בכפר ורדים לא מפרגנים!!!


צילה שנהר: בכפר ורדים לא מפרגנים. איור: רונית הוד
צילה שנהר

בזה אחר זה נסגרים עסקים בכפר ורדים וזה אומר משהו על עצמנו

כפרניק hod-story-02 בכפר ורדים לא מפרגנים!!!

בזה אחר זה נסגרים עסקים בכפר ורדים וזה אומר משהו על עצמנו, זה אומר משהו על הקהילה שלנו ועל האכפתיות או חוסר האכפתיות שלנו האחד מהשני

 

אני כותבת את השורות הללו בצער רב עם תחושות קשות בלב.
בכפר ורדים חיים אנשים טובים, איכותיים ומקסימים אך… לא מפרגנים.
כשאני רואה את המרכז המסחרי עומד בשיממונו, זה עושה לי רע ואפילו רע מאוד.
הרי אנשים בכפר הורדים צורכים דברים למחייתם: מזון לעצמם ולבעלי החיים שלהם, בגדים, ספרים, משקפיים, מתנות וכלי בית, מגבות, בגדי ים ועוד. אז למה לקנות במקומות אחרים כשאפשר לקנות במרכז המסחרי 2 דקות נסיעה מהבית?
לפעמים אני שומעת שאנשים כדי לחסוך 10 שקלים יניעו את הרכב, יקחו בייביסיטר, ישלמו 100 שקל דלק, ישקיעו זמן נסיעה, יחפשו חניה רק כי יש "מבצע" בחנות מחוץ לכפר.
זה לא נכון שהמרכז המסחרי יקר באופן משמעותי מחנויות אחרות באזור.
רק השבוע קניתי לבת שלי בגד ים בחנות של שרה "לילות לבנים", בגד הים עלה לי 45 שקלים כשבחנויות אחרות ברשתות אחרות הציעו לי "במבצע" של מחירי סוף עונה בגד ים יקר בהרבה. שלא לדבר על ההשקעה של דלק וזמן.
 
כפרניק hod-story-02_0 בכפר ורדים לא מפרגנים!!!
בזה אחר זה נסגרים עסקים בכפר ורדים וזה אומר משהו על עצמנו, זה אומר משהו על הקהילה שלנו ועל האכפתיות או חוסר האכפתיות שלנו האחד מהשני.
טרמפיסטים מתייבשים שעות ומתחננים לטרמפ ותאמינו לי שאני רגישה לנושא הזה כי במשך שנים הייתי טרמפיסטית קבועה ועל החוויות הנעימות והממש לא נעימות שחוויתי בעניין זה כבר כתבתי בעיתון (אם תרצו אפרסם שוב בכפרניק). הפאב עומד בשיממונו, חנות הספרים נסגרת והעיניים… העיניים הכמהות של בעלי עסקים בכפר שכל רצונם הוא להתפרנס בכבוד.
 
יש לי תחושה שכל אחד מסתגר בביתו ומבצרו, נעול מאחורי סורג ובריח וחיי קהילה – בקושי יש.
גם באירועים קהילתיים, הרצאות, סדנאות, והופעות עצוב לי לראות את מיעוט המשתתפים מול הרצון הכן והטוב של המועצה לתת פעילויות לרווחת תושביה.
מנגד ישנם התושבים שמקטרים בלי סוף שאין מה לעשות פה, שמשעמם, שהם משלמים ארנונה לשווא ושאין חיי קהילה, אך כשיש אירועים, אותם קוטרים לא מגיעים.
אין לכם מושג כמה זה מתסכל כשרוצים לתת אבל אין מספיק אנשים שרוצים לקבל. זה מוציא את הרוח מהמפרשים לאנשים שעושים ורוצים לתת אפילו שהם מקבלים שכר על פועלם, כי גם אתם מקבלים שכר על פועלכם. לא?
 
אמנם כפר הורדים הוא כפר שינה, אנשים עובדים בחוץ ובאים לכפר בשעות הערב והלילה לישון. אך בתחושה שלי כפר הורדים הפך להיות מקום בחוסר הכרה ובתרדמת ממושכת.
הכפר הפך למול עיניי בשנים האחרונות לכפר מנוכר, קר ולא מפרגן.
רק נושא אחד מקים אותו מתרדמתו וזוהי מלחמת הדת. רוחות מלחמה של שנאה מחרחרות בכפר הורדים וההלכה כי "שנאת לרעך כמוך" שורה פה תחת כל עץ רענן. לפעמים אני פשוט מתביישת ונבוכה מול ההתנהלות ואני לא באה לשפוט מי צודק. קטונתי! אך האוירה בכפר הפכה להיות רעה.
 
אני יודעת שאנשים מותשים, שורדים בקושי את חייהם במירוץ המטורף שלי החיים, העבודה, הנסיעות, המשכנתא החונקת, הילדים, הבית, הסידורים, האיום הבטחוני וחדשות כל שעה שמורידות את מפלס מצב הרוח כי ככל שמרובות הזוועות כך יש יותר רייטינג וזה אחלה למפרסמים.
 
אני זוכרת שפעם היה פה אחרת, אנשים פרגנו אחד לשני, לאנשים היה אכפת אחד מהשני. זה לא שהיה פה מושלם אבל היתה חמימות. עד היום כשאני פוגשת את אביבה זוהר ויעל זינגר במרכז המסחרי אני מברכת על החמימות הזאת שהן מייצגות, חמימות אמיתית שנעלמה מהכפר ואת מקומה תופסים טוקבקים מרושעים ואכזריים.
 
 
מה זה אומר עלינו כקהילה? מה זה אומר עלינו כחברה? האם באוירה כזאת אנחנו רוצים לגדל את ילדינו?
אם רצינו לגור בניכור יכולנו לבחור לגור באיזו עיר גדולה ומנוכרת.
כאחת שאוהבת מאוד מאוד את הכפר הזה ובחרה לחזור לכאן ולגדל את המשפחה, הייתי רוצה לראות כפר אחר.
אני רוצה לראות כאן כפר שבו לאנשים באמת אכפת אחד מהשני, שאנשים רואים אחד את השני, שלא מסתגרים מאחורי הארמון שלהם שבנו ממיטב משכנתאות ישראל, שמפרגנים לעסקים מקומיים ולאירועים בקהילה.
אמנם לא צריך להיות כאן "דבק" כמו ביישובים קטנים או בקיבוצים ויש יתרונות למקומות קצת יותר גדולים מישובים קטנים כך שניתן לשמור על אנונימיות.
כמו כן הייתי רוצה לראות יותר ילדים משחקים בחוץ כמו פעם, משחקים פשוטים שלא כוללים חיבור לחשמל ולמסך מרצד.
אני חושבת שזה אפשרי ועושה ככל יכולתי כדי לפרגן לעסקים מקומיים ולאירועים בקהילה (תשאלו את בעלי).
ומה אתכם?
 
 

0 תגובות

  1. אורח/ת הגב

    חוסר פרגון
    אני נמצאת בכפר רק מספר שנים בודדות אבל לאחרונה יש לי תחושה שבאמת יש פחות פרגון ואכפתיות של אנשים פה מהמקום (וגם קצת של מקבלי ההחלטות לגבי התושבים)… יצא לי לדבר על זה עם מספר אנשים שגרים פה הרבה שנים , ואני לא מהמקטרים בד”כ אלא מהמתנדבים ומבעלי הרצון לעשות דברים למען המקום – אבל יותר ויותר מרגישה כמו שביטאה את זה כל כך יפה צילה במאמר , וגם אלו שאיתם דברתי הסכימו איתי – כמה חבל !!

  2. אורח/ת הגב

    סגירת חנות הספרים
    חנות הספרים נסגרת כמו שבכל הארץ נסגרות החנויות הפרטיות עקב המאבק בין סטימצקי לצומת ספרים שאי אפשר להתחרות בו. בעיה נוספת היא שאם אני קונה מתנות לאנשים מחוץ לכפר בחנויות מהמרכז הם לא יכולים להחליף. לצערי הגדול אני צריכה לנסוע לכרמיאל או נהרייה לצורך כך. משהו אכן צריך לקרות כדאי שהמרכז יהפוך תוסס יותר. אולי הבעלים שלו, שלא ממש אכפת לו…

  3. סמבלוסק סמבלק הגב

    חור בראש באמצע הקיץ

    יקר במרכז המסחרי ולכן קניות עושים בעסי או בהווארי.
    אין את חוויית הבילו כמו בביג או בקריון.
    איפה נראה בכפר תיאטרון או קולנוע ?
    את רוצה לראות ילדים משחקים בחוץ משחקים פשוטים כהגדרתך,כפר שבו לאנשים באמת איכפת מאחד ךשני
    אווירה רעה ? תפני לכל המסיונרים שמחזירים בתשובה וכופים עלינו את רצונם!

  4. אורח/ת בעד צילה הגב

    סמבלוסק תמשיך לקשקש
    צילה בת המקום מעלה את רחשי ליבה בדרך האמיתית שכך חינכו אותה הוריה.
    תמיד כותבת בגובה העיניים בלי התנשאות. קח אותה ברצינות ואם בא לך שוב לדחוף את הנושא הדתי בציניות אתה מתבזה ומבזה. חבל בכלל להתייחס לדעתך.
    צילה,גם לי כאב לראות את המדפים הריקים בחנות הספרים,מרכז מסחרי בלי חנות ספרים משול לאדם בלי לב.
    ספרים הם טעם החיים,סמל. קניית ספר זה לא מותרות זה מזון רוחני.
    קצת פירגון לחנויות במרכז. לשבת אצל סטלה עם עוגה טובה. לשבת בפרלמנט אצל פיצוציק. להכנס לחנויות עם חיוך ולהחמיא לסימה,יעל מחנות בכפר. לקנות משהו קטן ולהרגיש שעשית דבר גדול. אך כמו בכל חברה גם פה יש קבוצה שתמיד תעשה רע ,תבקר בלי להחמיא ותמצא את התירוץ-הכל בגלל החרדים!!!

  5. אורח/ת הגב

    שמוליק ג.
    סגירת עסקים לא קשורה לחוסר פירגון,אלא לכוחות שוק
    עובדה היא שיש מצליחים (פחות) ,יש ששורדים(יותר) ויש שמתחלפים.
    בקרו בראשון ותראו כמה עסקים נסגרים בשבוע.
    אם עסק נסגר סימן שלא נוהל טוב , או לחילופין היה מיותר במקומו.
    זה כמו לדבר על עזיבת\נטישת תושבים או מעבר תושבים חדשים לכפר ולהגיד זה בגלל זה וזה .
    המציאות הרבה יות רמורכבת ויש הרבה סיבות לתופעות כאלה ואחרות.
    ודבר אחרון אם כבר מדברים על חוסר פרגון אז הייתי מקשר זאת לנושאים אחרים,לאו דווקא בהקשר של סגירת עסקים במרכז.

  6. סמבלוסק הגב

    חור בראש באמצע הקיץ
    גברת 4 היקרה,
    אני חלילה לא נגד צילה,אני רק אומר שהכתבה שלא מבולבלת מאוד ועפה מנושא לנושא עד שקבלתי סחרחורת.
    חנות הספרים ריקה כיון שהיא לא רווחית ןזה לא אומר כלום עלי ועלינו.
    מטבע הדברים אנשים נוטים לשמור על הפרטיות שלהם,עבר זמנו של ההווי הקיבוצי,זה לא הופך אותי ואותנו לקרים ומנוכרים.
    אני לא מאשים אף דתי/חרדי בכלום אני רק טוען שהם זרים לנוף המקומי וגם הם וגם חלקנו אשמים המתח שנוצר.
    וחוץ מזה אל תטיפי לי מוסר ממרום התנשאותך !

  7. אורח/ת הגב

    נושא ונשוא הכתבה צריכים להדיר שינה ממנהיגנו הנבחרים,ומהתושבים.
    דברייך נאמרים בצורה ישירה וכנה,אל לנו התושבים להמשיך ולהתעלם מהנושאים הבוערים הקשורים בעתיד הכפר.
    בשנים האחרונות אנו עדים לנסיגה בפיתוח הישוב ובקליטת משפחות צעירות,קרקעות לבנייה אין ,ואם נמצאה כזו אז המחיר מרקיע שחקים,שכונות צעירות המתאימות יותר לקליטת משפחות צעירות נבנות בהילוך אחורי ולא באשמת היזמים,אנו עדים למחזורים קטנים של ילדינו בגני הילדים במועצה,מגמה זו אף תחריף ובמידה ולא תהיה הרחבה של הכפר תוך מ”ס שנים לא רב כבר לא יהיו גני ילדים אלא גן ילדים,וכן הלאה ע”פ קבוצות הגיל זה ישליך לבתי הספר היסודי ולחטה”ב,ושלא נתבלבל לאחר המאבק העיקש והצודק שלנו לקיום חט”ב בכפר כנראה שגם מאבק זה יהיה לריק,כי לא יהיו מספיק תלמידים,ואז מה נגיד?גם אם ישנו חזון ותכנית פיתוח מסיבית לכפר, על מנת להעירו לחיים יש לפעול בצורה פרקטית יום יומית נחושה ובלתי מתפשרת מול רשויות השלטון הארצי.
    מנהיגינו המקומיים כדאי שיעסיקו את עצמם בעיקר ולא בטפל ויסתכלו קדימה לטובת המשך קיומו של הכפר ופיתוחו.
    שכננו יודעים לנצל את חולשותנו ,במהלכים אסטרטגיים שהם יוזמים אם ע”י רכישת קרקעות בכפר,בתים בכפר ,עסקים בכפר וכן הלאה.
    התעצמותם של בעלי העסקים והמרכולים באזורנו נובעת באופן ישיר ממפרנסיהם שזה אני,שכני,חברי,ודודי.
    ולצד זה בעלי העסקים המקומיים מייחלים למעט פירגון מצידנו .
    הבעייה קשה מאוד,אך לכל בעייה יש פתרון והשאלה מי אמור לפתור את הבעייה?או להתוות את הדרך לפתרונה.
    האחריות הכוללת והמיניסטריאלית הינה של ראש הרשות וחברי המועצה,ואחריהם אנו התושבים אשר מובלים על ידם.
    אך ניתן לשנות את המשוואה בצורה דמוקרטית ולומר די,הגיע הזמן לפעול, עורו משנתכם ובייחד בכוחות משותפים נפעל לקדם לפתח ולהעצים את הכפר לטובת כולם.
    בדיבורים ומילים יפות וגבוהות לא ניתן לקדם דבר,כנראה שבמחוזותינו יש צורך במילים קשות הנאמרות בגובה העיניים לכל פונקציונר האמור לשרת את האינטרסים של הכפר.
    הפרוטוקולים מישיבות המועצה השונות מעלים אבק בארכיון ,ועיקר העיסוק הוא לבחון את פרטוקול הישיבה האחרונה וזו שקדמה לה,וזו שקדמה לה…
    במקום להביט קדימה.
    הפתרון לנושא הכתבה שלך הינו” בהצערת הישוב” ובקליטת משפחות צעירות חדשות עם רוח צעירה,אשר תעורר לחיים את הכפר בדיוק כפי שהיה בתחילת שנות ה-2000 כאשר הכפר קלט משפחות צעירות רבות אשר בנו את ביתם בשלב ב’.
    אם כך היכן שלב ג’?תכנית המתאר כבר הוגשה או לפחות נאמר שהוגשה עוד לפני מ”ס שנים,האם גם עכשיו נעסוק בתב”ע שלב ג’ כמו בפרוטוקולים של ישיבות המועצה ונבחן מה לא נעשה ולא את אשר נעשה.
    כל זמן שהישוב מתבגר ואין קליטה של משפחות צעירות כל הבעיות שנכתבו יתעצמו ,ויגיעו לפתחו של כל תושב בכפר,ולא רק לבעלי עסקים או אינטרסים בכפר.
    אם הכפר חשוב לנו עלינו להתעורר משנתנו ולפעול בראש וראשונה מול ההנהגה המקומית.

  8. אורח/ת הגב

    צודקת!
    צילה, כמו תמיד, יודעת לכתוב וגם לשים את האצבע על הנקודות הכואבות/הנכונות (ואל תשכחו שיש לה את כל הקרדיט למהלך על גני השעשועים!)
    מעבר לפרגון ולרצון טוב, כדאי להזכיר את הסופר במרכז המסחרי. סופר כזה אמור להיות “עוגן מסחרי” (הכוונה: אנשים הולכים לסופר וכבר נכנסים לבית הקפה ולמיוזיקבוקס או לקטנים גדולים…)
    אלא שכבר שנים הסופר בכפר גם יקר וגם השרות לא משהו… זאת אחת הבעיות המרכזיות, כבר שנים (זוכרים את החרם שניסה להוביל עמוס לוי?) בכפר ורדים.

  9. תושבת הגב

    מה קורה בכל הארץ?
    צילה שכחה כאן משהו מאוד מהותי
    בכל הארץ נסגרים עסקים קטנים המתקשים לעמוד בתחרות מול הרשתות והקניונים הגדולים.
    בנוסף כמו שהעירו לפני – חייבים במרכז מוקדי משיכה כמו סופר במחיר סביר.
    מי מאיתנו בא לקנות בסופר בכפר? (ולא רק להשלמות)
    חנות ספרים שנסגרת זה עצוב – אבל זו המציאות בכל הארץ.
    מקווה שיתר העסקים יצליחו לשרוד ואף להצליח.
    אני לא מסכימה שכפר ורדים ישוב לא מפרגן.
    לא הייתי בוחרת לגור באף מקום אחר.
    בהצלחה לכולם

  10. כפרניקית הגב

    הסופר והאיור
    רונית, איזה איור מקסים! רוצים עוד!!!

    אכן, אחת הבעיות הרכזיות במרכז זה הסופר היקרן. הוא משמש בעיקר אנשים יותר מבוגרים שפחות ניידים או שלא יוצאים מהכפר. היכן הצדיק שילחם את מלחמתנו מול הסופר???
    היכן באמת עמוס לוי???

  11. אורח/ת הגב

    לא מדובר רק על הברירה הטבעית של עסקים
    לא מדובר על הברירה הטבעית של עסקים שזה רלוונטי לכפר, לארץ ולכל העולם…
    מדובר גם על חוסר הפרגון באירועים בקהילה וזה לא קשור למרכז המסחרי או לסופרמרקט.
    היתה הופעה מדהימה של בית הבובות, נהניתי מכל רגע, אבל כרגיל… לא היו הרבה אנשים וזה ממש חבל.

    ובכלל יש בכפר תחושה של קרירות וזה מאוד חבל.

  12. אורח/ת הגב

    עצוב, עצוב…
    מאוד עצוב לראות חנות ספרים שנסגרת.
    אבל איני חושבת שזה אומר משהו עלינו כתושבים, זה כן אומר עלינו משהו כחברה. בכל מקום יש עכשיו תחרות, וכל אחד מחפש (מה לעשות) את המקום הזול יותר לקניות.
    אני קוראת הרבה, ולאחרונה קניתי בסטימצקי ספר +2 חינם. כלומר כל ספר עלה כ 30 שקלים.
    אני גם קוראת את דברי הביקורת בעתונות נגד מבצעי ההתאבדות של צומת ספרים וסטימצקי. אבל לדעתי ספר בכ100 שקלים, זה יקר מאוד. איני יכולה להוציא סכום כזה על ספר בודד.
    צילה, אני חושבת שחנות הספרים לא יכלה לעמוד בתחרות (בכל זאת קניתי שם מס’ פעמים) אבל כדי להתקיים, צריך יותר מזה.
    אני גם חושבת שהחנויות במרכז המסחרי אינן זולות, ואם הן רוצות להרבות בקונים, עליהן להסיק את המסקנה.
    על הסופר בכלל אין מה לדבר…
    לא מסכימה עם מסקנתך, שאין פירגון כאן, ושהשנאה פושה בכל. מה לעשות, ומחוסר ברירה נגררנו למלחמות הדת? נקווה שבקרוב הן יסתיימו. 

  13. אורח/ת הגב

    צילה: את ענית לשאלה של עצמך, עסקים נסגרים בגלל המלחמות נגד הדת
    שלא לדבר על מקרי המוות המשונים בזמן האחרון.

  14. לילית ולוציפר הגב

    13. לא הגזמת קצת?
    נו, באמת.
    עוד מעט תגיד שמרינובסקי הטיל כישוף בחנות הספרים,
    או גולדפרב קילל קללת פולסא דנורא את מי שנפטר…
    יאללה, מספיק.
    שמת לב שאתה תגובה מספר 13?
    תיזהר…

  15. אורח/ת הגב

    13- מקרה המוות היחידי שאני מכיר זה המוח שלך, וזה בכלל לא משונה

  16. יוסף הגב

    סגירת עסקים
    עסקים קטנים נמצאים במצוקת קיום בכל המדינה, ולא רק בכפר ורדים.
    בתור צרכן – אמשיך לקנות את מה שאני צריך על פי שיקול דעת (מחיר, שירות, קשר אישי)
    זה לא הגיוני לצפות שתושבי הכפר יבצעו קניות בעסקים מקומיים רק משום סולידריות חברתית.
    אני מאחל כל טוב לכל תושבי הכפר בכל הנוגע לענייני פרנסה, אך כאמור איני חושב שפרנסתם של בעלי עסקים מקומיים קודמת לשיקולי כצרכן.

  17. אני ואתה נשנה את העולם הגב

    תושב מהורהר
    שנהר היקרה,קראתי את מאמרך ואת שלל התגובות שנילוו לו ואני מהרהר במחשבתי: אני מידי פעם קונה במרכז,לא בכמות או תדירות כפי שאת רוצה אבל קונה.
    האם אני קר ומנוכר ?
    האם בגללי נסגרה חנות הספרים ?
    האם בגללי ילדים לא משחקים בחוץ כמו פעם ?
    איך אני אשם “במלחמות הדת” של שוליים קיצוניים נשני הצדדים ?
    מה עשיתי רע שפעם היה כאן אחרת ?
    בחוץ כל כך חם שאין לי כוח לחשוב יותר,עוד חודש יגיע הסתיו והחגים בפתח ותראי שיהייה פתאום יותר נחמד וטוב ואנשים יפסיקו להיות “קרים ומנוכרים” זה לזה.
    צאי לחופש ואל תתישי אותנו במחשבות כל כך עמוקות באמצע אוגוסט 2010.

  18. אורח/ת הגב

    עוד הרהורים ומחאה
    גם אני קראתי את הכתוב, ובהתחלה אמרתי: וואו, היא צודקת. באמת אנחנו ממש לא בסדר, וציקצקתי בלשוני.
    אבל אח”כ חשבתי: אני תושב הכפר, ואני לא קונה במרכז, אז בעצם צילה שנהר כתבה עלי. ואז אמרתי לעצמי: אבל אני כן איכפתניק וכן מפרגן, ואפילו מתנדב בכפר, וגם לפעמים לוקח צד (אמנם פאסיבי) במלחמת הדת, כפי שהיא קראה לזה.
    ואז שוב ציקצקתי בלשוני, וחשבתי שזה ממש לא יפה ולא מדויק מה שהיא כתבה עלי.
    את יודעת מה, צילה? אני חושב שחנויות נסגרות בגלל התחרות, ובגלל שהמחירים במרכז יקרים (לדעתי). לא כולנו בעשירון העליון-עליון, ואנו רוצים להתאים את הקניות שלנו (אפשר לחשוב מה קונים כבר) לכיסנו.
    והחנויות נסגרות לא בגלל שלא איכפת לנו, ולא בגלל מלחמות הדת. הן נסגרות כי זה טיבן של חנויות, וזה טיבו של מסחר, וזה טיבו של הזמן בו אנו חיים.
    ואני גם סבור שאנשים לא הולכים לקנות בחנות, כדי לתמןך בבעל חנות מסוים. קונים כי צריך ומחפשים מחיר זול.
    אני גם קונה ספרים, כי זה צורך, אבל קונה במבצעים.
    מה לעשות? זה לא הופך אותנו ל”רעים”.

  19. אהרן פריאל הגב

    אם מדברים על ספרים ודת אני מציע לקרוא את הספר “רקוויאם גרמני”
    אם מדברים על ספרים ודת אני מציע לקרוא את הספר “רקוויאם גרמני”מתאים לאורתודוכסי לקונסרווטיבי ולרפורמי(מצוי בספרית כפר ורדים).
    קראו בקישורית:

    http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%99%D7%90%D7%9D_%D7%92%D7%A8%D7%9E%D7%A0%D7%99_%28%D7%A1%D7%A4%D7%A8%29

    רקוויאם גרמני – יהודים בגרמניה לפני היטלר, 1743 – 1933 הוא שמו העברי של ספרו של עמוס אילון, שנכתב במקורו באנגלית בכותרת “The pity of it all”, (בתרגום מילולי – מה חבל על כל זה).

    הספר יצא לאור בארצות הברית ובאירופה בשנת 2002, ובשנת 2004 יצא לאור בישראל בהוצאת דביר, בתרגום דני אורבך. כותרתו של הספר לקוחה מהפואמה “רקוויאם גרמני” מאת ג’יימס פנטון, המשמשת כמוטו לספר.

    הספר סוקר את תולדותיה של יהדות גרמניה, החל משנת 1743 כאשר נכנס משה מנדלסון לעיר ברלין, אירוע שהיה בו כדי להתחיל את תנועת ההשכלה של יהדות גרמניה ולהביא לשילובם של היהודים בחברה הגרמנית, ומסתיים בהימלטות הפילוסופית חנה ארנדט מגרמניה לאחר עליית הנאצים לשלטון בשנת 1933. את שאירע בין שני האירועים, עליית יהדות גרמניה לפריחה תרבותית ולשגשוג כלכלי וחברתי, שהוציא מתוכו אישים מובילים בתחומי הרוח, המדעים והחברה, והידרדרותה של יהדות זו לאובדן, סוקר אילון דרך עיון בקורות חייהם של אישים כמנדלסון, היינריך היינה, רחל ורנהגן, ברתולד אוארבך, שלמה בובר, קורט טוכולסקי, חנה ארנדט, לודוויג במברגר, אלזה לסקר שילר, ליברמן ואלנדורף ורבים אחרים. ההיסטוריה של יהודי גרמניה נסקרת בספר באופן אישי, ואף רגשני, דרך קורות חיי האישים המתוארים בו, ולא כרצף של עובדות היסטוריות.

    אילון היה עיתונאי מוביל בישראל, והפך לסופר וביוגרף. בשנותיו האחרונות חי אילון בטוסקנה, עקב אכזבתו ממדינת ישראל. עם צאתו לאור בישראל עורר הספר עניין רב, ושהה זמן מה ברשימת רבי-המכר. במסע קידום המכירות שליווה את צאת הספר התראיין אילון לעיתונאי “הארץ” ארי שביט והסביר כי הספר הוא מספד לתרבות רפובליקת ויימאר, וכי הקורא את הספר אינו מגיע למסקנה כי סופו הטראגי של “מפעל ההשכלה” של יהדות גרמניה היה מחויב המציאות, וכי ביחסים בין גרמניה ובין יהודיה לא היה דבר מה שחייב את סופה המחריד של יהדות גרמניה.

  20. צילה הגב

    ברור שיש כוחות השוק…
    אני לא מדברת על זה. גם אני כצרכנית עושה שיקולים ולא קונה דווקא מוצר יקר בגלל שהוא נמכר בחנות במרכז.
    אני מדברת על האוירה בכפר הורדים באופן כללי, אוירה שהפכה להיות עכורה בזמן האחרון וזה מאוד חבל לי.
    אני לא מחייבת את כולם להסכים איתי וזה לא חוכמה לשכנע את המשוכנעים, אבל אני כותבת את הדברים כפי שאני חווה אותם.
    משהו התקלקל בזמן האחרון.

  21. אורח/ת משה הגב

    מחירים
    אם בחנות בכפר אני קונה 8 חפיסות פלסטלינה לנכד ב64 שח והמחיר בחנות לידנו6 שח לחפיסה זהה אל תצפו שהחנות הזו תמכור לי יותר דבר כלשהו

  22. אורח/ת הגב

    הפואנטה בכתבתה של צילה אינו תחרות בין עסקים
    הכותבת אכן ציירה בכתבתה דוגמאות לחוסר פירגון בכך שאיננו קונים מספיק בעסקי הישוב,אך לא זו הנקודה אותה היא רצתה להעביר.
    המהות שונה-חוסר פירגון כללי בין התושבים,ובין אדם לרעהו,הסתכלות על האני שלי בלבד,ולא על טובת הכלל והישוב,וזה מתבטא גם בחוסר השתתפות בפעילויות שונות לקהילה בישוב וכו’.
    תגובה 7 מתייחסת למהות-אכן נדרש שנוי ,והשנוי הוא בפיתוח וקליטה של משפחות חדשות וצעירות לישוב על מנת שיעוררו את הישוב מתרדמתו.

  23. יוסף הגב

    תגובה מספר 20 של צילה
    אוי כמה שזה לא רציני.
    כזה כתבת אבל לא ממש ממש התכוונת, אלב באופו כללי בלבד? כזה כאילו לא ברצינות? אבל אם אפשר להיות נורא טובה וצודקת אז למה לא, נכון?
    כאילו מה? זה לא באמת העניין הזה עם הקנייה בכפר?
    כזה כאילו מה?
    הכותרת של מאמר הדיעה הזה, כמו החלק הראשון שלו, עוסק באי הפרגון שלנו לבעלי העסקים במרכז.
    ועכשיו אנחנו למדים שאת מדברת “על האוירה בכפר הורדים באופן כללי” ושאפילו את לא קונה יקר יותר במרכז הכפר, למרות שזה יותר אלטרואיסטי וחברי ומפרגן כזה.

    ואני שואל – למי להאמין, לצילה שפרסמה את המאמר, או לצילה שפירסמה את תגובה עשרים? לשתיהן יחד איני מסוגל להאמין

  24. הרהורים שלי לפני ראש השנה. גליה לוי הגב

    משהו לא התקלקל אלא הונח יסוד למשהו חדש מתקדם, ופחות קהילתי, אחר
    חוסר הפירגון התחיל כשבנו את שלב ב’ ואני זוכרת את תושבים מסויימים שלא הכרתי, משלב א’, מתבטאים במלים ‘משהו התקלקל כשהגיעו לכאן התושבים החדשים של שלב ב’ (ואני הייתי ביניהם), וזה כבר לא אותו כפר קטן ואינטימי וכו’.’ במו אוזניי שמעתי דברים אלה. למרות שהיו נסיונות לקבל את תושבי שלב ב’ בעוגות ובמפגשי היכרות , שזו היתה מחווה יפה, אך לא המשיכה לשום מקום.
    כפר ורדים גדל, ומן הסתם האינטימיות שלו התפוגגה.
    עם זאת, כשנבחרה הקדנציה הקודמת של המועצה, לפני סיוון, אני זוכרת איך עשו “ריסט” לכל צוות העובדים הותיק, והוכנס צוות עובדים חדש. אני הייתי קצת בהלם. איך מעיפים אנשים טובים, מקצועיים, אנשים שמבינים מהי רוח קהילתית, ובעיקר, אנשים מתוך הקהילה, בכזו קלות, רק כי כל ראש מועצה צריך את האנשים שלו לידו? אדווה, שהיתה אחראית על הגיל הרך, זהבה כהן ועוד אנשים סיימו את תפקידם, והאווירה היתה כזו, שהקהילתיות הסתיימה במחי צעד פוליטי צר אחד. אני לא מבינה גדולה בפוליטיקה, אבל לא צריך להבין אלא רק לראות, שמאז לא הצליחו להחזיר את האווירה של קירבה ושל שיתוף בין התושבים, שעוד היתה קיימת איכשהו. לא הצליחו להרים ארועים קהילתיים שמבוססים על כוחות מקומיים בלבד. אם מישהו תוהה למה לארועים ומופעים שמביאים לכאן היום מגיע רק קומץ קטן של תושבי המקום…
    כך, החיבור בין תושבים הלך והתרופף, אולי זו גם הריצה אחרי הישגיות, תחרותיות, ציונים ולמי יש יותר, והחיים בעולם שרמת המחייה רק עולה ועולה, שגרמו לאנשים להסתגר בד’ אמותיהם ולדאוג רק לביתם. אין פה שום האשמה, אלא רק מגמות בחברה, שנכנסו גם לכפר ורדים.
    ועכשיו, בקדנציה הזו של המועצה, במקום להעסיק מאנשי המקום המקצועיים, מביאים אנשי מקצוע מבחוץ. אין פה האשמה, אלא רק ציון של מה שאני חושבת שקרה לקהילתיות כאן. אמרו אנשים בקול ענות חלושה – למה מביאים בעלי מקצוע מחוץ לכפר ורדים, והרי יש לנו אנשי מקצוע טובים מספיק. צריך להגיד את זה בקול רם. אני בטוחה שרכזת התרבות והספרנית החדשה הן נשים מצויינות, אבל זו עובדה, שהן לא מכפר ורדים.
    מתווי הדרך הנבחרים כל קדנציה, לא מודעים, אבל בכל בחירה והחלטה שלהם הם מביאים אתם גם רוח חדשה לכאן , רוח קרירה יותר, ולכן יש איזה געגוע למה שהיה פעם, לקורטוב החמימות והרצון לתת.

  25. סמבלוסק סמבלק הגב

    החום,החום רבותי מעביר אותכם על דעתכם
    מאמרה של צילה (שכנראה הושפע מאוד מגל החום הכבד) גרר אחריו תגובות שונות וקיומיות שכנראה גם הושפעו מגל החום הכבד.
    יחסי דתיים חילוניים,
    שלב א ושלב ב,
    עובדי מועצה כאלו או אחרים,
    אווירה עכורה.
    הבאמת נטרפה עליכם דעתכם או שאתם זקוקים לייעוץ והכוונה.
    כנראה שזו היתה מטרת המאמר וצילה היתה מתוחכמת יותר ממה שחשבתי….
    טוב,החום גומר אותי ואין כמו בירה טובה לשכוח מכל “האווירה הקודרת” – או כפי שביבי אמר “יש לנו עם נפלא וארץ נהדרת.

  26. גילה מהצמד צילה וגילה הגב

    סמבלוסק אתה הגדול מכולם,אתה מלך משיח !!
    אין על ההומר והחינניות שבתגובתיך !!
    אתה התשובה למאמר הדכאוני קיומי של צילה שנהר

  27. ממש כך הגב

    יוסף מ 23. חשבתי ממש כמוך

  28. תושבת ותיקה מאוד הגב

    לגבי עסקים בכפר- זוהי בחירתנו

    לגבי עסקים בכפר- זוהי בחירתנו החופשית איפה לקנות ואיפה לא לקנות בגלל מחירים, התיחסות. כל אחד וסיבותיו הוא.
    לגבי היחס החברתי בכפר. יש מה לעשות.
    עלינו לצאת מתוך נקודת הנחה שאנחנו לא חברה קיבוצית
    ביום יום- אנשים טרודים ועסוקים בגידול ילדים ובפרנסה.
    אבל בלוח השנה יש מועדים ותאריכים שאפשר ליצור בכפר את “הביחד”. בשנים הראשונות ניצלו את חג היישוב למפגשים בין אנשים. הרתמות הציבור לעשייה משותפת ולקשר. צריכה להיות מדיניות של ראשי הציבור ונושאי התפקידים. בכפר יש אנשים טובים שיהיו מוכנים להרתם למימוש המטרה הזאת. צריך רק לדעת לכוון. היו שנים שנערכו פעילויות ספורט היתוליןת בין רחובות. “רחובות שהפכו ל”בית קפה”. לרתום את בית ספר למוזיקה, צופים, מחלקת הספורט, מועדון הגיל הרך ומועדון הזהב. אומני הכפר . מספיק פעמיים בשנה ליצור את החיבור בין תושבי הכפר .עבודת “בילוש” פשוטה מאוד של רכזת התרבות תגלה שבכפר נעשים דברים בתחומים שונים בכל הגילאים מגיל 4 עד 90 .אפשר להחזיר את “גאוות היחידה” לכפר שלנו.
    ושוב – מטרה ורצון יכולים שוב להביא את אותו “משהו” שהיה פעם (לא קשור לגודלו של הכפר}. כי יש בכפר שלנו יכולת ורצון.הנהגת היישוב צריכה רק להחליט שזה חשוב.

  29. אורח/ת הגב

    המחירים במרכז
    למשל ברד קטן, פצפון – 8 שקלים. למה ? המחירים לא סבירים ויוצא החשק להגיע עם הילדים.

  30. אורח/ת יעל הגב

    מאמר של צילה שנהר
    חבל חבל שנפלנו לתגובות כאלו.כאחת המוכרות בחנות במרכז המסחרי מזה 10 שנים אני יודעת בודאות מאורחים שמזדמנים לחנות כי הם מאד נהנים לקנות בחנות המציינים כי המחירים זולים בהרבה מהמרכז שהחנות היא בטוב טעם ובמבחר גדול וקבלת הפנים עם החיוך הנעים והריחות המשכרים עושים להם חווית קניה נעימה ומיוחדת.
    נכון שאין מזגנים ואין אוירת קניון על זה אפשר לבוא בטענות רק למנהל המרכז לא כך היה בזמן שהמרכז היה שייך לישקר.
    אבל בבקשה פרגנו קצת לחנויות במרכז אנו עושות כמיטב יכולתנו לשרת אתכם בנאמנות בידע בעצה טובה וחיוך.
    חג שמח לכולכם

  31. אורח/ת הגב

    סמבולק… יש עוד מקום בפעוטוני החורש
    רשמת את עצמך?

  32. אורח/ת הגב

    יש את אלה שמחפשים את חצי הכוס המלאה
    ויש את אלה שמחפשים ומתעקשים למצוא את חצי הכוס הריקה.
    באמת חסרה אוירה של פרגון בכפר.
    ואלה שמתקטננים על שקל פה
    שקל שם.
    אם תסעו למקום אחר רחוק יותר, אולי תחסכו 50 אגורות, אבל תוציאו יותר על דלק.

  33. אורח/ת הגב

    במקום להסתתר מאחורי שמות
    במקום להסתתר מאחורי שמות אדיוטים ולתת עצות מטופשות תהיה גבר ותזדהה!!!!

  34. אורח/ת אזרחית ותיקה הגב

    במקום לתת עצות מטופשות לאנשים
    במקום לתת עצות מטופשות לאנשים חכמים תהיה גבר ותזדהה זה קל לדבר שטויות ולהתחבא באמת מתאים לגן ילדים

  35. סמבלוסק הגב

    31,33,34-מפרגן לכם בכיף
    לדאבוני לא קבלו אותי לפעוטוני החורש,אבל סחתיין על העוקצנות–>בדיוק עליכם צילה שנהר כתבה “קרים ומנוכרים”.
    איפה ואהבת לסמבלוסק כמוך.
    צדיקים שלי שבת שלום וסוף דיון בנושא.

  36. אורח/ת הגב

    מי שרוצה להיות עשיר תוך שנה לכל היותר – מגיע לו שיסגור !!!
    כמעט שאין פריט אחד במרכז המסחרי שאינו יקר עשרת מונים ממקום אחר.
    כל מי שסבור שניתן לסחוט את תושבי הכפר באמצעות גביית יתר שיבושם לו מחד, אבל שלא יקטר בהמשך. אמנם פריירים מתחלפים אבל עם הזמן גם הם מפנימים.
    אז במיטותא מכם לא לערבב מין שבאינו מינו (מלחמות דת, טרמפים וכד’) חברות הענק משקיעות סכומים אגדתיים כיצד להתמודד בתחרות מול האחרות ולשרוד. הקטנים יודעים לנצל בין השאר את חסכון הפרסום, המתנות ועוד ולהמשיך להתקיים. ראו את ענף המינימרקטים, חנויות ההלבשה ובתי האוכל.
    שירות יעיל, השקעה נבונה, הכרת השוק, מ-ח-י-ר ה-ו-ג-ן ומעל הכל אורך רוח וסבלנות יתגמלו את היזמים.

  37. אהרן פריאל הגב

    לא רק מחירים מקרבים / מרחיקים את הלקוחות גם היחס ללקוח
    ברצוני לציין 3 חנויות ותיקות במרכז(הסדר מקרי בלבד) שהייחס אלי והרושם שלכל הלקוחות הוא מצויין.

    1. בית וגן – אורי שלוש
    2. מוסיק בוקס – סנדרס בן ציון
    3. די וי די דור – יעל רובין

    אפשר שיש עוד כאלה אבל לצערי לא ביקרתי בהן.

  38. אורח/ת הגב

    לאהרון פריאל
    אני גרה בכפר ורוצה רק אווירה טובה ופירגון, זה ברור.
    אני לא קונה הרבה במרכז, בגלל יוקר המחירים.
    אני, כמוך, חושבת שיחס ושרות הינם דבר חשוב ללקוח.
    אבל-
    בשתיים מהחנויות שהזכרת (ואיני מזכירה שמות…) המחירים בשמיים בהשוואה לחנויות מאותו תחום באזור הקרוב.
    למה?
    אפשר להזכיר עוד כמה חנויות, שממש “מפציצות” מחירים, אך איני חושבת שזה נכון להזכיר שמות, (לא ל”טובה” ולא לרעה). שכל אחד יעשה את החישוב שלו, אם לקנות בהן או לא.
    רק חבל לי, שבסוף מי שקונה בהן הם הקשישים והמוגבלים שאינם מוצאים את דרכם מחוץ לכפר, ו”נדפקים” (סליחה על הביטוי) פעמיים. 

  39. בעל רכב הגב

    ל 37: זה לא נכון להזכיר שמות, אבל…
    אם כבר הזכרת שמות, אז לידיעתך, המחירים בשתי החנויות הראשונות (שלוש ומיוזיק בוקס) גבוהים ללא הצדקה, וחבל. היחס שם אכן טוב, אבל אין הצדקה למחירים המפולפלים שם, שכן רק אלה שלא יכולים להתגלגל למעלות/תרשיחא (הקשישים חסרי רכב והמוגבלים) נאלצים לשלמם.
    ר

  40. רבי זושא הגב

    פרקי אבות
    כשטיפש זורק אבן למים, גם אלף חכמים לא ימשו אותה

  41. אלכס הגב

    סגירת עסקים – רק עניין כלכלי או גם רגשי?
    אין ספק שעסק כשמו כן הוא ראשית לכול עניין כלכלי וככזה צריך לענות על צורך (ביקוש)וכמובן להיות מנוהל בתבונה. אבל אנו מצידנו הצרכנים יכולים כמו בכל תחום בחיים לפעול בצורה קרה, שכלתנית, ומנוכרת, או להכניס גם קצת רגש ולב. אני למשל מעדיף לקנות בכפר כל דבר גם אם הוא יקר קצת יותר (10% יותר יקר). אני מבין כי “נתינה” זו משרתת גם אותי משתי סיבות: א. חוסך לי זמן, כסף וטירדה לנסוע למקום אחר. ב. מחזקת את חיי המסחר והחברה, שכן מרכז תוסס חברתית מהווה גם מקום מפגש וטוב לנו הצרכנים בדיוק כמו שהוא טוב לעסקים. ובכלל מה זה חשוב אם קניית מוצר במרכז המסחרי בכפר לא ניתנת להחלפה במרכז הארץ? מתנות נועדו לבטא אהבה ותשומת ולא רק ‘פרקטיות’ שאז הכי פרקטי הוא לתת כסף. בואו נהפוך את הקניות במרכז לזכות לתת ולקבל, ולחוויה נעימה המשרתת את כולנו!

  42. אורח/ת הגב

    ארנונה גבוהה יותר לעסקים
    פעם היתה מועצה קרואה וזו הסבירה פנים לתושבים
    איפוא הימים ההם?

  43. acoverehowuj הגב
  44. ovotugihoo הגב
  45. ueakoyaciv הגב

השארת תגובה ל-אורח/ת

ביטול

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן