המלחמה על הבית


כפרניק אתר אינטרנט קהילתי כפר ורדים גליל מערבי
הלל ולידיה

לידיה גרינפלד והלל גלזמן על הדיון הטעון בוועדה המחוזית בעניין טורבינות הרוח

כפרניק tu4 המלחמה על הבית

לידיה גרינפלד: איזו הופעה של סיון יחיאלי, איזה להט! מבקר את המדינה שלא ידעה מה היא עושה כאשר החליטה להקים טורבינות בגליל. כל הנטל על חברי הוועדה שצריכים להחליט על פגיעה בנוף, פגיעה בתיירות, פגיעה בבעלי חיים, פגיעה במרקם החברתי של היישובים. כולם נדהמים מן המציאות העגומה.

 

הלל גלזמן: כולנו תושבי הגליל. נולדנו כאן או באנו לכאן והקמנו יישובים מתוך מטרה לשמור על הגליל המיוחד, על נופיו והטבע שבו, על ערכיו התרבותיים ולפתחו לטובת מדינת ישראל כולה ולמען הדורות הבאים. התושבים כולם מאוחדים בדעה שאין מקום כלל לטורבינות רוח בגליל, הנחשבות אמנם כאנרגיה מתחדשת – אך היא אינה ירוקה.

 

**

 

בשל חשיבות העניין והזוויות השונות אנחנו מפרסמים בצמוד את שתי הסקירות: של לידיה גרינפלד והלל גלזמן.

מערכת כפרניק.

 

 

רשמים מדיון בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה בנצרת, 18 בספטמבר 2017, שדנה בתוכניות להקמת טורבינות בגליל המערבי.

 

אולם הישיבות נמצא בקומה ב' של קניון ענק בנצרת עלית. אולם לא גדול אך נטול חלונות. רק מיזוג האוויר פועל יפה. מסביב, מבוך של חדרים ומסדרונות, כאשר במבואה, במין מסדרון מורחב, מצטופפים נציגי היישובים בגליל המערבי, שבאו לשטוח את טענותיהם, מי בעד טורבינות ומי נגד. המזכירה, מירי הרוש, יוצאת מהאולם בעצבנות ורשימה בידה, מקריאה את שמות אלה שמותר להם להיכנס: ראשי היישובים ורק נציג אחד מכל יישוב. ההרגשה כבדה, רק נציג אחד, כאשר יש פה עשרות אנשים שמתים להיכנס ולהיות חלק מתהליך קבלת ההחלטות. הייתה תאונה בדרך לנצרת ואנשים רבים, ביניהם חברי הוועדה בעצמם, נתקעו כשעה בפקק והגיעו באיחור של יותר משעה.

כאשר הגיעו המאחרים, החל טפטוף האנשים הנכנסים לפי הרשימה. סיוון יחיאלי נכנס לאולם כבעל זכויות וותק, כשהוא דוחק בבוב חן, העו"ד, שייכנס איתו. באשר לשאר הנציגים של כפר ורדים, הלל גלזמן, דוד ברטה, רינה סטרוד והח"מ (לידיה גרינפלד) – הם נותרו מאחור ויפלסו את דרכם באופן עצמאי, כל אחד כפי יכולתו. אחרי שנכנסו הנציגים, על פי הרשימה, פחות או יותר, כולל המתפלחים למיניהם והפרוטקציונרים, נספרו מקומות הישיבה שנותרו ריקים והוכנסו עוד כמה אנשים. כך נכנסתי אני וגם ישבתי. בסופו של דבר איש לא נותר בחוץ והרוחות נרגעו.

בפנים, יו"ר הישיבה, אורי אילן, פותח את הדיון ומנהל אותו ביד רמה. מבקש לא להפריע לדוברים, לא לדבר, לא לחזור על מה שכבר נאמר. משטר דרקוני, אבל יעיל ביותר.

תחילה דיברו אנשי חברת זודיאק, היזם עצמו, אביגדור הובר, וחבר מרעיו, מומחה לאקוסטיקה, מומחה לעופות, מומחה לעטלפים, מומחה לתחבורה, יועצת סביבה, ועוד, כולם עובדים בשכר בזודיאק. לפני כשבוע הכניסו היזמים שינויים בתוכניות, הזיזו טורבינות לפה ולשם. מעטים מן היושבים קיבלו את המידע המעודכן ואי אפשר היה ללמוד את החומר. מתברר שחברת זודיאק תקים באזור כ-21 טורבינות גדולות (175 עד 187 מטר גובה) ו-13 בינוניות (40 מטר גובה), כולן בשטחים חקלאיים פרטיים. כל בעל מגרש שעליו תוקם טורבינה יקבל מהיזם 20 עד 30 אלף ש"ח בשנה. יש טורבינה אחת שגם זודיאק וגם חברת אנלייט טוענות לחזקה עליה. זב"שם.

מציגים מפות שרק היושבים מולן רואים אותן ורק מביני דבר קוראים אותן, מציגים מיקומי טורבינות שקשה לזהות. נתונים מוצגים במצגת שאיש לא מקריא את פרטיה. צריך להזדרז (אבל לא לדבר מהר מדיי, צריך להקליד את הדברים, שגם הם מוצגים על מסך ככל שההקלדה נמשכת). מה זה אומר לקהל? כמעט שום דבר, העיקר שמתקדמים. לאן, לא ברור.

אחרי היזמים, בא תור ראשי היישובים, שהתמיכה או ההתנגדות שלהם תקבע, בסופו של דבר, את גורל הטורבינות. נציג חורפיש, מופיד דרעי, שהוא גם ראש מועצה וגם יזם טורבינות (?!) מהלל את הפרויקט, שתודות לו יתעשרו כמה בעלי מגרשים (והוא ביניהם). אחר כך בא תורו של סיון: איזו הופעה, איזה להט! סיון מרים את קולו, מבקר את המדינה שלא ידעה מה היא עושה כאשר החליטה להקים טורבינות בגליל. ועכשיו כל הנטל נופל על חברי הוועדה שצריכים להחליט במצב בלתי אפשרי: פגיעה בנוף, פגיעה בתיירות, פגיעה בבעלי חיים, פגיעה במרקם החברתי של היישובים. סיון מדבר כמה דקות וכולם נדהמים מן המציאות העגומה הנפרשת לפניהם. עם סיום דבריו, האנשים המומים. היזם ישב עם הגב אליי ולא ראיתי את תגובתו.

אחר כך דיבר ראש מועצה אזורית משגב, רון שני, הסכים עם דברי סיון. אחר כך דיבר סגן ראש מועצת דיר אל אסד ודחה בכעס את כל פרויקט הטורבינות ליד יישובו. דיבר סער בן צבי, מאיגוד של 105 חברות של אנרגיה מתחדשת, שבא מירושלים, והוא תומך בפרויקט הטורבינות כי האנרגיה "ירוקה".

המון דוברים, מעייף ביותר. אחרי שראשי היישובים דיברו, מותר לאזרחים הפשוטים לדבר. אבל רק מתי מעט ניצלו את זכותם. מפחדי שהיו"ר גער בהם: תורך עבר! ואז קם הלל גלזמן, שהכין בעוד מועד כרזות וחומר לחלוקה, ומבקש לתת לחלק לנוכחים, כולל תצלומים של הטורבינות ביום ובלילה. אני ישבתי, מהופנטת, אצבעותיי לופתות את הדפים שהכנתי, בנושא הבריאות. איש לא דיבר על סוגיית הבריאות, שהטורבינות פוגעות בה פגיעה חמורה במרחקים מסוימים. לא ביקשתי את זכות הדיבור, לא קמתי, לא צעקתי. צריך להילחם, לא לחכות להזמנה. בפעם הבאה אהיה יותר חכמה.

לידיה גרינפלד

 

 

 

כפרניק tu2 המלחמה על הבית

 

 

 

טורבינות רוח בגליל המערבי: דווח מישיבת הועדה המחוזית מיום 18.9.2017

 

כידוע, הועדה המחוזית מחוז הצפון מקדמת דיונים בתכניות להקמת חוות טורבינות רוח במרחב הגליל המערבי. תכניות אלו הוגשו לוועדה המחוזית בשנת 2015 על ידי שתי חברות: "זודיאק" ו"אנלייט". במשך כשנתיים בוצעו על ידי היזמים תסקירי השפעה על הסביבה, הכוללים בין היתר בחינת המפגעים הנופיים בגליל, פגיעה במערכות אקולוגיות (בעיקר פגיעה בעופות ובעטלפים), בחינת ספי הרעש שייווצרו במקומות מגורים, ועוד.

המשרד להגנת הסביבה בחן תסקירים אלו בתחילת 2017 והגיש הערות ודרש תיקונים.

התכניות שונו במהלך החודשים האחרונים לפי הדרישות והוגשו מחדש לאישור הועדה המחוזית מבלי שעברו את הועדות המקומיות.

הועדה המחוזית קיימה דיון בתכניות אלו ב 18.9.2017 מתוך מגמה לקדם את אישורן.

בחלקו הראשון של הדיון (שערך כ 4 שעות) הוצגו התכניות המעודכנות וכן הושמעו הערות לתכניות על ידי נציגי הממשלה. נציגי צבור רבים נכחו בדיון וחלקם קיבלו זכות דיבור.

ראשוני הדוברים מהציבור היו ראשי המועצות. סיון יחיאלי דיבר בהרחבה על הנזקים הבריאותיים של קרבת הטורבינות לבתי התושבים בכפר ורדים ( כ-700 מטר) ולמבני המשרדים והתעשיה באזור התעשייה תפן (כ-250 מטר בלבד!). בנוסף הדגיש את הפגיעה הקשה בנוף ובחזות הטבעית של הגליל, הפגיעה הקשה במערכות האקולוגיות וכמובן את נושא הכיבוי האווירי של השרפות בגליל, שכן מטייסת הכיבוי נמסר שמטוסי הכיבוי לא ינמיכו לכבות שריפות ברדיוס של 600 מטר מטורבינה. יש לזכור כשכאן מדובר בשלוש חוות של כ-50 טורבינות במרחב שבין היישובים לבון, הר חלוץ, סובב כיסרא וינוח, סובב אזור התעשייה תפן ועד מדרום לכפר ורדים. סיון תאר גם את הקרע המתרחש כבר עתה בקרב התושבים באותם יישובים בהם חלק מהעלי האדמות חתמו עם היזמים להקים טורבינות, בהם ינוח ולפידות.

רון שני, ראש מועצת משגב, חיזק את דברי סיון והדגיש בנוסף כי לא נעשה כאן הליך של שיתוף ציבור כנדרש בתמ"א. בנוסף, הדגיש את החלק הקטן של הטורבינות בייצור חשמל על רקע הפגיעה ביישובים ובסביבה כולה ואת מגבלות הבניה שיכולו על ההרחבות העתידיות של היישובים.

ראש מועצת דיר אל אסד, אחמד דבאח, הביע מורת רוח רבה והתנגדות גורפת להקמת טורבינות על אדמות הכפר הנמצאות על רכס תפן, וטען שבאחריותה של כל רשות מקומית לקבוע מה יקום ומה לא יקום בשטח שיפוטה.

לעומתם – ראש מועצת חורפיש, מופיד מרעי, הצהיר שהוא בעל ענין עסקי בהקמת הטורבינות והביע תמיכה בהקמתן בגליל על אדמות הדרוזים מתוך הנימוק "לתת פרנסה לחקלאים" ולחזק את היישובים. מעדא חסבאני, ראש מועצת ינוח-ג'ת לא הופיע לדיון, אך ידועה עמדתו התומכת בהקמת הטורבינות מאותן סיבות.

נציגי היישובים דברו בלהט רב על הפגיעה בתושבים וביישובים.

עו"ד בוב חן מכפר ורדים דבר על פגיעה בנדל"ן. הוא הסביר שחוק יסוד הקניין וסעיף 197 בחוק התכנון והבנייה מדברים על פיצויי לפגיעה בקניין של אדם. כאן זאת תכנית לא רגילה והיא צפויה אולי לגרום נזק קנייני לאלפי תושבים שלא יוכלו לתבוע פיצוי כי הפגיעה היא לא בצמוד אליהם. הוא מבקש מהוועדה שתבדוק שלא תהיה פגיעה בפיצוי פגיעה בקניין. אם יהיה ספק לוועדה שתהיה פגיעה בקניין הספק הזה חייב לפעול לטובת האנשים.

מזל אבירם מלפידות תארה את המצב החברתי והקרע הבלתי נסבל שנוצר בין אלו שחתמו עם היזמים לבים המתנגדים, והדגישה כי בנים לא יחזרו להתגורר במושב וכי אין ביקוש להרחבה בגלל החשש מהטורבינות.

יואב קלי מהר חלוץ הדגיש את הסכנות לאי-יכולת הרחבת היישובים וכן את נושא אי כבוי השריפות מהאוויר.

חיים שנהר מכליל הדגיש את הפגיעה האקולוגית הקשה לסביבה והפנה תשומת לב הועדה שעדיף ליצר חשמל בגליל מאנרגיה סולארית בטכנולוגיה שאינה מזהמת את הסביבה ואינה פוגעת בה, בנוף ובתושבים. בנוסף חיים הדגיש כי במדינות מתקדמות כמו גרמניה ופולין מרחקי הטורבינות מבתי מגורים הם 10 פעמים מגובה הטורבינה ולכן כאן אנחנו מדברים על סדר גודל של 2 ק"מ וזאת צריכה להיות הדרישה.

נעמה סלומון מחרשים הדגישה שיש בעיות עם התמ"א וכי בכנסת החלו בעבודת מחקר בנושא וכי יש לחכות לממצאים לפני שמתקדמים בהליכי אישור התכניות.

אנוכי (הלל גלזמן מכפר ורדים) הדגשתי כי כולנו תושבי הגליל נולדנו כאן או באנו לכאן והקמנו יישובים מתוך מטרה לשמור על הגליל המיוחד, על נופיו והטבע שבו, על ערכיו התרבותיים ולפתחו לטובת מדינת ישראל כולה ולמען הדורות הבאים. התושבים כולם מאוחדים בדעה שאין מקום כלל לטורבינות רוח בגליל, הנחשבות אמנם כאנרגיה מתחדשת – אך היא אינה ירוקה וכי יש לעבור לאנרגיה סולארית כאנרגיה מתחדשת ירוקה וסביבתית.

בחציו השני של היום נערך דיון פנימי של הועדה כשבסופו הוחלט להמשיך בדיונים הפנימיים במועד שיקבע בהמשך.

הלל גלזמן


0 תגובות

  1. תושב ותיק הגב

    טורבינות רוח- אנרגיה לא ירוקה שאינה מתאימה לשטח צפוף אוכלוסיה
    במבט ראשון נדמה שטורבינות רוח יוצרות אנרגיה ירוקה. לאחר שבוחנים את הנושא לעומק, מה שלא עשו הגופים הממשלתיים, מדובר באנרגיה שמזיקה לחי והצומח בסביבת הטורבינות וגם לבני האדם החיים בטווח של 2 עד 5 קילומטרים , לפי ניסיון שהצטבר בחו”ל. כל הכבוד לתושבים הנאבקים ביזמים ובעלי הקרקעות שבצע הכסף הינו המניע המרכזי בהתנהלותם. מחזיק לכם אצבעות.

השארת תגובה ל-תושב ותיק

ביטול

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן