אִם רוֹזְמָרִין יָכֹל לְנַחֵם כָּל סוֹבֵל מִוְּרִידִים בָּרַגְלַיִם.
יוֹם יָבוֹא וְגַם הָאָדָם יַשְׂכִּיל לְהֵיטִיב עִם בְּנֵי מִינוֹ.
בִּכְפַר יָאנוּח-גַּ'ת גַּם
הַבּוּגֶנְוִילֵאָה מָצְאָה אֶת גַּן
הָעֵדֶן.
אֶת מוֹתוֹ מָצָא רַב סַמָּל זַיְדָאן
סֵייף, הוּא שָׁב לַכְּפָר לָנוּחַ.
פַּעַם הָיוּ כַּרְמֵי זֵיתִים מִכָּאן
נוֹשְׂאִים אוֹרָם לַמְּנוֹרָה
בִּירוּשָׁלַיִם,
כָּעֵת חִטָּה מַמְתִּינָה
לַ"גָּ'ארוּשִׁי", הַמַּגְרֵסָה, אֵין מִי שֶׁיִּטְחַן.
אֶל מִשְׁפַּחַת סֵייף נִכָּנֵס דֶּרֶךְ שַׁעַר הָאֶבֶן- [לַסַּבָּא הָעוֹתּוֹמָנִים הֶעֱנִיקוּ זְכוּת לְהוֹרִיד תָּלוּי לִפְנֵי תְּלִיָּה].
כָּאן גִּלּוּ אֶת סוֹדוֹ שֶׁל הָעָר
הָאָצִיל, ר'וַורְדָה, לְהֵיטִיב לַגּוּף וְלַנֶּפֶשׁ.
כָּאן בְּשִׁלְהֵי הַקַּיִץ יַמְתִּין
לָכֶם דְּבַשׁ הַחֲרוּבִים.
הַיּוֹם אֵינֶנּוּ בָּאִים לִרְאוֹת אֶת הַפְּרִיחָה כָּאן נְבַקֵּר בַּכְּפָר הַדְּרוּזִי, נְכַבֵּד אֶת חֲסִיד אֻמּוֹת הָעוֹלָם רַב סַמָּל זַיְדָאן סֵייף. דִּגְלֵי כָּחֹל לָבָן שְׁקֵטִים רוֹעֲדִים כָּעֵת בָּרוּחַ.
כָּתַב הָרַב הַסְּפָרַדִּי, רַבִּי
עוֹבַדְיָה יוֹסֵף, בְּתֹם לִבּוֹ
הַיְּהוּדִי:
"חַיָּל דְּרוּזִי שֶׁהֵגֵן עַל יִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי אוֹיֵב וּמִתְנַקֵּם, וְנֶהֱרַג, יֹאמְרוּ עָלָיו תְּפִלָּה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת!
חֲסִיד אֻמּוֹת עוֹלָם הוּא!".
בָּאִים אַבְרֵכֵי יְשִׁיבָה, נִרְצְחוּ אֲחֵיהֶם בִּירוּשָׁלַיִם, רַב סַמָּל זַיְדָאן סֵייף לֹא שָׁאַל מֵאֵיזוֹ עֵדָה הֵם- נֶחְלַץ מִיָּד לְכַוֵּן נִשְּׁקוֹ וְיָרָה בַּמְּרַצְּחִים, אַמִּיץ וְגִבּוֹר עַד הִשִּׂיגוֹ כַּדּוּר חַיּוֹת הַטֶּרֶף.
הָרֵי הַגָּלִיל לֹא רָאוּ מַחֲזֶה כָּזֶה, הֵרִימוּ רֹאשָׁם אַבְרֵכִים בָּאִים מִתְפַּעֲלִים מֵחֲסִיד אֻמּוֹת הָעוֹלָם – רַעְיָתוֹ עֲטוּיָה שָׁבִיס, אֵין שְׁוַארְצֵע מִמֶּנָּה, כֻּלָּם מְחַפְּשִׂים אֶת טִפַּת הָאוֹר שֶׁהָיוּ מְבִיאִים לִירוּשָׁלַיִם.
אָבִיו שֶׁל זַיְדָאן, סֵייף נוּהָאד, אֶת אָחִיו אִבֵּד בְּמִלְחָמָה.
כָּעֵת אֶת בְּנוֹ הִקְרִיב, חֵרֵף
נַפְשׁוֹ לְהַצִּיל אֶת בָּאֵי בֵּית
הַכְּנֶסֶת.
כָּךְ אָמַר: "גִּדַּלְתִּי אוֹתוֹ עַל
עֲרָכִים שֶׁל הַקְרָבָה וּנְתִינָה.
בְּרֶגַע שֶׁשָּׁמַע עַל טֶבַח יְהוּדִים רָץ וְשָׁלַף נֶשֶׁק וְהוּא שׁוֹטֵר תְּנוּעָה, מוּכָן לְהַעֲמִיד אֶת נַפְשׁוֹ מִנֶּגֶד"
יוֹשֶׁבֶת רַעְיָתוֹ רִינָאל, אֶת לָארִין הַפָּעוֹטָה הִיא מְחַבֶּקֶת רִינָאל לוֹמֶדֶת בָּאוּנִיבֶרְסִיטָה בַּ"חוּג לְחִנּוּךְ", לֹא שָׁם יְגַלּוּ לָהּ מָתַי יַעֲשׂוּ שָׁלוֹם יַלְדֵי כָּל לוֹמְדֵי בָּתֵּי-הַסֵּפֶר.
*******
נִזְכֹּר אֶת פַּקָּד גַּ'דְעָאן אַסְעָד מוּל דֶּגֶל הָעַמִּים גַּם לִכְבוֹדוֹ מַרְכִּין רֹאשׁוֹ הַדֶּגֶל הַדְּרוּזִי, כָּל צֶבַע
מַצְדִּיעַ:
הָאָדֹם, אַ-נָפָס – הַנְּשָׁמָה, נוֹשֵׂאת הַגְּבוּרָה, הָאֹמֶץ וְהָאַהֲבָה הַצָּהֹב כְּחִטָּה, אַל-כָּלִימָה – הִיא הַמִּלָּה הַהוֹלֶכֶת לִבְרֹא אֶת הָאֱמֶת.
הַיָּרֹק, אַל-עַקָל – יְרֹק הַטֶּבַע
וְהוּא הַשֵּׂכֶל הַהוֹלֵךְ אֶל עֵת
הַמָּשִׁיחַ.
הַכָּחֹל, א-סַאבָּק – גָּוֶן
הַסַּבְלָנוּת, הַסַּלְחָנוּת, הָאַחֲוָה, כְּלֵב הַשָּׁמַיִם וּצְלִילוּת הַמַּיִם.
הַלָּבָן, אַ-תָאלִי – הַבָּא, לְמַמֵּשׁ אֶת חַיֵּינוּ.
נָסוּר לְבֵּית גָּ'אן מַבִּיטִים אֵלָיו מֵרָחוֹק הָרֵי מֵירוֹן פַּקָּד גַּ'דְעָאן אַסְעָד לְאִישׁ לֹא עָשָׂה עָוֶל. מִי חָסִיד אִם לֹא הוּא?!
סַלְמָאן יַרְאֶה לְךָ אֶת פִּרְחֵי
הַתּוּרְמוּס כְּחֻלִּים וּסְגֻלִּים
צִבְעָם הַכָּחֹל וְלָבָן חוֹגֵג גַּם הוּא אֶת תְּקוּמַת יִשְׂרָאֵל סַלְמָאן מוֹסִיף: אֶת גּוֹנֵי הַכָּחֹל וְלָבָן מַשְׁוָה לַפְּרָחִים הַשֶּׁמֶשׁ כָּחֹל וְלָבָן זוֹרֵם בְּעוֹרְקֵי הַשָּׁמַיִם בְּדֶגֶל הַדְּרוּזִים, בְּדֶגֶל יִשְׂרָאֵל.
אִם יוֹדְעוֹת תְּאֵנִים גְּדוֹלוֹת
לִגְדֹּל כָּאן
וְיוֹדֵעַ לְהַעֲנִיק פֵּרוֹתָיו
דֻּבְדְּבָן וּשְׁזִיף הַבָּר –
אִם יָכֹל גַּן עֵדֶן שֶׁל תַּמְצִיּוֹת לְהָקִים דּוֹקְטוֹר זַיָאד דַּבּוּר [שֵׁרֵת בֶּעָבָר כָּרוֹקֵחַ הָרָאשִׁי שֶׁל צַהַ"ל].
אִם קְרֶם לְהַבְהָרַת הָעוֹר נָבוֹן
לְהֵעָשׂוֹת מֵהַחֻבֵּיזָה,
אִם רוֹזְמָרִין יָכֹל לְנַחֵם כָּל סוֹבֵל מִוְּרִידִים בָּרַגְלַיִם.
יוֹם יָבוֹא וְגַם הָאָדָם יַשְׂכִּיל
לְהֵיטִיב עִם בְּנֵי מִינוֹ
נֹעַם וְאַהֲבַת כָּל הָאָדָם הָיְתָה
לְגַּ'דְעָאן אַסְעָד!
0 תגובות
השארת תגובה
מרגש עד דמעות, חבל שאילו הן הנסיבות
מילים מרגשות, אחינו הם הדרוזים !!!
יהי זכרו ברוך
לבנו עם המשפחה ותושבי הכפר השכן ינוח.
יפה נכתב במאמר , מרגש וגם נכון,
עלינו גם לדאוג לדרוזים ולהוכיח להם שאנו מעריכים את נאמנותם יום יום ולא רק כשקורה אסון.
יהי זכרו ברוך.