקומות בהם בית הכנסת הוא המבנה היהודי העיקרי\היחיד ויש בו חדרים המאפשרים פעילות חברתית. מראשיתו הפך בית הכנסת לסמל של מאבק. לא בין דתיים לחילוניים (זה הגיע רק לאחרונה) אלא בין דתיים לבין עצמם. בין קונסרבטיביים לבין רפורמים ובין קונסרבטביים אשכנזים לאלו הספרדים: באיזה נוסך יתפללו? מי ישלוט בהיכל? הקבוצה הקונסרבטיבית זרקה בכח מבית הכנסת, ברמאות ובגלגול עיניים לשמים את הקבוצה הרפורמית. והכל בשם הדת והאלוהים. אני בז לדרכם הכוחנית. אבל מרגע שנבנה בית הכנסת ומטרתו נקבעה, יש לשמרו ככזה אבל לדאוג שהוא ישמש רק לתפילה וברי מצוות. זהו תפקידה של המועצה. המועצה צריכה לדאוג שבבית הכנסת בכפר לא יהפוך למקום שישלטו בו אנשים כוחניים הרוצים לשנות את פני כל קהילת כפר ורדים. ידע מרינובסקי וצאן מרעיתו כי בית הכנסת פתוח בשעות מסוימות לתפילות בלבד. ואם ועד בית הכנסת לא מסוגל לשלוט במה שקורה שם, יש לפזר את הועד.

  19. יאללה מספיק. הגב

    קודם הפחדתם מהתחרדות ועכשיו בית כנסת מפריע?
    אני רוצה שבית כנסת בכפר יתנהל כמו כל בית כנסת בארץ.

    פלצנים, נמאסתם. אל תשגעו לנו את המוח.

  20. אורח/ת הגב

    בית קברות ובי כנסת… מעניין איך לא חשבו על זה קודם!
    כנראה אין למתנגדים למאמר מנומק היטב ובהיר מה לענות, אז הם מגייסים את מי השירותים ובית הקברות ו”בלה בלה” כנימוקי מחץ נגד קביעה פשוטה והגיונית שבית הכנסת הוא של כולנו.
    זו אפילו לא דמגוגיה, כי זה כל כך עלוב!
    מוטב היה לו היו מפעילים קצת את הראש, מנסים לקרוא, או לפחות לא לשכוח לקחת את הכדורים בבוקר. בית קברות ובי כנסת… מעניין איך לא חשבו על זה קודם!

  21. חילונית הגב

    בבית הכנסת הגדול בת”א מותר לערוך חתונות….
    אני לא מבינה את ההתלהמות סביב טענה נורא פשוטה: בבית הכנסת הגדול בת”א, שאיש, אני מקווה, לא חולק על “הכשרות” שלו, עורכים חתונות ושמחות אחרות, הכוללות נגינה, אוכל ויין…. זה בסדר. אבל הרצאה מלומדה, מתורבתת, סביב נושא עיוני בבית הכנסת בכפר-ורדים – זה לא.
    היענה תירוצים יש לחבר’ה האלה של “אני חילוני, אבל…”
    אולי יש להזכיר שלהיות חילוני אין פירושו להיות כל כך לא משכנע…
    אני מצטרפת לקריאה: החזירו את בית הכנסת בישוב לציבור!

  22. אברום רותם הגב

    לאיציק
    הי איציק (שבתאי)
    אני לא ודע מה זה להציע “חכם”. אין שום בעיה שלא יעשו עם בית הכנסת כלום, שיעשו בו רק תפילות, שיעשו בו תפילות + בר מצווה, וכ’ו וכ’ו – כל זה בתנאי שזו החלטה של הריבון- הציבור כאן, ולא של מיעוט יהיה אשא יהיה.
    לגופו של עניין, אני סבור שדוקא במקום כזה, בהחלט ניתן לניצול גם לאירועים אחרים, בתנאי כמובן שזה איננו דיקטטורה של הרוב על המיעוט (אגב, אם יש כאן אחד שיכול להגדיר מיהו מיעוט זה, נשמח לשמוע…).
    אפשר וצריך להגיע לידי איזון בין צרכי הדת של הציבור (או חלקו, כי בדיקטטורה של המיעוט על הרוב יש “יהרג ולא יעבור” – כלומר לא יתפלל עם זאב קונסרבטיבי עם גדי וכד’).
    אני באמת מבין אפילו מקבל בהכנעה, אך זכותי לא להסכים, עם האמוציות היוצאות מחילוניים לכל דבר ועניין, סביב בית הכנסת. כמו שאחת כאן ציינה – אם חתונות ובר מצוות עושים, מה רע בהרצאה תרבותית, למען השם?
    אבל זה בהחלט לא עקרוני, העיקרון הוא:
    1. בית הכנסת שייך לציבור כאן, ואין בילתו
    2. בעל הבית של ביתה כנסת הוא בא כוחה של המועצה
    3. כל מה שנעשה בו נעשה בהחלטה ציבורית, בדרכים המקובלות של נוהל ממשל דמוקרטי חוקי ותקין.

    ושלום על ישראל.
    אגב, אני הייתי בשתי הרצאות בביתה כנסת בזמנו, שממש לא היה להם כל קשר לפולחן הדתי שמשמש ציבור דתי. דוקא הרגשתי טוב עם זה במקום הזה, וזה היה אפילו מכובד, פרט לנודניק אחד שלא יכל לשאת שאינני חובש כיפה, (כמנהג חשמנים קתולים מקדמת דנה, ומנהג מאוחר מימי הביניים של היהדות האשכנזית שפשה מאוחר יותר בכל זרמי היהדות כתורה מסיני, לא פחות). אני מודה שהיום הייתי חובש את הדבר הזה, רק כדי למנוע עגמות מיותרות של כאלה, שהחיצוניות של עבודת האל עברם היא הכל ואין בילתה. אבל מכאן ועד האמוציות האלה שבית כנסת זה מקום שרק מתפללים בו…. סליחה, אפילו המהדרין במאה שערים עושים שם גם דברים קהילתיים נוספים, ואין שום סיבה להיות יותר אדוקים משליחי האל כאן בקהילת קודש כפר ורדים.
    יותר פתיחות, יותר ציבוריות, ודוקא אז זה עלול, חס וחלילה, לחבר חלק מהציבור שלא דורך שם, למקום הזה ולמסר הרוחני שלו, וסתם לקהילתיות שפויה יותר…
    שפויה יותר כבר אמרנו?

  23. אורח/ת הגב

    בית כנסת
    ניסיון

  24. אורח/ת הגב

    אובססיה ופנאטיות
    לכל אלה שחוזרים באובססיביות ובפנאטיות: אופק, אופק, הכל בגלל אופק, ובכח דוחפים את כל הרפש האישי שלהם לפינה של אופק תוך הכפשות אישיות, אני אומר, דיייייי! זה לא אופק, אופק לא קשורים לזה יותר מכל אחד מאיתנו, זה הרצון שלנו, זו הבקשה שלנו, התושבים. אנחנו רוצים בית כנסת, אנחנו רוצים גישה אליו, אנחנו לא רוצים שקבוצה קטנה תשתלט עליו, אנחנו מתנגדים להחזרה בתשובה, ורק חלקנו אופק. אופק נטלו על עצמם את העבודה כפוית הטובה לעזור במשימה, ועל כך מלוא הערכתי. אופק פה בשבילנו.
    החרדים מאיימים על כולנו בלי הבדל וללא אבחנה. הבנתם את זה פעם אחת ולתמיד, יא אובססיבים, הבנתם?

  25. אורח/ת הגב

    מבני ציבור בישוב חדש
    כאחת שבעברה היתה ממקימי ישוב מסויים בארץ ומכירה סיפורי מתיישבים לא מעטים, הרשו נא לי לסבר את אזניכם ולהעיד כי לא פעם שימש מבנה מסויים כבית ספר בשעות הבוקר של ימי החול, כבית כנסת בשבת ובחג וכבית קולנוע מאולתר, אולם הרצאות וריקודים בשעות הערב.
    אמנם יישובנו קיים כבר חצי יובל, אך עדיין חסרים בו מבני ציבור ונראה כי זמן רב יקח עד לבנייתם.
    כאדם מסורתי שהתחנך על ברכי הדת איני רואה כל פסול בשימוש הולם למבנה בית הכנסת גם לאירועים “חילוניים” כל עוד מכבדים את המקום.
    גם קרובת משפחתי ברעננה מספרת לי כי ישנם בתי כנסת בסביבת מגוריה המשמשים בחלקם כאולמות אירועים לשמחות ולהרצאות לטובת כל חברי הקהילה.

  26. אורח/ת הגב

    החרדים לא מאיימים על כולנו
    אולי מספיק עם ההכללות.
    עלי אף חרדי לא איים ואל אילץ אותי לחזור בתשובה.
    די עם העליהום על החרדים!!!

  27. אורח/ת הגב

    ל 25 מה, אף חרדי לא איים עלייך? לא יכול להיות…
    מזדהה עם כותב/ת תגובה 26.
    בטח שהם לא תופסים אותך ביד (כי אסור להם לנגוע…) ומאיימים עלייך שאם לא תחזרי בתשובה וכו’
    אבל אתם עושים את עצמכם תמימים בכאילו. ראשית הם באמת נמצאים במקומות הומי אדם ומאלצים /משכנעים לקבל נרות, עיתונים, תהילים.
    השבוע ברכבת עלה חבדניק עם ערומת עיתונים של המלך המשיח. נייר כרומו משובח, אגב. ורצה שאנשים יקחו. הרבה לא רצו, אבל הוא התלבש על אחד צעיר וכמעט אנס אותו, עד שההוא נכנע.
    ובכלל הם מתלבשים על כאלה עם בעיות, גם נפשיות וגם משפחתיות. כאן בכפר אני מכיר 2 כאלה עם בעיות שהתלבשו עליהם חזק. ממש לפיתה. מלתעות. קשה להמלט. אז בניגוד לזה/ זאת מתגובה 25, עליהם ממש התלבשו ו”אילצו” אותם לחזור בתשובה.
    ומה דעתך על גולדפרב שניגש לילדים ומציע להם טיול חינם לירושלים? מה, הוא מדריך טיולים פתאום? את/ה לא מבין/ה את השיטה? אז אל תבלבל/י את המוח.

  28. תושב ותיק הגב

    מה הקשר של אופק ?
    יש כמה קבועים כאן באתר שכל הזמן מאשימים את אופק.
    מה הקשר של אופק לזה? אני לא תופס.
    החרדים הגיעו, התחילו בכל הפרובוקציות, השכנועים, החפלות ומסיבות הגיטרות והנרות בבית כנסת.
    אופק זה רק תגובה. אופק לא היתה קיימת לפני החרדים והפרובוקציות שלהם.
    אופק זה אנחנו, התושבים. כמעט הרוב כאן. מנסים להוריד לחילונים, תושבי הכפר את המורל.
    לא תצליחו. הכפר שלנו, בית הכנסת שלנו.
    הייתי בהרצאה הקודמת בבית כנסת, ואבוא גם להרצאות הבאות. ואם יש חילונים שלא רוצים לבוא להרצאה בבית כנסת, שלא יבואו. כל אחד צריך לעשות מה שמתאים לו.
    אה, ודרך אגב, אני לא מאופק… רק שמעצבן לראות איך מתנפלים עליהם. סתם.

  29. אורח/ת הגב

    בית הכנסת חזר לתושבים
    רק בכפר מתקוממים נגד ההרצאה בבית הכנסת.
    מרבית התגובות בידיעות הצפון תומכות בהרצאות בנושאי יהדות וא”י בבית כנסת.
    אגב, מרבית התגובות שם הן מכל רחבי הארץ. מסתבר שבכל רחבי הארץ, ניתנות הרצאות כגון אלה בבתי כנסת.
    למה שנהיה שונים? בגלל הקיצונים החרדים כאן?

  30. אורח/ת הגב

    הבנת הנקרא
    העתונאית סקרה וראיינה רק ושוב רק את תושבי כפר ורדים המעורבים בעניין. אין שום תגובות מרחבי הארץ. העבירו לה מידע בדיוק כפי שרצו שיראה בעיני הציבור שיקרא. ידוע שהיו רק 60 איש עם אוריינטציה אחת ויחידה. זה היה בשביל להכעיס. מדוע לא ציטטו את דבריו המכעיסים של זיו בכתבה על ההרצאה? מדוע לא ציינו שהכינו מראש צלם וכתב? מה שעשו היה מתוכנן צעד צעד לכיבוש יעד. שיהנו וימשיכו באילוץ אותם חילונים להיכנס למקום קדוש ותידבק בהם הקדושה.אמן

  31. אורח/ת הגב

    ל 30: אי הבנת הנקרא היא כולה שלך
    ממה שאני קורא הכתבת שוחחה עם כל הגורמים הרלוונטיים בכפר, דתיים וחילונים, וזה נכון לעשות כך.
    באינטרנט יש כבר כ 170 תגובות מכל הארץ, והרוב שם תומכים בהרצאות בבית כנסת תוך כיבוד המקום, ורבים אף מציינים שכך במקומותיהם.
    לידיעתך, היו כבר הרצאות בבית הכנסת בכפר ורדים (ניתנו ע”י מאיר פעיל ועוד), אלא שאז החרדים עדיין חיו את חייהם ולא חוללו מהומות על כל דבר קטן, ולא היו לנו פה את מנהיגי המהומות, השניים מחב”ד. אני מצרף עבורך את הלינק של הכתבה כדי שתתרשמי גם מה אחרים חושבים:
    http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-3930607,00.html 

  32. אורח/ת הגב

    ל 30 חוסר הבנת הנקרא הוא שלך
    כנראה שלא הבנת, שיש אתר של הכתבה באינטרנט ובו הגיבו טוקבקיסטים מכל הארץ. כן, ממש מכל הארץ. (למעלה מ180 תגובות רק ביום ששי! היום כבר יותר)
    ורובם מצדדים בהרצאות בבית הכנסת, וטוענים שגם במקומותיהם זה כך.
    אז מה, רק בגלל החרדים הפאנאטיים של כפר ורדים, אצלנו זה לא יהיה?

  33. אורח/ת הגב

    ראיתי את התגובות מעל 180 באינטרנט
    תשארו בתמימותכם או באשליה שיש רבים מקצווי הארץ שהגיבו בעד בית כנסת כמתנ”ס. זה בלוף. למי איכפת מאיתנו? רבים מהכפר נכנסו להגיב,יעני חילוני מירושלים ועוד כינויים נחמדים וכך רצו להראות שהיו תגובות רבות לטובת הרצאות בבית הכנסת מכל הארץ.
    תמשיכו את ההרצאות החילוניות בבית הכנסת. לכל המתפללים,תנו להם להמשיך להשתתף בהרצאות. זה טוב ליהודים שיכנסו דרך הדלת הראשית והמזוזה תשמור עליהם מעין הרע. כולנו עם אחד.

  34. אורח/ת הגב

    ל 33.
    בהתחלה את לא רואה תגובות, ולא מבינה מאיפה הבאנו את זה.
    אח”כ, כשאת כבר רואה, אז אלה האנשים של כפר ורדים שכתבו שהם מירושלים, אילת, וכו’, כדי שיחשבו שזה מכל הארץ.

    נו, טוב. תחשבי מה שאת רוצה.
    העיקר שההרצאות בנושא יהדות, בתי כנסת עתיקים והיסטוריה יהודית יימשכו ! כמו שאמרת: אמן (אגב זאת מילה שגם בכנסיות אומרים…).

  35. רפי הגב

    הרצאות בבית הכנסת
    לא רואה בעיה בקיום הרצאות בנושאי יהדות וארץ ישראל בבית כנסת, כל זמן שהאנשים מכבדים את המקום ומופיעים בלבוש צנוע.
    בעבר היו הרצאות בבית הכנסת, בין אם המרצים היו מהמגזר הדתי, ובין מהמגזר החילוני.
    מסך הנמתח לפני ארון הקודש, וקבוצת אנשים היושבת בשקט ומקשיבה אינה חילול בית הכנסת.

השארת תגובה ל-אורח/ת

ביטול

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן