דב החורף הצפוני


חגית פרידלנדר על דב החורף הצפוני
חגית פרידלנדר

להסתכל לחורף בלבן שבעיניים ולקבלו בברכה

כפרניק P1010374 דב החורף הצפוני

 

 

הפעם לא אתן לו. לא אתן דריסת רגל לדב החורף שמצליח כל שנה להביסני ולהקפיא אותי ואת השמחה שבליבי. לא ארבוץ כפופה על הספה בקר לי. לא אוותר על שיעורי פילאטיס וריקודי בטן וזומבה וצעידות מהירות עם אף קפוא לתוך העננים. לא אכנע לחידלון המעש ולמחשבות הקודרות שמנחיתות את מצב רוחי וגופי אפיים ארצה. לא עוד מותניים עבות. לא עוד שיחות סרק על כביסה שלא מתייבשת ועל כמה קר וערפילי ו"רוחני"…  מה חשבת לעצמך, שהשמיים תכולים בחורף והשמש מחייכת מפה לאוזן?

 

בסך הכל חורף ארצישראלי מצוי… בסדר… קצת לא נוח, קצת רטוב, מסורבל, חשוך ומסוגר אבל יש גם רווחי משנה… באביב, כשאני נפרדת מהפוך ויוצאת אט אט לראות אם כלו המים, אני מקבלת תשומת לב מיוחדת מאוגדת בצרור שאלות: את חדשה בכפר? (שכחו אותי בבית), זו את? (כל כך השתניתי?), לאן נעלמת? ( חיפשתם אותי באמת?), היית בחו"ל? (הלוואי), לך תסביר שככה זה עם הדובים…

עבדתי עם אנשים שסבלו מדיכאון חורף ובימים שהיתה שמש בליבי עבורם, ידעתי לומר להם את המילים החמות ולעודדם לפעילות גופנית עם חשיפה לאור, צריכת האוכל הנכון יותר ותמיכה רגשית; אך חידה בעיני איך אותן מילים לא תמיד יכולות לעזור לאומרן. כמה פשוט לעזור לאחר ולקרוא את כמיהותיו, ערגונותיו ועצבונות חדרי ליבו וכמה לפעמים לא פשוט ליישם זאת על עצמנו. דיכאון החורף הינו תופעה נפוצה בקרב רבים וטובים שמאבדים עניין בסביבה ושוקעים לתוך עצמם.

מצד שני, שמעתי על אנשים שפורחים בחורף ומשוועים לצינה ולרוח קרה שמשביתה נשימה באפם. איך הם צוהלים להם בין הטיפות ומפקירים גופם ומלבושיהם לזעף הגשמים ומשתעשעים בשלוליות של בוץ ומעפילים להרים כדי לגלוש על זקנם של הרים מושלגים? מה הסוד שלהם? הגם לי תהיה פריחה מאוחרת? אך למה דווקא בחורף אם אפשר באביב או בקיץ?

 

 

כפרניק P1010374_0 דב החורף הצפוני

 

מספרי הסיפורים אוהבי החורף, שפעם נמניתי עליהם, תמיד מציירים איזה תמונה על אח בוערת, לחיים סמוקות חום, מוסיקה רומנטית, אוכל משובח ויין אהבה … קורה שגם דובת חורף עצלה כמוני נופלת במלכודת המילים המצודדות, אבל הפעם החלטתי וזו החלטה מוחלטת בהחלט, להסתכל לו לחורף הזה בלבן של העיניים (כמו ששמעתי שאומרים), ולומר לו שאני מקבלת את פניו בברכה, שמחה לקראתו וכמו אורח לזמן קצוב, אשמח גם בעוזבו, עד ביקורו בפעם הבאה.

 

 

לדף של חגית

 

 


0 תגובות

  1. רוזי גופר הגב

    החורף שלי
    חגיתוש,
    כמה כייף להחליט החלטה כזו אמיצה ועוד יותר כייף ליישם אותה, אז כל הכבוד לך כי הכוונה זו כבר חצי הדרך…
    אני אוהבת את החורף ונכון שהוא גורם לנו להיות יותר בבית עם מרק חם ואנשים אהובים , זה בדיוק מה שאני אוהבת…וגם אותך ואת הכתיבה המדהימה שלך

  2. אורח/ת יעל הגב

    דב החורף
    יקירתי,מהיכרותי הקרובה איתך – זוהי החלטה אמיצה ביותר!אנחנו לוקחות החלטות אבל….אני יודעת כמה את קשורה לפוך שלך…אז אני לא בטוחה שתצליחי אבל אני איתך!מקוה שביחד נעבור את החורף בשלום ושתמיד תמיד יהיה לך חם ולא רק עם הפוך אלא גם…
    אוהבת מחבקת ומחובקת.ודרך אגב איזה כשרון פיסול אולי ימשיך בלילות החורף.

  3. אבי סגס הגב

    שיר אשיר בגשם
    אכן אני מאנשיי החורף,רק בגלל החום המלווה את ימי הקור ,נהנה מהאש הבוקעת ,וצילה מרצד על חלון אשר גשם זלעפות ניתח עליו בועצמה, ומצידי שיר אשיר בגשם היורד לברכה ,ושלוב זרועות אצא במחול סוער בשלוליות,ולך חגית איחוליי למרד על דב החורף אני איתך בעיניין,ולא אוכל לסיים לפני שאצטט את הגדול מכולם גובראן חליל גובראן:”ובחורף ,עתתמזוג יינך,ירון לבך לכל גביע ויעיר בך השיר זכרון ימי הסתו,הגפן והגת”. לחיים,אהבתי ונהנתי מכתיבתך ,תודה

  4. אורח/ת ישר הגב

    דב החורף
    איזה כייף להתכסות בסמיכת פוף כשבחוץ הגשם דופק בחלוני
    איזה כייף לשמוע רעם מלא עצמה כאילו כל התופים שבעולם מכים יחדיו והעננים מתלחשים להם באשר למסע.
    והכי הכי לחוש את הטיפות על ראשך אגב הליכה במשעולים…
    בצפונה של הארץ והיא לא רחוקה,ישובה לה אישה על מרפסת צופה
    ובין הטיפות משוררת ומספרת מהגיגי נפשה.

    איך ידעת כי קרב הוא ובא
    איך ידעת כל טיפה וטיפה
    ואיך הופכת את את כולן לסערה…יישר כוחך דובת הקוטב הצפוני…ישר

  5. אורח/ת הגב

    חגיתוש , חשבי כמה הגינה תשמח
    חגיתוש , חשבי כמה הגינה תשמח וכמה הכל רחוץ ונקי. אין כמו החורף הישראלי בין הטיפות ! תרדמת חורף יכולה למלא מצבורים , אני מרשה לך להשאר ליד השלולית ולא להרטיב את כפות הרגליים. שכחתי לציין שכתבת יפה. החורף כנראה לא מפריע להשראה .

  6. אורח מעיר מכורה הגב

    מה שכישרון ורגישות עושים לחורף
    פיסול מופלא, הקולט את מבנהו של הדוב ועוצמתו הקוסמית… (חי הדוב הזה!) עם יכולת ביטוי מרגשת המבטאית רגשות אשה במיטבם, עד כדי כך שגם המגיבים מגלים בתוכם עוצמה פנימית מרגשת. אכן, כך משפיעה אומנית אמיתית על סביבתה, טבע האדם.

  7. אורח/ת רז הגב

    דב החורף דב הקוטב
    אני בי פולרי בנושא מצד אחד במוחי אני מבין שצריך גשם שצריך קור שאנו זקוקים לעונות השנה
    אבל אני יציר קיץ ואת החורף אני רוצה לשמוע רק אצל וויוולדי ב-4 עונות השנה וזה הקוטב השני שלי אני מאותם טיפוסים שחגית כה הטיבה לתאר ובכלל זה החורף גורם לי להיות טיפוס דיכאוני . אני מציע לכל ידידי לא להתקרב אלי בעונה זו של השנה. כרגע אני יושב ליד מחשבי ובחוץ משתולל לה סופת רעמים וגם נשמתי עוברת איזו סופה קטנה שהולכת ומתפתחת. אז נראה אותך חגית היקרה כאשר באמת תתיקלי בחורף אם לא תשובי למנהגייך מימים ימימה . אני מעריץ את עושר צבעייך וחדות קולמוסך או מוטב לומר חדות מקלדתך
    אנא ממך הוסיפי והעשירי אותנו ביצירותייך

  8. אורח/ת הגב

    חגית הגאונית
    אין עליך

  9. גורי הגב

    איזה יופי!
    אמא!! איזה יופי!
    אני חייבת להודות שזאת הכתבה המועדפת עלי!
    קלילה ומקסימה!
    חורף נעים לכולם!

  10. אורח/ת גם בהווה הגב

    דובונת שלי
    רואה אותך..מתכרבלת.ואני בזעף ובקור..אך הלב יודע !

השארת תגובה ל-רוזי גופר

ביטול

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן