עודד שלומות
חגית פרידלנדר על שיח גלריה עם ריה אושפיז
להיות במקום גבוה ונשגב ולא להיכנע לחוויות המחלישות
היינו רק שישה שזכו לשמוע את ריה אושפיז בשיח גלריה על תערוכתה, ספקטרום, המוצגת בספריה. פגישה מרגשת עם אמנית מיוחדת במינה שסיפרה לנו בפתיחות ובנועם על מקורות יצירתה, נגיעות בחייה, על הבית בו גדלה ועל דרכה האמנותית.
ראיתי לפני אישה אצילית, גבוהה, מעמיקה וקשובה המעוררת השראה ומחשבות שמעבר ליומיומיות ולבאנליות של החיים.
עבורי זו הייתה חוויה מתקנת בימים של אי שקט וסערות נפש מטלטלות. היכולת לצאת מקושי לבחור את המציאות אותה רוצים לבטא ובה לחיות, היא מופלאה בעיני וריה בדרכה השקטה וחודרת לבבות מצליחה לעשות זאת ולגעת בנימים הכי רגישים של ההוויה.
אפשר בהחלט להיוולד למציאות מסוימת שלא בחרנו ובכל זאת לאמן את עצמנו להתנתק ולבחור לנו מציאות אחרת שמתאימה לנו, שומרת עלינו ומביאה אותנו למקומות טובים יותר. סיפורה המרגש של ריה נגע בכולנו.
התבוננות חוזרת בעבודותיה האירה לנו פינות שבמבט ראשון לא תמיד ניתן לקלוט. בכל מקרה כל אחד בעיניו הוא רואה וכמו בכל יצירת אמנות הצופה מזדהה, מתרשם, מושפע וחש את העבודה מתוך עולמו שלו וזה לא בהכרח תואם למקום ממנו יצר האמן.
זה הנפלא שבדיאלוג שאנו מנהלים עם עבודות בתערוכה.
0 תגובות
השארת תגובה
שיח גלריה
כל התבוננות בתערוכה מביאה את המתבונן , גם אם אינו רוצה בכך,לכדי צלילה בנפשו שלו ווודאי במחשבותיו ותפיסות חייו של היוצר. חגית מתארת את ריה אושפיז בנועם בחן וברגישות שהם כה אופיניים לחגית
הצבעים הפסטליים משרים עלינו אוירה של סובלמציה הרמוניה וראיה מרחבית של יקומנו
על כך הרבה תודה
שיח גלריה
לא מכירה את האומנית אך מאחלת לה בהצלחה רבה.הכתבה של חגית נתנה לנו להכיר את אישיותה של האומנית שמסתבר מיוחדת במינה.שוב רגישותה של חגית לחוויות יוצאת לאור.
תודה
תודה לך חגית על רגישותך, הקשבתך,והפירגון הנדיר בימים אלה.כתיבתך מאמר זה,נתן לי כוח לרצות להמשיך.
אוהבת
ריה
כמה יופי
“להיות במקום גבוה ונשגב ולא להיכנע לחוויות המחלישות”
איזה משפט מקסים ומעמיק, שגורם לנו להתעלות ולחפש את הגבוה, האמיתי, הכן והנוגע, את היופי . תודה חגית על כתיבה מרגשת, נשמע שהתערוכה באמת נכנסה לך ללב.