הרב עידית לב בכפר

הרב עידית, במשך ארבע שנים בבית הספר לרבנות למדת תנ"ך היסטוריה יהודית תלמוד הלכה ופילוסופיה יהודית, מה הקשר בין כל הלימודים האלה לעבודה שאת עושה היום?

הלימודים בבי"ס לרבנות מהווים את הבסיס הערכי שלפיו אני מנווטת את ההחלטות שלי. כאשר מגיעים לשקול האם רפורמה זו או אחרת שמוצעת על ידי משרד האוצר או משרד ממשלתי אחר ההחלטה הבסיסית האם זו רפורמה ראויה או לא, היא החלטה ערכית, האם זו הדרך שבה ראוי לנהוג באנשים החיים בעוני, למשל. ארון הספרים היהודי מהווה עבורי המצפן לקבלת החלטות אלו.

היית מעורבת במחאה החברתית בקיץ 2011 האם לדעתך המחאה הצליחה?

אני חושבת שהשאלה הזו לא רלוונטית. הניסיון הזה למדוד את ההצלחה של המחאה ואז לבקש לראות היכן בדיוק באים הדברים לידי ביטוי נידון לכישלון. אני חושבת שלמחאה הייתה השפעה חיובית על החברה הישראלית – שרק תלך ותגדל. ראיתי מעגלי פעילים חברתיים/אזרחיים שגדלו מאוד מאז המחאה, נושאים שהחברה האזרחית לא עסקה בהם – הפכו להיות הנושא לפעילות עבור קבוצות שונות, כמו המשמר החברתי שעוקב אחר עבודת הכנסת, או צוות הדיור הציבורי שמאחד פעילים וארגונים שעוסקים בנושא הדיור הציבורי. בנוסף יש עבודה על כמות גדולה מאוד של קואפרטיבים ברחבי ישראל.

ברור לי שלא כל היוזמות הללו יבשילו לידי מעשה, אבל עצם העובדה שהן קיימות – והן לא היו שם לפני המחאה, היא משמעותית מאוד בעיניי.אני גם חושבת שהמחאה העירה חלקים בחברה הישראלית שלא חזרו לישון, ושקעו בפעילות ציבורית, וזו התקווה האמיתית לשינוי.

במחאה הזו היו נשים רבות בעמדות מפתח. דפני ליף וסתו שפיר, נשות מחאת העגלות ועוד. מה ההסבר שלך לכך?

אולי בגלל שאנחנו נמצאים בזמן שבו מספיק נשים גדלו בתוך "המהפכה הפמיניסטית", ואולי בגלל שנושאי המחאה – הנושאים החברתיים היו נושאים קרובים יותר לנשים ופחות מרתיעים, מעיסוק בנושאים כמו כלכלה באופן כללי, או ביטחון.

האם הרגשת שהיותך רב יצרה שיח אחר במחאה באזור חיפה, האם היותך רב באה לידי ביטוי בענייני צדק חברתי אחרים שאת מתעסקת בהם?

 אני חושבת שלנוכחות שלי במאהל החיפאי הייתה השפעה, לא יודעת אם להגדיר את זה כשיח אחר, זה בוודאי העלה שאלות שלא היו עולות אם לא הייתי שם – כמו מה הקשר בין יהדות לצדק חברתי?או שיחות עם סטודנטים על הדרך שבה הם יינשאו ביום שבו ימצאו את בחיר/ת ליבם/ן.

באופן כללי, הנוכחות שלי כרב, וכנציגת "רבנים למען זכויות אדם" מביאה לכל נושא שאני עוסקת בו את הזווית היהודית, שלאו דווקא הייתה מקבלת ביטוי או התייחסות אם לא היינו שם.

איך מגיבים האנשים לכך שאת אומרת להם שאת רב?

לרוב אנשים מגיבים בפליאה. חלקם שואלים איך זה שאני לא לובשת חצאית? או לא לבושה באופן כללי כחרדית והולכת עם כיסוי ראש? יש ששואלים אם זה מותר? והרבה שואלים מה עושים כדי לקבל את התואר, והאם יש הבדל בלימודים בין גברים לנשים?

אח"כ אנשים מנסים להבין היכן הקהילה שלי, וגם על עצם העיסוק בזכויות אדם וצדק חברתי, ומה פתאום זה קשור ליהדות.אני לא בטוחה מה גורם ליותר שאלות ופליאה.

 האם את רואה שינוי במעמד נשים רבות היום לעומת מעמדן בשנת 2004?

קשה לי לענות על זה. התחושה היא שיותר יודעים מה זה, אבל אולי אני התרגלתי, וגם במעגלים מסוימים אני מוכרת ולא צריכה להסביר מי אני ומה אני עושה. ומצד שני, עדיין, נשים רבות בתנועה הקונסרבטיבית יערכו פחות טקסי חתונה לעומת הגברים. ומספר הטקסים שאני עורכת מדי שנה לא השתנה מאז 2004, אז אני מניחה שעדיין לא קרה שינוי משמעותי.

**