דלק או תיירות?


דויד רנוב
תכנית תרבותית-תיירותית במקום קניון ותחנת דלק
כפרניק ranov_1 דלק או תיירות?

תכנית תרבותית-תיירותית במקום קניון ותחנת דלק: בעקבות הבקשה להקים תחנת דלק במסגרת פיתוח מרכז מסחרי במקום "הקניון" שהיה אמור להיבנות בכפר ורדים, בסמוך לגבעת העפיפונים ומתחם "יד ביד בגליל" – מציע האדריכל דויד רנוב תוכנית אלטרנטיבית לתרבות, תיירות וקהילה.

ראו סקר חדש בנושא!

 

 
 
מרכז תיירות גליל מערבי-“ בוסתן ורדים: הצעה למרכז תיירות תרבות ובילוי – גליל מערבי + פתרון מעשי לנתק שבין שני חלקי כפר ורדים
 
לאחרונה נודע כי היזם הנוכחי שרכש מפטל ידידיה את השטח שהיה מיועד לקניון, בכניסה לכפר ורדים – בלב הכפר – (שטח של 9.3 דונם), בין שלב א’ לשלב ב’, הגיש הצעה להקמת תחנת דלק.
אני פונה לאנשי כפר ורדים לבדיקה מידית של היוזמה הנדל"נית והאנטי סביבתית הזו. דלק הוא חומר מזהם ורעיל. יש חמש תחנות דלק קרוב לכפר ותחנת דלק שישית מתוכננת באזור התעשייה תרשיחא הסמוך לכניסה לכפר.
יוזמות להקמת תחנות דלק במקומות שונים בארץ הביאו להתנגדות נמרצת של ההליך, לסערת רוחות ומלחמות פנימיות בין התושבים.
האם אנו צריכים את כל זה?
 
כבר ארבע שנים אני עוסק בלימוד ותכנון האתר המורכב הנ"ל. תכננתי את הקניון שלא נבנה, ליוויתי שלושה יזמים שונים שבאו אחרי פטל, וכולם בדקו דבר אחד: מה הרווח הכספי?
אף אחד לא שאל: מה המקום "רוצה" להיות או יכול לתרום לכפר ורדים?
על מנת לעשות זאת חייב להיות יזם בעל גישה אקולוגית-קהילתית המתחשבת בצרכי המקום, בודקת את רצון התושבים ותנאי האתר: מיקום, אוויר צח, נוף הררי ואפשרות לפינת חמד שהכניסה לכפר עם חורשת האורנים אמורה להיות.
 
אמפי, טיילת ומשטחי החלקה
 
לכפר ורדים שני כניסות: האחת נאה ומטופלת בצומת המפה – בעלת כיכר, גן משחקים ופעילות ספורט.
והשנייה: מכביש תרשיחא, בסמוך ל"יד ביד בגליל" – כיכר (6) ושטח גדול, ריק ומנוכר.
אני מציע לתושבי כפר ורדים – כאדריכל ומתכנן ערים שעובד בכפר, וכאדם שמחובר לכפר משפחתית, חברתית ותרבותית – לטפח את השטח הציבורי הפתוח (שצ"פ) שבכניסה לכפר מצד תרשיחא. מדובר בשט שהינו כיום "בור", ואדי לא נגיש ומתקן מי מקורות.
המקום כמעט ואיננו בשימוש, אך בעל פוטנציאל ענק מבחינת המיקום וה"תכנון הכפרי": לשימוש יום יומי ולאירועי הכפר, קטנים וגדולים.
על פי תפיסתי, ניתן להקים במקום אזור פעילות לילדים ונוער, אמפי-תיאטרון קטן (ממש מתחת לצומת במקום מואר ומרכזי), משטחי החלקה לאופניים וסקייט בורד, וכשני דונם של טיילת משטחי עץ, דוגמת הנמל בת"א, משופעים ואופקיים העוקבים אחרי פני השטח, נשזרים בחורשת האורנים הקיימת והמוצלת, עם פינות משחק וישיבה. הטיילת תתחיל בכיכר ותסתיים בצומת רחובות ארבל ולוטם.
כל זאת תהיה חלופה לישיבה על המדרכות בצמתים ויצור ציר הליכה נעים עם תחושה בטוחה להולכים בין שלב א’ לשלב ב’.
 
מי ישלם את כל החלום הזה?
היזם שייפתח את המתחם הסמוך ל"יד ביד בגליל" (מגרש הקניון שלא נבנה: ב"גב" הטיילת מצידו הצפוני) – יממן כחלק מהתחייבותו. כשדובר על הקמת הקניון, אותו תכננתי עבור פטל, הסכימה המועצה עקרונית להקצות חלק מהשטחים הפתוחים לשבילי גישה וחניות עבור המתחם, בתמורה לכך שהיזם יפתח את השטחים הציבוריים על חשבונו לטובת הכפר.
 
 
כפרניק ranov_2 דלק או תיירות?

מדוע מרכז תיירות תרבות ובילוי בכפר וורדים?

 
המגרש הסמוך לכניסה, זה שהיה מיועד לקניון, מתאים מבחינת המיקום בכפר והאפשריות החוקיות לבניית מרכז תיירות, תרבות ובילוי גליל מערבי.
בנוסף על כך שהמרכז ישים על המפה את הכפר מבחינה תיירותית, הרעיון מתחבר עם פעילות האשכול המוניציפאלי גליל מערבי, בראשות אריק מויאל. מויאל הציע "מרכז" תיירות וירטואלי-אינטרנטי – אולם מדוע לא נלך צעד אחד קדימה למרכז תיירותי-תרבותי פיזי וממשי?
הצעתי הינה ליצור מרכז תיירותי ותרבותי השולח זרועות של דרכים ושבילים לגליל המערבי וזאת בנוסף לרשת האינטרנטית.
שימוש במשאבים הטבעיים של מקום והבאתם למיצוי, הינם בסיס לפרויקט כלכלי מוצלח: כפר ורדים שוכן בלב הגליל המערבי, דבר המאפשר יצירת מרכז תיירות לחיזוק התיירות המקומית. תנאי הגיאוגרפיה של הכפר וגובהו מעל פני הים, הינם נכס טבעי תיירותי – האוויר הצלול, ונוף ההרים והים.
לכפר אין מרכז תרבותי, אין מקום מסודר להופעות, הקרנות והרצאות – אך יש בכפר אלפי צרכני תרבות.
אולם האירועים הקיים בכפר אינו מתאים להצגות. אין לו במה, התאורה גרועה, והאולם שטוח. כל מי שלקח את ילדיו להופעות, או ראה שם הופעה, מבין על מה אני מדבר. שילוב של מתחם תיירותי עם מתחם תרבותי – כמרכז נוסף בכפר ייצור מקום שיעשיר את חיי התרבות היצירה והפנאי של הכפר.
ציר הליכה ואופניים של כ-300 מטר בין המרכז המסחרי הקיים למרכז התיירות ייתן חיים לשני המרכזים. בתכנון מגוון העסקים במרכז התיירותי יילקחו בחשבון העסקים הקיימים במרכז כדי ששני המרכזים יוכלו לחיות זה לצד זה.
למי שגר בכפר או משתמש במרכז המסחרי הקיים כבר 10 שנים, מרכז תיירותי וציר הליכה בין השניים ייתן הרבה עניין, והתחרות שבין שני המרכזים יעניקו לאנשי הכפר ערך מוסף של פעילויות.
בראייה אקולוגית כלכלית מה שמקום כזה יעשה זה ליצור "שוק" מקומי של יזמים המביאים תיירות וכסף למקום, נותנים פרנסה לכמה עשרות משפחות נוספות, והכסף שהם מקבלים נשאר ומתגלגל במקום, מכיוון שה"שוק" המקומי מגוון בשירותים והטובין שהוא מציע יהיה בעיקרו מתוצרת מקומית.
הפונקציות המתאימות ביותר מבחינת מה שטוב לכפר לדעתי הן שימושי תרבות, תיירות ויחידות השכרה כסטודיו לעבודה מגורים.
לתושבים המקומיים המקום יציע אולם קטן לכ-200 איש – סינימטק, הופעות, הרצאות, ואירועי סוף שנה בית ספריים ואחרים.
חללי סטודיו רב תכליתיים- "לופטים" לאומנים, משרדים, חנויות תוצרת הגליל: שמן, זיתים, גבינות, סבונים, גלריות, בית קפה, בית מאפה, יקב מלאכות יד.
מרכז טיפולים אלטרנטיבי עם דגש על תרפיה במים, ספא, ווטסו, ווטר דנס וכו – וזאת בשיתוף או בזיקה ל"יד ביד בגליל".
התכנון והבניה יעשו בגישה ירוקה במיטב טכנולוגיות ייצור ושימור אנרגיה, כמו גם שימור ומיחזור מים.
בתכנון האתר יושם דגש על שטחי ציבור מגוננים כבוסתנים, פרגולות והצללות בין המבנים, גינון אורגאני, ותכנון המים והשקיה בגישה אקולוגית.
 
 
דויד רנוב, אדריכל ומתכנן ערים M.s.C, בוסתן עולמי.
 
*
 
ראו סקר חדש (כרגיל, תפריט ימני עליון):
מה עדיף להקים בסמוך ל"יד ביד בגליל"?
קניון
מרכז מסחרי עם תחנת דלק
מרכז תרבות, תיירות ובילוי
 
הצביעו והשפיעו!

 

0 תגובות

  1. בן עמי הגב

    מרכז חדש
    רעיון נפלא שתבדק הכדאיות הכלכלית לתוכנית
    לדעתי אין סיכוי שיוקם מרכז שכזה
    תחנת דלק בשום פנים ואופן לא להסכים
    ולמי שלא מעודכן במעלות ניבנה בימים אלו
    מרכז תרבות מדהים

  2. אורח/ת הגב

    טייס
    הייתי מציע לבנות שם שדה תעופה

  3. אכזבה הגב

    אין להסכים לתחנת דלק אבל גם לא לקניון שבעצם מוצע כאן

    יזם אף פעם לא ישאל מה טוב לנו אלא לכיס שלו בלבד.
    אין לנו צורך בתחנת דלק.
    יש לנו צורך בעוד חנויות?
    משרדים אמורים להכלל בשלב ג’
    מה פתאום יחידות השכרה כסטודיו לעבודה=הגיוני אבל/למגורים?
    אולם חסר לנו.(רק ל 200 איש? )רווחי?
    גלריה לתצוגה קבועה (במקום או בתוספת) הצריף הירוק שהוא יזמה נפלאה וצר מהכיל חסרה. רווחי?
    מגרשי משחקים, גלגיליות.רעיון מצוין. רווחי?
    למישהו אכפת איך זה ישפיע על התושבים הגרים בקרבת מקום?
    המרכז הנוכחי רחוק מבתי תושבים ויעיל.

    הבעיה שלנו כיום שהשטח נמכר ומשהו יוקם עליו גם אם לא לרוחנו
    וספק אם לרווחתינו. בדיוק כמו ההצעות לחסל את מגרשי המשחקים הקטנים. עד כמה יהנו ילדים תושבי ואורחי שכונת הנחלים (מלבד רחוב סער וכזיב מגן שעשועים גדול ליד ככר 8 . במקום ללכת ברגל יצטרכו להגיע ברכב.
    כדאי? ומה עם חניה? ולמה בכלל לבזבז דלק.

  4. תושבת =- שוש ברודצקי הגב

    תוכניתו של האדריכל מר רנוב דויד
    רעיון מצוין הלואי ויתגשם
    רק לא קניון ולא תחנת דלק

  5. אורח/ת הגב

    למי שלא מעודכן
    גם בכפר בשלב ב’ מוקם מרכז תרבותי גדול בשלבי בניה.
    יהיה בו אולם גדול לאירועים.
    למי שלא יודע על זה שישאל.
    ההצעה הזו יפה. אבל כבר בשלבי בניה.

  6. ציניקניק הגב

    “יזם בעל גישה אקולוגית-קהילתית המתחשבת בצרכי המקום”-יש דבר כזה?
    אין דבר כזה. לשם כך המועצה צריכה להיות חזקה ולעמוד על שלה לטובת התושבים שגרים בסמוך לאיזור ותושבי הכפר בכלל.

  7. אורח/ת מהנדסת אורחת הגב

    מרכז תיירות ואולם קטן
    רב הכותבים לא קראו מספיק טוב את ההצעה- מדובר במרכז תירות, שייחזק את כפר ורדים מבחינת הכנסת אורחים והכנסת כספים לעסקים כמו צימרים, גלריות, בתי מלאכה.
    גם אולם קטן של כ200 אנשים -יהיה בשימוש הרבה יותר מאולם של 400 מקומות, ויהיה זול וזמין לתפעול בזכות מיקומו.
    אני מברכת על החשיבה היצירתית כולל המחשבה על קיום של שני מרכזים שביניהם ציר- מי שמבין שכפר ורדים הולך לגדול בכ3000 נפשות- כ1000 משפחות מבין שדרושה פה מחשבה של תכנון כולל של מרכז הכפר.

  8. איציק שבתאי הגב

    נאיביות, תמימות ונוכלות
    שלום דויד,
    כל יזם רוצה להרוויח. לא מעניין אותו מה התושבים רוצים אלא ממה הוא יכול להרוויח. לכן קוראים לו יזם ולא פילנטרופ.
    באשר לך, של נעלייך. לו פטל היה מצליח ומקים לנו את הקניון המפלצתי שתוכנן, קניון סגור החונק את האנשים המבקרים בו במקום להתבשם בנוף ובאוויר שהמקום מזמן, הייתי מאוד שמח משום שאתה היית האדריכל. פטל לא היה יזם? פטל היה יזם מסוכן. הוא ניסה למכור מצגות שווא של דאגה לתרבות הכפר בעזרת אשתו: הקמת פינות ציור ו”מרכז תרבות” אבל כל מטרתו הייתה הכסף שהוא ירוויח וזה מאוד לגיטימי. מעניין, מעולם לא קראתי כי הצעת לפטל להקים את מה שאתה מציע עכשיו. האם זה משום שאתה היית האדריכל שלו?

  9. דויד רנוב אדריכל הגב

    כלכלה אקולוגית- ראיה ארוכת טווח, ותשובה לאיציק שבתאי
    ראשית בנושא כלכלה וכדאיות- זן מסויים של יזמים- שסטפ וורטהימר הוא דוגמא מקומית ועולמית לכך, מבינים כי חשיבה סביבתית וחברתית כוללת היא מפתח להצלחה וקיום של פרויקט לטווח ארוך. ו…כן אני נאיבי ומאמין, אך אני גם מכיר דוגמאות מוצלחות של יזמויות ירוקות, לאחרונה את המהפכה בייצור אנרגיה מהשמש, ראה חברת סולאר פאוור- שמקימה – אלון תמרי, היה מסתובב בפסטיבלים עם פנל סולארי להדגמה, וכיום הוא מנהל חברה מצליחה התורמת לסביבה, ראה גם חברת שורש, שמותגיה ירוקים, ואופן ניהול החברה כלכלי אקולוגי. לצערי יש מעט מדי דוגמאות אבל בוא נחשוב חיובית, מה המצב בארץ כולנו יודעים, אבל אם נמשיך להיות ציניים, נכתוב טוקבקים במקום לעבוד.

    באשר לסנדלים שלי, מראשית הדרך הצעתי לפטל, “ללכת” על מרכז תירות גליל מערבי, הכנסתי לתכנון אולם הופעות – כאשר מר כספי מתי, נתן לנו בן השאר את חוות דעתו. בהמשך פטל רצה להחליף את האולם בסופר-פארם כי זה יותר משתלם.
    המרתף התאים בתכנוני ליקב יין.
    באשר למבנה ה”סגור”- מרפסת חיצונית לכיוון מערב של 400 מ”ר, אינו משקף מבנה סגור. כמו כן החלל הפנימי תוכנן עם מיקסום האיורור הטיבעי והתאורה טיבעית.
    הצגתי עמדה זו במסגרת הרצאה בטו בשבט בבית 50+ לפני כשנתיים, הצגתי עמדה זו בפני כל היזמים שהגיעו לאחר נפילתו של פטל שאכן רק חיפשו להוציא כסף מהכפר.
    אני חוזר על כך שמה שמתאים לכפר ויצליח בכפר זו יזמות כלכלית סביבתית, וחומר תיאורטי בנושא זה זמין בגוגל.

  10. אורח/ת הגב

    זהו הכתבה מיצתה את עצמה
    למה בראש הכתבות?????

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן