יוסרו עמודי העירוב


כפרניק אתר אינטרנט קהילתי כפר ורדים גליל מערבי
עודד שלומות

יואב ניצב: הסכמה עם הרב שלמה גולדפרב להסרת עמודי העירוב. סיון יחיאלי: נבדוק קרינת אנטנת ינוח.

כפרניק IMG_1506 יוסרו עמודי העירוב

יואב ניצב:

בסיור בשטח עם הרב שלמה גולדפרב ודוד בויום סוכם שרוב עמודי העירוב יוסרו.

 

איריס וקנין: האם נבדקה הקרינה מהאנטנה הצמודה לשכונת מעלה לבונה?

סיון יחיאלי: נבדוק.

 

 

בישיבת מועצת כפר ורדים שנערכה אמש דיווח יואב ניצב, נציג התנועה הירוקה ויו"ר הועדה לאיכות הסביבה, כי בסיור משותף בשטח עם הרב שלמה גולדפרב ועם דוד בויום (חבר התנועה הירוקה ושומר מצוות) – סוכם כי עמודי העירוב, שחלקם הוצבו רק לאחרונה במסגרת "שיקום העירוב", יוסרו. לדברי ניצב, יתכן ויושארו עמודים בודדים. התוואי החדש סוכם ואושר על-ידי כל משתתפי הסיור.

 

 

כפרניק  ערוב בשכונה ו. יולי 2005_0 יוסרו עמודי העירוב

 

 

ניצב פירט את תוואי העירוב והישענותו על אלמנטים טבעיים (קירות תמך, גדרות, עמודי תאורה, עצים וכו'). "מתוך 25 עמודי עירוב שתוכננו, נישאר בסוף עם בודדים, אם בכלל", אמר ניצב. "חבל שסיור כזה לא נערך כבר לפני שהחלו עבודות שיקום העירוב, כי ניתן לפתור בשעה עבודה מאמץ רב ומחלוקות קהילתיות. אם סיור כזה היה נערך כבר לפני מספר שנים, כשהוצב העירוב לראשונה, היה עדיף לכולנו".

סיון יחיאלי, ראש המועצה, שיבח ההסכמות והודה לניצב על פעילותו החשובה.

ניצב ביקש לעגן את ההסכמות באופן "רשמי".

נושא עמודי העירוב הועלה בישיבה הקודמת על-ידי מאיר גרינפלד.

 

בהמשך אסוציאטיבי לעניין העירוב, שאלה איריס וקנין את ראש המועצה האם נבדקה הקרינה מהאנטנה בינוח, הצמודה לשכונה החדשה (מעלה לבונה. שכונה ד').

יחיאלי השיב כי קיבל לאחרונה פניה בעניין זה מליאת רוסטוקר וכי המועצה תזמין מודד קרינה מוסמך לבחינת הסוגיה. 

ציון דרור, מנהל מחלקת תשתיות, הוסיף כי בבדיקה קודמת שנערכה במקום לא נמצאה קרינה חריגה, משום שהאנטנה מאוד גבוהה ואלומת הקרינה איננה למטה אלא לכיוון אופקי.

 

בישיבת המועצה נדונו עוד נושאים רבים וחשובים: חינוך, גמלאים, ארנונה, ועדות ועוד. דיווחים יעלו לאתר בקרוב!

 


0 תגובות

  1. אורי הגב

    עירוב שמירוב
    על מה ולמה בדיוק צריך את הקשקוש הזה?
    את מי שזה ממש מעניין, שילך לגור במקום ששם זה מקובל, מצידי, אפשר להציב מנגלים בכל פינה ולעשות על האש, מה זו הכפיה הזו על הכלל?

  2. חלם זה פה הגב

    רגע, אני רוצה להבין-
    כל העמודים החדשים, המבריקים, שעכשיו קנו בכסף טוב ותקעו באדמה, אז את כל העמודים האלה עכשיו הולכים להוציא?
    טוב, אני יודע שאנחנו מועצה עשירה מאוד, וגם חרדי הכפר ממש ממש עשירים. יש להם עודף כסף כנראה. כדאי לחשוב לפני שעושים.

  3. שפו-יה הגב

    לחלם זה פה: המועצה נתנה כסף לקניית העמודים ותקבל עמודים בחזרה
    המועצה נתנה כסף לקניית העמודים ותקבל עמודים בחזרה. חבל ששיטת הבארטר פסה מן העולם…

  4. טובה פריאל-שטרן הגב

    חלם- עיר אמיתית
    אני בת של חלמאי.אבי נולד בחלם ואני גאה להיות בת של משפחה חלמאית.
    קראו , בבקשה, על העיר חלם -עיר ואם שהייתה קיימת.
    תשפטו בעצמיכם:

    חלם ( היא עיר במזרח פולין שיהודים ישבו בה מאות בשנים. העיר נמצאת במחוז לובלין, ממזרח לעיר לובלין וכ-20 ק”מ מגבול אוקראינה. במסורת היהודית התפרסמה חלם כבירת הטיפשות והאבסורדיות, ואגדות חכמי חלם הפכו לנכס צאן ברזל של הפולקלור וההומור היהודיים.

    חלם קיימת כעיירה מאז המאה ה-10. היא הייתה לחלק מפולין. ב-1233 העיירה קיבלה זכויות של עיר, ב-1366 המלך קזימיר הגדול סיפח את העיר והמחוז לפולין והפך את חלם למקום מושבו של הבישוף המחוזי.
    יהודים החלו להגיע לעיר למן המאה ה-15. מיקומה של חלם על אם הדרך בין לובלין לקובל, היהודים תרמו להתפתחותה כעיר סחר חשובה ויהודים עשו בה חיל בעסקיהם. לפני מלחמת העולם השנייה מנתה הקהילה היהודית של חלם כ-15,000 איש – כמחצית האוכלוסייה. ייתכן והעובדה שהעיר נודעה בקרב יהודי האזור כמרכז כלכלי משגשג אך לא כמרכז בולט של לימוד תורה, חצרות חסידות ותלמידי חכמים, תרמה ליצירת תדמיתה הפולקלוריסטית כעיר של טיפשים. סיבה אחרת לתדמית זו היא שמה של העיר הנֶהֱגה בפי התושבים “חולם” שהתחרז יפה מאוד עם המילה “גולם”.
    בין שתי מלחמות העולם חיו בחלם כ-15,000 יהודים, כמחצית מתושבי העיר. הם התפרנסו ממלאכה וממסחר, בעיקר ממסחר בבעלי חיים, ומייצור וממסחר של עורות. בחלם פעלו שלושה בנקים יהודיים, בתי דפוס של יהודים, חברות צדקה וסעד מסורתיות, וכן סניף של טא”ז – ארגון הבריאות היהודי. מוסדות החינוך היהודי היו חדרים מסורתיים שבהם למדו ילדים עברית ופולנית, בית ספר עממי יהודי ביידיש, בית ספר עברי של רשת “תרבות”, כמה ישיבות, בית ספר דתי לבנות, גימנסיה עברית וגימנסיה יהודית בפולנית. בחלם פעלו מפלגות ציוניות שונות, והבונד, היו בעיר ספרייה ומועדון ספורט יהודיים, ויצאו בה לאור שלושה עיתונים ביידיש.
    הגרמנים כבשו את חלם בתחילת ספטמבר 1939 בסוף אוקטובר 1940 הוקם גטו בחלם. רוב יהודי חלם נרצחו בסוביבור. כיום אין יהודים בחלם.

    עיר תוססת ,חיה ונושמת עד החורבן הגדול.

  5. תושבת מודאגת הגב

    יואב אל תהיה תמים
    מציעה ליואב לבחון מעתלעת את הנעשה בשטח על מנת לוודא שהמועצה אכן עומדת בסכום הדברים.

  6. יעקב זיו הגב

    של מי היוזמה?
    מעניין מי יזם את פשרת העירוב: יואב ניצב אישית? המועצה? הסיעה הירוקה או אולי הוועדה לאיכות סביבה?
    התוצאה היא שגולדפרב, סתם תושב בכפר, קבל מעמד של יועץ לענייני ערוב. מי יודע, אולי זה יקדם אותו למעמד של רב הישוב?
    באותה מידה יכול היה יואב לשאול מה דעתי על עירוב והייתי מצטט לו את דברי הרב לאו (קשישא) שאמר שערוב יכול להיות רעיוני או וירטואלי, ביחוד בישוב כמו כפר ורדים, שיש לו גבולות ברורים, כך שאין צורך בעמודי ערוב בכלל.
    לעמודי העירוב אין כל קשר לאיכות חיי הדת של תושבי הכפר הדתיים. בלי עירוב, או עירוב פגום לא שינו דבר באורח חייהם, מאז שהוקם היישוב. תקיעת עמודי ערוב זה כמו תקיעת דגל בראש הגבעה המעיד על כיבושה. זה איתות לאלה שיתיישבו במקום רק בתנאי שיהיה בו עירוב. אז אם יישארו עמודי העירוב החדשים, ולו רק חלק מהם, יש לנו למה לצפות. זה קורה ביישוב שראש המועצה שלו התחייב למנוע התחרדות של הכפר.

  7. מני הגב

    זה מה שקורה כש…. מצליח להערים על נאיבים

    יעקב, זה מה שקורה כש… אחד מצליח להערים על כמה נאיבים, ונותן להם את ההרגשה שהוא (בשם ועבור המגזר החרדי) מוותר על משהו, בעוד שהאמת היא שהצליח …. רק לקבל, והרבה. מדהים שיתוף הפעולה המתלהב של חברי המועצה ושל העומד בראשה בפארסה הזו ואלו שתבואנה. ימים יגידו לגבי המחיר האמיתי והכבד שנשלם עבור "פתרונות יצירתיים", כשצד אחד מנצל נאיביות של הצד השני, במטרה אחת – להשתלט עליו.

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן