עודד שלומות
איילת בר מאיר: ימי הכלולות של ג’ואנה
שבוע הספר: איילת בר מאיר על נשים גליליות
[איילת בר מאיר, תושבת כפר ורדים ומדריכת טיולים, הוציאה בימים אלו, לקראת שבוע הספר, את ספר הביכורים שלה: ימי הכלולות של ג’ואנה (הוצאת אגם, 206 ע’). בספר 9 סיפורים של נשים גליליות.
בקרוב תערוך איילת אירוע השקה חגיגי לספרה בכפר ורדים. ניתן להשיג את הספר בחנויות הספרים או במחיר מוזל אצל הסופרת: 054-6378901.
בהצלחה!!!]
עודד שלומות
***
לפני יותר מעשור התחלתי לומדת לעומק את המארג האנושי המורכב שמתקיים בגליל. המאז ילדותי אהבתי את ההתבוננות בטבע, באנשים ובפרטים הקטנים שמרכיבים את החיים, אבל הפעם התבוננתי בעיניים של מדריכת טיולים.
תחילה אספתי סיפורי חיים כדי שיהיו לי סיפורים יפים למטיילים.
עד מהרה נשביתי בקסם המרקם התרבותי הזה ומאז לא פסקתי לתור אחר עוד סיפורים.
כל כביש בגליל הוא כמו שרשרת אנושית יפה ונינוחה של יהודים ונוצרים, מוסלמים ודרוזים, קיבוצים, מושבים וערים – וכל אלה יחד הופכים את האזור לאזור צבעוני בטעמיו ובצליליו ובתולדותיו.
גם הזמן הגלילי הוא מימד משתנה, יש מי שנמצא בו מתוקף הדורות הקודמים, מעבד את אדמת משפחתו וחוסה בצל זיתים עבותים שנטעו סביו וסבי סביו ומי שבנה כאן בית חדש ומביט על העץ שנטע במו ידיו וכל ענף שנוסף לו מאשר שתקע כאן עוד שורש.
יש מי שעל פניו חרוט הנוף הגלילי ומי שנראית עוד על פניו הפליאה ממנו.
בשיטוטיי פגשתי אנשים מכניסי אורחים ומאירי פנים המזמינים להתארח בחצר ביתם, לבוא אל פינות הבית החבויות ולגלות שם עולם ומלואו.
וכל אחד ואחת מתבל את סיפורו בקפה שלו ובתבשילי ביתו וכל פעם מחדש אני תמהה לגלות פיסות תרבות שונות לחלוטין מאלה שגדלתי בהם.
הצלילה למארג התרבויות הססגוני בגליל כמוה כרקמת תחרה מורכבת מצורות רבות וקטנות, מחרוזים בצבעים שונים ומחוט אחד.
אצל אספן העתיקות מבית ג’ן מצאתי את בקבוקון הכחל ממנו התגולל הסיפור כוחול.
בכפר יסיף פגשתי את האמנית מנאל מורקוס ואת עבודת הקרמיקה שהקדישה לדודתה, בהשראתה נכתב הסיפור על דודה ג’ואנה.
במושב עמקה פגשתי את כמר, אישה מבוגרת עם חיוך מקסים ועיניים מאירות, שספרה לי על מסעה המרתק מתימן לארץ ישראל.
וכך, לכל סיפור יש חוט ממנו הוא נרקם. הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים ודמויות אמיתיות, אך הם אינם אוטוביוגרפיים ובמכוון אינם נאמנים לדמויות במציאות.
מכל המפגשים והסיפורים ששמעתי נמשכתי אל דמויות הנשים תאוות החיים, אל הגעגוע והאהבה שבתוכן ואל העיסוק של חלקן במלאכת כפיים, שכן יש אצלי חיבה גדולה לתבונת כפיים ולנשים שנושמת בהן איזו כמיהה למישהו או למשהו, למקום או למולדת.
תודתי נתונה לכל האנשים שפתחו לפני את ליבם וביתם.
"ימי הכלולות של ג’ואנה" הוא מסע מטלטל וחושני בארץ הגליל הנושא את קוראיו אל נופיו הירוקים, אל ריחותיו העזים, אל קולותיו ואל טעמיו. תשע הנשים המספרות כאן את סיפורן מנהלות מערכות יחסים אוהבות וטעונות כאחת עם אדמת הגליל. הן מהגרות אליה, עוזבות אותה, חיות בה וכואבות את כאבם של אנשיה. זהו סיפורן של נשים שמבקשות לעצמן, לאהוב, לרקוד, לחלום ולגלות את נשמתן.
"ימי הכלולות של ג’ואנה" פורש פסיפס נשי, המייצג את הרב תרבותיות הישראלית – והנשים בו כמו נתקבצו לספר את סיפורן האישי, שהוא גם הסיפור של כל אישה בעולם וגם הסיפור שלנו כחברה.
0 תגובות
השארת תגובה
לאיילת בת עמק הירדן
ברכות להוצאתו לאור של ספרך. הבטחת וקיימת.
ברגליים מכירה את הארץ ונופיה עם הלב והראש נכנסת לליבם של דמויות בגליל,צרבת והעלית על כתב.
המשיכי.
ברכות חמות….
שולחת ברכות חמות להולדת הספר הראשון של איילת! מחכה לקרוא אותך ואת הדרך שלך לספר את סיפורי הנשים! בהצלחה…
לאיילת עשית את זה
הקשבתי לראיון עם אמנון גופר. עכשיו אני סקרנית לקרוא את הסיפורים. בחירת השירים הייתה טובה.