עודד שלומות
כנס מעלות-תרשיחא בצל אירועי טובא-זנגריה וברקע הפגנת תושבי תרשיחא
"אנו קוראים לראש הממשלה וליו"ר הרשות הפלסטינית לחדש את המשא ומתן לאלתר, ולהקים צוותי עבודה ומשא ומתן בנושאים אזרחיים, שבראשם יעמדו מנהיגי השלטון המקומי משני הצדדים".
בהודעה זו סוכם אתמול כנס מעלות תרשיחא לחיים משותפים שנערך זו השנה החמישית במטרה להעלות לדיון ציבורי סוגיות שנוגעות לחיים של יהודים וערבים בישראל.
ההודעה כללה גם החלטות בנושאי חינוך, בניה, כלכלה, ושיתוף פעולה בין רשויות.
הכנס נערך בצל שריפת המסגד בטובה-זנגריה ונפתח בגינויים מקיר אל קיר של כל המשתתפים.
"אני מגנה את הפעולה בשם כל השלטון המקומי בישראל. זהו פשע לא יסולח. ההיסטוריה לימדה אותנו איפה שרפו בעבר בתי כנסת. אנו קורא לכנסת לחוקק חוק שיטיל מאסר ממושך על שפוגעים שמקומות קדושים", אמר שלמה בוחבוט, ראש עיריית מעלות תרשיחא, מארחת הכנס.
ראמז ג'רייסי, ראש עיריית נצרת, ויו"ר ועד ראשי הרשויות הערביות המקומיות תקף את הממשלה ואמר כי ההסתה מגיעה מאחדים היושבים סביב שולחן הממשלה. "הכנס מבטא את הרצון להוביל שינוי אך גם את ההוכחה לכך כי קיימת בעיה".
להלן שורה של החלטות עליהן הוסכם ע"י כל באי הכנס:
1. חינוך:
א. שינוי מדיניות לימודי השפה – תלמידי ישראל, יהודים וערבים, ילמדו את שתי השפות בו ייווצר חיבור בין החברות מכיתה א' עד י"ב. זאת על-בסיס לימוד השפה סביב נושאים אקטואליים אוניברסאליים, ולא ע"ב תרבות והיסטוריה.
"משינון לתקשור" – לא עוד לימודי דקדוק ללא שיתופי מורי שדה – לימודי שתי השפות יהיו מושתתים על בסיס תקשורתי, דבר הנחוץ לשתי הצדדים כדי להתערות בחברה ולהכיר את האחר.
ב. כריתת אמנות לשיתוף פעולה בין בתי ספר יהודים וערבים.
2. תחום הבנייה:
א. נפעל לכך שמשרד הפנים ישלים תוכניות מתאר לכל היישובים הלא יהודיים.
ב. נפעל לכך שמינהל מקרקעי ישראל, משרד השיכון ומשרד הפנים יכינו ביחד עם הרשויות תוכניות נקודתיות.
ג. השלטון המקומי יסייע לרשויות בהרחבת שטח שיפוט, מול משרד הפנים ומול רשויות מקומיות סמוכות.
ד. נפעל לכך שמשרד השיכון ייכנס לרשויות ערביות והדרוזיות בתכנון ופיתוח שכונות.
ה. קידום בנייה רוויה ודירות לשכירות.
3. כלכלה:
א. נפעל להקמת פורום יהודי-ערבי לפיתוח הכלכלה העירונית, ואשר ישמש כארגון גג שיפעל לקידום שיתופי פעולה עסקיים בין יהודים לערבים.
ב. השלטון המקומי יכין הצעה להקמת אזורי תעשיה משותפים.
ג. נפעל לכך שמשרד התמ"ת ומשרד לפיתוח הנגב והגליל יסייעו בהקמת מינהלות אזורי תעשיה משותפים.
ד. נפעל להקמת מרכזי צעירים: השכלה גבוהה, הכשרה מקצועית ותעסוקה.
4. שיתוף בין רשויות מקומיות:
א. הקמת אשכול יישובים כמודל אשכול גליל מערבי.
ב.ברית ערים תאומות פנים ארצי: ללמוד אחד על השני, חילופי תרבות, שיתוף עסקי, חילופי נוער.
5. מחקר על הפוליטיקה בכפר הערבי והדרוזי:
בימים אלו, מרכז השלטון המקומי מקדם ביחד עם אוניברסיטת חיפה מחקר בעניין הפוליטיקה המקומית ביישוב הערבי.
מחוץ לאולם הכנסים הפגינה קבוצה מתושבי תרשיחא כנגד תוכנית המתאר החדשה של מעלות-תרשיחא ושלב ג' של כפר ורדים, התוחמים וחונקים, לדברי המפגינים, את תרשיחא. בין השלטים שנשאו היו: "לא נרשה את תיחום תרשיחא", "תוכנית המתאר הופכת את תרשיחא לגטו", "מעלות וכפר ורדים שותפים למזימה נגד תרשיחא", "בעד דו-קיום אמיתי", "כנס דו-קיום או הרס דו-קיום??!!" ועוד.
האם נביל חדאד מתרשיחא הוא מהחנות שמוכרת לנו חומרי בניה?
האם נביל חדד הוא מהחנות שמוכרת לנו חומרי בניה?
בושה וחרפה תושבי תרשיחא!!
אתמול בערב נשמעו הרמקולים מאירוע או מתפילה – בדציבלים מזעזעים. אף משפחה בכפר ורדים לא יכלה לנהל ערב בלי לסבול מזה.
לא היה מקום לספק – פניהם של תושבי תרשיחא לא לשכנות טובה.
מי שרוצה לטמון ראשו בחול – שיגיד ההיפך.
גם הצדקנים וחסידי הדו קיום לא יכולים להתעלם מההתרסה שהיתה באקט הזה. ואגב – איפה היתה המשטרה שאמורה לאכוף את חוק הרעש?
תושבי תרשיחא מתנהגים כאילו אין להם מנהיג וחוק, כמו עדר של פורעים שלא מתחשב בסביבה – כן, כן, גם אם הארוע אתמול היה של אדם שנחשב מכובד. גם לשלוח עדרים של פרות שילכו על כבישי הישוב ויפריעו לתנועה, או להשאיר גללים של צאן לאורך מדרכות הכפר – גם זו דריסה של השכנים. ולא אגיד מה עוד – ויש הרבה.
מה זה הדווקא הזה? במי אתם, תושבי תרשיחא, פוגעים יותר מכל? – רק בעצמכם. יורדים להתנהגות נמוכה, תת רמה.
ליהודים יש יום לחשבון נפש – מי שלוקח אותו ברצינות, כמובן. אתם מה? התחשבנות וקטנוניות?
אני כבר לא אקנה בשום חנות בתרשיחא – שזה בעצם האינטרקציה היחידה שיש לנו אתכם, לצערי הרב.
היה רעש נוראי
אתמול
ל 2 היקר
בושה וחרפה אולי, אבל למה פנייתך מופנית אל כל תושבי תרשיחא?
האמנם הרעש האיום אתמול היה מזימה של כולם ביחד?
האם הפרות – הם פעולה מתוכננת של נציגות תושבי תרשיחא?
האם אין כאן עניין פשוט של אחריות אישית?
מבחינתי לחשוב ככה זה הגיוני בערך כמו לחשוב שהיהודים הם רודפי בצע על סמך דוגמא של יהודים שהם רודפי בצע
4 – מעבר לאחריות אישית יש גם אחריות קולקטיבית
אחרת היינו זורקים אשפה ברחובות, מזהמים ומקלקלים את הסביבה (טוב, את זה עושים בכפר ורדים חופשי) עושים מסיבות עם מוסיקה רועשת בלילות, שולחים את הכלבים לשחרר צרכים בכל מקום (גם את זה עושים חופשי בכפר ורדים) – ובעצם נדרש מאדם להסתכל מעבר לד’ אמותיו, פחות להיות אגואיסט.
אז במה שונים בני האדם בתרשיחא? גם מהם נדרשת אחריות קולקטיבית – רק שבכל שנותינו בכפר ורדים – לא זכינו לראות שזה קורה. ולמה?
כמו שתושבי תרשיחא יודעים להתאגד כולם יחד ולהתנגד להרחבת כפר ורדים, כך הם יכולים להתאגד ולהחליט שהם נוקטים צעדים ליתר התחשבות בשכנים. יש להם הכוח הזה של הביחד, של השיתוף – כשהם רוצים. לכן הפנייה היא לכל תושבי תרשיחא.
5 – לדעתי יש כאן ערבוב מושגי
אם מישהוא זורק אשפה ברחובות – זו אחריותו האישית. וכך זה גם יהיה אם ישנם מאה אחרים כמוהו.
אם מישהוא לא מונע ממישהוא אחר לזרוק אשפה ברחובות, אפשר לאמר עליו כל מיני דברים, אבל לא שהוא אחראי לאשפה שנזרקה.
נניח שתושב תרשיחא שאינו מרעיש אינו סובל מהרעש, ונניח שלמרות שהוא יודע שלשכנים מכפר ורדים זה מפריע הוא אינו נוקט עמדה. האם זה הופך אותו לאחראי לרעש?
אחריות היא עניין מוסרי
כל אחד צריך לדעת שאם הוא קוטף פרח – רק אחד – בשמורת טבע, לא יקרה כלום, מי ירגיש? אבל כך יעשו עוד מאה – ואז מה יישאר מהשמורה?
אם אני אראה שמישהו פוגע באחר ברחוב ולא אעיר או ילד שעושה גרפיטי על קיר של מוסד כלשהו – זו לא עצימת עין למעשה שלילי? מכאן ועד לפשע החוגג ברחובות – אין אפילו מילימטר.
אם אדם לא סובל מכך שהשכנים שלו זורקים אשפה ברחוב ליד ביתם, כי זה לא ליד ביתו – האם יעצום עין, כי זה לא קשור אליו?
כל מה שאנחנו עושים – משפיע בצורה כלשהי על האחרים.
אם לא נעיר על עוולה שאנו רואים ושומעים ויודעים – אנו כאילו נותנים לה לגיטימציה להתקיים. זה שפוגע נפגע עוד יותר, אם אנחנו לא מעירים לו, כי הוא ממשיך לעשות את המעשה הלא נכון ואף אחד לא מתקן אותו. באיזה מקום מוסרי אנחנו נמצאים כאן?