עודד שלומות
חגית פרידלנדר: אמת או חובה לט”ו באב
לקראת ט”ו באב: ההצצה ללבבות אחרים הינה קרקע פוריה בה נבטו החשקים והסודות
"אמת או חובה" היו בין משחקי האהבה הראשונים שתמיד היו מלווים בצחקוקים וסומק תמים בלחיים של ראשית התבגרות…
להודות באמת שאנחנו אוהבים ילד/ה זו היתה גבורה מאין כמוה, ולהוכיח זאת באומץ עם כל סיבוב הבקבוק היה מעשה נועז. וואו! המשימות צמחו איתנו ותפסו "תאוצה" בכל גיל יותר ויותר…
ההצצה ללבבות אחרים הינה קרקע פוריה בה נבטו החשקים, הסודות הנעולים, והפנטזיות הכי הכי שאפשר לדמיין. טונות של תום נעורים משתוקק מעורב בסקרנות אין קץ, מפלסות שבילים המבקשים להעפיל להר האהבה הנכסף…
והימים חולפים עוברים, והאהבות מבשילות ומתבגרות, קצת דוהות, קצת משלימות, לפעמים נעלמות. שבילים חדשים נפרצים, משנים מסלולים ונתיבים. הלב השרירי והגמיש שלנו מתפצל מרבה שלוחותיו ומכה שורשיו, רגשותיו.
כמו שממית של לב
פיסות פיסות שנקרעו ממנו
מטיילות כסהרוריות בעליות ובחדרים
של לבבות אחרים
כעקורות שתיל אם הולמות בקירות
מקום חדש להאחז בו תרות.
וניצרו של השתיל
שמצליח לכתוב כמה מילים
ממשיך כעיוור לגשש בין השבילים
פוקח עינים גדולות שלא הכל רואות
וכדרכה של שממית נטולת עפעפים
נצמד לסלעים ולקירות זקופים
ובלילות טורח להשלים פיסותיו החסרות.
מרפד כאב של מקום אוהב.
כמו שממית של לב.
ורק לכאורה…
לכאורה מקום שכוח בתוך היער
לכאורה חסר חן יופי והדר
נטוש מעינו הפקוחה והדואגת של האל
אפילו נעדר ממפת שבילי ישראל
מצמיח דרדרים
רוחש צרצרים
צהוב ונידח
אפילו מוזנח…
רק לכאורה…
כי המקום הזה בו נפגשו
ושפתותיהם מילים לחשו..
המקום הזה שחיבקם
וזכה באהבתם
היה הכי יפה בעולם
היה הכי נוצץ מכולם..
גם אם היה בקרחת של יער
המקום הזה עם שמיכה פרושה
על רגבי אדמה יבשה…
החזיר לעולם פעימה חדשה….
וממעל חייכה לה השמש
זו שחיכו שתעור לפחות מאמש
ובין ענפי האורן
בשורות סדורות ממש כמו חיילים
שמרו עליהם כיתת איצטרובלים
חופה של טבע הנציחה כל רגע
ושמרה על טוהר הנשק מכל פגע…
ועיניה החומות אליו זהרו
ועיניו הרכות רק אהבה אמרו
והחיבור הפלאי בין השניים
הלך וגדל והתעצם שבעתיים…..
אמת או חובה
המשחק המתואר על ידי חגית בצורה הרומנטית והפלסטית ביותר שניתן להעלות על הכתב “אמת או חובה” היה חלק בלתי נפרד מחלומותינו, מאווינו ואולי גם תקוות של נעורים נאיבים אבל טהורים.
לא אנו גזלנו מהאהבה את קיסמה.וספק רב אם אנו נהיה מסוגלים להשיב קסם אבוד זה.
כי בכלל החברה בישראל איבדה את יסודות האמת ובוודאי את יסוד החובה. חובה של להיות אדם שלם ,מכבד ,מפרגןושלם עם עצמו ועם סביבתו ובראש ובראשונה אוהב רק אוהב יוכל להיות שלם רק אוהב יכול לכבד אמת ולקיים חובה
תודה לחגית על הגץ שזרקה בכישרונה על הרגש הנפלא ששמו אהבה
טו באב
באהבה רבה לך חברתי היקרה מכל ,השכלת לכתוב את כל מה שאנשים מרגישים ולא יודעים לכתוב.
טו באב לך מלא באהבה שתימשך לעד
אוי, כמה יפה….
שוב הרטטת את ליבי חגית, בתאורים שיוצאים מהלב ונכנסים אל הלב,
באהבה שזורמת, בפיוטיות המרגשת.
מקסים!!!
מודה על האמת
בשנינות רבה
מתארת חגית מילות אהבה.
אמת או חובה
זאת איש לא ידע
בשדות אחרים רועים ולא נראים
מה מתוקה היא האהבה
גם אם עדין לא בשלה
בטו באב תצאנה המחוללות
בשמלות לבנות וצחורות
לקבל את פניהם של אבות ילדיהן
דור אוהבים חדש בא לעולם
חג שמח
לחגית..ממש בנגיעה
יכולתי לחוש ולגעת במילים
מחובר למקום ויכול להבין