גילי לזר יוסף, המסע פנימה לשנה חדשה
הבסיס לחקירה פנימית הוא גישה אוהבת ומקבלת כלפי עצמינו
המחצית השנייה של חודש אוגוסט עשויה להביא איתה דריכות לקראת השנה החדשה. אנו עשויים לומר לעצמינו ש"הנה, החופש הגדול אוטוטו מסתיים וצריך לחזור לשגרה". גם החגים שעומדים בפתח עשויים להכניס אותנו "לכוננות" כדי שנספיק את כל הדברים שעוד לא עשינו, לפני שהם ידפקו על דלתנו.
לכל זה, תוסיפו את המתח של מה שאני מכנה "סיכומי סוף השנה": שנה אחת חלפה לה ואחרת מייד מתחילה, ובתפר שבין שתיהן מצויים אנו, עם "פנקס הרשימות" ובו כל הדברים אותם רצינו לעשות השנה וטרם הספקנו, כל מה שהגשמנו או לא הגשמנו, השגנו או לא השגנו.
למעשה, נקודת ההשקה הזו, שבין השנה שעוזבת לזו שמתחילה, מוכרת לנו היטב בזכות יום הולדתנו, שגם הוא מהווה עבור רבים מאיתנו נקודת עצירה, שבה אנו "מגלגלים" לאחור את השגנו, זוכרים מאין באנו, ומסמנים לעצמינו לאן נמשיך מכאן.
אך בשונה מיום ההולדת האינדיבידואלי, ראש השנה החדשה הוא נקודת זמן קולקטיבית ומאחדת. זו הזדמנות לעצור ולהתבונן על מעשינו בשנה החולפת. יחד עם זאת, על מנת שההסתכלות שלנו לאחור, כמו הראייה קדימה, תעשה ממקום אוהב ולא ביקורתי, עלינו "לשמוט את הפינצטה": כלומר, עלינו לוותר על אותו הרגל מכאיב ולא מתגמל, שבורר ביסודיות מיותרת כל בחירה שגויה, ושבעקבותיו אנו מתלוננים על מה שיש או אין לנו.
גישה סלחנית כלפי עצמינו תעצים אותנו הרבה יותר. קל לשכוח שאנחנו רק בני אדם. זו גדולתנו וחולשתנו כאחד: מצד אחד, אנו ממהרים להגיד "לא נורא", ומוותרים לעצמינו דווקא במקומות שבהם עלינו להישיר מבט ולקחת אחריות על מעשינו. מצד שני, מדהים עד כמה הביקורת העצמית שלנו קטנונית – אנחנו מסוגלים להיות ביקורתיים מבוקר עד ערב, לעיתים אפילו מבלי לשים לב, דווקא במקומות שגישה חומלת וסלחנית כלפי עצמינו תקדם ותתרום לנו הרבה יותר. לכן, העבודה הפנימית דורשת מאיתנו להיות כנים ואמיתיים. השינוי וההתקדמות יקרו רק על ידי התבוננות אמיתית במה שמניע אותנו.
לפני הכול, הבסיס לחקירה פנימית הוא גישה אוהבת ומקבלת כלפי עצמינו, ומכאן גם כלפי אחרים. בעיניי, כל עצירה להתבוננות, רצון לשינוי וצמיחה, חייבים לבוא מאהבה. בנוסף, "הטריק" הוא להחליף גישה של האשמה, בגישה של לקיחת אחריות. נשמע פשוט, אך לא בהכרח קל ליישום, זאת מכיוון שההרגלים האוטומטיים שלנו עשויים לצוץ מכל פינה. כשזה קורה, עלינו לגייס את כל יכולות ההתמדה שלנו בשילוב עם אהבה והערכה עצמית, ולהמשיך בדרך החדשה שאותה אנחנו לומדים לסגל לעצמינו.
0 תגובות
השארת תגובה
משהו לחשוב עליו וכמובן
משהו לחשוב עליו וכמובן להפנים,תודה!
שעון מעורר למחשבה ולעשייה
תודה גילי על הדברים. כדרכך, דרך האהבה והטוב, את מצליחה להעיר ולהאיר.
ורד
גילי משהו משהו
עשיתי אצלה עיסוי נהדר עם דמיון מודרך והגעתי לרגע לשמים…..
אני ממליצה ללכת אליה .
גילי הפרגון כאן בא מאהבה גדולה.
מחכה בקוצר רוח לפגישה הבאה.
גילי , כמו תמיד מעודדת
גילי , כמו תמיד מעודדת ומעוררת קו מחשבה חיובי
אוהבת אביגיל
גילי יקרה
כתבת מעניין.
שתהיה שנה טובה רכה ומלטפת 🙂
כתבה מעניינת,שופעת חום ,אהבה,וסלחנו כלפי עצמנו וכן כלפי הזולת.
גילי את מטפלת מיוחדת, הטיפול אצלךעם נשמה ואהבה.
תודה ענקית לגילי שתמיד מקרינה טוב ואהבה
גילי יקרה, תודה על התזכורת למשמעותה של השנה החדשה ולמה שחשוב באמת בחיים. שתהיה לך ולמשפחתך שנה קסומה.
מקסים ומדוייק
לגילי.
תודה על התזכורות המעוררות שנותנות את הפרספקטיבה הנכונה לפתיחת שנה חדשה
מרתק לקרוא ואין ספק שקסום כמעט כמו טיפול אצלך
תודה רבה…
ושתהיה לכולנו שנה טובה ופוריה כרימון
את יודעת לכתוב!!!
קראתי שוב ואהבתי.
תודה גילי יקרה
שאת מזכירה לנו את הדברים החשובים באמת.
ולכולנו, ששנת תשע”א – תהיה שנה עטורת אהבה.
פשוט וחכם
גילי,לקבל באהבה או איך שכתבת לחבק באהבה זה בסיס כל הטוב והמקום הבטוח – בית.תמשיכי לכתוב….
מירב