הכל נשאר במשפחה


כפרניק אתר אינטרנט קהילתי כפר ורדים גליל מערבי
ענת גיל

נא להכיר: משפחת וקרט

כפרניק IMG_9974 הכל נשאר במשפחה

מדור קהילתי חדש וחגיגי של ענת גיל: הכל נשאר במשפחה *

משפחת וקרט פותחת את הבית, את הלב ואת הפה *

על כפר ורדים: נדהמנו מהמקום, מהשקט, ישבנו בחוץ במרפסת, הנוף מאד יפה *

 

מדור חדש באתר כפרניק, באמצעותו ניתן "לקבל הצצה" על משפחות המתגוררות בכפר.

כתושבת חוזרת בכפר ורדים (הורי בנו כאן את ביתם בהיותי נערה) אני פוגשת אנשים שונים ומיוחדים, מארג ססגוני של משפחות, שהגיעו מסיבות שונות ומגוונות וביחד בונים את הקהילה שנקראת כפר ורדים.
סקרנות, אהבת אדם וכבוד למקום (זיכרון מתוק של ימי בראשית הכפר) הדריכו אותי בזמן הכתיבה. מדור "’הכל נשאר במשפחה" מוגש לכם מתוך אמונה כי בכל אחד מאיתנו חבוי סיפור מעניין.  
 
     ענת גיל 


***
                 

הכל נשאר במשפחה – משפחת וקרט

 
הגיעו לכפר ורדים מפולג לפני יותר משנה.
 
משתתפים:
ליאת (33), ערן (36) ורום (1 ושמונה חודשים).
 
הבית:
שכור, דו מפלסי, כחול חלונות, מרפסת גדולה משקיפה על הוואדי.
בסלון ספה כהה ושתי כורסאות תואמות, שטיח אפרפר, שידה נמוכה ושולחן בלבן.
את הקיר מקשטות 2 תמונות גדולות (יצירות של ליאת וערן).
בצד הסלון שולחן המשחקים של רום, על השידה מונחים לצד ספרי ילדים בשפות שונות (הסבתא מקריאה בצרפתית) ורכבת עץ צבעונית חמש בובות כפפה (אצבובה) מעשה ידיה של ליאת.
פינת אוכל בלבן, על השיש במטבח מכשיר לאפיית לחם (מתנה מהדודות). "מאז יצא מהקרטון אפינו בו לחם רק 3 פעמים".
בבית 4 חדרי שינה, בחדר ההורים מוצב הלול של רום (מעדיף את חברתם על פני חדר מעוצב שהכינו עבורו טרום הלידה והעבירו בשלמות מדירתם בפולג).
 
פרנסות ועיסוקים:
ליאת – מעצבת טקסטיל בוגרת שנקר (לא מוצאת כרגע תאור אחר למקצוע).
לאחר לידת רום הקימה עסק עצמאי לעיצוב מצעים לתינוקות וילדים בשם MY NEST. הסטודיו ממוקם בבית. כשגרו במרכז עבדה כמעצבת חנויות ברשת מיכל נגרין.
 
שנקר – כילדה תפרה בגדים לבובות, פגשה חברה בוגרת שנקר. "שרף לי באצבעות – רוצה לעשות משהו רק לא יודעת איך… לימודי ערב בשנקר שם קיבלתי את הטכניקה".
 
מיכל נגרין – "3 שנים בהן הלכתי כל יום לעבודה בכיף, ספגתי ממיכלי המון, נחשפתי למגוון חומרים, בעלי מקצוע ושיטות עבודה. לא האמנתי שלא אחזור לשם אחרי הלידה…"
 
הסטודיו – אחד מחדרי השינה משמש כסטודיו של ליאת, מצויד בשתי מכונות תפירה תעשייתיות, בדים, חוטים, סרטים ומגוון חומרי תפירה ויצירה מסודרים בקפידה.
 
ערן – איש הייטק בחברה שעושה אפליקציות ומשחקים לטלפונים סלולרים, נוסע כל בוקר לאזור התעשייה בר-לב (ליד אחיהוד). "3 שנים נסעתי מפולג לבר-לב… אחרי לידת רום הרגשתי שחסר לי זמן בית".
 
רום – משתתף קבוע בפעילויות המרכז לגיל הרך. במזג אוויר יפה צועד ברגל עם אימא והעגלה (35 דקות של עלייה אינטנסיבית). 3 פעמים בשבוע מטפלת – עידית (רום מאד אוהב אותה). בקיץ שיחקו בגינת הבית, בחורף גילו את הרחוב ו"הולכים לחפש חתולים".
 
הליכות – ליאת ידועה בשכונה בשם "זו שצועדת" (עם רום בעגלה). בעיקר מתוך הצורך לעסוק בספורט "עשיתי ספינינג עד חודש 8".
 
אלה תולדות:
ערן – בן קריית ביאליק, רוב ילדותו עברה בין הפוארה (הנחל המקומי…) לשדות של כפר ביאליק, אפק וגבעת הכלניות – המון אופניים. "בקריות לא היו צריכים תיאומים וטלפונים, פשוט יורדים למטה ופוגשים את כל החברה…" אחרי הצבא לימד בני נוער תקשורת בבית רוטנברג בחיפה.
 
ליאת – בת קריית אתא, אבא עצמאי, אימא עקרת בית (תמיד הייתה איתנו). אימא מוכשרת מציירת, תופרת, ספרית "ממנה ספגתי את כל היצירתיות שלי".
בצבא שרתה כמורה חיילת בקידום נוער באור עקיבא.
 
הכרות – במהלך הלימודים האקדמאיים. היא סטודנטית לתקשורת ומשאבי אנוש, הוא סטודנט לתקשורת ומחשבים – "לא ממש הכרנו אז".
ליאת עצרה טרמפים בחזרה הביתה (היה מאד מקובל אז), ערן עבר ולא עצר, התקשר לחבר והודיע – "השארתי לך מישהי חמודה בתחנה".
בהמשך, פגישה משולשת בפאב חיפאי עם החבר המשותף הובילה למגורים משותפים בת"א. כבר בערב המעבר לדירה סימנו ערן וליאת חדר אחד כחדר שינה והשני כחדר ארונות ומאז הכל היסטוריה. "הזיכרון שלי מבוסס על הסיפור שליאת מספרת" (ערן).
אחרי הדירה בת"א טיילו במקסיקו וחזרו לפולג, "ידענו שהחתונה תגיע כשנרצה להביא ילדים".
 
הצעת נישואין – "יום גשום, שנינו מצוננים, הלכנו לאכול במסעדה בהרצליה, המשכנו לקניון, נכנסנו למילר וקנינו טבעת. ככה הודענו שאנחנו מתחתנים".
 
החתונה – חיפה, כחול – הייתה אחלה מסיבה – "לא ירדנו מהרחבה".
 
רומנטי- פעם בשבוע, כשרום הולך לישון מארגנים ארוחה זוגית ופותחים בקבוק יין.
לעיתים קרובות צופים יחד בסרט. על הקיר בסלון מגולגל מסך קולנוע עם מקרן ולצידו מסך טלוויזיה ("ערן מאד טכנולוגי כשקונים משהו זה צריך להיות הכי חדיש, בסה"כ ביקשתי שלא תהיה טלוויזיה על הרצפה"….) לאחרונה צפינו בסרט גרמני יווני soul kitchen ממליצים בחום.
 
כפרניק IMG_9974_0 הכל נשאר במשפחה
מעבר לכפר ורדים:
ערן – החלטה ספונטאנית בעקבות ערב אצל חבר לעבודה מכפר ורדים. נדהמתי מהמקום, מהשקט, ישבנו בחוץ במרפסת, הנוף מאד יפה… (אני אלרגי לרעשים) באותו לילה חזרתי הביתה ואמרתי לליאת "בואי נעשה שינוי גדול". תוך חודשיים היינו פה. החלטנו שבאים לעשות ניסיון.
ליאת – הרצון להתקרב לעבודה של ערן + הגשמת חלום לעבור לגליל.
 
הפתעות לטובה:
נגישות וזמינות – "יש הכל מסביב, בתרשיחא ניתן להשיג הכל גם בסופ"ש – סופר, מאפיה ואפילו חומרי בניין".
ערן – מהאנשים שהכרתי עד עכשיו עושה רושם שיש כאן אוכלוסיה מצוינת – הרבה זוגות בני גילנו עם ילדים צעירים וכולם מחפשים את אותם דברים – לגור ברווחה בכיף, בשקט. נראה שגם מערכת החינוך טובה (עדיין אין לנו ניסיון) ורשמנו את רום לגן בספטמבר.
ליאת – מועדון הגיל הרך – חשוב במיוחד לאנשים חדשים שמגיעים. בשבועות הראשונים להגעתנו לא הכרנו אף אחד – הרגשתי לבד (אומרים על ת"א שאפשר להרגיש לבד, אז פה על אחת כמה וכמה). מועדון הגיל הרך עזר לי להתחבר לקהילה, להכיר אנשים – זה מאד חשוב. היום אני "נטפלת" לאמהות עם תינוקות וממליצה להגיע למועדון.
 
הפתעות לרעה:
ערן – "לקח לי 4 וחצי שעות להגיע לפגישה בראשון לציון, ידעתי שזה רחוק, אבל לא ידעתי עד כמה."
ליאת – "חסר לי פה צל – כשאני עושה הליכות יש עצים קטנים ויפים אך לא נותנים צל, גם בגני השעשועים – אין איפה לשבת בצל. אלו דברים קטנים וזניחים, אני מאד נהנית פה".
 

קריירה ואמהות:

כשרום נולד הכל השתנה לא יכולתי לשלוח אותו לגן – רציתי להישאר איתו בבית. במהלך ההיריון ב"תקופת הקינון" בנינו לו חדר מושקע. עיצוב החדר של רום כל כך השפיע עליי – החלטתי שזה מה שאני רוצה לעשות.
 
ליאת יצרה ליין של מצעים לחדרי ילדים בשם MY NEST  אותם היא מעצבת ותופרת בעצמה (עובדת כאשר רום ישן בצהריים ובעיקר בלילות), את חומרי הגלם היא קונה בת"א, "מבחינה מקצועית היה לי מאד קשה בהתחלה לגור בצפון, הייתי חייבת לתכנון כל נסיעה למרכז בקפידה, במיוחד עם תינוק יונק…".
 
אצבובה – במועדון הגיל הרך נתקלה ליאת בבובת קיפוד (כפפה ממנה מוציאים את האצבעות + פרווה) שנתנה לה השראה ליצירת 5 בובות בעלי חיים. "מצעים זה האהבה שלי ועיקר העיסוק. הבובות לקחו אותי ליצירה מסוג אחר – הפתעתי את עצמי, לא ידעתי שהדמיון שלי יכניס אותי לגזרה של בד מהיבט של בובה".
 
מיחזור – את הבובות תופרת משאריות בדי לייקרה שקיבלה פעם במתנה וחיכו לצאת לאור.
 
אריזה – קופסאות מטרנה ריקות עטופות נייר קומיקס צבעוני מעיתון יומי (אני מניקה ולא היה קל להשיג קופסאות, היום כבר יש לי כמה ספקיות נהדרות…). ילדים אוהבים את הבובות וגם לשחק עם הקופסא, אפשר לעשות חור במכסה ולהשחיל דרכו דברים. לכל בובה מצורף שיר הפעלה (שיתוף פעולה עם חברה גננת) ורשימת ספרים רלוונטית לחיה – הרעיון היה ליצור אינטראקציה משותפת בין ההורה והילד באמצעות הבובה.
 
חזון עסקי – להכניס בעתיד ל MY NEST מוצרים נוספים שאפתח.
ולמי שרוצה להציץ באתר  http://www.mynest.co.il/my-nest-heb#!__my-nest-heb

 

יחס לטלוויזיה – בקושי צופים בטלוויזיה, הכל כל כך מוגזם כאן (במדינה) שזה פשוט נורא – מקבלים סטירה עם כל החדשות המזעזעות – אז אנחנו מעדיפים שלא לראות. מתעדכנים דרך האינטרנט. גם רום לא ממש חובב טלוויזיה (לפעמים פרפר נחמד).
 
מעורבות פוליטית חברתית – מצביעים בבחירות אבל לא יותר מזה.
 
צעדת גלעד שליט – ליאת – "היה לי חשוב להשתתף. צעדתי עם רום והעגלה, מתוך רגשות של אימא והשתתפות בכאב של המשפחה…"
 
טיפ לעוברים לגור בצפון – להישאר קלילים במחשבה. לארוז תיק קטן ואת הילד ולנסוע לפעמים לחברים במרכז שיש להם מיטה פנויה.
 
המלצות באזור – בקיץ, כשנוסעים לים, עוצרים בצד הדרך ליד שלומי וקונים את הליצ"י הכי טעים בעולם.
 
אלוהים – ליאת – "הוא שם…. נראה לי…"
 
חלומות – ליאת שהעסק יצליח – סטודיו ענק מלא חומרי גלם – כדי שאוכל ליצור דברים חדשים ולספק את הצורך שלי ביצירה. בית משלנו שיספק את הדברים שאנחנו אוהבים – לארח הרבה חברים. שהילדים יהיו מאושרים.
ערן שהעסק של ליאת יצליח, כדי שאוכל לפרוש  :-).
 
 
 
סולם האושר – ליאת 9, ערן 9.5, רום 10
 
 
***
 
                                          
משפחות הרוצות להשתתף במדור ‘הכל נשאר במשפחה’ מוזמנות לפנות לענת גיל באמצעות הדוא"ל של האתר.

 

 
 
 

0 תגובות

  1. אורח/ת הגב

    ברוך הבא מדור חביב
    וברוכים הבאים משפחת וקרט. אתם נראים חמודים. שיהיה לכם המשך קליטה בכיף

  2. אורח/ת הגב

    באת בעקבות העבודה
    מזלך שזה לא הפוך….
    בכל מקרה מחכה לראות מה תכתוב בעוד תשעה שנים

  3. אורח/ת הגב

    יצירות מדהימות!
    בהצלחה!!!

  4. אורח/ת הגב

    מגניב
    רוצים עוד

  5. אורח/ת הגב

    משפחה מדליקה
    יופי של כתבה. מדהים כמה מוכשרים.
    כל הכבוד !

  6. אורח/ת הגב

    ל-6
    אתה צודק – חשבתי לרגע שאני קורא את “לאישה”…

  7. אורח/ת הגב

    כמה צודק,כמה חבל (למגיב 2)
    מה יהייה אתר חמוד שלי,נהית לי פינה לעקרות בית נואשות.
    מה יהייה בשלב הבא,אולי חוויותי מחוג הסריגה והמקרמה ?

  8. דיאנה הגב

    איזה חמודים!
    אחלה כתבה ואחלה תמונה! ורום הכי מהמם כרגיל!

  9. אורח/ת הגב

    ל-6 ול-7
    כמה חבל שקשה לפרגן 🙁 ובהקשר של לאישה ראיתי את הדברים שהיא עושה שם במדור המבוקש ביותר כך שנראה לי שהיא רחוקה מלהיות עקרת בית נואשת היא נראית לי יותר בכיוון של מבוקשת!!!

  10. אפריל זה עכשיו הגב

    לאישה בחסות כפרניק
    למגיב 9 ושכמותו,אין חלילה מילה רעה על משפחת וקרט ובטח לא על “היצירות המהממות שלה”,הביקורת היא על אתר כפרנעק שנהייה כמו תוכנית בוקר לעקרות בית או כמו מגאזין לנשים.
    אם כבר כפרניק רוצה להידמות למגאזין שיהייה כמו “בלייזר”.
    אגב,יעצתי לזוגתי היקרה שתפרסם כאן את מתכוניה הנפלאים,אם כבר עקרות בית אז עד הסוף.
    חג שמח לכולנו !!!

  11. איש תכניות בוקר הגב

    ל 6 7 10
    מה כל בך רע בתכניות בוקר? או בעיתון לאישה?
    על פי הבנתי כפרניק הוא עיתון קהילתי על פי תפיסתו.
    משמע – חדשות הקשורות בקהילה ואנשיה, וגם סיפורים על אנשים מתוך הקהילה. מה כל כך רע בזה?

    אני רוצה לנחש. לדעתי אם נשואת הכתבה היתה אמנית (נניח ציירת), ובמקום תמונות המוצרים החביבים המופיעות כאן היו תמונות של ציורים שלה, או אם היתה התרכזות דווקא במעשיו של האדון, והיינו שומעים על אפליקצייה נהדרת לניידים שהוא כתב, אף אחד לא היה מתאנה לכפרניק.

  12. אורח/ת הגב

    לכל אלה שלא מסוגלים לפרגן…
    חבל מאוד שזו הגישה שלכם. חוסר הפרגון מעיד עליכם ולא על הכותבת או מושאי הכתבה.
    עצוב לראות אנשים כל כך מתוסכלים שמתוך שעמום מוציאים את כעסם ותסכולם בכפרניק.
    אילו היו עושים משהו חיובי למען עצמם אולי היו קצת פחות מתוסכלים ומרירים.

    הלאה המרירות, קדימה החיוביות!!!

  13. אורח/ת הגב

    רעיון נפלא לטור קבוע!
    ואם כבר מקור להשוואה עם העיתונות אז המדור מזכיר לי את הדף האחורי של מוסף “הארץ”ולא את מגזין לאשה ודומיו.
    ולגבי חוסר הפירגון – עצוב שהקהילה המקומית לא מפרגנת לתושביה ולכשרונותיהם הייחודיים. המוצרים שליאת מייצרת הם מקסימים ועלינו להתגאות ולפרגן וגם אין רע בלפרסם. הצלחה של כל תושב הכפר היא הצלחה של כולנו אם אנחנו רוצים לבסס פה מקום של אנשים יוצרים, יצרניים ומבוססים. אז כולי איחולים למשפחת וקרט ולכל תושבי הכפר לשפע והצלחה וחג אביב שמח!

  14. אורח/ת הגב

    ל10
    אולי תמצא לך חיים? רוצים לקרוא את המתכונים של זוגתך….

  15. אורח/ת הגב

    כתבה מקסימה
    כן ירבו כמוהה

  16. אורח/ת הגב

    כתבה נהדרת
    כתבה נהדרת, הזוג נראה מקסים, ואשמח שהטור יהפך לקבוע. ככה גם נכיר את התושבים קצת יותר מקרוב….

  17. יעל הגב

    מדור מקסים, יוזמה נהדרת
    כל הכבוד על היוזמה, מדור מעניין וחמוד, אנו קהילה וזו דרך נחמדה להכיר איש את רעהו, ורק מי שמעוניין שייקרא ויהנה, מי שלא מעוניין – שידלג ויבליג, הכי חכם.

השארת תגובה ל-אורח/ת

ביטול

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן