הכי אחי


חגית פרידלנדר: אחי הכי
חגית פרידלנדר

מה שלומך "אחי"? הכל בסדר איתך "אחותי"?

כפרניק 547575858 הכי אחי

 

מה שלומך "אחי" הפך לביטוי שגור בין חברים, כי הכי אחי – הכי קרוב. לא תמיד.
כשיש לנו אחים ואחיות זו עובדה שלא אנו בחרנו. נולדנו למציאות משפחתית מסוימת המתהווה ומשתנה במהלך השנים.
לעיתים אחים ואחיות נקלעים למערכת יחסים שכלל אינה מצביעה על אחווה.
הדרך בה גדלנו, "הפתק מההורים", חוויות ילדות שנחרטו ונאגרו בתוכנו, מורכבותו של כל אחד ואחת ושכבות הזמן יוצרים לעיתים רבות בבגרותנו תחושה קשה עקב הקירבה שהתרחקה. לפעמים זה מרגיש כמו להיות עם ולחוש בלי.
 
כפרניק 547575858_0 הכי אחי
פעם חשבתי לתומי שקשר דם הוא מעל הכל ונותן את הבטחון שלעולם לא ניפגע ונינזק בזדון. האם קשר דם לא אמור לתת לנו תחושה אמיתית של שמירה אחווה סולידריות ואהבה ללא תנאי?
כמה מאיתנו מרגישים זאת באמת ביחס לאחיהם?
האם אנחנו בעצמנו יודעים להיות אחים כאלה כפי שאנו רוצים שיהיו עבורנו?
 
ככל שאני מתבגרת אני מגלה סביבי יותר ויותר אנשים "פגועי אחים ואחיות", שומעת על כאבים וכעסים, עוינות ומאבקים, סיכסוכים עד לניתוק הקשר מאחר והתהום שנפערת כבר אינה ניתנת לגישור. יתכן ולא היה מאמץ רב לאחות את הקרע בראשיתו?
לא כולנו יודעים להתמודד עם קונפליקטים ולעיתים מתבצרים בנחישות בעמדות מתוך הגנה על האפרוח הרך שגר בתוכנו וממאן להינחם. אפרוח קטן ועקשן.
לפעמים מלווה הנתק בסוג של יאוש והבנה שהצד השני לעולם לא יוכל בעצם להיות בשבילנו כי הוא לא יכול להיות מי שהוא לא ואז יש רצון להתרחק ולהימנע מלהיות במקומות שלא טובים לנו, שמזיקים לנו, שמקשים עלינו ומחבלים בהרמוניה המשפחתית הנכספת, מושא חלומנו שנגוז.
 
לעומת זאת, אני רואה משפחות ויחסים תקינים ואוהבים בין האחים ואני שואלת את עצמי מה הסוד? האם זו חוכמה? השקעה ומאמץ? תקשורת של פתיחות? מודעות? ויתור? אופי ומרכיבי אישיות? אולי סתם סוג של מזל?
רק אתמול זכיתי להכיר משפחה שכזו והעיניים נצצו לי מהתרגשות לראות שאפשר גם להיות בדיאלוג אחר, תומך, מלא הומור, אוהד. כמה נפלא ומחמם את הלב לראות אחוות אחים. מייחלת ליום שילדי שלי יחדשו ימיהם כקדם ויהיו חברים כפי שהיו בילדותם. הגרעין קיים, החומרים נמצאים ורק הזמן יתן תשובות לאם הדאגנית שבי.
 
אהבת אחים אמורה להיות האהבה הגבוהה מכולן, זו שאינה תלויה בדבר, זו שקשורה באהבת הזולת, אהבת האדם באשר הוא מתוך אחריות, דאגה, איכפתיות והרצון להיטיב ולעזור לשאר בשרנו אמור להוליד בתוכנו את הסליחה הקבלה וההבנה הנילווים לאהבה מסוג זה.
בנדנדת החיים, פעם אתה למטה ופעם למעלה, היכולת לבקש עזרה מאח היא הדבר הכי טבעי בעיני ולעולם לא אמור להיפתח "פנקס חשבונות".
הרי אין אנו צריכים להיות דומים. אנו נבדלים זה מזה כאחים, יכולות שונות, דעות שונות, התנהלות אחרת ולמרות זאת אין הדבר אמור להפריד בינינו, כי אנו אחים. לא?
 
 
ההתפכחות מהתאוריה התמה הזו בסך הכל מעציבה כשאינה מתקיימת ועד שאנו לא יודעים את סודות סיפורי המשפחות המקיפים אותנו, נדמה לנו שהכל תקין אצל האחר או לחילופין רק אצלנו משהו השתבש בדרך. והפוך על הפוך זה מזכיר לי את התחושה שעם רכישת רכב חדש פתאום אני מבחינה שכל העולם (טוב… כמעט כולו…) נוהג ברכב מהסוג שרכשתי זה עתה…איך לא הבחנתי בזה קודם?
ולא! לא רכשתי רכב חדש… אני רק מנסה למצוא משפטים "אחים" המדמים את מחשבותיי…
החשוב יותר, אם אפשר עדיין ולא כלו כל הקיצין, למצוא שוב את הקשר עם האח/ות, לנסות לבנות שוב את הגשר לדרך שהשתבשה (גם כשאנו חושבים שניסינו כבר הכל) ופשוט לא לוותר! אומרים שהכי טוב הרי למצוא משהו שלנו שאיבדנו… ויפה שעה אחת קודם…

 


0 תגובות

  1. רוזי גופר הגב

    מה שלומך “אחותי”??
    אכן יש היום זילות במושג “אחי” ודי מרגיז לשמוע שכולם פתאם אחים , כתבה מקסימה וחשובה כל כך, הכי חשוב זה באמת לאחוז בקשר הזה בין אחים ואחיות כי אין לו תחליף וכמי שאיבדה אח מי כמוני יודע …

    תמשיכי להעלות על הכתב בכשרון מופלא את הגיגייך שהם בהחלט גם הגיגים של רבים אחרים

  2. אורח/ת יעל הגב

    מה שלומך אחותי
    וכמובן עוד הברקה מבית היוצר של חגית.
    זה התחיל כסלנג בצבא ועד מהרה מצא את מקומו בג’רגון המקומי של כל אחת ואחד מאיתנו.
    מידע אישי – בלי אחותי לא הייתי שורדת.עם מותו של בעלי אחותי ובעלה עזבן את מקום מגוריהם ועבודתם באירופה ובאו לתמוך ולגור בכפר.להם מתאים המשפט אחי אחותי היקרים – אין תחליף למשפחה יקרה .

  3. רז הגב

    אחי אחותי
    אין לי אחים לא יודע אם זה טוב או רע כי לא היו לי כלים סובייקטיביים להשוואה
    אכן קיימת זילות במושג אח או אחות
    . אני לא רוצה להיות אח של כולם אני לא רוצה שכל נשות היקום יהיו אחיותיי. אני רק רואה ומאבחן התנהגויות של קרובים אלי כמו נכדי למשל. אצלם מתרחשת כל יום מלחמת עולם על תפיסת טריטוריות וסימון שטחי כיבוש
    כל אחד מעמיק להתבונן ב”צלחת ” של אחיו או אחותו ורק לצלחתו שלו אינו מתבונן.
    אני מכיר אחים ואחיות שלא מדברים בינהם שנים על רקע של ירושות או קיפוח מכוון או אקראי של ההורים
    אני מודה לחגית שהציפה בכישרון רב את הנושא הכל כך טעון הכל כך רגיש הזה, היא עשתה זאת בחן רב בהרבה רגש והרבה כישרון- תודה

  4. אורח/ת חיה הגב

    מה שלומך אחי
    לפעמים, לצערנו ההורים גורמים קרע בין אחים, בהעדפות שונות, שלא תמיד מתוך רצון להרע אלא פשוט לא נותתנים דעתם על
    תוצאות ההעדפה ולא שמים דברים על השולחן. נכון שזה לא פשוט להם לפעמים, אך להורים חכמים יש אפשרות למנוע
    שנאת אחים עם קצת מחשבה.

  5. אורח/ת ישר הגב

    אחים אנחנו?
    שבט אחים גם יחד…השפה העברית מוסיפה לה שומנים רוויים (שכידוע לא מוסיפים בדיוק לבריאותה)ביטויים כמו:אחי,אחותי שהפכו ללשון שגורה בפיהם של בני הנוער,
    אינה תורמת דבר, ההיפך הוא הנכון!גם בשפה העברית העשירה מכל השפות שבעולם, יש מה שנקרא ירידת ערך הדורות…וחבל!ועל הקשר המשפחתי,חשוב שנדע להעריכו ולשמרו…שהרי “מצווה מתחילה מבית”…ושכר מצווה ,מצווה!שבוע טוב…ישר

  6. אורח/ת הגב

    ל 5 מתחת – מאיפה הבאת את זה?
    קבעת כי השפה העברית היא העשירה מכל שפות העולם.
    על סמך מה אמרת זאת?
    למיטב ידיעתי זה אינו כך. באנגלית למשל, יש פ ארבע יותר מחלים מאשר בעברית.

  7. אורח/ת הגב

    אחים זה בולשיט אחד גדול
    קשר גנטי או כרומוזומים משותפים לא אמורים להיות קשורים “לאהבת אחים”.
    במשפחה שלי אח לאח זאב, כבר עדיף להיות אויבים מאשר אחים.
    קרבה משפחתית היום לא שווה שום דבר, על אחת כמה וכמה אם יש הורים חלשים שמצפים שיקרה נס והדבר יסתדר מעצמו.
    יש משפחות גרועות מהגהינום

  8. אורח/ת הגב

    שמוליק ג.
    על זה נאמר משפחה לא בוחרים,חברים כן!!!.

השארת תגובה ל-אורח/ת יעל

ביטול

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן