גוזי וגוזה


כפרניק אתר אינטרנט קהילתי כפר ורדים גליל מערבי
חגית פרידלנדר

סיפור על שני גוזלים שנפלו מהקן.

התחלה קשה וסוף שמח!

כפרניק 3_28 גוזי וגוזה

 

שלום לכולכם!

שמי גוזי… לא מזמן נפלתי מהקן….

למזלי אישה טובה אחת שמדברת אנגלית מצאה אותי בזמן שטאטאה את החצר…

אני לא יודע לומר מי היה יותר מבוהל… אני או היא…

 

היא רצה כשאני בכף ידה לשכנה… זו שכותבת עכשיו בכתום…

"מה לעשות? " שאלה נרגשת.

 

השכנה בכתום תפסה פיקוד…כאילו מצילה גוזלים כל יום…

רעדתי …איפה אמא שלי ?! 

בחוץ חם נורא הזהירו בחדשות…. אבל אני ממשיך לרעוד… גם מפחד וגם מקור… בקושי יש לי נוצות…  אפילו שלא אכלתי המון זמן אתם יכולים לראות בקצה הצילום. שברח לי קקי מרוב פחד… ככה זה עם גוזלים…

"קודם כל תכניסי אותו רגע לבית לתוך קופסא ואני כבר חוזרת…", שמעתי את המומחית אומרת… נדמה לי שגם הקול שלה קצת נסוג לאחור… ונהיה קטן כמעט כמוני…

היא הלכה ונשארתי בחדר בתוך קופסא ורודה… צריך לשמור על אופטימיות אבל בכל זאת החלטתי להתחיל לצרוח כי זה נראה לי כמו נצח…. אמאאאאאאא.

למרות שדאגתי, השכנה בכל זאת חזרה ואפילו עם תשובה.  אבל מה פתאום הן עושות עכשיו הכרה? קומרי… חגית…יופי… ומה איתי? ומה זה בכלל השם קומרי? אולי היא מקמרון לא… לא… נזכרתי שהיא אמרה שבאה מנפאל…

היא נתנה לי קצת לחם ספוג במים וטיפטפה לי לתוך הגרון… זה מה שקראה כנראה באינטרנט הזה…שמעתי שהיא מספרת שהתייעצה עם כמה אחרים ואף אחד לא ידע ממש מה בדיוק בדיוק אני צריך…

פתאום אני שומע את קומרי אומרת לחגית הזותי, שבעלת הבית שלה צריכה לחזור והיא לא יודעת מה לעשות.. היא רק מטפלת בה ואולי לא תרצה שאהיה שם…

לרוע מזלי… כך היה… בעלת הבית אמרה לה להעיף "אותו" תיכף ומיד… אין לי שם?

ממש יופי טופי…וחוצמזה איך אני יכול לעוף אם לא צימחתי עדיין כנפיים?

הקופסא הורודה יוצאת מהבית ואני בתוכה מרגיש מוזר …

פתאום…לא תאמינו!

הן צורחות בהתרגשות… הנה עוד אחד… עוד אחד נפל מהקן! בדיוק באותו מקום ברחבת הכניסה לבית!

אני מנסה להציץ ואז אני רואה את אחותי גוזה מוכנסת לקופסא "שלי"!

 

שנינו צורחים ומחרבנים שוב מרוב התרגשות! איזו פגישה!

קיבלנו אוכל עד שכבר הבטן התפוצצה לנו… הם אוכלים להם מאפים וגבינות ועוגות… ולנו הם נותנים רק לחם צר ומים לחץ… פעם כשהייתי עוד יותר קטן שמעתי שכך אומרים הגדולים… אני הולך לגדול בגדול!

עם גוזה לידי זה הרבה יותר נעים וכייף!

יש לי גם תחושה שחגית קיבלה קצת ביטחון והיא כבר מעבירה אותנו ברכות ממקום למקום כדי להחליף לנו מצעים ואפילו מנסה ללטף את הקרקפת ולדחוף אצבעות בלי לפחד מהמקור… איזה מצחיקה.. אפשר לחשוב מה גוזי וגוזה, גוזלים זעירים כמונו, יכולים לעשות לה…

אנשים זה עם מוזר…

אתם יכולים לראות בתמונות למטה כמה אנחנו כבר שבעים….

ואיך אנחנו מתכרבלים ומתכוננים לשנת לילה כייפית… בתוך "וילה" חדשה… גדולה יותר עם  חלונות וגג נפתח שכתוב עליו פותחים בחיוך …

 

ואכן אני גוזי, וגוזה אחותי, מתחילים תקופה חדשה עד שנגדל עוד קצת ונעוף לחפש את אמא שלנו…

ובינתיים…

אם אתם רוצים לעזור לחגית ללמוד יותר על ציפורים…

אולי תנסו לזהות אם אנחנו באמת גוזלים של עורבני כמו ששמעתי שחגית ניחשה… אבל אולי אני שייך לציפור אחרת…

ואולי צריך לתת לנו עוד משהו כתוספת למים וללחם…

ובכלל כמה זמן זה ייקח… אפילו שהיא מטפלת בנו יפה… אנו רוצים לראות עולם…

 

שמעתם? 

יש גם תמונה שרואים אותי קורא לכם לעזרה וגוזה מחבקת אותי ורוצה שאשמור עליה.

ואני רק רוצה שגם אתם תעזרו לחגית לשמור על שנינו… סגור?

 

 

כפרניק DSCF2852 גוזי וגוזה

 

סוף דבר/תחילת דבר:

 

בוקר יום חמישי. שבע בבוקר.

אחרי ליל שינה חלומי. לפחות לנו… אם לא לזותי שהחליטה לכתוב בורוד עכשיו.

היה לנו כל כך טוב ב"וילה" …אני ואחותי בילינו את החג בחברה טובה…

 

בסך הכל לא בא לנו לקום לעמל היום… אך "היא" החליטה שאנחנו לא במיטבנו וסוף סוף החג נגמר וצריך לצלצל לאנשי מקצוע.

שמעתי שהיא אומרת שנמנעה מלהפריע להם בחג. 6911* רשות הטבע והגנים על הקו.

מיד… אבל מיד… נשלח הפקח הכי קרוב לאיזור ה"וילה"…

תוך רבע שעה איתן העמיס אותנו על הטנדר הירוק. הוא הבטיח להתקשר לומר בוודאות אם אנחנו גוזלים של  ירגזי. בטח שזה חשוב לי לדעת מי אנחנו.

חברה אחרת זיהתה אותנו ככאלה אבל איתן לא מהמתמחים בבעלי כנף. רק אמר שיש לנו סימני חיוניות וטופלנו כמו שצריך.

בקושי הספקנו להיפרד. אפילו אין לנו תצלום מעודכן.

אבל אני בטוח שעם טיפול כזה מסור של אנשים הדוברים את שפת הציפורים,  עוד אשוב לצייץ בחדווה ובגיל בחורש ואקנן בין העצים, במרזבים ובגגות ואקים דור חדש שאדע לשמור עליו…

ואמא… אל תדאגי… אני בידיים טובות… עוד ניפגש…

ואת הכותבת בורוד… מה את מתרגשת… מה עוזרות עכשיו הדמעות שזולגות לך על הלחיים?

יום נפלא לכולכם!

 


0 תגובות

  1. חגית פרידלנדר הגב

    זיהוי סופי
    קיבלתי תשובה סופית מהרשות שהיו אלה גוזלי סנונית….

  2. יעל הגב

    גוזי וגוזה
    אם לא הייתי שותפה לחוויה וההתרגשות שעברה חגית קשה היה להאמין.אבל אין מה לעשות אפילו הגוזלים ידעו לאיזה בית ליפול.בית שמתגוררת בה נשמה אדירה חמה ואוהבת מחבקת ואיכפתית שיודעת רק לתת לאנשים ובעלי חיים כאחד.
    כתבה מדהימה מצחיקה ומיוחדת.

השארת תגובה ל-יעל

ביטול

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן