טיפולים ובדיקות מיותרים


כפרניק אתר אינטרנט קהילתי כפר ורדים גליל מערבי

בדיקות תקופתיות מטעם העבודה מטרתן היא כל דבר, חוץ מאשר רפואה נכונה. לעודד דיאלוג בין המטופלים לרופאים

 

"עשיית הטוב" למטופלים עומדת ביסודו של העיסוק ברפואה. כך גם העיקרון של "קודם כל אל תגרום נזק" ( PRIMUN NON NOCERE בלטינית). במקביל לתועלת שבעשייה הרפואית, קיימים גם נזקים פוטנציאליים הנובעים ממנה: סיבוכים ותופעות לוואי של טיפולים, טעויות באבחנה ובטיפול ויצירת עמידויות לתרופות.

בעולם המודרני של ימינו, עומד האדם הממוצע בפני שטף מידע בנושאי רפואה ובריאות. מידע זה אינו מותאם אישית אליו, בהרבה מקרים אינו מבוסס עובדתית, במקרים אחרים מונע הפרסום מאג'נדות שונות, אידיאולוגיות, כלכליות וכו'.

 

כבכל שנה, מאז שנת 2015, מפרסם איגוד רופאי המשפחה בישראל את רשימת הטיפולים הרפואיים המיותרים, במטרה לסייע למטופלים להפחית בדיקות וטיפולים שלא הוכחו כיעילים עבור המטופלים. השנה שיתף האיגוד לראשונה גם מטופלים בתהליך כתיבת ההמלצות במטרה לקבל ראייה כוללת של התהליך, מצד הרופא ומצד המטופלים, ובכך הפך לאיגוד הרפואי הראשון בישראל שעושה כן.

היוזמה, שנקראת "בוחרים בתבונה", מובלת ומנוהלת על ידי ההסתדרות הרפואית בישראל, במטרה להפחית עיסוק מיותר ומזיק לפעמים בבדיקות ובטיפולים רפואיים, ובמטרה להפחית ככל שניתן את תהליך ה – MEDICALIZATION OF LIFE. כלומר הפיכת האדם הבריא לחולה ע"י מערכת הרפואה והנספחים אליה. ההמלצות מיועדות הן לרופאים ורופאות והן לציבור הרחב, והן נועדו לסייע לתהליך קבלת החלטות במשותף, באמצעות שיח המבוסס על ידע רפואי עדכני ומבוסס עובדות תוך התייחסות להעדפות המטופל/ת

להלן מספר המלצות בתחומים שונים:

1. בדיקות תקופתיות שגרתיות, שאינן מותאמות אישית למטופל בהתאם להמלצות המקובלות, אינן מומלצות אם אין התוויה לביצוען במטופל הספציפי. מומלץ לבצע בדיקות סקר לאיתור מוקדם של מחלות בהתאם לגיל, למין ולגורמי הסיכון. ביצוע "בדיקות תקופתיות" אחרות אינו משפר את הבריאות. ניתן לברר בעיה רפואית או תלונה ספציפית באמצעות תשאול, בדיקה גופנית ובמקרה הצורך ע"י בדיקות נוספות המותאמות לממצאים ולתלונות.

הכוונה היא בעיקר ליזמות של ארגוני עובדים, מפעלים ומכוני בדיקות תקופתיות מסחריים, כולל אלו הפועלים בתוך בתי החולים. מטרתן היא כל דבר, חוץ מאשר רפואה נכונה.

2 .מומלץ שלא לבצע בדיקות דימות (צילומים, CT, MRI) של עמוד השדרה לכאבי גב תחתון במהלך ששת השבועות הראשונים להופעתם, בהעדר חשד לבעיה חמורה, לתוצאות הבדיקות האלו אין כל השפעה על המדיניות הטיפולית, בין אם הן תקינות ובין אם לאו. מרבית כאבי הגב התחתון נגרמים מסיבות שאינן מסוכנות, וצפויים להשתפר תוך מספר שבועות. כדי לטפל בכאב ולשפר את טווח התנועה ואת התפקוד, אין צורך בבדיקת דימות, וניתן כבר בשלבים הראשונים לטפל במשככי כאבים, בפיזיותרפיה ובפעילות גופנית מתונה. רוב בדיקות ההדמיה כרוכות בחשיפה לקרינה, כך שנגרם ממש נזק מהבדיקה המיותרת.

3. במטופלים הקרובים לסוף חייהם או שבריריים במיוחד, יש לשקול צמצום טיפול תרופתי והשארת תכשירים לטיפול סימפטומטי בלבד. למרבית התרופות הניתנות בקביעות יש תופעות לוואי, חלקן משמעותיות. לקראת סוף החיים ובחולים שבריריים הסובלים מהתדרדרות מתמדת במצבם הבריאותי, מומלץ לשקול את התועלת שבנטילת התרופות לעומת הנזק העלול לפגוע באיכות חיי המטופל.

4. בדיקת סקר לסרטן הערמונית באמצעות בדיקה רקטלית או בדיקת PSA ,אינה מומלצת ללא קיום דיון מקדים בין המטופל והרופא/ה. במידה והמטופל מבקש בדיקה, יש לתת הסבר מלא טרם ביצועה, על משמעות התוצאות הצפויות ועל השלכותיהן.

שינויים סרטניים בתאי בלוטת הערמונית הינם ממצא שכיח בבני 50 ומעלה. עם זאת, במרבית המקרים, סרטן הערמונית אינו מתפשט מעבר לבלוטה עצמה, ולא ישפיע על תוחלת החיים. לעומת זאת, קיימים סיבוכים הנובעים מעצם הבירור והטיפול, כגון כאב, דימום, זיהום, הפרעה בתפקוד מיני ובשליטה על השתן. אם הנך בן 69-55 המעוניין לבצע בדיקת סקר לסרטן הערמונית, מומלץ לדון עם הרופא/ה על התועלת שבביצוע הבדיקה לעומת הנזק האפשרי. מעל גיל 70 – הסיכון לנזק שיגרם מעצם ביצוע הבדיקה ותוצאותיה, עולה על הסיכוי לתועלת, ולפיכך מומלץ שלא לבצעה. למי שבן משפחתו מקרבה ראשונה (אב או אח) סבל מסרטן ערמונית בגיל צעיר או מסרטן אלים של הערמונית, מומלץ לדון עם הרופא/ה על התועלת שבביצוע הבדיקה לעומת הנזק האפשרי.

5. יש להימנע מטיפול באנטיביוטיקה במקרים של זיהומים בדרכי הנשימה העליונות, לרבות במרבית המקרים של סינוסיטיס הנמשכת פחות משבוע. מרבית הזיהומים במערכת הנשימה העליונות ("הצטננות/התקררות") נגרמים על ידי נגיפים ולא על ידי חיידקים. זיהומים אלו יחלפו מעצמם תוך מספר ימים, וניתן להקל על התסמינים באמצעים פשוטים שאינם כוללים אנטיביוטיקה. אנטיביוטיקה יעילה רק כנגד חיידקים ואינה יעילה כנגד נגיפים. לטיפול אנטיביוטי תופעות לוואי אפשרויות רבות, חלקן משמעותיות. טיפול מיותר באנטיביוטיקה, לא יועיל ואף עלול להזיק.

 

מהן 'בדיקות תקופתיות' שאינן נחוצות? לדוגמה, האם בדיקת דם פעם בשנה היא מיותרת או שהיא נחשבת לבדיקת סקר המתאימה למטופל?

ישנן בדיקות שהוכחו כיעילות במניעת תמותה וכן במניעת סיבוכים של תחלואה כרונית – למשל, בדיקת רמת כולסטרול החל מגיל 35 לגברים ו-40 לנשים, בדיקות PAP לאיתור מוקדם של סרטן צוואר הרחם מגיל 25, מדידות לחץ דם תקופתיות בהתאם לקבוצת הגיל, והחל מגיל 50 ממוגרפיה לאיתור מוקדם של סרטן השד בנשים ובדיקת דם סמוי או קולונוסקופיה לגברים ולנשים לאיתור מוקדם של סרטן המעי הגס. בדיקות אלו ובדיקות נוספות שהומלצו על ידי כוח המשימה הישראלי לקידום בריאות ורפואה מונעת, הן בעלות ערך עבור המטופלים ויכולות לתרום לבריאותם.

למעט הבדיקות המומלצות, אין עדות מדעית לכך שביצוע בדיקות דם תקופתיות באנשים בריאים משפר את מצבם. לא מדובר במי שבמשפחתו יש סיפורי מחלות בעלות משמעות תורשתית או במי שסובל מבעיה רפואית המטרידה אותו או שינוי במצב בריאותו. במקרים כאלו מומלץ לפנות לרופא המשפחה שיתשאל אותו, יבצע בדיקה גופנית רלוונטית לתלונה ויפנה במידת הצורך לבדיקות נוספות בהתאם לממצאים ולתלונות.

 

בדיקת דימות לגב תחתון: למה עדיף לא לעשות את הבדיקה? אין פה שיקולים זרים של קופות החולים?

אין בפרויקט "בוחרים בתבונה" מעורבות של קופות החולים, אין שיקולים כלכליים והפרויקט אינו ממומן או נתמך על ידי קופות החולים. פרויקט "בוחרים בתבונה" מובל ומנוהל על ידי ההסתדרות הרפואית בישראל והוקם מיוזמתם של האיגודים המקצועיים של הרופאים. הפעילות מבוססת על מידע רפואי ומדעי מבוסס עובדות.

לגבי בדיקות דימות בכאבי גב תחתון, מרבית כאבי הגב התחתון אינם נגרמים מבעיה מבנית, אלא מקורם בשרירים וברצועות. בהמלצה אנחנו מתייחסים לכאבי גב הנמשכים פחות מ 6 שבועות, כלומר לא לכאבי גב כרוניים. הטיפול המומלץ בכאבי גב הוא לרוב מנוחה קצרה מינימלית (ההמלצה היא לנסות להיות פעיל כרגיל עד כמה שניתן), משככי כאבים, פעילות גופנית מתונה ולעתים פיזיותרפיה. בדיקות כגון צילום, CT או MRI, אינן מקצרות את משך הכאבים ואינן משנות את ההמלצות לטיפול. לעיתים באופן פרדוקסלי, הטיפול מתעכב בזמן ההמתנה לבדיקה "רק אחרי שידעו מה יש לי, יוכלו להמליץ לי על טיפול". בזמן הזה, השרירים נחלשים, טווח התנועה מתקצר ויש סיכון שהכאב רק יחמיר ויהפוך לכרוני. בדיקות כגון צילום עמוד שדרה ו CT שאינן דרושות למטופל בשלב זה, חושפות את המטופל לקרינה מיותרת. מעבר לכך, ישנם לפעמים ממצאים שכיחים שאין להם משמעות אמיתית אבל גורמים לחרדה ולתיוג של המטופל כחולה. הנפוצים הם שינויים ניווניים ושינויים בדיסק הבין-חולייתי (בלט דיסק, פריצת דיסק וכו'). שינויים אלו שכיחים מאד החל משנות ה-20 ויימצאו אצל למעלה ממחצית האוכלוסיה הבוגרת – גם אצל אנשים שאינם סובלים כלל מכאבי גב! למרות שאין להם שום משמעות להחלטות הטיפוליות, הכותרת "יש לי פריצת דיסק", גורמת למטופל להימנע מפעילות גופנית ומתנועות מסוימות וכך מתחיל מעגל הקסמים המביא לכאבי גב כרוניים, ליציאה ממעגל העבודה, להימנעות מפעילות חברתית ועוד.

מתי יהיה צורך לשקול בדיקת דימות? כאשר עולה חשד לבעיה רפואית חמורה, למשל, כאשר כאבי הגב החלו לאחר חבלה משמעותית (כגון נפילה מגובה), כאשר ישנה הפרעה תחושתית או מוטורית, אי שליטה בסוגרים, חום גבוה ועוד. תשאול רפואי ובדיקה גופנית, יסייעו לרופא במרבית המקרים להחליט על הצורך בהמשך הבירור".

 

צמצום טיפול תרופתי למטופלים בסוף חייהם – אין בכך משום הזנחה מסוימת?

 

במטופלים בסוף חייהם או במטופלים הסובלים מהידרדרות ממושכת במצבם הרפואי כחלק ממהלך מחלה או המצב ממנו הם סובלים, אנחנו רוצים להתמקד באיכות החיים ובהפחתת סבל. לכל התרופות ישנן תופעות לוואי. ידוע כי מטופלים רבים במצב זה ממשיכים להיות מטופלים בתכשירים רבים שיעילותם לאיכות החיים ולהארכתם, נמוכה, בהם תרופות לטיפול בסוכרת, להורדת שומני הדם ולהפחתת חומציות הקיבה. לעומת זאת, תופעות הלוואי שלהם משמעותיות ועלולות לפגוע באיכות החיים, לדוגמה: נפילות, הפרעות בזיכרון, כאבי שרירים, דימומים ועוד. מומלץ לבצע הערכה תקופתית של הטיפול הכרוני ולדון יחד עם המטופל ובני משפחתו בצורך, בתועלת ובנזק של כל תכשיר, במטרה לצמצם טיפולים שאינם מועילים ואף מזיקים למטופל.

ולסיום:

אם הרופא שולח אותי לבדיקות שלפי ההמלצות לא כדאי לבצע, מה אני אמורה לעשות? להסב את תשומת לבו? להניח שהוא מכיר את ההמלצות ולסמוך עליו?

הרעיון הוא לעודד דיאלוג בין המטופלים לרופאים. במסגרת דיאלוג זה, כדאי לכל מטופל לשאול את הרופא 4 שאלות: מהם היתרונות בבדיקה או בטיפול? מהם החסרונות והסיכונים? מהן החלופות ? מה יקרה אם לא אעשה דבר?

0

 

ד"ר זאב קלינסקי

Ze'ev Kalinsky, M.D

מ.ר. 18086, מ.ת.מ 10882

מומחה ברפואת המשפחה וגרונטולוג

Specialist in Family Medicine

MA. Gerontology

מנהל מרפאת כפר ורדים

טל': 9\9917787 04

zeevka@clalit.org.il

 

 

חדשות

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן