העתיד כבר כאן

אומרים שדברים שרואים מכאן, לא רואים משם. תרשו לי לשנות את המשפט: דברים שרואים משם, רק מחדדים את מה שראיתי מכאן.

שני רגעים יזכרו לי לעד בטיול הזה, שניהם קשורים לשבט עפר.

ואתחיל דווקא מהרגע השני, שהיה לכאורה שיחה רגילה ביני לבין שתיים מחברות השכבה הבוגרת (נ.ב ו ע.ש). שיחה שלכאורה הייתה רגילה בשבילן, אולם בשבילי היא הייתה שיחה לא רגילה בעליל. אני אשמור את הפרטים של השיחה בין שלושתנו, אבל הרבה זמן לא שמעתי נערות בכיתה י"א מדברות בכזאת בגרות כלפי החברים שלהם. לפעמים במהלך השיחה הרגשתי כאילו אני יושב עם מחנכות שעובדות במערכת החינוך מעל ל-20 שנה ומסתכלות על דברים מנקודת מבט בוגרת ואחראית יותר. הזכות הגדולה שהייתה לי לשמוע את הבנות האלה מדברות ככה, קשורה מאוד לרגע הראשון ואולי זה מסביר את הקסם שבחניכי השבט.

זה היה רגע קטן במהלך הטיול שבו חניכי השבט בטיול היו נראים כאילו נלקחו מסיפור הרמוני ממימד אחר. כאילו אין מלחמות, אין תחרות בין אנשים, אין אנשים רעים בעולם, כולם חיים אחד בשביל השני. ועל כל זה ניצחו ללא שום שרביט, רק במילים טובות ובחיוכים של נוי משגב ורובין ברששת.

במשך השנים האחרונות, מנחם מרגוליס ואני ניהלנו שיחות רבות על החשיבות בהשקעה במנהיגות מקומית. שיחות ארוכות התנהלו על כמה חשוב לדבר עם החניכים שמסיימים לחזור ולרכז את השבט, לחזור ולחנך דור חדש של בוגרים שיסכימו לקחת משימות לאומיות על עצמם ולהוביל לשינוי חברתי במדינת ישראל. שינוי אמיתי!!

כרגיל, שבט עפר הצליח להיות חלוץ, גם בתחום הזה .

במהלך השנה האחרונה ניסיתי לדמיין איך יראה השבט אחרי שאעזוב. אבל המציאות עלתה על הדמיון בהרבה דרגות. נוי ומדריכי השכבה (רובין, אורן וליבת) מצליחים להנהיג שבט יוצא דופן במהותו: השיחות העמוקות, הרצון לעזור, השפה הגבוהה, הפרגון ההדדי ואם מישהו לא יעצור אותי אני יכול להמשיך עם המחמאות עד הטיול הבא.

זה לא סתם שהכפר מצליח לגדל איכות טובה כזאת של צעירים, הבולטת בכל מסגרת בישראל, החל משבט הצופים, דרך שנת השירות והצבא ובהמשך גם בעשייה חברתית. כנראה שמשהו עובד.

חניכי השבט והמנהיגות הבוגרת שלו, בראשות נוי, הם דוגמא למנהיגות מקומית שמנסה לשנות ולתקן את החברה הישראלית לכיוון חיובי. אותם חניכי שכבה בוגרת ייצאו לשנת שירות ויצליחו להעניק לילדים שלא זכו לתמיכה העצומה שלה זוכים הילדים בכפר ושלא זכו לקבל "בנק" ערכים כה מיוחד שלו זוכים לקבל בכפר. אותם חניכי שכבה בוגרת יפקדו על חיילים בצבא ויראו את המשימה יחד עם האדם ולא אחד על חשבון השני. אותם חניכי שכבה בוגרת יגיעו לעמדות מפתח במדינה וינהיגו את דור העתיד שלנו למקום חברתי צודק וטוב יותר. חניכי השכבה הבוגרת של השבט מוכיחים שוב ושוב כי המרקם האיכותי שמרכיב את השבט הוא לא חד פעמי! הוא נשאר כל הזמן וממשיך גם עם סיום תקופתם כחניכים בשבט.

ובמקום הזה יש לציין כי אמנם נוי לא לבד, עומדים לצידה מדריכי שכבה מעוררי הערכה (כמות המחמאות ששמעתי מחניכי השכבה הבוגרת עליהם היא עצומה) שעוזרים ותומכים. אבל כדי שהעסק הזה ימשיך לתפקד ב"טורים גבוהים", נדרש אדם נוסף לצד נוי (למרות שהיא המרכזת מספר 1 בהנהגה !) על מנת ששניהם יוכלו להגיע לרזולוציות גבוהות יותר בחינוך ובהדרכה של השבט.

כיום, חצי שנה אחרי, אין שבוע שלא יוצא לי לחשוב על שבט עפר, ולמרות שאני בקשר עם נוי ועם חניכים רבים בשבט, חווית ההסתכלות מהצד ריגשה אותי כאילו פגשתי את השבט לראשונה.

מכאן אני קורא לבוגרי ובוגרות השבט, אל תתביישו לחזור ולשרת את השבט שוב. השבט צריך אתכם ואתכן. נוי צריכה אתכם ואתכן.

החוויה העצומה והלמידה מהתפקיד מצדיקים דחייה של כמה שנים ללימודים האקדמיים ולמעבר למרכז. הזכות לשרת את שבט עפר כמרכז בוגר היא זכות שאני שמח שיצא לי למלא ואני ממליץ לכל בוגר של השבט למלא אותה.