מסכים ומסיכות


חגית פרידלנדר: מסכים ומסכות
חגית פרידלנדר
לקראת פורים: למה כואב כל כך להיות אמיתי?
כפרניק  ומסיכות מסכים ומסיכות

 

לא כל יום פורים אך בכל יום כמעט כולנו נוהגים כמו בפורים, מסתתרים תחת מסיכות ומתקשרים דרך מסכים.
יש במילים מסך ומסיכה את המיסוך, את הכסות ואת הסככה המסוככת עלינו. לשם מה עוטים אנו מסיכות?
 
הייתי ילדה מאד ביישנית. פורים בשבילי היה חג די מביך… לא הרגשתי נוח בתחפושות למרות שלכאורה יכולתי לבחור לי דמות ולהיות לפחות פעם בשנה מישהי אחרת, מישהי נבחרת, מישהי שלא הייתי מעודי… דווקא כשבגרתי אהבתי להצטבע ולעטות עלי מלבושים ומסיכות שלא העזתי בימות החולין… המסיכה לעיתים משחררת עכבות ומאפשרת התנהגות אחרת מזו הרגילה ואפילו אפשר להשתטות בחסות כנפיו האוהדות של החג ועדיין יסולח לנו.
האם היינו מרשים לעצמנו זאת לולא המסיכה?
 
בעבודות שבחרתי לעסוק נתקלתי למרבה הצער בהעדר מסיכות דווקא אצל אנשים שלקו בנפשם והם מתנהגים בצורה אותנטית כמו ילדים שאינם מתביישים להיות מי שהם לפני שנתקלו בחומות ובכללים שיצרנו בחברה. גם כמטפלת אני עובדת עם אנשים החושפים עצמם ולא רק מבחינה פיזית. כנראה שהמסיכות נחוצות לנו בצאתנו החוצה והתרחקותנו מעצמנו האמיתי אמורה לגונן עלינו מהמחיר שמשלמים לעיתים כל אותם אלה המתהלכים חפים ממסיכות.
 
אני שואלת את עצמי למה כואב כל כך להיות אמיתי? האם באמת אנו פגיעים יותר כשאנחנו מקולפים מכל מסיכה? האם באמת כל המסיכות מתקלפות או רק חלקן ?
באופן טבעי מול אנשים מסוימים המקורבים לנו אנו בטוחים, הצורך בהעמדת פנים פוחת ואנו רוצים להאמין שלא יפגעו בנו ולכן מרגישים נינוחים ללא המסיכות. אם כך אז האם העדר מסיכות הוא נשק לאנשים זרים שיופעל נגדנו ברגעי החולשה ומכאן נובע החשש?
 

 

כפרניק 46647777 מסכים ומסיכות
כיוון שאין אנו עסקינן במסיכות שמקורן בטכסים ובפולחנים דתיים כמו באפריקה או בתרבויות קדומות אחרות, וגם לא בפושעים או מהמרים המעונינים להסתיר את זהותם מאנשי חוק, וכן איננו צריכים לשרוד בטבע עם הסוואות להתגונן מחיות שיטרפונו (האמנם?…) וגם איננו משחקים בתיאטרון על אף האמירה שהעולם הוא במה. בכל זאת רבים וטובים חיים תחת מסיכות.
אפילו המסך המשמש אותנו רבות בעולם הווירטואלי מאפשר לנו את אותו חיץ שנוצר בין הדמות הממשית לזו הנצפית. המסך יוצר מיסוך ומטשטש משהו מההתנהלות האנושית הפשוטה. חושים אחרים נעדרים בחסותו ומתאפשרת תקשורת ממוקדת וקרירה משהו.
אולי בכל זאת יש שמץ אמת מכל זה בעטותנו מסיכות, אם זה מסיכות של ממש ואם זו התנהלות המסתירה את מי שאנחנו באמת.
בתיאטרון שמים לעיתים מסיכות עם הבעות פנים מודגשות במיוחד להצגת הרגש ולהבעתו על דרך ההגזמה, ודווקא בחיינו שלנו אנו מסתתרים מאחריהן כדי לא להיחשף ברגשותינו האמיתיים. לעיתים מספר רב של שכבות מכסה אותנו מתמזג והופך להיות חלק בלתי נפרד ממי שבחרנו להיות…
 

מצאתי לנכון לצטט קטע שנגע לליבי ולנושא באופן עקיף:
(מתוך הסיפור "ארנב הקטיפה")
 
יום אחד שאל ארנב הקטיפה את סוס העץ שהיה בחדר הילדים זמן רב:
-"מה פירוש להיות אמיתי? האם זה כואב?"
-לעיתים כן" אמר סוס העץ, שהקפיד תמיד לומר את האמת.
-"אבל כאשר אתה אמיתי , לא איכפת לך ביותר להיפגע"…
-"האם זה קורה בבת אחת? כמו כאשר מותחים בי את הקפיץ?" שאל ארנב הקטיפה. "או לאט לאט?…"
-"זה לא קורה בבת אחת", אמר סוס העץ "אתה נהיה. זה נמשך זמן רב. זו הסיבה שאין זה קורה לאלה הנשברים בקלות, או שיש להם קצוות שבירים, או שיש לשמור עליהם בשבע עיניים. בדרך כלל, כאשר אתה נעשה אמיתי, כבר נושר חלק גדול משערך, עיניך כבר רופפות במקומן, פרקיך חלשים ואתה נראה ממורטט למדי. אבל אין חשיבות לכל הדברים האלה, כיוון שכאשר אתה אמיתי, כבר אינך יכול להיות מכוער, להוציא בעיניהם של מי שאינם מבינים"…
 
 
 
 
 

0 תגובות

  1. אורח/ת יעל הגב

    מסכים ומסכות
    לפחות במערכת היחסים ביננו הורדנו מזמן את המסכות והחברות היא מתנה שהענקנו אחת לשניה לימים טובים ולימים פחות טובים המלוים אותנו לאורך הזמן.
    כתבה מרגשת,אמיתית ונוגעת ללב.
    להמשך חברות אמיצה ותומכת !

  2. חיה צוק הגב

    מסכות ןמסכים
    כנראה שאצל בני האדם כל השנה פורים ומסכות. טוב שיש
    לנו צורך לפענח משהו אצל הזולת.
    הציור חגית, מלא כאב ושמחת הצבע.
    לראות את הנוער מתחפש, זו שמחה גדולה ומצחיקה. כל שנה
    אני יוצאת מהחנות להתבונן בתהלוכת פורים בשדרות הגעתון.
    חג שמח

  3. אורח/ת רז הגב

    מסכה ומסך
    התשובה של סוס העץ לשאלת הארנב היא מהותית ובסיסית
    כן אנו חוששים לחשוף את עצמנו כי לעיתים קרובות מידי זה כואב וזה נתפס כחולשה וודאי על ידי ה” מצ’ואיזמים” למינהם וסוגיהם השונים.
    למרות שתורתנו אוסרת על פסל ומסכה הרי בפורים מותר ואף חובה לשים מסכה כי בפורים ואולי כ-פורים או כיפורים הכל הפוך הכל לא מה שרואים הוא מה שהוא באמת ואמיתי
    כל הכבוד לחגית אותה אני מעריך ומוקיר על הכתבה יישר כוח ופורים שמח

  4. אורח/ת הגב

    מדליק
    חגית, את כותבת כ”כ יפה….

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן