הרב ברגר מסיים תפקידו במניין המשפחתי


הרב צבי ברגר עובר מכפר ורדים לחנתון
עודד שלומות

עובר לחנתון לאחר 13 שנה בכפר ורדים ומסכם תקופה

כפרניק  008_2 הרב ברגר מסיים תפקידו במניין המשפחתי

קשר מיוחד עם הקהילה בשנת מצווה ובקבורה *

הצלחה בחלו"ם ובנוע"ם *

סוכת שלום השנה בספק *

עשו עוול לרב שלמה גולדפרב *

 

ביתם של לינדה והרב צבי ברגר ברחוב חרצית כבר כמעט ארוז לגמרי לקראת המעבר שלהם בסוף החודש להרחבה בקיבוץ חנתון (בין כפר מנדא לצומת המוביל). ברגר, שהיה כ-13 שנה רב המניין המשפחתי מסורתי בכפר ורדים, מבקש להדגיש כי הרקע לסיום תפקידו כרב הקהילה הקונסרבטיבית בכפר היה לבקשתו וכי לא פוטר או התבקש לעזוב.

 

* לידיעה קודמת בנושא.
 

"שלושת ילדנו ושלושת נכדנו נמצאים בקריית מוצקין, הוד השרון וירושלים", אומר הרב ברגר. "יש לנו גם עוד משפחה וחברים רבים באזור המרכז, ומתוקף תפקידי כמעט בכל השבתות והחגים הייתי צריך להיות בכפר ורדים. הניתוק הזה היה קשה, באופן מיוחד לאשתי.

"בנוסף, התחלתי לעשות דוקטורט בתחום החינוך היהודי באוניברסיטת חיפה. השילוב של לימודים ו'רב קהילה' היה מאוד עמוס והרגשתי שאני בשל לשינוי. אמנם לא אשמש בחנתון בתפקיד רב, אבל אמשיך את מה שעשיתי מאז שעליתי ארצה – חינוך ליהדות. אני מניח כי אעסוק בחינוך למבוגרים, במכללות, בהשתלמויות ובבתי מדרש. כך ימשיך להיות לי קשר עם הקהל הרחב, החילוני והפלורליסטי".

כפרניק  006 הרב ברגר מסיים תפקידו במניין המשפחתי

 

בר מצווה ומנוחת עולמים

הרב ברגר נולד לפני כ-57 שנים במיניאפוליס, ארצות הברית. הוא הכיר את לינדה, רעייתו, במחנה נוער ציוני. כשהיה בן 20 (והיא 19) התחתנו. בארצות הברית סיים לימודי מאסטר בהיסטוריה של עם ישראל ולאחר מכן (1978) עלו הברגרים לישראל. בארץ עסק בעיקר בחינוך יהודי של נוער מחו"ל ובשנת 1991 נרשם ללימודי רבנות קונסרבטיבית ב"מכון שכטר" ("למעשה הלכתי להעמיק את הידע ביהדות ו'התגלגלתי' לרבנות"). לפני כ-13 הגיע לכפר ורדים, וזאת לאחר שהקהילה הקונסרבטיבית בכפר חיפשה לעצמה רב קהילה.

מייסדי הקהילה הקונסרבטיבית (המניין המשפחתי-מסורתי) בכפר ורדים היו משפחות דרוקס (אדם ז"ל ורותי תבל"א), ראנד-לקריץ, מטלו ויחנוביץ – שחיפשו, דרך הארגון הארצי, רב לקהילה. "השידוך" עם הרב ברגר עלה יפה ("כשבאתי לבקר היה בר מצווה לבן של מטלו. היו הרבה מאוד אנשים. אחר כך ראיתי שהקהילה בפועל יותר קטנה…") והוא עבר עם משפחתו לכפר. לינדה, רעייתו, היא מרפאה באומנות ועבדה בבית ספר"חורשה" לילדים אוטיסטים וב"משכל" בכפר ורדים.

"העבודה שלי בכפר ורדים חרגה מעבר ל'מניין המשפחתי', ולמעשה הייתה עם חלק נכבד מתושבי הכפר", אומר הרב ברגר. "זה דבר מאוד ייחודי, במקום קטן וחילוני ברובו, שלא מוכר ברוב הקהילות העירוניות שלנו. הגענו לקשר עם אוכלוסיה רחבה דרך בני המצווה שלמדו אצלי או אצל יהודה ראנד-לקריץ. זו הייתה חוויה עבור כולנו והכרתי כך משפחות רבות ומעניינות בכפר.

"כשהגעתי, רוב הציבור החילוני התלבט האם בכלל לקיים טקס עליה לתורה, ואילו כיום הטקס הוא כמעט דבר מובל מאליו במסגרת הקהילה הקונסרבטיבית או האורתודוקסית. השנה היו לנו כ-30 בני ובנות מצווה. לצערי, רק ארבע מהן בנות. בקהילות בארצות הברית כמחצית מבני המצווה בתנועה הרפורמית והקונסרבטיבית הן בנות, אבל פה זה עדיין לא כל-כך תפס".

תחום נוסף בו עסק הרב ברגר עם קהילת כפר ורדים הרחבה, היה במקרה קבורה ואבל. לדבריו, במקומות בודדים בלבד נותנים אנשי חבר'ה קדישא את האפשרות לרב קונסרבטיבי לנהל לוויה. "זה תחום שלא ידעתי שאעסוק בו", הוא אומר. "אבל מצאתי אותו חשוב מאוד, מספק ומשמעותי. לא רק בלוויה, אלא גם במשך השבעה, כולל סיפורים באמת יוצאי דופן שיצא לי לשמוע".

הרב ברגר מציין לטובה את שלמה הרטוך שהיה במשך שנים רבות אחראי בית הקברות בכפר ורדים ואת המתנדבים, משתי הקהילות, הקונסרבטיבית והאורתודוקסית, אשר נותנים יד בעת הצורך, והתושבים מרגישים שבנושא כל כך רגיש, יש אוזן קשבת ויחס אנושי ותומך. לדבריו, זה לא מובן מאליו וגם שיתוף הפעולה עם הרב שלמה גולדפרב בתחום זה הינו טוב מאוד, כאשר המשפחות יכולות לבחור מי יערוך את הלוויה (כ-80% בחרו ברב ברגר).

 

עשו עוול לרב שלמה גולדפרב

 

–   ומה על הנושאים האחרים בהם היה חיכוך בין שתי הקהילות?   
 

"זה לא סוד שהיו בעבר מתחים, בעיקר על השימוש בבית הכנסת. מאחר והקהילה האורתודוקסית קיבלה את השימוש השוטף בבית הכנסת, היו מקרים בהם נאלצנו להמתין, בעיקר בשבתות של בר-בת מצווה, להיכנס למקום ב'משמרת שניה'. אבל די מהר ראינו שהמעבר מאשכול הגנים, שם אנחנו מתפללים, לבית הכנסת – היה מיותר. ההפסקה המלאכותית בטקס והמעבר רק גרמו להתפזרות חלק מהקהל, ובשנים האחרונות המעטנו מאוד להשתמש בבית הכנסת המרכזי, כך שהיו פחות חיכוכים.

"בכלל, אני מעריך את הרב שלמה גולדפרב ואינני חושב שיש לא אג'נדה להחזרה בתשובה. אם יש סכנה להתחרדות, היא לא באה מכיוונו. לעיתים עשו לו עוול, גם מכיוון המועצה, וחבל".

–    וגורמים אחרים, כמו עמיחי מרינובסקי?

"אין לי קשר איתו. העימותים על הרקע הדתי היו בין 'אופק' לאורתודוקסים. המניין המשפחתי איננו צד בעניין. באופן אישי, כשנתבקשתי, או כשהייתה לי הזדמנות, ניסיתי להיות גורם ממתן ומגשר".

–    מה עמדתך בנוגע להקמת מקווה בכפר ורדים?

"אני לא מתנגד למקווה, אבל גם לא דחפתי להקמתו. הנשים שלנו גם לא כל-כך משתמשות במקווה וזה לא נושא חשוב עבורנו. אבל במידה ויהיה מקווה בכפר ורדים, הוא צריך להיות פתוח גם לתהליכי הגיור שלנו. גיירתי עשרות אנשים שחלק מהתהליך כלל טבילה במקווה. נאלצנו לעשות זאת במקווה 'הקונסרבטיבי' בחנתון או בטבילה בים, וזאת משום שלא הייתה לנו גישה למקוואות הנשלטות על-ידי הממסד האורתודוקסי".

 

מקימים בית כנסת

 

סמוך לכיכר 7 ולחט"ב אמירים, הולך ומוקם בית הכנסת החדש של המניין המשפחתי בעלות הקמה של קרוב למיליון ₪, כמחצית מהמשרד לשירותי דת וכמחצית מתרומות (הקרקע נתנה על ידי מועצת כפר ורדים). לדברי הרב ברגר, למרות ש"התרגלו" לאשכול הגנים, בית הכנסת מאוד חשוב להתפתחות הקהילה, ובנוסף לתפילות, ישמש לפעילויות אחרות של המניין המשפחתי ויעמוד גם לרשות קהילת כפר ורדים.

"קצת צר לי שאני עוזב דווקא כאשר בית הכנסת הולך ומוקם", אומר הרב ברגר. "אבל אני בטוח כי גם בלעדי יהיה 'בית' לקהילה שהולכת ומתפתחת".

במניין המשפחתי בכפר ורדים "רשומות" כ-75 משפחות, חלקן הקטן גם מחוץ לכפר. המניין פועל כעמותה וממומן באמצעות דמי חבר של 720 ₪ למשפחה (חצי למשפחה חד הורית). בנוסף, מקבל  המניין גם תרומות מהארץ ומחו"ל. המניין מסונף לתנועה הקונסרבטיבית המסייעת גם היא לפעילות הקהילות.

"אנחנו מבקשים ממשפחות של בני ובנות מצווה הרוצים לעבור את האירוע במסגרת המניין, להצטרף אלינו כ'חברים', אפילו לשנה בלבד", אומר הרב ברגר. "זה לא רק מקור הכנסה, אלא רצון שבני המצווה יהיו במסגרת קהילתית. אנחנו מבקשים וממליצים למשפחות להגיע לתפילות שבת ולחגים. זה חלק מהמחויבות שאנחנו רואים, וגם בתקווה כי יבואו ויישארו בקהילה גם אחרי שנת המצווה".

אמנם באמצע השבוע לא מתכנס המניין המשפחתי לתפילות, אבל בשבתות ובחגים ישנה פעילות ענפה. הרב ברגר מציין גם את פעילותו בבית הספר לפני החגים: "גם כברי ותפן. בכפר בעיקר בקשת, לצערי בחטיבת אמירים פחות. הייתי גם מעורב בתקופה שהייתה שותפות עם יהדות בלגיה".

 

חלו"ם ונוע"ם

 

המניין, בעיקר ביוזמתה של גלית חיים, גם מפעיל את חוג חלו"ם (חוויה, לימודים ומסורת) של ילדי כיתות א'-ו'; וגולת הכותרת של השנה האחרונה היא פעילות תנועת הנוער נוע"ם (נוער מסורתי) בכפר. לדברי הרב ברגר, בשל היות הצופים תנועה חזקה בכפר, לא היו למניין מספיק בני נוער שיכלו להרים את הכפפה. באביב האחרון התחיל קשר עם נוע"ם באנגליה ושישה מתנדבים הגיעו מחו"ל לכפר, בשיתוף ובתיאום המועצה.

הקיץ טסו שישה צעירים מהכפר למחנה נוע"ם באירופה ועוד שתי צעירות, אבישג פרוחי ונועם אלבז, יצאו למחנה בארץ, שיכשיר אותן לקראת הדרכה בשנה הקרובה, בה יפתח סניף נוע"ם בכפר ורדים. בשנה הבאה מתוכננים שוב להגיע לכפר מתנדבי נוע"ם למספר חודשים.

"לזכותה של גלית חיים יאמר כי הכשירה את הילדים והנוער באופן עקבי לקראת הקמת התנועה", מפרגן הרב ברגר.

 

 

–    סוכות באופק, ומה יהיה על סוכת שלום בלעדיך?

 

"כן, אני כבר בדרך לחנתון ובספק אם תהיה סוכת שלום השנה. אולי יפתיעו אותי; אם לא השנה, אני מקווה שבשנים הבאות. סוכת שלום מאוד קרובה לראש השנה ולימים הנוראים ולכן קשה לארגון. זה לא מובן מאליו שדבר כזה חשוב צריך להיות מרוכז על ידי הקהילה שלנו, אבל הסמל והרעיון של 'סוכת שלום' התגבש אצלי ב-2002 ורתמנו פעילים נוספים מהכפר ומהסביבה. היו לי מחשבות גרנדיוזיות שנוכל להמשיך מפגשים ופעילויות גם במשך השנה וזה לא קרה. אני רואה בעניין החיבור הדתי והעדתי-לאומי באזור ערך חשוב מאוד וניסיתי לקרב לבבות. אולי לא הצלחנו לגייס מספיק אנשים ואנרגיה כדי להפוך זאת לעניין יותר משמעותי".

 

–    אולי המחליף שלך יוכל?

 

"לצערי בינתיים, למרות החיפושים, טרם מצאו מחליף. כשימצאו אני מניח כי תהיה לו אג'נדה עצמאית במסגרת פעילות המניין המשפחתי.

"אני עוזב את כפר ורדים בלב שלם ומלא סיפוק והנאה. עברנו כאן חוויה מאוד משמעותית וזה הזמן להמשיך הלאה".

–    תודה ובהצלחה.

 

"תודה לכל תושבי כפר ורדים ובאופן מיוחד לחברי המניין המשפחתי".

 

 


0 תגובות

  1. אורח/ת הגב

    שאלה לרב ברגר
    אתה כותב שאין לרב גולדפרב כוונה ואג’נדה להחזיר בתשובה.
    אז איך אתה מסביר ששלמה גולדפרב, ברגע שהוא הגיע לכפר ורדים הוא ייסד את עמותת “מעין חי כפר ורדים” (מס’ עמותה 580463669) שמטרותיה כפי שרשום ברשם העמותות: “הקמה ותחזוקה של מקווה טהרה, ניהול בית כנסת בכפר ורדים, הפעלת גן ילדים, פעילות חינוכית”, שמהגדרתה אפשר להבין בדיוק במה תעסוק העמותה. העמותה עדיין פעילה, תומכת ומעודדת הקמת מקווה וגני ילדים חרדיים, ומפיצה עלון כל שבוע
    ואיך אתה מסביר את זה שעמיחי מרינובסקי ברגע שהגיע לכפר ורדים הוא ייסד את עמותת ” בית מנחם -כפר ורדים ע”ש הרבי מליובאוויטש ” (מס’ עמותה 580425924) שמטרותיה כפי שרשום ברשם העמותות: “הנחלת ערכי יהדות ולימוד תורה, עזרה לזולת ופעולות להבאת הגאולה” שזה הגדרה מכובסת לפעילות החזרה בתשובה, ומייד פתח את בית חב”ד, מוסד שבד”כ מזוהה עם תהליכי החזרה בתשובה, העמותה עדיין פעילה, עוסקת בהחזרה בתשובה במסוות שונות.
    השניים האלה ייסדו את העמותות הללו לצורך פעילות החזרה בתשובה בכפר ורדים, שלשמה באו לפה, ועדיין עוסקים בהחזרה בתשובה באופן פעיל.

  2. אורח/ת הגב

    מרינובסקי…

    “הנחלת ערכי היהדות ולימוד תורה. עזרה לזולת ופעולות להבאת הגאולה.”

    אז הוא בטח לא התכוון לאשתו גאולה…

    אבל זה בכל זאת קצת שונה מזה של הרב גולדפארב

  3. אורח/ת הגב

    עצה מתושב צעיר
    מודה לך על השנים בהן שירתת את הקהילה.

    היה לי העונג שהדרכת את בניי לבר המצווה.

    חזק ואמץ

  4. אורח/ת דינה פ. הגב

    מרינובסקי
    אני מרחמת על שכניו החדשים של מרינובסקי… כל סוף שבוע יגיעו מוניות עם חרדים להתארח בביתו, חבל שבעל הבית לא חשב על זה ולכן אני מקווה שיהיו לו צרות ממרינובסקי שבעבר עשה בעיות לבעל הבית שלו…

  5. אורח/ת הגב

    גולדפרב + מרירינובסקי = החזרה בתשובה
    !

  6. אורח/ת הגב

    צר לי על הרב ברגר שמשנה עכשיו את העובדות
    הקהילה הקונסרבטיבית הוגלתה מבית הכנסת, לא מרצונה, אלא בכפיית הקהילה האורתודוקסית

  7. אורח/ת הגב

    סינדרום פטרישיה הארסט
    הרב ברגר לקה בסינדרום פטרישיה הארסט, אחרת אין להסביר את שיר ההלל לגולדפרב, והעמדת הפנים שאינו מכיר את מרינובסקי, אחרי כל המרורים שהם האכילו אותו ואת הקהילה הקונסרבטיבית פה.
    כנראה שהוא לא היה פה בשנים האחרונות.
    זו תעודת עניות לרב ברגר, ואמירה אומללה.
    יש כבר כמה חוזרים בתשובה חדשים בכפר שהם פרי עמלם של השניים מחב”ד, ועוד ידם נטויה.

  8. אורח/ת הגב

    הרב גולדפארב ומרינובסקי
    כתבו לפני את אשר עם ליבי.
    הקהילה הקונסרבטיבית הינ לצנינים בעיני ולדפארב מרינובסקי וחבר מרעיו.. יחס של אלה לקהילה הקונסרבטיבית בהתנהלות ה”ביחד, כביכול בבית הכנסת זכורה לכול, ההתנכלויותת לאפשר תפילה לקהילה הקונסרבטיבית ועד עוד. חבל שהרב ברגר שיש לי הערכה גדולה אליו מתכחש לעובדות, ומסלף הציאות הרב ולדפארב מנסה כבר שנים להכתיר עצמו לרב הקהילה, שאינה רוצה בו, מנסה להחזיר ילדים ונוער בתשובה בניגוד לרצון הוריהם ומבלי לשאול לרשותם וגרם לשבר משפחתי במספר משפחות בכפר, הזה יהפוך ויחשב לרב קהילה רוי.
    רב שקהילה לא מינתה אותו ובריש גלי אומרת לו שאינו רצוי, שיקח את מטלטליו ומשפחתו ויסתלק מכאן. הוא אינו רצוי. ואוו כנ”ל למרינובסקי שחזר לאחרונה לכפר למגינת ליבם של שכניו. שניהם אינם אינם רצויים ואינם ראויים להתגורר כאן.

  9. אורח/ת הגב

    יהודה וסוזן ראנד-לקריץ יסדו את חוג חלו”ם ולא גלית
    חוג חלו”ם נוסד ביוזמת משפחת ראנד-לקריץ – ולא ביוזמת גלית. היא התקבלה כמורה בחוג לאחר שפורסמה מודעה בנושא.
    כדאי לדייק בעובדות!מורות אחרות בחוג היו ברית קדושי, קרן ראנד-לקריץ וכיום ברברה אדלר היא המורה בחוג חלו”ם.

  10. אורח/ת הגב

    תחילת הסוף?
    מה עוד צריך לקרות לנו כדי שנבין לאיזו צרה נפלנו, בדמותם של גולדפארב ומרינובסקי ואוהדיהם?
    מאז בואם יש פה כבר עירוב, היו גני ילדים חרדים, יש סיכוי למיקווה, הפילוג וחשדנות והתהום בין הקהילות הדתית והחילונית גברו, וזו כנראה רק ההתחלה: לאחרונה פורסם שמתארגנת קבוצת רכישה חרדית בראשותו של תושב הכפר שעסק עד לא מזמן במסעדנות, לרכישת המגרשים לבניה בשלב ג’.
    יכול להיות דבר גרוע מזה כשתקום שכונה חרדית בשלב ג’? מי יבוא לגור בשכנות לחרדים, חוץ מחרדים נוספים? כך התחילה נפילת כל המקומות עליהם השתלטו החרדים.

  11. אורח/ת הגב

    זכרון קצר. שקט ב”כאילו”
    זוכרים עוד את ה 20 שהגישו עתירה נגד המועצה ונגדנו?
    כן, כן, 20 הבוגדים שהגישו את עתירת המקווה.
    אסור לשכוח אותם.
    מישהו יודע מתי הדיון בערעור???

  12. אורח/ת הגב

    למגיבה 13 – מה דעתך שהחרדים יחזקו את הישוב היהודי בגליל
    למשל בפקיעין? מנסיון העבר התושבים שם יקבלו אותם בזרועות פתוחות.

  13. אחד שזוכר בדיוק מה היה הגב

    צר לי על שיכתוב ההיסטוריה
    מקומם לקרוא: “עשו עוול לרב שלמה גולדפרב”.
    יכול להיות שזאת דעתו של ברגר, אבל זה עדיין מקומם, במיוחד אחרי כל מה שגולדפרב וגרורותיו עשו לברגר ולאנשי המנין המשפחתי.
    ועוד יותר מקומם לקרוא על הסלחנות בה כותב ברגר על איך שהעיפו אותם מבית הכנסת. ועל איך שהוא משנה את ההסטוריה, שהם אלה שלא רצו להיות בבית הכנסת.
    הרי כשנבנה בית הכנסת החליטו שהוא לכולם. אז החליטו…
    עד שהגיעו גולדפרב ולהקתו.

  14. אורח/ת הגב

    ל 10: : הגיע הזמן לקרוא להם בשם שכולם ידעו
    יש לקרוא לילד בשמו: יש תושבים שחותרים תחת אושיות קיומו של הכפר ככפר חילוני וחופשי, הכל עבור בצע כסף, הרווח הפרטי והתועלת שלהם. אנחנו לא מעניינים אותם, רק הכסף שלנו. הם חיים בינינו ויורקים לבאר ממנה הם שותים. הם מפרנסים ביודעין את מרינובסקי במישרין או בעקיפין. אם זה נילי אלדר מ”תנילי קרקר”, או קונדיטוריית “נועלו”ש” מרח’ שניר שמעסיקים אותו כמשגיח כשרות, או “קפה אחר” מהמרכז המסחרי, שמוכר עוגות של “נועלו”ש”, או בעלי צימרים שמחזרים אחרי הנופש החרדי בהצעות חצי חינם, אחרי שהבריחו את הנופש החילוני במחירים המופרכים שלהם, או נתי שיינפלד (חברו לדרך של מרינובסקי) שקשור לקבוצת רכישה חרדית שאם ייצא לפועל יבוא סוף לכפר ורדים חילוני. יש דברים שהם מעל לכסף, למשל כבוד עצמי שייכות לחברה או חופש. אצל האלה שמוזכרים פה רק הכסף מעניין אותם.

  15. אורח/ת הגב

    כמה אפשר לשדר שינאה ?
    הגענו לכן לייהד את הגליל או שזו קלישה שחוקה ?
    חוט ערוב רחמנה לצלן, הגויים בהונגריה התירו לקהילה היהודית לתחום את חיי השבת בערוב וכאן בארץ ישראל עומדים על בריקדות !
    לא ראיתי שלטים ,כנסים,הפגנות נגד התיישבות של ערבים בכפר ,כי אנחנו שיכים לאליטה הפלורליסטית .
    גם אני לא רוצה שהכפר יתחרד !
    הרב גולדפרב אדם נפלא שהכין את ילדי לבר מצווה ,לא ראיתי שמץ של ניסיון להחזירם בתשובה ,נשארנו בית מסורתי יהודי ציוני !!
    די לשנאה. על מריבות חינם רוקדים באירן בדרישה שנחזור למקומות מהם הגענו.
    הקימו סוכת שלום בין יהודים !!!!

  16. אורח/ת הגב

    ל 13 גם אני בעד יהוד הגליל
    יש מספיק מקומות שחרדים יכולים לגור וגם יש להם שם את כל העזרים שהם זקוקים להם, למה להתעקש על כפר ורדים, מקום שלא מתאים להם וגם אינם רצויים בו. בשביל הפרינציפ?
    ההערה שלך לגבי גולדפרב מדהימה בבורותה, מה רצית שיגיד לך: באתי להחזיר בתשובה? יש להם טכניקה לזרוע את זרעי ההחזרה בתשובה באופן איטי ומושהה. לידיעתך, ולידיעת כל התמימים שלוקחים אותו ללמד את ילדם לבר מצווה.

  17. אורח/ת הגב

    ל 13
    מהיכן את לוקחת את המסקנות על שנאה?
    כולה רוצים להישאר כאן כפר חילוני, יהודי, ציוני.
    הרב גולדפרב הנפלא שלך, הגיע לכאן במטרה ברורה אחת, היא כתובה במקרה בתגובה מספר 1. אז אל תספרי לי שהוא הגיע סתם לכאן. וכל עניין הכנת הילדים לבר מצווה, דרך הילדים הוא משפיע עליהם ועל הוריהם.
    יהוד הגליל? אני הגעתי לכאן לכפר, האם פתחתי וייסדתי עמותה להקמת מקוואות, גני ילדים חרדיים? האם את עשית זאת כשהגעת לכפר?
    גולדפרב “הנפלא” שלך עשה זאת!
    וערבים? גם הם מצידי מחוץ לתחום, יחד עם מרינובסקי וגולדפרב ו…חב”ד.

  18. אורח/ת הגב

    מתי תסיימו את בניית הבית כנסת?
    ממילא הרפורמים לא מתפללים באמצע השבוע.
    מהר מאד המבנה יעבור לאורתודוכסים.המבנה ציבורי
    ל כ ו ל ם ! ! !וברור מי ישתמש בו.

  19. אורח/ת הגב

    תגובה ל 10 ו 18 – מגיע להם
    קראתי את התגובות ברגשות מעורבים. בעצם מה רוצים האנשים האלה בסך הכל זה להתפרנס. אבל פרנסה אינה פרה קדושה, מותר לבקר את הדרך בה היא מושגת, ולא הכל מותר לעשות כדי להצדיק אותה. מי שמתפרנס תוך פגיעה בחברה בה הוא חי, שלא יבוא בטענות אם לא יקנו אצלו או שיחרימו אותו. האנשים שעושים זאת יודעים בדיוק מה הם עושים ולמה, ושיקחו אחריות על מעשיהם. יש קוים אדומים שלדעתי הם חצו, ולא מגיע להם שנקנה אצלהם.
    אני רוצה להוסיף גם בקשה: אל תקחו את מרינובסקי וגולדפרב לשום עבודה, קחו אנשים מחוץ לכפר. לא להכין ילד לבר מצווה, לא לבדוק או להחליף מזוגות, לא לברכות בקיצור שיחפשו פרנסה במקום אחר. הם לא רצויים פה.

  20. אורח/ת הגב

    בהצלחה לכם משפחת בדרככם החדשה
    צבי הוא אחד מהאנשים שבדרכם ובהתנהלותם מראים לנו שאפשר להתנהל ולחיות אחרת – דרכי נועם, דרך ארץ קודמת לתורה, ואהבת לרעך כמוך, נצור לשונך מרע ושפתך מדבר מרמה סור מרע חפש טוב רדוף שלום…
    כל הטוב והיפה שביהדות ויש הרבה (להבדיל מגולדפרב ומרינובסקי הרחוקים ומרחיקים מהיהדות).

  21. אורח/ת הגב

    בושה מצד בעלי הצימרים
    אני מכיר כמה בעלי צימרים שמדברים בקול רם נגד חרדים והתחרדות, וכשזה מגיע לכסף שוכחים הכול ומשכירים להם. זה ממש גועל נפש זו חבורת צבועים.

השארת תגובה ל-אורח/ת

ביטול

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן