הועדה לחלוקת ההכנסות מתפן


כפרניק אתר אינטרנט קהילתי כפר ורדים גליל מערבי

 

 

שמ. 2016-14900

 

 

 

 

 

דין וחשבון

 

ועדת חקירה לחלוקת הכנסות מהמועצה המקומית התעשייתית מגדל תפן

 

 

 

מוגש למנכ"לית משרד הפנים

גב' אורנה הוזמן בכור

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

  ירושלים 

שבט התשע"ו

פברואר 2016

 

 

 

 

 

 

 

1.              כתב מינוי ופירוט הרכב הוועדה

 

בתאריך 23.02.2015 מינה מנכ"ל משרד הפנים ד"ר שוקי אמרני ועדת חקירה בדבר חלוקת הכנסות מהמועצה המקומית התעשייתית מגדל תפן באזור תחום תכנית ג/4271 ובאזור תחום תכנית ג/16008, בין עיריית מעלות תרשיחא, המועצות המקומיות ינוח- ג'ת, פקיעין-בוקייעה, כפר ורדים, כסרא-סמיע והמועצה האזורית מעלה יוסף.

 

בתאריך 14.7.2015 הורחב כתב המינוי ונוסף לאזור חלוקת ההכנסות מהמועצה המקומית התעשייתית מגדל תפן תחום תכנית ג/2414. נכתב כי ועדת החקירה תכלול במסגרת המלצותיה, בין היתר, התייחסות לסוגיות הבאות:

א.      זהות הרשויות המקומיות שתהיינה כלולות בהסדר חלוקת ההכנסות.

ב.      שיעור ההכנסות לו תהיה זכאית כל רשות מקומית שתהיה כלולה בהסדר.

ג.        עניינים נוספים הנחוצים ליישום הסדר החלוקה.

 

להלן הרכב הוועדה על פי כתבי המינוי:

 

פרופ' ערן רזין – יושב ראש הוועדה

ד"ר דאוד חאתם – חבר ועדה

גב' טלי וינטר – חברת ועדה

מר רקאד טאפש ז"ל  – חבר ועדה

ד"ר יגאל צדוק – חבר ועדה

 

כתבי המינוי מצורפים כנספח א' לדוח זה.

 

את הוועדה ריכזה עו"ד אוקסנה עבו.

 

בדצמבר 2015, לאחר שסיימה הוועדה את דיוניה, כולל הדיון הפנימי, הלך לעולמו חבר הועדה מר רקאד טאפש ז"ל.

 

 

2.              הרקע למינוי הוועדה

 

נתוני הרשויות המקומיות[1]:

 

מגדל תפן היא מועצה מקומית תעשייתית במערב הגליל (אחת משתי המועצות המקומיות התעשייתיות הקיימות בישראל). שטח השיפוט של המועצה משתרע על פני 2,700 דונם. במועצה לא מתגוררים תושבים.

 

מעלות-תרשיחא, שהוכרזה כעיר בשנת 1995, כוללת שני יישובים: מעלות היהודית ותרשיחא הערבית. אוכלוסייתה מנתה בדצמבר 2014 21.2 אלפי תושבים, מהם 14.5 אלפי יהודים. העיר מדורגת 5 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי.

 

יאנוח-ג'ת הוכרזה כמועצה מקומית הכוללת שני כפרים בשנת 1990. אוכלוסייתה מנתה בדצמבר 2014 6.2 אלפי תושבים, כולם בני העדה הדרוזית. המועצה המקומית מדורגת 3 מתוך 10 בדירוג החברתי-כלכלי.

 

כפר ורדים היא מועצה מקומית. אוכלוסייתה מנתה בדצמבר 2014 5.5 אלפי תושבים. המועצה המקומית מדורגת 9 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי.

 

כסרא-סמיע הוכרזה כמועצה מקומית הכוללת שני כפרים בשנת 1990. אוכלוסייתה מנתה בדצמבר 2014 8.0 אלפי תושבים. המועצה המקומית מדורגת 2 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי.

 

פקיעין הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1958. אוכלוסייתה מנתה בדצמבר 2014 5.6 אלפי תושבים, רובם דרוזים, כאשר הקבוצה השנייה בגודלה היא של ערבים נוצרים. המועצה המקומית מדורגת 4 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי.

 

המועצה האזורית מעלה יוסף כוללת 22 יישובים ואוכלוסייתה מנתה בדצמבר 2014 9.6 אלפי תושבים. המועצה האזורית מדורגת 5 מתוך 10 בדירוג החברתי-כלכלי.

 

רקע:

 

ההחלטה על הקמת אזור התעשייה מגדל תפן התקבלה בשנים 1975-1974 והמפעלים הראשונים – וולקן וישקר – החלו לאכלס אותו ב-1980-1979. בשנת 1990 קיבל מעמד של מועצה מקומית תעשייתית (קודם לכן היה בתחום שיפוט המועצה האזורית הדרוזית מרכז הגליל, שפוצלה לשלוש רשויות מקומיות: יאנוח-ג'ת, כסרא-סמיע ומגדל תפן) – אחת משתי מועצות תעשייתיות יחידות שהוקמו בארץ בעקבות העברת חוק שאפשר את הקמתן בשנת 1988.

 

ביום 31.7.2007 דנה הולנת"ע בתכנית להרחבת אזור התעשייה תפן (ג/16008), בהיקף של 600 דונם, והחליטה כי "תנאי לאישור התכנית יהיה חתימת הסכם לשיתוף הכנסות על ידי שר הפנים"; דהיינו יישום התכנית הותנה בהסדרת חלוקת ההכנסות מארנונה משטח ההרחבה (לא משטח אזור התעשייה הקיים) בין הרשויות המקומיות הסמוכות.

 

נושא זה נותר ללא טיפול במשך שנים, עד שנחתם כתב המינוי של הועדה הנוכחית ב-23.2.15. כתב המינוי כלל לא רק את שטח תכנית ההרחבה של אזור התעשייה, אלא גם את שטח תכנית אזור התעשייה הקיים. במהלך עבודת הוועדה התברר שתכנית זו אינה כוללת את מלוא אזור התעשייה הקיים. הועדה פנתה אפוא בבקשת הבהרה למשרד הפנים, ובעקבות זאת תוקן כעבור זמן כתב המינוי ונוסף לו שטח תכנית נוספת, כך שיכלול את מלוא השטח הבנוי הקיים של אזור התעשייה ואת ההרחבה המתוכננת (כתב המינוי המתוקן נחתם ב-14/7/15).

 

מפת הבקשה של כתב המינוי המקורי מפברואר 2015

 

כפרניק C:\Users\Shlomot\AppData\Local\Temp\msohtmlclip1\01\clip_image002 הועדה לחלוקת ההכנסות מתפן

 

 

 

כפרניק C:\Users\Shlomot\AppData\Local\Temp\msohtmlclip1\01\clip_image004 הועדה לחלוקת ההכנסות מתפן  מפת הבקשה על פי כתב המינוי המעודכן

 

בתאריך ה-12.5.2015 דנה הולנת"ע שוב בהחלטתה מה-31.7.2007 והחליטה שאין עוד צורך לעכב את אישור תכנית ג/16008, מכיוון שעצם מינוי ועדת חקירה לחלוקת הכנסות על ידי שר הפנים נותן מענה לצורך עליו ביקשה הולנת"ע לעמוד ב-2007. מכתב המוחה על החלטה זו ועל הדרך בה התקבלה נשלח למנהלת מינהל התכנון על ידי יו"ר המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי ב-23.1.2016, וזאת מחשש שעם החתימה על התכנית יתפוגגו המלצות הוועדה כאשר יוגשו.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

3.     מהלך עבודת הוועדה

 

פרסום אודות הוועדה הופיע בעיתון "ישראל היום" בתאריך 17.11.14 ובעיתון "צפון" בתאריך 21.11.14 (ראו נספח ב'). הוועדה קיימה חמש ישיבות בתאריכים:16.4.15, 14.5.15 (כולל סיור), 15.6.15, 22.7.15, 27.8.15. להלן רשימת הנציגים אשר הופיעו בפני הוועדה:

 

ישיבה

תאריך

שם – תפקיד

1

16.4.15

מר מעדא חאסבאני – ראש המועצה המקומית ינוח ג'ת

מר חאתם עג'מיה – מהנדס המועצה המקומית ינוח ג'ת

מר נביה אסעד – ראש המועצה המקומית כסרא-סמיע

מר שמעון גואטה – ראש המועצה האזורית מעלה יוסף

גב' מזל כהן – גזברית מועצה אזורית מעלה יוסף

מר סיון יחיאלי – ראש המועצה המקומית כפר ורדים

מר עמית מיניסטר – מועצה מקומית כפר ורדים

מר ניר מסיקה – מנהלת פרויקטים, המועצה המקומית כפר  ורדים

מר סוויד סוויד – ראש המועצה המקומית פקיעין

מר סלים סוויד – מזכיר מועצה מקומית פקיעין

מר שלמה בוחבוט – ראש עיריית מעלות תרשיחא

מר סילס ליביליה – מנכ"ל עיריית מעלות תרשיחא

מר אנדראוס פואד – גזבר עיריית מעלות תרשיחא

מר יגאל צרפתי – ראש המועצה המקומית התעשייתית מגדל תפן

עו"ד יגאל אוחנה – יועמ"ש מועצה מקומית תעשייתית מגדל תפן

מר אדם עינב – גזבר מועצה מקומית תעשייתית מגדל תפן

2

14.5.15 ישיבה+ סיור

מר יגאל צרפתי – ראש המועצה המקומית התעשייתית מגדל תפן

מר מעדא חאסבאני – ראש המועצה המקומית ינוח ג'ת

מר סוויד סוויד – ראש המועצה המקומית פקיעין

מר נביה אסעד – ראש המועצה המקומית כסרא-סמיע

רו"ח עבד בקלי – מגיש התוכנית, מועצה מקומית תעשייתית מגדל תפן

רמי חשן – מהנדס המועצה המקומית תעשייתית מגדל תפן

מר אדם עינב – גזבר מועצה מקומית תעשייתית מגדל תפן

מר אריה רבהון – נציג ישקר

מר סילס ליביליה – מנכ"ל עיריית מעלות תרשיחא

3

15.6.15

מר סילס ליביליה – מנכ"ל עיריית מעלות תרשיחא

מר מוחמד אועד – גזבר עיריית מעלות תרשיחא

מר יעקב זיו – מהנדס איכות הסביבה המועצה המקומית כפר ורשים

מר מאיר גרינפלד – תושב המועצה המקומית כפר ורדים

מר סיון יחיאלי – ראש המועצה המקומית כפר ורדים

מר ניר מסיקה – מנהלת פרויקטים, המועצה המקומית כפר  ורדים

מר אדם עינב – גזבר מועצה מקומית תעשייתית מגדל תפן

מר יגאל צרפתי – ראש המועצה המקומית התעשייתית מגדל תפן

מר עבד בקלי – משרד הפנים

מר אביעד כהן – מנכ"ל המועצה המקומית כפר ורדים

עו"ד ג'מילה הרדל – עמותת אזרחים למען הסביבה

מר אורי אילן – ממונה מחוז צפון, משרד הפנים

4

22.7.15

מר יגאל צרפתי – ראש המועצה המקומית התעשייתית מגדל תפן

מר מעדא חאסבאני – ראש המועצה המקומית ינוח ג'ת

מר סיון יחיאלי – ראש המועצה המקומית כפר ורדים

מר עלי דאהר – עוזר ראש המועצה המקומית ינוח ג'ת

מר סילס ליביליה – מנכ"ל עיריית מעלות תרשיחא

מר אלכס קורנייב – מבקר עירית מעלות תרשיחא

מר אדם עינב – גזבר מועצה מקומית תעשייתית מגדל תפן

עו"ד ליאור אוחנה – יועץ משפטי למועצה המקומית תעשייתית מגדל תפן

מר ניר מסיקה – עוזר ראש המועצה המקומית כפר ורדים

מר תמיר שחם – מנכ"ל החברה הכלכלית מעלה יוסף

5

27.8.15

מר יגאל צרפתי – ראש המועצה המקומית התעשייתית מגדל תפן

מר ראמי חשאן – מהנדס המועצה המקומית התעשייתית מגדל תפן

גב' חגית עמית – סגנית מתכנן מחוז צפון, משרד הפנים

מר סיון יחיאלי – ראש המועצה המקומית כפר ורדים

מר ניר מסיקה – עוזר לראש המועצה ומנהל פרויקטים

מר נביה אסעד – ראש המועצה המקומית כסרא-סמיע

 

 

4.              תמצית עמדות הצדדים (פירוט מלא מופיע בפרוטוקולים ובניירות שהצדדים הגישו לוועדה)

 

4.1.           המועצה המקומית התעשייתית מגדל תפן

 

המועצה המקומית התעשייתית מגדל תפן מעניקה שירותים איכותיים ומתקדמים למפעלים שבתחומה, תוך שמירה על פעילות אחראית וניהול תקין ומאוזן. כדוגמא לכך, הקמת תחנת כיבוי האש בתחום המועצה, בתמיכתה ובמימונה של המועצה המקומית תעשייתית.

 

בשלוש השנים האחרונות הקצתה מועצת תפן מיליון ₪ מדי שנה, לפרויקט החינוכי "רובו-תפן", שהתבצע בשיתוף המחלקה לרובוטיקה של הטכניון בקרב אלפי ילדים מיישובי הסביבה. כמו כן, המועצה העניקה מלגות לסטודנטים מתחומי הטכנולוגיה המתגוררים ביישובי הסביבה -בשנת 2015 חולקו מלגות בסכום של 200,000 ₪. כל זאת מתבצע בנוסף לפעולות נוספות שמובילה המועצה, שלהן משמעות רבה והשפעה על יישובי הסביבה ועל הסרת חסמי הפיתוח בהם.

 

המשך קיומן של פעולות נוספות אלה תלוי בהחלטת הוועדה באשר למנגנון חלוקת הכספים לישובים הסמוכים. המועצה טוענת כי לא תוכל להמשיך להשקיע משאבים נוספים מתקציבה בנוסף למנגנון חלוקת הכנסות זה או אחר, שיותווה על ידי הוועדה וככל שיאומץ על ידי שר הפנים. יתר על כן, כל החלטה על העברת תקציבים ישירים לרשויות המקומיות, שתיקבענה כזכאיות לכך במסגרת החלטת הוועדה, תביא בהכרח לסיום ההשקעה של המועצה התעשייתית תפן בקידום החינוך הטכנולוגי באמצעות תכנית "רובו-תפן" והענקת המלגות לסטודנטים.

 

כמו כן, מועצת תפן לקחה על עצמה להוביל את ניהול ביצוע פרויקט קו הביוב מתפן לכפר מסריק, פרויקט לאומי בעל יתרונות רבים, הן בהיבט של שמירה על איכות הסביבה והן בהיבט של הסרת חסמי הפיתוח לתפן וליישובי הסביבה (גיתה, לפידות, אבו סנאן ועוד). ההשקעה הישירה של מועצת תפן בפרויקט היא 70% מסך התקציב, דהיינו כ-35 מיליון ₪. לצורך ביצוע פרויקט לאומי זה, המועצה התעשייתית תפן נאלצת לקחת הלוואות המטילות עליה עול כספי.

 

לסיכום, המועצה טוענת כי אם ייקבע מנגנון חלוקת הכנסות, משמעות הדבר תהיהכ סיום התמיכה בפעילויות החינוכיות. בהינתן הצרכים להם מחויבת המועצה, נכון יהיה לקבוע כי יתרת החלוקה לכל היותר, תועמד בשיעור של 70% מעודף ההכנסות על ההוצאות ובסדר גודל של 700,000 ₪ לשנה. המלצה מעבר לכך תעמיד בסיכון את יכולתה של המועצה לעמוד במטרותיה, תוך ניהול כספי תקין.

 

להלן נתוני התקציב הרגיל למועצה המקומית התעשייתית מגדל תפן לשנים 2014-2008:

א.         סה"כ תקציב שנתי העומד על סך של כ-15 מיליון ₪, שרובו ממקורות עצמיים.

ב.         שומת הארנונה השנתית עומדת על סך של כ-10  מיליון ש"ח.

ג.          העודף השנתי הנו בממוצע כמיליון ש"ח.

ד.         העודף המצטבר מועבר כולו לקרנות הפיתוח ומיועד להשקעה בפרויקטים לפיתוח הן בפרויקט הביוב והן בתכנון, פיתוח וכו', כך שבפועל אין עודפים מיותרים.

ה.         בנוסף לנ"ל, מעיון בדוחות הכספיים המבוקרים של מועצת תפן, סה"כ עודפים נצברים החל מהקמתה של המועצה ועד סוף 2014 עומד ע"ס של 10 מיליון ש"ח דבר שמעיד על פוטנציאל העודף השוטף השנתי במועצת תפן בכל שנה ושנה  מאז 1991 ועד היום, (כ-500 אלף בשנה בממוצע).

ו.          דהיינו, אם המועצה הייתה מתחילה בביצוע פרויקט הביוב לפני חמש שנים דו"חותיה הכספיים היו נראים אחרת – ללא פיקדונות ועודפים (חלקה של תפן בפרויקט הביוב  הוא כ-35 מיליון ₪, מהם תפן תצטרך לשלם באופן ישיר בהלוואות ומקרנות הרשות כ-20 מיליון ₪).

 

אומדן לשנת 2015 שמראה הרכב הכנסות והוצאות:

א.        פוטנציאל הכנסות מכל הסוגים הוא כ-15 מיליון ש"ח.

ב.         להלן עיקר ההוצאות:

1.       שכר עבודה: 3.2 מיליון ₪, מהם כ-1 מיליון ₪ לפנסיונרים, והיתר בסה"כ כ-8 משרות כולל ראש המועצה.

2.       קניית מים בהיקף של כ-4.5 מיליון ₪.

3.       אחזקת כבישים, תאורה  והנדסה בהיקף של 1.7 מיליון ש"ח.

4.       תמיכות: תכנית "רובו תפן" ומלגות בגובה 1.2  מיליון ש"ח (שהם בפועל מעין חלוקת הכנסות).

5.       אחזקת מערכת ביוב בהיקף של  850 אלף ₪.

6.       פינוי אשפה בהיקף של 800 אלף ₪.

7.       שכירות ואחזקת מוסדות המועצה בהיקף של 400 אלף ₪.

 

הסכום שיחולק לרשויות המקומיות הכלולות בכתב המינוי: בהתאם לטיוטת הצעת חלוקת הכנסות שנערכה מול משרד הפנים, מחוז צפון, המועצה הציעה חלוקה של 70% מהעודף השנתי השוטף שלה, עם התחייבות לסכום מינימאלי של 700 אלף ש"ח בשנה, על אף שכיום היא מחלקת בפועל מיליון ש"ח בפרויקט רובו-תפן. זאת, הואיל שהמועצה צופה שגורמים עתידיים שאינם בשליטתה אמורים להשתנות:

 

העודפים השוטפים של מועצת תפן אמורים לקטון בעקבות:

1.       הוצאות תחזוקה שוטפת והעברת האחריות על התשתיות בתפן ממשרד הכלכלה למועצה התעשייתית. הואיל ובשנה האחרונה, בסיכום עם משרד הכלכלה, הועברה האחריות על שיקום ותחזוקת התשתיות בתפן למועצה, יגדלו עלויות התחזוקה של כבישים ותשתיות מתקציב המועצה.

2.       פירעון מלוות לפרויקט הביוב יסתכם בכ-1 מיליון ₪ בשנה. בהתאם לתכנון, המועצה אמורה לקחת הלוואה בגובה של כ 10 מיליון ₪ לצורך השלמת פרויקט הביוב. מדובר בפרויקט בהיקף של 50 מיליון ₪ כאשר חלקה של תפן הוא כ-35 מיליון ₪, מהם תפן תצטרך לשלם באופן ישיר בהלוואות ומקרנות המועצה התעשייתית כ-20 מיליון ₪. כאמור, פרויקט זה יפתור לא רק את בעיות הביוב של תפן אלא גם של כמה מהיישובים הסמוכים לתפן.

3.       העלאת תעריפי המים וביטול הקצאות מים לתעשייה החל מתחילת שנת 2015 תביא לירידה בשיעור של 41% ברווח הגולמי של מפעל המים, דבר שיגרום למועצה הפסד שנתי משוער של כ- 400 אלף ₪ ממפעל המים.

4.       העברת הטיפול בפינוי הבוצה מהמט"ש בתפן לאחריות המועצה התעשייתית.  

5.       הוצאות פיתוח עתידיות לשטח החדש בתוכנית ג/16008. מדובר באזור עם טופוגרפיה משופעת, דבר שיגדיל עלויות הפיתוח.

 

השינויים הנ"ל יגרמו לירידה בעודף הצפוי בשנים הבאות ועל כן המועצה תהיה מוכנה בשלב הנוכחי להתחייב לחלוקה של 700 אלף לכל הפחות ו-70% מהעודף. המועצה סבורה כי עם אישור חלוקת ההכנסות והתקדמות בשינוי הייעוד של 700 הדונם הנוספים, יגדל פוטנציאל ההכנסות של המועצה ובהתאם יגדל הסכום המיועד לחלוקה בהתאם לנוסחת ה-70% מהעודף השוטף.

 

המועצה הציעה כי יש לקחת בחשבון הוספת אזורי תעשייה ברשויות המקומיות הסמוכות ואת תוספת ההכנסות הצפויה מהם: בעיקר אזור תעשייה משותף לכפר ורדים ולמעלות-תרשיחא. עוד ביקשה לקחת בחשבון את הפגיעה במענקי האיזון שעלולה לנבוע מתוספת הכנסות במסגרת חלוקת הכנסות.

 

במכתב מיום 23.11.2015 ציין ראש המועצה התעשייתית שנטל השתתפות המועצה בתקציב הוועדה המקומית המרחבית לתכנון ולבנייה בה היא חברה צפוי לגדול מ-120,000 ₪ לכ-360,000 ש" בשנה, בגלל כוונה לשנות את נוסחת החישוב. יש לקחת הוצאה נוספת זו בחשבון, אם אכן תצא לפועל, בעת קביעת הסכום אותו תוכל מגדל תפן להקצות לחלוקת ההכנסות.

 

4.2.           עיריית מעלות-תרשיחא

 

מעלות-תרשיחא היה ישוב במצוקה קשה ועקב כך החליטה ממשלת ישראל לסייע בחיזוקו הכלכלי והחברתי. בין היתר הוחלט בשנות ה-70 של המאה הקודמת על הקמת אזור תעשייה חדש בחבל תפן עבור מעלות-תרשיחא. ההחלטה התקבלה כחלק משורת צעדים לסייע למעלות-תרשיחא בעקבות פעולת הטרור שהתרחשה במעלות ב-1974, בה נרצחו בני משפחה ו-22 ילדים מצפת ששהו בבית ספר ממעלות. אנשי מעלות תרשיחא היו בין מניחי אבן הפינה לאזור התעשייה. העירייה גם הציגה מסמכים המצביעים על חלקה בהחלטות על מיקומו, בהם מצוין שמדובר בשטח תעשייתי פתוח עבור מעלות ובאזור תעשייתי מיועד לכפרי תעשייה שיוקמו באזור על ידי הסוכנות היהודית. האזור כונה בתכתובות ובמסמכים שונים "שטח לתעשיה "תפן" מעלות". במהלך השנים, מעמד עיריית מעלות-תרשיחא באזור התעשייה לא בא לידי ביטוי בהיקף המתבקש וזאת למרות שאזור התעשייה תפן הוקם לטובת פיתוחה של מעלות-תרשיחא.

 

מעלות-תרשיחא הוא היישוב הגדול ביותר באזור, הנותן שירותים לכלל תושבי האזור. לאור זאת ומכיוון שאזור התעשייה הוקם על מנת לסייע בפיתוחה הכלכלי של העיר, העירייה עומדת על זכותה לקבל חלק משמעותי מהכנסות המועצה התעשייתית. לכך מצטרפים הנימוקים הבאים:

 

·         פיתוח מואץ: תוספת של כ-4,307 יחידות דיור בחמש השנים הבאות.

·         גידול משמעותי ביוממות אשר יוצר בלאי תשתיות וגידול בהיקף השירותים המוניציפליים.

·         גידול בשירותים לצד צורך בתחזוק הכפר העתיק  תרשיחא. העירייה אינה זוכה לתקציב מיוחד ותנופתי ממשרדי התחבורה, התשתיות, הבינוי, החינוך וכיו"ב, כפי שיתר יישובי המיעוטים בישראל זכאים לו.

·         מוקד תעסוקתי: אזורי התעשייה במעלות מצויים בתפוסה מלאה ללא יכולת להתרחב. בתעשיות השונות באזור התעשייה עובדים כ-40% שאינם תושבי מעלות-תרשיחא.

·         שירותי תרבות ואירועים עירוניים: היכל התרבות במעלות-תרשיחא הוקם בהשקעה של 35 מיליון ₪. 65% מלקוחות ההיכל מקרב המנויים והמזדמנים אינם ממעלות-תרשיחא. גם האירועים העירוניים והתיירותיים (ללא עלות) נצרכים על ידי תושבי האזור כולו.

·         מוקד לשירותי פנאי, ספורט ומשחקים: מעלות תרשיחא מציעה ומאפשרת גינות משחקים, ריאות ירוקות, מגרשי ספורט, מתקני כושר בטבע, טיילות הליכה וריצה ומרחבי פנאי תיירותיים, כגון אגם מונפורט, ללא עלות הן לתושבי העיר והן למבקרים מחוצה לה. היעדר תשתיות פנאי, ספורט ומשחקים ביישובי הסביבה כולה, הפכו את מעלות-תרשיחא למוקד אטרקטיבי לצריכת שירותים אלה על ידי תושבי האזור כולו.

·         שירותי ציבור ושירותים חיוניים: במעלות-תרשיחא ישנם סניפי הבנקים המעניקים שירותי בנקאות לכל תושבי האזור, לשכת שירות התעסוקה אזורית, סניף ביטוח לאומי אזורי, סניפי קופות החולים האזוריים, סניף דואר, וסניף רשות האוכלוסין וההגירה אזורי.

·         תחבורה: בעיר ישנו מסוף ביניים של קווי אוטובוס ומוניות שירות, אליו מגיעים תושבי המרחב ומהעיר ממשיכים בנסיעה למטרופולין.

 

בחינת הסכום לחלוקה:

 

העודף התקציבי השנתי של מגדל-תפן נע בשש השנים האחרונות בין כ-800 אלף ₪ ל-1.6 מיליון ₪. במידה ויקבע העודף התקציבי כסכום לחלוקה יהיה למועצה אינטרס מובהק לנצל את העודף התקציבי לצרכיה ולכן לא סביר לקבוע את סכום העודף כסכום לחלוקה. החלטה על גובה הסכום לחלוקה היא לטווח ארוך ולא מקובל לקבוע סכום בערכים מוחלטים, לאור שינויים צפויים במועצת תפן בכל היבטי פעולתה (הרחבה, שינוי תעריפי ארנונה, שינוי בהוצאות וכו').

 

נתוני העודף של המועצה התעשייתית בשנים האחרונות הם בין 11% ל-21% מהכנסותיה מארנונה ובממוצע בשש השנים האחרונות 15% מההכנסות מארנונה. סכום ההכנסה לחלוקה חייב להיות מובנה ומתוכנן בתקציב הרשות מראש, בעת אישור התקציב בכל שנת כספים, ובהתאם לאמור מומלץ כי הסכום לחלוקה יהיה 15% מההכנסות בפועל מארנונה בכל שנת כספים. חלוקת אחוז קבוע מההכנסות תעודד התאמות בתעריפי הארנונה, פעילות לשיפור אחוזי גביה, איתור מקורות הכנסה נוספים והתייעלות. עוד ממליצה מעלות-תרשיחא שהרשויות המקומיות הזכאיות ייעדו את ההכנסה מחלוקה זו לתוספת תקציבי פיתוח לעיר.

 

קריטריונים מוצעים לחלוקה:

1.       גודל אוכלוסיית הרשות (40%) – דירוג גבוה יותר לרשויות מקומיות גדולות.

2.       מענק מודל לנפש (מענק איזון) (15%) – יש לתת ניקוד גבוה יותר דווקא לרשויות מקומיות עם מענק מודל נמוך יותר, שאינן זוכות מראש לתמיכה ציבורית מוגברת.

3.       הכנסות עצמיות לנפש (15%) –  יש לתת ניקוד גבוה יותר לרשויות מקומיות בעלות הכנסות עצמיות גבוהות יותר לנפש, דהיינו לעודד רשויות שפועלות ויוזמות להגדלת הכנסותיהן.

4.       דירוג סוציו-אקונומי (20%) – דירוג גבוה יותר לרשויות מקומיות שאוכלוסייתן חלשה.

5.       מרחק (10%) – ככל שהרשות המקומיות קרובה יותר לתפן ניקודה יהיה גבוה יותר.

 

החלוקה המוצעת על פי חישובי מעלות-תרשיחא:

מעלות-תרשיחא: 28.73%

פקיעין: 13.53%

יאנוח-ג'ת: 14.65%

מעלה יוסף: 11.57%

כסרא-סמיע: 16.98%

כפר ורדים: 14.54%

 

4.3.           המועצה המקומית יאנוח-ג'ת

 

המועצה המקומית ינוח-ג'ת סבורה כי יש לכלול אותה בחלוקת ההכנסות מאזור התעשייה במגדל-תפן מהנימוקים הבאים:

 

·         זיקה היסטורית של יאנוח לשטחים עליהם בנוי אזור התעשייה תפן (רוב השטח היה בבעלות תושבי יאנוח).

·         שטח שיפוט מגדל-תפן משיק וצמוד דופן לשטח שיפוט יאנוח-ג'ת ומרחק הבתים של תושבי יאנוח מגבולה המערבי של מועצת מגדל-תפן לא עולה על 400 מ' בקו אווירי.

·         המועצה היחידה שנחסמה בפניה האפשרות להקים אזור תעשיה משלה בגלל קיום אזור התעשייה תפן היא יאנוח-ג'ת.

·         היישובים יאנוח-ג'ת הם הנפגעים ביותר מהרעש הסביבתי של מפעלי תפן ומכל זיהום אוויר של המפעלים בתפן לאור קרבתם הפיסית.

·         יכולתה של יאנוח-ג'ת לקדם מיזמים בשטח השיפוט שלה (דוגמת פרויקט טורבינות הרוח) נפגעת בגלל מגבלות אזור התעשייה.

·         תושבי יאנוח-ג'ת נמצאים באשכול סוציואקונומי 3 ורוב בתי האב בישוב נשענים על מקור הכנסה אחד של הבעל בלבד.

·         למועצה אין מקורות הכנסה למעט הכנסה מארנונה מגורים.

·         בניתוח ההכנסה המוניציפלית לנפש של תושב יאנוח-ג'ת לעומת שאר היישובים המתמודדים על חלוקת ההכנסות (מעלות, פקיעין, מעלה יוסף, כפר ורדים, כסרא-סמיע), תושבי יאנוח-ג'ת הם מבעלי ההכנסה הנמוכה ביותר לנפש לצד כפר ורדים וכסרא-סמיע.

 

לאור כל זאת נדרש לחלוק את ההכנסות בצורה כזו שתשפר ותסגור חלק מהפערים של המועצה מול האחרות. עמדת המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי היא עמדת יאנוח-ג'ת.

 

4.4.           המועצה המקומית פקיעין

 

המועצה המקומית פקיעין סבורה כי יש להכליל אותה בחלוקת ההכנסות מאזור התעשייה מגדל-תפן מהנימוקים הבאים:

·         אזור התעשייה תפן הוקם במימון מדינה שהגיע לעשרות מיליוני שקלים. אזור התעשייה הגביל הקמה של אזורי תעסוקה באזור הגיאוגרפי הקרוב, לרבות בפקיעין. אי לכך, המועצה המקומית סבורה כי ראוי שהכנסות הארנונה מאזור התעשייה יחולקו בין הרשויות המקומיות באזור, כמובן לאחר קיזוז הוצאות הנהלה ושירותים מוניציפאליים שמגישה המועצה התעשייתית לעסקים בתחום שיפוטה.

·         המועצה המקומית פקיעין מסכימה להצעת חלוקת ההכנסות שהוצעה במסגרת מודל החלוקה שהציג המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי בפני הוועדה. מדובר במודל חלוקה אמפירי המבוסס על נתונים פיסיים וכספיים זמינים ושקופים. מקדמי החלוקה במודל יכולים להשתנות עם הזמן בהתאם לשינויי הנתונים הפיסיים והכלכליים, לרבות ההכנסות העצמיות מארנונה, של הרשויות המקומיות השותפות בחלוקה.

·         המועצה המקומית פקיעין מסכימה מראש שמקדמי החלוקה הנוגעים לפקיעין ישתנו בהתאם להכנסות הצפויות בעתיד מארנונה מעסקים שמקורה באזור התעשייה המשותף עם הרשות השכנה כסרא- סמיע. כאשר יאוכלס אזור התעשייה המשותף ויתחילו לגבות הכנסות מהעסקים שיוקמו בו, ישתנו נתוני ההכנסות העצמיות של המועצה וזה ישתקף במקדמי החלוקה עפ"י מודל החלוקה המוצע מטעם המרכז לתכנון אלטרנטיבי.

·         כפי שהובהר בחומר שהציגה המועצה דרך המרכז לתכנון אלטרנטיבי, ההכנסה לנפש בפקיעין מארנונה שלא למגורים נמוכה באופן בולט: רק כ-240 ₪ לנפש בשנת 2013 (בהשוואה למעלות תרשיחא למשל: 924 ₪ לנפש). ללא מקור הכנסה נוסף למועצה המקומית שמקורו בארנונה מעסקים, המועצה תתקשה לפתח שירותים בסיסיים ואיכותיים לתושביה.

·         יצוין ששטח חיוב הארנונה לנפש לשימושים עסקיים בפקיעין הוא 3.2 מ"ר ולשימושים של תעשייה ומלאכה 2.9 מ"ר לנפש בלבד. שטחי חיובים אלה נמוכים בהשוואה לישובים שבהם קיימים אזורי תעסוקה באזור כגון מעלות-תרשיחא (3.4 מ"ר לנפש ו-6.9 מ"ר לנפש בהתאמה).

 

לאור האמור לעיל, המועצה המקומית פקיעין ממליצה לאמץ את ההמלצות ומקדמי החלוקה שפותחו במודל החלוקה של המרכז לתכנון אלטרנטיבי.

 

4.5 המועצה המקומית כפר ורדים

 

המועצה המקומית כפר ורדים סבורה כי יש להכליל אותה בחלוקת ההכנסות מאזור התעשייה מגדל-תפן וזאת מהנימוקים הבאים:

 

·         נימוק כלכלי: תושבי כפר ורדים נחשבים לתושבים "חזקים" יחסית בהשוואה לתושבים ביישובים סמוכים, אך משאביה הכספיים של המועצה מדולדלים ביותר בעקבות מחסור משמעותי בשטחי מסחר ותעשייה וזאת על אף הקשר ההיסטורי והסימבולי בין כפר ורדים לתפן. שיעור ההכנסות מארנונה שאינה למגורים הוא הנמוך ביותר מבין כל שאר הרשויות המקומיות הסמוכות – כמעט 93% מהכנסות הארנונה של המועצה הם ממגורים. נתון זה מצביע על היעדר שטחי חיוב לארנונה שלא למגורים (שטחי מסחר ותעשייה). לאור האמור לעיל יש צורך בהגדלת מקורות ההכנסה של המועצה המקומית מארנונה שלא למגורים. יצוין כי המועצה המקומית כפר ורדים ממקסמת את הגבייה משטחי הארנונה למגורים ואחוז הגביה כמעט מושלם (97.6%).

 

·         נימוק היסטורי: היישוב הקהילתי כפר ורדים ואזור התעשייה תפן הוקמו בתפיסה רעיונית אחת, כי המפעלים שעתידים לעבור לתפן יהיו בתחום שיפוטה של כפר ורדים ויהוו חלק בלתי נפרד מהמועצה. אולם, מקים כפר ורדים שהיה גם המשקיע הגדול בתפן הוא זה שייצג אותה בנושא תפן. הקמת מועצה תעשייתית עצמאית, דנה את כפר ורדים ואת יישובי המועצה האזורית מרכז הגליל שפורקה, לעוני תקציבי.

 

·         נימוק סוציו-אקונומי: כפר ורדים מדורג באשכול 9 בדירוג הסוציו-אקונומי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. המקורות הכספיים העומדים לרשות רשות מקומית הם:

א.   ארנונה למגורים.

ב.    ארנונה שלא למגורים.

ג.     מיסי נדל"ן ופיתוח (היטלי השבחה, חלף היטל השבחה ועוד).

 

בעוד שניתן לנבא את היקף הגבייה של הארנונה ממגורים בהתאם לחוסנו הפיננסי של התושב, שני הסעיפים האחרים אינם מושפעים מהמדד הסוציו-אקונומי והדבר בולט במקרה של כפר ורדים. השתתפות הממשלה בתקציב המועצה המקומית כפר ורדים נמוכה ביותר בהשוואה לרשויות המקומיות האחרות ואחת הסיבות לכך היא השימוש הלא מידתי במדד הסוציו-אקונומי ככלי לחלוקת תקציבי המדינה. עומס הארנונה בכפר ורדים גבוה במאות אחוזים משאר הישובים שבסביבה. תושב כפר ורדים נאלץ לממן מכיסו את מרבית השירותים שמציעה המועצה המקומית ואת פעילותיה בשיעור גבוה מאוד, דבר הנובע גם מהשתתפות הנמוכה מאוד של המדינה בתקציבי המועצה.

 

ככלל יש לחלק הכנסות מתקבולי הארנונה של מגדל-תפן בין הרשויות המקומיות של המעגל הראשון, שהן הנפגעות העיקריות ממנו: כפר ורדים, כסרא-סמיע ויאנוח-ג'ת. על החלוקה להיות בפרופורציות קבועות ועדיף שהכספים יופנו לקרן ולא לתקציבים השוטפים של הרשויות המקומיות.

 

הצעת כפר ורדים היא למתווה החלוקה הבא:

כסרא-סמיע: 33%.

יאנוח-ג'ת: 33%.

כפר ורדים: 33%.

 

אין סיבה שתעריפי הארנונה במגדל תפן יהיה נמוכים יותר מאשר במעלות-תרשיחא הסמוכה.

 

עמדת המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי כללה על פי כפר ורדים טיעונים המעוותים את המציאות ומתעלמים מחלקה של כפר ורדים בהקמת אזור התעשייה תפן כפי שהוקם. ככל שהיו שם קודם לכן קרקעות מעובדות היו אלה אדמות מינהל או לחילופין קרקעות שהתקבלה תמורה עבורן באמצעות חילופי קרקעות. כך גם לעניין חישוב מרחקי הרשויות מתפן וההתעלמות מהתמיכות הקיימות של המדינה.

לאור זאת שינתה כפר ורדים את הצעתה למתווה החלוקה:

כפר ורדים: 50%.

ינוח-ג'ת: 25%.

כסרא-סמיע: 25%.

 

בנוסף לכך, מאיר גרינפלד יו"ר סיעת אופק וחבר מועצת כפר ורדים פנה בנפרד (גם לשר) בבקשה לפרק את המועצה המקומית התעשייתית מגדל-תפן ולכלול אותה בתחום שיפוט כפר ורדים. בנוסף, הודגש הפיקוח הסביבתי הבלתי מספק ותעריפי הארנונה הנמוכים באופן חריג בתפן.

 

4.6   מר יעקב קורין, תושב כפר ורדים

 

יש לחלק הכנסות מאזור התעשייה תפן ולהשתמש בכספים גם מעבר לצרכי הרשויות המקומיות השונות וזאת, על מנת לשפר את הקשרים המשותפים: מסחריים ותרבותיים אשר קיימים ותוססים בין התושבים. אין לחלק את כל הסכום למועצות המקומיות, רק לטובת הצרכים האוטונומיים שלהן. מוצע למקד את הסיוע הראשון בשיפור משמעותי של הדרכים המשובשות אך החשובות לחיבור בין חלק מהרשויות המקומיות באופן הבא: (א) הדרך מתחנת הדלק ביציאת יאנוח צפונה, בואכה כפר ורדים, כיכר 6 והמשכו לרחוב האלון ומשם לכביש הראשי בתרשיחא, בואכה כביש 8835; (ב) בניית מעבר תחבורתי תקין ומודרני בין כביש 8835 בתרשיחא לבין מעלות, מעל או מתחת לכביש הראשי: מעלות- נהריה.

 

4.5.           המועצה המקומית כסרא-סמיע

 

אזור התעשייה תפן הוא חלק בלתי נפרד מתחום המועצה האזורית מרכז הגליל, שנוסדה בשנת 1969 ופוצלה לשלוש מועצות מקומיות: מועצה תעשייתית מגדל-תפן, מועצה מקומית כסרא-סמיע ומועצה מקומית יאנוח-ג'ת. אזור התעשייה תפן הוקם על אדמות שני הכפרים כסרא ויאנוח. הקמתו מנעה הקמת אזור תעשייה יישובי, כי המחירים הזולים של הקרקע בתפן עודדו את המשקיעים והיזמים להקים מפעלים בתפן ולא במקומות אחרים.

 

אי לכך, המועצה המקומית כסרא-סמיע סבורה כי יש להכליל אותה בחלוקת ההכנסות מאזור התעשייה מגדל-תפן וזאת לפי הפרמטרים הבאים:

1.        מצבה הסוציו אקונומי של הרשות.

2.        הקרבה הפיזית של המועצה לאזור התעשייה.

3.        מפגעים בריאותיים.

 

4.6.           המועצה האזורית מעלה יוסף

 

המועצה אזורית מעלה יוסף משתרעת על כ-200,000 דונם מאזור לפידות בדרום (קו מגדל-תפן) ועד לקו הגבול עם לבנון. במועצה 22 יישובים, מהם 16 מושבים ו-6 יישובים קהילתיים. המועצה מוגדרת כרשות קו עימות ומתגוררים בה כ-10,000 תושבים. המועצה מקבלת מענק איזון. רמת ההוצאות לנפש גבוהה ועומדת על סך 7,400 ₪ לנפש וזאת עקב מאפייני הרשות והפיזור הגדול של יישובה. יש לציין כי הפיזור הגדול משליך באופן ישיר על עלויות מתן השירותים הנדרשים. לדוגמה, בכל יום לימודים מוסעים 2,500 תלמידים למוסדות החינוך ברחבי המועצה בטווחים של עד 30 ק"מ. יישובי המועצה הנמצאים במרחק של עד 4 ק"מ מהמועצה התעשייתית תפן הם: חוסן, לפידות (גובל בתפן) וגיתה. המועצה נמצאת כיום בתנופת פיתוח ויעד האכלוס לשנת 2025 הוא הכפלתה ל-20,000 תושבים.

 

הגבול המשותף וסמיכות יישובי המועצה (לפידות, גיתה, חוסן ופקיעין החדשה) למגדל-תפן משפיעים באופן ישיר על יישובים אלה, כמו על יישובים סמוכים נוספים. ההוצאות הנורמטיביות הגבוהות של המועצה האזורית מחייבות איתור מקורות הכנסה נוספים לרשות. המועצה סבורה כי כאשר בוחנים את הפרמטרים: מרחק גיאוגרפי, גבולו משותף ודירוג סוציו- אקונומי, הרשויות שעליהן לחלוק בהכנסות מתפן הן מעלה יוסף, כסרא-סמיע וינוח-ג'ת.

 

4.7.           מנהל התכנון, משרד האוצר

 

מינהל התכנון מברך על כל החלטה שתביא לעצמאות כלכלית של ישובים ולחלוקה צודקת של משאב הקרקע או ההכנסות ממנו. למנהל התכנון אין את הכלים על מנת לבחון את פרטי ההצעה לחלוקת ההכנסות. יחד עם זאת, מנהל התכנון ממליץ להסתמך על העקרונות המפורטים להלן, בכל מקרה בו נידונה חלוקת הכנסות:

·    הרמה הסוציו-אקונומית של האוכלוסייה בכל אחד מהישובים.

·    הכנסות הרשויות המקומיות מארנונה ביחס לגודל האוכלוסייה.

·    הכנסות עתידיות של הרשות, ככל שניתן לאמוד אותן, בהסתמך על תכנית מתאר מאושרת או בהכנה.

·    מקורות הכנסה נוספים קיימים בכל אחת מהרשויות.

·    השפעת הנכסים מניבי הארנונה על איכות חיי התושבים בכל אחת מהרשויות. ככל שאיכות החיים של תושבי רשות אחת, נפגעים מפעילות נושאת ארנונה ברשות אחרת, יש יותר הצדקה לחלק את ההכנסות.

 

4.8.           המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי

 

מציע את העקרונות הבאים לחלוקת הכנסות:

 

הסכום העומד לחלוקה: יש לבחון את גובה תעריפי הארנונה בתפן בהשוואה ולמפעלים ועסקים זהים באזורי תעשייה דומים.

 

קריטריון שיקולי על מיוחדים: הקרקע עליה הוקם אזור התעשייה תפן (כ-2693 דונם), הייתה שייכת מבחינה היסטורית לישובים יאנוח, ג'ת, כסרא, וכפר סמיע. הקרקע שימשה את תושבי הכפרים למחייתם כקרקע לחקלאות ולמרעה. בשנת 1969 הוקמה המועצה האזורית מרכז הגליל שכללה את ארבעת הכפרים, ובמסגרתה התחיל להתפתח ולהיבנות אזור התעשייה תפן. בשנת 1990 פורקה המועצה האזורית והוקמו תחתיה המועצות המקומיות יאנוח-ג'ת, כסרא-סמיע, והמועצה המקומית התעשייתית מגדל-תפן. כך הושלמה למעשה הפקעת הזיקה הממלכתית/מנהלית בין "רשויות האם" לבין אזור התעשייה תפן.

 

תושבי הכפרים עדיין מרגישים זיקה מיוחדת לקרקע שהוקם עליה אזור התעשייה, מאחר שהבעלות על הקרקע הופקעה מידיהם, כמו גם האחריות המוניציפאלית וניהול אזור התעשייה שנשללו מהם ברבות הימים, ואובדן ההכנסות ממסים, אגרות והיטלים והזדמנויות הפיתוח הגלומות באזור התעשייה תפן.

 

במיוחד, המועצה המקומית יאנוח -ג'ת, למרות שהיישובים השייכים לה "תרמו" שני שליש משטח מועצת תפן, לא הצליחה עד עצם היום הזה לקדם הקמת אזור תעשייה בתחומה המוניציפאלי בגלל הקרבה הפיסית לתחום אזור התעשייה תפן, וכך הפסידה הזדמנויות פיתוח שהיו מאפשרות לה לשפר את רמת החיים של אוכלוסייתה, לייצר מקומות עבודה ותעסוקה חדשים ולהגביר את ההכנסות העצמיות של הרשות המקומית מעסקים ומפעלים.

 

לאור האמור לעיל, ובמסגרת קריטריון שיקולי-על מיוחדים, הגיוני ומתבקש שוועדת החקירה תקצה למועצות המקומיות ינוח-ג'ת וכסרא-סמיע 30% מההכנסות העומדות לחלוקה (הכנסות מצטברות ושוטפות) כפיצוי על הפסד קרקעות ונתחים מתחומי השיפוט המוניציפאלי שלהן. החלוקה של סכום ההקצאה המיוחד בין שתי הרשויות המקומיות הנ"ל תיקבע על פי האחוז מהשטח הכולל של תפן שהיה שייך בעבר לכל אחת מהן, קרי 20% ליאנוח-ג'ת ו-10% לכסרא-סמיע.

 

כפרניק C:\Users\Shlomot\AppData\Local\Temp\msohtmlclip1\01\clip_image006 הועדה לחלוקת ההכנסות מתפן  קריטריון המרחק: הטבלה להלן מסכמת את הנתונים לחישוב מקדמי חלוקת ההכנסה על פי קריטריון המרחק:

 

המרחקים האקוויוולנטיים נמדדו ממרכז תחום שיפוט מועצה מקומית תעשייתית מגדלתפן עד מרכזי השטחים המבונים של הרשויות המשתתפות. עבור רשויות מקומיות הכוללות יותר מישוב אחד (ינוח-ג'ת, כסרא-סמיע, ומעלות-תרשיחא) חושבו מרחקים אקוויוולנטיים, קרי מרחק מייצג אחד לכל יישובי הרשות המקומית הרלוונטית. עבור המועצה האזורית מעלה יוסף נלקחו בחשבון למדידת המרחקים הישובים שמרחקם ממרכז תפן שווה או קטן ממרחק הרשות המרוחקת ביותר שנכללה בצו משרד הפנים (מלבד הישוב לפידות שנלקח כיישוב גובל).

 

לאחר הצבת נתוני המרחק והאוכלוסייה של הרשויות המקומיות הגובלות והסמוכות בנוסחאות המודל הרלוונטיות לקריטריון המרחק, התקבלו מקדמי החלוקה שלהלן:

כפרניק C:\Users\Shlomot\AppData\Local\Temp\msohtmlclip1\01\clip_image008 הועדה לחלוקת ההכנסות מתפן

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מוצע שחלק ההכנסה שיחולק בין הרשויות על פי קריטריון המרחק יעמוד על 30%. להבדיל משני הקריטריונים האחרים, קריטריון המרחק מזכה את כל הרשויות הכלולות בצו משרד הפנים בחלק מההכנסה ללא קשר עם מצבן הפיננסי.

 

קריטריון צמצום הפערים: להלן מובאת טבלה שמציגה את האינפורמציה והנתונים הדרושים לצורך הרצת המודל לחישוב מקדמי חלוקת ההכנסה על פי קריטריון צמצום הפערים הפיננסיים:

 

כפרניק C:\Users\Shlomot\AppData\Local\Temp\msohtmlclip1\01\clip_image010 הועדה לחלוקת ההכנסות מתפן

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הערה לטבלה: באשכולות החברתיים-כלכליים 1-4 אחוז הגביה הנורמטיבי מתייחס לגביה מנכסי

מגורים. באשכולות 5-9 אין הבדל בין אחוז גביה נורמטיבי ממגורים ואחוז גביה נורמטיבי מיתר נכסים.

 

לאחר הצבת הנתונים מהטבלה בנוסחאות המודל הרלוונטיות התקבלו מקדמי החלוקה בין הרשויות המשתתפות כלהלן:

כפרניק C:\Users\Shlomot\AppData\Local\Temp\msohtmlclip1\01\clip_image012 הועדה לחלוקת ההכנסות מתפן

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הרשויות המקומיות הנהנות מהכנסה עצמית לנפש הגדולה מממוצע ההכנסה העצמית לנפש בכלל הרשויות המקומיות, לא זוכות בנתח מהסכום לחלוקה לפי קריטריון צמצום הפערים.

 

על סמך כל אלה מוצעות שתי חלוקות. על פי מודל ראשון, רשויות מקומיות שההכנסה העצמית בהן לנפש גבוהה מהממוצע, לא נהנות מהחלוקה על פי קריטריון צמצום פערים ועל פי מודל שני, כולן נהנות מחלקן היחסי על פי עקרון צמצום פערים:

 

 

מודל 1

מודל 2

ינוח-ג'ת

43%

35%

כסרא-סומיע

38%

29%

פקיעין

8%

5%

מעלה יוסף

3%

9%

מעלות-תרשיחא

3%

14%

כפר ורדים

5%

7%

 

 

4.9.           עמותת אזרחים למען הסביבה

 

אזור התעשייה  מגדל-תפן זוכה לתדמית חיובית ונחשב לאזור תעשיה נקי. לעומת זאת, בפועל, מדובר במקור לזיהום סביבתי משמעותי. כמעט אף אחת מהרשויות המקומיות שהגישו את דרישותיהן בעניין חלוקת הארנונה לוועדה לא התייחסה להשפעה של הפליטות הסביבתיות, לא כקריטריון לחלוקה ולא בכלל.

 

אף מפעל מהמפעלים הגדולים אינו ממלא את כל הדרישות של ביצוע הבדיקות ועמידה בתקנים במלואם. התוצאה היא זיהום שמשפיע על כל האזור. המרחק הגיאוגרפי מאזור התעשייה הוא שמכריע, אך יש להדגיש שבכל הקשור לפליטות לאוויר, החומרים המזהמים מתנהגים באופן שונה בהתאם לסוג החומר, נתוני מזג האוויר, הטמפרטורה, העונה וכו':

זיהום האוויר: ההשפעה הגדולה היא על הישובים הסמוכים והיא יורדת בהדרגה עם המרחק.

זיהום קרקע: יש לקחת בחשבון שאזור ההמטרה בתפן נמנה עם 20 האתרים הראשונים הכי מזוהמים ברשימת האתרים החשודים בזיהומי הקרקעות החמורים של המשרד להגנת הסביבה.

זיהום מי תהום: הנזק הוא יותר רחב ורלוונטי לכל האזור.

 

לפיכך כל מודל חלוקה חייב לכלול בתוכו את הדרישות האלה:

1.       לחייב את המועצה התעשייתית באימוץ פתרון ביניים להפסקת הזרמת השפכים עד להתחברות למכון טיהור השפכים בעכו.

2.       חיבור מידי למכון טיהור שפכים אזורי, אכיפת התקנים של המפעלים, חיוב המועצה בניקוי הקרקע שהזדהמה ופיצוי בעלי החלקות הפרטיות שניזוקו.

3.       חיוב המפעלים שנדרשו לכך להכין סקרי תהליכים ופליטות ולבצע ניטור רציף בארובות תוך הקטנת סף גילוי המתכות.

4.       ביצוע סקר השפעה על הסביבה כדי לבדוק את השפעתם של כלל המפעלים בתפן על הסביבה.

5.       הרחבת הניטור הסביבתי והקמה של כמה תחנות ניטור לבדיקה רציפה של איכות האוויר, בהסתמך על תוצאות סקר ההשפעה על הסביבה.

6.       חלוקת הארנונה תחול רטרואקטיבית גם על יתרות מתקציבי עבר. החלוקה צריכה לכלול מרכיב של פיצוי גם לתושבים (פיצוי בעלי קרקע למשל) וגם לסביבה (ניקוי הקרקע) ולממן ביצוע תסקיר השפעה על הסביבה וניטור רציף.

7.       הוספת נציג של הארגונים הסביבתיים להרכב המועצה.

 

4.10.       הממונה על מחוז צפון, משרד הפנים

 

אזור התעשייה הוקם כחלק מתפישה כוללת של יישוב הגליל ויצירת מקורות פרנסה לתושבי האזור ולבאים החדשים, כחלק מהקמת כפר ורדים ומהשאיפה לחזק את היישובים באזור. בפועל, המועצה התעשייתית תפן מסייעת לרשויות המקומיות הסמוכות לה במימון תכניות שונות בעיקר בתחום החינוך, כך שממילא היא מעבירה ממשאביה לטובתן בצורה לא רשמית ולא מוסדרת ובדרך של התנדבות ורצון טוב.

 

המועצה הארצית, בהחלטה לאשר תוקפה של תכנית להרחבת אזור התעשייה תפן משנת 2008 בהיקף של 600 דונם, התנתה את יישום התכנית בתכנית סדורה, רשמית וקבועה לחלוקת הכנסות מהשטח הנוסף לרשויות הסמוכות. עמדת המחוז היא שבהזדמנות בה דנים בחלוקת הכנסות מהשטח הנוסף, ראוי ורצוי לערוך הסדר כולל על כל השטח של תפן ולא רק על התוספת.

 

המחוז מבקש כי הוועדה תקפיד להגדיר בדיוק את דרך החישוב של הסכום שיחולק מידי שנה, ותקבע עקרונות שיבטיחו כי פעולתה התקינה של המועצה התעשייתית תפן לא תיפגע בשום אופן. לצורך כך מציע המחוז להגדיר את החלק העודף בתקציבה של תפן כך: 90% מההפרש בין הוצאות המועצה התעשייתית על כל מרכיביהן, לבין  ההכנסות על כל מרכיביהן ובכלל זה העברות מהשוטף לפיתוח על פי החלטת מליאת המועצה, כפי שייקבע במאזן השנתי המבוקר האחרון שנחתם ואושר במליאת המועצה.

 

רשויות מקומיות מקבלות: מוצע כי הרשויות המקומיות שתהיינה שותפות בחלוקת ההכנסות תהיינה רשויות מקומיות עצמאיות לפי הגדרתן בחוק, או יישובים, או שכונות, שמרכזיהם נמצאים במרחק של עד 4 ק"מ ממרכז המועצה התעשייתית. הרשויות הן: כסרא-סמיע, ינוח-ג'ת, כפר ורדים, מעלות-תרשיחא, לפידות וחוסן (מעלה יוסף) ובוקיעה אל ע'רבייה (פקיעין).

 

מוצע כי הוועדה תתייחס לאמות המידה הבאות לקביעת חלוקת ההכנסות:

 א.   ככל שהרשות המקומית סמוכה יותר, כך יגדל חלקה בהכנסות העודפות.

 ב.   ככל שהרשות המקומית מדורגת בדירוג סוציו-אקונומי נמוך יותר, כך יגדל חלקה בהכנסות העודפות.

  ג.    ככל שמספר תושביה גדול יותר כך יגדל חלקה בהכנסות העודפות.

 ד.   ככל שהיחס מגורים/אחר בתמהיל ההכנסות מארנונה של הרשות קטן יותר, כך יגדל חלקה בהכנסות העודפות.

מוצע כי הוועדה תקבע משקלות למדדים הללו, כאשר המשקל הרב ביותר צריך להינתן למדד היחס האחרון.

 

מומלץ שהסכום לחלוקה לא יפחת ממיליון שקלים בשנה שעדיף שיועברו לרשויות המקומיות כתקציבי פיתוח.

 

4.11.       לשכת התכנון המחוזית, מחוז צפון

 

היקף השטח הבנוי כיום בתפן הינו כ-350,000 מ"ר בנויים.

תכנית ההרחבה תוסיף עד 450,000 מ"ר נוספים – בפועל צפויה תפן להכפיל את אזור התעשייה שבשטחה.

 

תכנית ג/2414 (אחת משלוש התכניות של אזור התעשייה תפן, הכלולות בכתב המינוי) כוללת מובלעת מחוץ לתחום שיפוט המועצה התעשייתית (ראו מפת הבקשה המעודכנת). מדובר בשטח לא מפותח שבתכנית משנות ה-70 הייתה כוונה להקים בו מתקן הנדסי. מתקן כזה לא יוקם ויש הסכמה שהשטח יוצא מהתכנית (יאנוח-ג'ת מעוניינים להקים בו מתקן ספורט). גלישה נוספת של תכניות תפן מחוץ לתחום שיפוטה, כוללת גלישה של ג/16008 לתחום יאנוח-ג'ת (על מנת להתאימה לתוואי כביש עוקף תפן) .

 

בשטחי הרשויות המקומיות הכלולות בכתב המינוי שני אזורי תעשייה מתוכננים נוספים: אזור תעשייה מאושר כסרא-פקיעין  ואזור תעשייה כפר ורדים-מעלות.

 

4.12.       אגף התקציבים, משרד הפנים (מכתב שנשלח לפני הקמת הועדה)

 

מועצה תעשייתית מגדל-תפן נטולת תושבים ולפיכך לא ניתן לקבוע באופן ישיר את היותה רשות נותנת על סמך מדד ארנונה עסקית לנפש כנגזרת מדויקת מה הסך שניתן לחלק. עם זאת, ההנחה היא שהמועצה התעשייתית יכולה לחלק מאזור התעשייה הקיים סכום מסוים מהכנסותיה ויכולת חלוקה זו תגדל עם מימוש תכנית ההרחבה לאזור התעשייה העתידי. במעגל הראשון של הרשויות המקומיות שלהן גבול משותף עם מגדל-תפן נמנות הרשויות המקומיות הבאות:

  1. יאנוח-ג'ת
  2. כסרא-סמיע
  3. מעלה יוסף
  4. מעלות-תרשיחא
  5. כפר ורדים

 

מעלה יוסף, על אף היותה בעלת מדד משוקלל של ארנונה עסקית לנפש הגבוה מהמינימום, בשל הכרה בהוצאות גבוהות נורמטיביות על פי המודל, כן נחשבת כרשות מקומית מקבלת.

שתי הרשויות המקומיות האחרונות אינן נחשבות כרשויות מקומיות מקבלות מהסיבות הבאות:

1.    מעלות תרשיחא – לעירייה ארנונה עסקית לנפש הגבוהה במקצת מהמגבלה שנקבעה בסימולטור לרשויות מקבלות מבחינת ארנונה עסקית לנפש, ניתן לשקול הכנסתה לחלוקה.

2.    כפר ורדים – הרשות נטולת מענק איזון ולכן איננה נכנסת לקטגוריה של רשות מקבלת. אם כי על פי מדדי ארנונה עסקית לנפש, הרשות נחשבת כרשות חלשה.

 

יש לציין כי ישנן רשויות מקומיות נוספות הסמוכות לתפן ,אך בשל ההנחה כי גודל הסכום לחלוקה יתכן ואיננו משמעותי ומצריך בדיקה מעמיקה יותר, לא יכללו בניתוח להלן. 

נתונים תקציביים מבוקרים  לשנת 2013

 

יאנוח ג'ת

כסרא סמיע

מעלה יוסף

מעלות תרשיחא

כפר ורדים

אוכלוסיה 2014 (אלפים).

6.2

8

10

24.1

6.1

סוציואקונומי

3

2

5

5

9

מענק מודל לנפש

1,819

1,472

2,395

1,226

-325

תקציב הכנסות

      34,026

     36,426

  104,896

          117,270

      43,985

 עודף/גרעון נצבר

-33.1%

-2.6%

-8.2%

-13.4%

-11.0%

עומס מלוות

27.9%

23.0%

15.8%

52.7%

21.8%

עודף.(גרעון) שוטף

-8.5%

-2.8%

-0.3%

0.1%

-0.9%

ארנונה עסקית (מדד משוקלל).

0.09

0.15

0.95

0.85

0.24

 

בשל העדר משתנה ארנונה עסקית לנפש למגדל תפן, בוצעה הרצה בסימולטור על הסך לחלוקה ממועצה תעשייתי מגדל-תפן, כפי שתמליץ הוועדה.

 

על פי החלוקה המסתמנת: יאנוח-ג'ת: 16%, מעלה יוסף: 25%, כסרא-סמיע: 19%, מעלות-תרשיחא 41%.

 

 

4.13.       מנכ"ל חברת ישקר

 

חברת ישקר הקימה, הרחיבה וביססה את פעילותה בתפן לפני מעל ל-30 שנים וכיום מעל ל-95% מפעילותה בישראל מתקיים ממרכזי הייצור והפיתוח בתפן. כמו כן פעילותה העסקית השיווקית ומטה הנהלת החברה העולמית נמצאים בתפן. החברה מעסיקה כ-3,000 עובדים מכל אזור הצפון והגליל בפרט. מספר רב של בתי אב נוספים מהאזור מתפרנס באופן ישיר מישקר באמצעות מתן שירותים ותמיכה לחברה.

 

ישקר תומכת רבות בקהילות הסמוכות, ביניהן במעלות-תרשיחא וכפר ורדים באמצעות תרומות לפעילויות תרבות, ספורט וחינוך. בין היתר פועלת ישקר במשותף עם המכללה להנדסה אורט בראודה לקידום ההשכלה הגבוה בגליל ובאמצעותה לפיתוח כלכלי-תעסוקתי אזורי.

 

אזור תפן אינו עתיר במקומות תעסוקה אלטרנטיביים ובנוסף שירותי גישה ציבוריים אליו וממנו כמעט ולא התפתחו. למרות זאת, ידעה ישקר למשוך לתפן עובדים רבים ולתת להם תנאי עבודה, תנאים סביבתיים וביטחון תעסוקתי. כל אלו כרוכים בעלויות גבוהות.

 

ישקר נרכשה לפני כ-9 שנים על ידי חברת ברקשייר הת'וואי והיא כיום בבעלותה המלאה. בין יתר הנושאים שבבסיס ההחלטה לתמוך בהמשך התרחבותה בתפן, עומדות עלויות התפעול ואופן התנהלותה של הרשות המוניציפאלית שבתחומה פועלת החברה.

 

הממונה על מחוז הצפון מר אורי אילן הציע במכתבו למנהל מינהל השלטון המקומי מר מרדכי כהן, בסעיף 4: "… מציע לבחון גם את נושא תעריף הארנונה הנגבית מהמפעלים שבתחומה, ביחס לתעריפים הנגבים באזור הגליל המערבי ותגיש את המלצותיה גם בעניין זה…".

 

בכפוף למפורט לעיל, סבור מר יעקב הרפז כי כל שינוי בסטטוס קוו הקיים בעניין תעריפי הארנונה למפעלים ו/או חלוקת כספי ארנונה המיועדים לתפעול ופיתוח תשתיות ושירותים של המועצה התעשייתית מגדל-תפן לרשויות מוניציפאליות אחרות, יביא לבחינה מחודשת מצד החברה בארץ  וחברת האם בארה"ב של תכניות ההתרחבות המיועדות של ישקר וכן של התמיכה רבת השנים והתרומות של ישקר לפעילויות תרבות, ספורט וחינוך בקהילות באזור.

 

מר יעקב הרפז מבקש כי הוועדה תמנע העלאה של הוצאות הארנונה, אך ורק על מנת לחלקם לפעילויות שאינם מעניינו של אזור התעשייה תפן ושל המפעלים הפועלים בתחומו.

 

4.14.       מינהל אזורי תעשייה, משרד הכלכלה

 

מנהל אזורי תעשייה מבקש לעודד פיתוח וקידום אזורי התעשייה בפריפריה על מנת למשוך יזמים ובכך לתרום להגדלת היצע התעסוקה במרחב והכנסות הרשויות המקומיות. משרד הכלכלה תיקצב את פיתוח אזור תעשייה תפן בכ-78 מלש"ח מאז שנת 1993. מלבד השקעות משרד הכלכלה לא בוצעו השקעות ממשלתיות נוספות בתפן. מנהל אזורי תעשייה מסבסד את עלויות הפיתוח ליזמים המקימים מפעל באזור התעשייה תפן. כך למשל, בשנים 2009-2014 עמד שיעור הסבסוד על יותר מ-40%.

 

להלן משתנים רלוונטיים לקביעת חלוקת ההכנסות מהרשויות המקומיות, לתפיסת מנהל אזורי תעשייה:

–          דירוג סוציו -אקונומי של הרשות- המדד הסוציו אקונומי מעיד על חוסנה של הרשות המקומית ותושביה. מתן מענה לצרכים של התושבים ושל הרשויות המקומיות מצריך התייחסות למצבם הכלכלי והחברתי.

–          שטח ארנונה עסקית שלא למגורים לנפש- ארנונה שלא למגורים משפיעה על חוסנה הכלכלי של הרשות מקומית. לכן יש לתת משקל גבוה יותר לרשויות מקומיות שמקורות הארנונה שאינה למגורים בהן מצומצם כיום, ושהכנסותיהן מארנונה תלויות בעיקר בארנונה למגורים.

–          גודל אוכלוסייה- ככל שאוכלוסיית הרשות המקומית גדולה יותר, כך יגדל חלקה בחלוקת ההכנסות.

–          פוטנציאל הכנסות מתעשייה ברשות המקומית – שטחים לתעשייה שתוכננו וטרם פותחו או שווקו המעידים על פוטנציאל הכנסות עתידי של הרשות המקומית מתעשייה.

מומלץ להגדיר נוסחה דינאמית לחישוב שטחי ארנונה מניבים, כאשר אחת לשלוש שנים תבוצע בדיקה מחודשת של שטחי התעשייה המניבים של כל רשות.

 

מנהל אזורי תעשייה אינו מתנגד להרחבת השטח התעשייתי בתפן, במיוחד לאור העובדה שחלק ניכר ממנו מתוכנן עבור הרחבתו העתידית של מפעל ישקר. יחד עם זאת, ישנן מספר תב"עות תעשייתיות מתוכננות ביישובי המיעוטים הסמוכים לתפן, אשר צפויות להתחרות במשיכת יזמים, וכן מספר פארקי תעשייה אזוריים כגון פארק התעשייה בבר לב, כרמיאל, ופארק קלין טק המתוכנן בנהריה, אשר צפויים לייצר תחרות ישירה לתעשיות עתירות ידע מול פארק תפן. אי לכך, יש לבחון היטב את תמהיל העיסוקים המאושר בתב"ע ולאפשר בינוי מגוון יותר של תעשיות, לרבות מלאכה ותעשיות מסורתיות שיכולות לשרת את יישובי המיעוטים בסביבה. כמו כן, המשרד מציין כי על תשלומי הארנונה מהרחבת פארק התעשייה תפן להיות מחולקים בין מספר יישובים הסמוכים למועצה התעשייתית לפי מפתח וקריטריונים שפורטו להלן.

 

 

5.              הערכה

 

המועצה המקומית התעשייתית מגדל תפן היא אחד משני אזורי התעשייה היחידים בארץ הנהנים ממעמד של מועצה מקומית תעשייתית עצמאית (השני הוא אזור התעשייה נאות חובב שמתאפיין באתגרים סביבתיים ייחודיים). במועצות אלו תקבולי הארנונה שמשלמים המפעלים לתעשייה משמשים אך ורק למתן שירותים לאזור התעשייה עצמו, בעוד שבאזורי תעשייה אחרים מופנה על פי רוב רק חלק מתקבולי הארנונה שמשלמים המפעלים חזרה לאזור התעשייה והשאר משמש להשלמת מימון השירותים לתושבי הרשות המקומית. כתוצאה מכך, תעריפי הארנונה במועצה תעשייתית נמוכים בהרבה מהמקובל ברשויות מקומיות אחרות, וגם במגדל תפן נמוכים התעריפים באופן משמעותי מאשר ברשויות אחרות במערב הגליל, כולל מעלות-תרשיחא.

 

שתי המועצות המקומיות התעשייתיות הוקמו "בחלון זמן צר", בשנים 1990-1989, לאחר שב-1988 עבר החוק שאפשר את הקמתן. ב-1992 החל לפעול המודל של חברה עירונית משותפת לכמה רשויות מקומיות, המופקדת על פיתוח וניהול אזור תעשייה, כולל חלוקת עודפי ההכנסות מארנונה (ולעיתים גם מהיטלי השבחה) בין הרשויות המקומיות השותפות (חברת צ.ח.ר. המשותפת לצפת, חצור הגלילית ולראש פינה, הייתה החלוצה בתחום זה). מאז לא הוקמו מועצות תעשייתיות נוספות.

 

מפעלי התעשייה במגדל תפן נהנים מיתרון על פני רוב מפעלי התעשייה בארץ (למעט המפעלים במועצה המקומית התעשייתית נאות חובב וכמה מפעלים הנמצאים בשטח חסר מעמד מוניציפלי, כמו התעשייה האווירית במתחם נתב"ג), בכך שהם משלמים ארנונה נמוכה ומנוהלים על ידי רשות מקומית שהם מיוצגים בה ושכל תכליתה היא לשרתם. ואולם מנגד, מיסי המפעלים אינם תורמים לרווחת תושבי הסביבה והם נהנים מיתרון (בלתי הוגן?) על המפעלים האחרים הממוקמים ברשויות מקומיות רגילות. יש לציין שחוסנן הכלכלי של רשויות מקומיות בישראל נשען במידה רבה על הארנונה שלא למגורים ורשויות שסובלות ממיעוט שימושי קרקע כאלה יסבלו מחולשה ויתקשו לספק שירותים ברמה נאותה. לאזור התעשייה תפן תרומה חשובה ביותר לפיתוח הכלכלי של מערב הגליל ולכלכלת המדינה כולה, אך המעמד המיוחד של מועצה תעשייתית שהוא נהנה ממנו נבע אך ורק מרגישויות פוליטיות שהקשו בזמנו על קבלת החלטה אחרת וספק אם תרומתו הכלכלית הייתה משתנה באופן מהותי לו היה מנוהל על ידי חברה עירונית משותפת, דוגמת צ.ח.ר., בר לב או י.ש. גת. סוגיה זו ודאי עמדה לנגד עיני הולנת"ע כאשר החליטה לחייב חלוקת הכנסות מהתכנית להרחבת אזור התעשייה, כתנאי לאישורה, ולנגד עיני משרד הפנים כשהחליט לכלול במנדט הועדה לחלוקת הכנסות את כל שטח אזור התעשייה ולא רק את תכנית ההרחבה.

 

סוגיית חלוקת ההכנסות מהמועצה המקומית התעשייתית תפן דורשת התייחסות לשלוש שאלות מרכזיות:

1.   למי לחלק? מיהן הרשויות המקומיות שיכללו בחלוקה?

2.   כמה לחלק? מהו גובה הסכום שיחולק מדי השנה?

3.   איך לחלק? קריטריונים רלוונטיים ונוסחת החלוקה.

 

מיהן הרשויות המקומיות שיכללו בחלוקת ההכנסות ממגדל-תפן

 

כתב המינוי כלל שש רשויות מקומיות: מעלות-תרשיחא, יאנוח-ג'ת,  כסרא-סמיע, כפר ורדים, מעלה יוסף ופקיעין (בוקייעה). היכללות בחלוקת ההכנסות אמורה להיות פונקציה של מרחק הרשות המקומית מאזור התעשייה ושל זיקתה אליו. מבין הרשויות הללו, לחמש זיקה ברורה וחד משמעית למגדל-תפן.

 

יאנוח-ג'ת, כסרא-סמיע ומעלה יוסף הן הרשויות הגובלות במגדל-תפן, כאשר סמיכותה של כפר ורדים לאזור התעשייה דומה. אלו הן "רשויות המעגל הראשון", כאשר בכל הנוגע למעלה יוסף אין מדובר בכל המועצה אלא רק בשלושה מיישוביה (לפידות, גיתה וחוסן). "במעגל השני" נמצאת מעלות-תרשיחא, שהיא מעט מרוחקת יותר ממגדל תפן ובקרב חברי הוועדה היו דעות שונות אם להתייחס אליה כאל רשויות המעגל הראשון או אחרת. פקיעין מרוחקת יותר מתפן מאשר שאר הרשויות המקומיות, בפרט אם המרחקים נמדדים לאורך כבישים ולא מרחקים אוויריים).

 

לחמש הרשויות המקומיות הראשונות זיקה חד-משמעית לאזור התעשייה תפן. זה הוקם על קרקע שהייתה עד 1990 בתחום שיפוט המועצה האזורית הדרוזית מרכז הגליל, שכללה את יאנוח, ג'ת, כסרא וסמיע, כאשר ליישובים אלה זיקה לקרקעות עליהם הוקם אזור התעשייה. ההחלטה על הקמת אזור התעשייה ב-1974-5 התקבלה בראש ובראשונה על מנת לחזק את מעלות (והתיישבות כפרית תעשייתית שתוכננה בחבל תפן) וזו הייתה מעורבת בהליכי קבלת ההחלטות. לפיתוח תפן זיקה הדוקה גם לכפר ורדים. מייסד כפר ורדים – סטף ורטהיימר – היה גם הדמות הדומיננטית בפיתוח אזור התעשייה תפן, וללא יוזמתו, שהתבטאה בהעברת מפעל ישקר אליו (עד היום המפעל הדומיננטי בתפן) ובהקמת גן התעשייה, לא היה מגיע אזור התעשייה לאן שהגיע. כאמור, הפארק נועד גם לשרת מלכתחילה את יישובי מעלה יוסף הסמוכים.

 

הרשות המקומיות הללו ובפרט יאנוח-ג'ת, כסרא-סמיע, כפר ורדים ומעלות-תרשיחא, הרבו לפרט על זיקותיהם ההיסטוריות למגדל תפן. הוועדה איננה סבורה שמן הראוי "לכמת" זיקות אלו או לנסות לקבוע אם האחת משמעותית יותר מרעותה, וחלוקת הכנסות בעשור השני של המאה ה-21 גם איננה צריכה להסתמך על פרטים היסטוריים מלפני 40 ואף 70 שנים. ואולם, די במה שידוע כדי לקבוע שלכל החמש זיקה ברורה לתפן ועל כולן להיכלל במנגנון חלוקת ההכנסות ממנו.

 

אין הדבר כך לגבי פקיעין (בוקייעה). לא רק שהיא מרוחקת מעט יותר מהאחרות, אלא שגם אין לה כל זיקה לאזור התעשייה תפן ולא ברור במה היא שונה מרשויות מקומיות סמוכות אחרות, כמו משגב, דיר אל אסד או מעיליא. הכספים לחלוקה מהמועצה המקומית התעשייתית מגדל תפן הם מצומצמים יחסית ולא מומלץ לכלול במנגנוני חלוקה כאלה רשויות מקומיות רבות מדי (שתקבלנה בחלקן סכומים פעוטים) ובפרט אם הן חסרות זיקה אמתית לאזור חלוקת ההכנסות. מומלץ אפוא שלא לכלול את פקיעין במנגנון חלוקת ההכנסות ממגדל תפן.

 

מהו גובה הסכום שיחולק מדי שנה?

 

לעניין זה נשמעו בפני הוועדה דעות שונות. מגדל תפן הביעה נכונות לחלק לשכנותיה 70% מהעודף התקציבי השנתי, ולא פחות מ-700,000 ₪ בשנה. הממונה על המחוז העמיד את הסכום לחלוקה על מינימום של מיליון ₪ בשנה. ואולם, לא נכון לקבוע את הסכום לחלוקה כאחוז מהעודף התקציבי, מכיוון שאז פשוט לא תהיה מוטיבציה למועצה התעשייתית להותיר עודפים תקציביים. ואכן, במהלך עבודת הועדה הועבר אליה מידע רב מהמועצה התעשייתית על הוצאות רבות נוספות בקנה מידה משמעותי, העומדות לפתחה, בעיקר בתחום הפיתוח, שאם יתממשו וימומנו מהתקציב השוטף, הרי שלא יהיו למגדל-תפן עודפים לחלוקה כלל בשנים הבאות.

 

לא נכון גם לקבוע סכום לחלוקה במספרים מוחלטים, מכיוון שמדובר בהסדר ארוך טווח שבמסגרתו צפויים לחול שינויים בכל היבטי הפעולה של מועצת תפן. גם סעיף 9ב' לפקודת העיריות מזכיר את הצורך לקבוע בצו את "שיעור ההכנסות שלו זכאית כל אחת מהרשויות המקומיות המנויות בצו", דהיינו קביעה באחוזים "בהתחשב, בין השאר, בהוצאות הרשות המקומית שבתחומה נמצא אזור חלוקת ההכנסות בשל אותו אזור". בחלוקת הכנסות מאזורי תעשייה משותפים לכמה רשויות מקומיות אכן יש מצבים שחלוקת ההכנסות היא של העודפים, בניכוי הוצאותיה של החברה המשותפת המנהלת את אזור התעשייה, אלא שכאן אין מדובר בחברה משותפת שבשליטת הרשויות המקומיות השותפות אלא ברשות מקומית עצמאית (שגם יש לה מנגנון כבד שאין לחברה משותפת) ולכן הסדר מסוג זה אינו יכול לחול.

 

דהיינו, יש לקבוע את הסכום שיחולק באחוזים מכלל הכנסותיה של מגדל תפן מארנונה שלא למגורים, כאשר האחוז צריך להיות מידתי, על מנת שלא לפגוע במועצה התעשייתית ברמת הוצאותיה כיום. המועצה התעשייתית תצטרך להתמודד עם התחייבות חדשה זו, בין אם בהתייעלות או בתיקון תעריפי הארנונה כך שיהיו דומים יותר למקובל בסביבה. מכיוון שקיים קושי לשנות דפוסי התנהלות קיימים אפשר גם לקבוע אחוז נמוך יחסית מסכום הארנונה שגובה המועצה בקירוב כיום, ואחוז גבוה יותר מהגידול בגביית הארנונה, הן כתוצאה מהרחבת אזור התעשייה והן מהעלאת תעריפים. יש לזכור כמובן שמדובר באזור תעשייה פריפריאלי, סמוך לגבול לבנון באזור הררי, שהנגישות אליו נמוכה יחסית וכל צעד צריך שיהיה כאמור מידתי ולא כזה שיפגע באופן ממשי במועצה התעשייתית ובמפעלים.

 

בהתאם לנתוני השנים האחרונות מומלץ לקבוע את הכללים הבאים ביחס לסכום שיועמד לחלוקה מכלל הכנסותיה של מגדל תפן מארנונה שאינה למגורים: עד הכנסות מארנונה שלא למגורים בגובה של 10 מיליון ₪ – 12% מכלל ההכנסות; מכל שקל נוסף הכנסות בין 10 מיליון ₪ ל-15 מיליון ₪ – 17%; מכל שקל נוסף הכנסות בין 15 מיליון ₪ ל-20 מיליון ₪ – 23%; מכל שקל נוסף מעל 20 מיליון ₪ הכנסות מארנונה שאינה למגורים – 30%.

 

חלוקת ההכנסות תחול מהשנה שאחרי אימוץ ההמלצות על ידי שר הפנים ופרסומן ברשומות.

 

יצוין כי אין מדובר בשלב זה בסכום משמעותי לחלוקה, אבל בתקדים עקרוני וחשוב. לרשות מקומית קטנה גם סכום קטן יכול להיות משמעותי ובראייה לעתיד, סכומי החלוקה צפויים לגדול במידה משמעותית.

 

מומלץ להגדיר את שטח המועצה המקומית התעשייתית מגדל תפן כולה כאזור חלוקת הכנסות. כתב המינוי המתוקן כולל את כל התכניות המאושרות במגדל תפן (כלומר בפועל את אותו הדבר), אך לא ברור מדוע הוא מונה תכניות, שעם הזמן יכולות להשתנות, ושכבר כיום חורגות מתחום שיפוט מגדל תפן, במקום להיות מוגדר באופן פשוט ושקוף כתחום שיפוט המועצה התעשייתית.

 

קריטריונים רלוונטיים ונוסחת החלוקה

 

הצדדים שהופיעו בפני הוועדה העלו הצעות מגוונות, חלקן מבוססות על חשיבה מעמיקה, אם כי מטבע הדברים כל צד נטה לשים את הדגש על אותם קריטריונים שיעניקו לו נתח גדול יותר בחלוקת ההכנסות.

 

שלושה קריטריונים מרכזיים הם:

 

1.       פוטנציאל ההכנסות מארנונה שאינה למגורים ברשות המקומית. חלוקת ההכנסות נועדה בראש ובראשונה לפצות רשויות מקומיות הסובלות ממיעוט הכנסות מארנונה שאינה למגורים במונחים לנפש, וקריטריון זה הוא החשוב ביותר, מכיוון שהפערים בבסיס המס מארנונה שאינה למגורים הם גורם מרכזי לפערים בחוסן התקציבי בין רשויות מקומיות בישראל.

2.       גודל אוכלוסיית הרשות המקומית.

3.       המעמד החברתי הכלכלי של אוכלוסיית הרשות המקומית (אשכולות הל.מ.ס.).

 

לגבי משתנה המעמד החברתי הכלכלי, עולה השאלה אם כפר ורדים שבאשכול חברתי-כלכלי 9 זכאית בכלל להימנות על הרשויות שייהנו מחלוקת הכנסות. המלצתנו החד משמעית היא שיש לכלול את כפר ורדים בהסדר חלוקת ההכנסות. המדד הסוציואקונומי של התושבים אינו מצביע בהכרח על חוסנה הכלכלי של הרשות המקומית וגם כאשר השתתפות התושבים במימון שירותים הניתנים של ידי המועצה היא גבוהה, עדין בהיעדר הכנסה מספקת מארנונה שלא למגורים תישאר הרשות גירעונית. כאשר מדובר ברשות מקומית קטנה במרכז הארץ, שתושביה אמידים, אפשר לצפות שהרשות המקומית ותושביה יתמודדו עם אתגר זה בכוחות עצמם. אך אין הדבר כך בפריפריה המרוחקת וזאת משני טעמים:

 

ראשית, כפר ורדים, הנמצאת בפריפריה המרוחקת, מתמודדת עם אתגרי הקיום של הפריפריה, הן בצד התעסוקה והן בכלכלה המוניציפלית, כאשר האפשרויות העומדות בפניה לשפר את מצבה מצומצמות בהרבה מאשר במרכז הארץ. אין לעשות גזרה שווה בין כפר ורדים ליישובים כמו סביון, כפר שמריהו, כוכב יאיר או שוהם. בעניין זה נקבע כבר תקדים כאשר מיתר שולבה בהסדר חלוקת הכנסות בנגב. שנית, אין דומה המעמד החברתי כלכלי של תושבי כפר ורדים למעמד החברתי כלכלי של רשויות מאותו אשכול במרכז הארץ, דוגמת רמת השרון, כוכב יאיר ואפילו הר אדר. המדד שמחושב על ידי הל.מ.ס. אינו רגיש לעושרם של בני האלפיון ואפילו המאיון העליון וגם לא לערכי הנכסים ביישוב. תושבי כפר ורדים אינם כה אמידים כפי שנדמה מהמדד והם והמועצה המקומית מתמודדים עם אתגרים לא פשוטים שמעמיד המיקום הפריפריאלי.

 

קריטריונים אפשריים נוספים שהוזכרו ברובם על ידי הצדדים כוללים:

1.       פוטנציאל הכנסות מאזורי תעשייה שטרם פותחו. גורם זה אינו צריך להילקח בחשבון כל עוד ההכנסות עדין אינן קיימות. אנו ממליצים לעדכן את נוסחת החלוקה אחת לחמש שנים: לא פחות מזה, על מנת לצמצם את אי הוודאות העומדת בפני הרשויות המקומיות ולהימנע מעיכובים בעדכון במשרד הפנים, ולא יותר מזה על מנת שלא תהיינה קפיצות פתאומיות גדולות במשאבים המועברים לכל אחת מהרשויות המקומיות.

2.       מענק מודל / מענק איזון לנפש. גורם זה הועלה דווקא בתגובה לצורך לפצות רשויות מקומיות שהמענקים שהן מקבלות נמוכים, נימוק שהוועדה אינה רואה כסביר. ההתייחסות למענק המודל בנוסחה היא צנועה (שהרי חלוקת ההכנסות לא נועדה להיות תחליף למענק המודל), אך כמדד לצורך של הרשות המקומית במשאבים נוספים.

3.       מרחק מאזור התעשייה תפן. מכיוון שכל הרשויות המקומיות הכלולות לפי המלצתנו בהסדר החלוקה סמוכות מאוד לתפן ומכיוון שבמרחקים קצרים אלה חישוב המרחקים יכול להיות מניפולטיבי בבחירת הנקודה בכל רשות מקומית ממנה יחושב המרחק לגבול המועצה התעשייתית תפן או למרכזה, אנו ממליצים שלא לכלול קריטריון זה בנוסחת החלוקה. היו שהתייחסו להשפעה רבה יחסית של תפן על איכות החיים של כפר ורדים ושל שתי המועצות הדרוזיות הסובבות אותו, אך אין מדובר במשתנה ברור ופשוט לכימות ולאור קרבת כל הרשויות המקומיות לתפן, אין לכלול אותו כקריטריון לחלוקה.

4.       צפיפות – במודלים שונים לחלוקת הכנסות יש התייחסות לאתגרי הפיזור הגאוגרפי המאפיינים את המועצות האזוריות, בגינם מגיע להן חלק גדול יותר מכפי שבא לידי ביטוי בגודל אוכלוסייתן. שלושת יישובי המועצה האזורית מעלה יוסף הסמוכים למגדל תפן אכן מרוחקים יחסית לרשויות האחרות ממוקדי קבלת השירותים שלהם. משתנה זה בא לידי ביטוי הן במקדם הנותן העדפת מה למועצות האזוריות והן בהתייחסות למענק המודל, שהמועצות האזוריות מקבלות בו ההעדפה מסוימת.

5.       שיעור גביית הארנונה. ההתייחסות לקריטריון זה נובעת מההנחה שמי שרוצה לזכות במשאבי חלוקת הכנסות מן הדין שידאג קודם כל למצות את פוטנציאל הגביה ביישובו, ומי שאינו מגיע לשיעורי גבייה גבוהים ספק אם יעשה שימוש מושכל במשאבים הנוספים שיועברו לידיו. מוצע שבדומה להחלטות בוועדות לחלוקת הכנסות בנגב, יחול הכלל המשמש גם בהקצאת מענקי האיזון בהתאמות הנדרשות (לגבי הרשויות הבדוויות בנגב הונהג קריטריון מקל במיוחד): רשות מקומית ששיעור גביית הארנונה שלה בשנת הכספים האחרונה שלגביה הוגש דו"ח כספי מבוקר קטן מ-80% מהחיוב השנתי נטו (בניכוי הנחות על פי דין), תקבל 85% מהשיעור המגיע לה על פי הנוסחה והיתרה תחולק בין שאר הרשויות המקומיות לפי יחס החלוקה ביניהם בנוסחה.

 

על פי הצעה המקובלת על רוב חברי הוועדה, חלוקת ההכנסות המוצעת תהייה אפוא על פי התחשיב הבא (ראו הנתונים בלוחות למטה):

 

גודל האוכלוסייה מוכפל באשכול הסוציואקונומי, מוכפל במקדם (דהיינו, ככל שהסוציואקונומי נמוך יותר הניקוד יהיה גבוה יותר לתושב), מוכפל במקדם סוג הרשות – 20% בנוסחת החלוקה. בחישוב זה נלקחת בחשבון רק גודל אוכלוסיית שלושת יישובי מעלה יוסף הסמוכים למגדל תפן.

 

גובה מענק מודל לנפש במכפלת מקדם: ככל שהמענק המחושב של משרד הפנים גבוה יותר, דהיינו מצביע על פער מוכר גבוה יותר בין הכנסות להוצאות, כך הניקוד גבוה יותר. מדד זה שמשקלו בנוסחה 10% הוא פרמטר נוסף להזדקקות לקופה הציבורית. בחישוב זה נלקחת בחשבון המועצה האזורית מעלה יוסף כולה.

 

פרמטר חוזק הרשות המקומית מבחינת ארנונה שאינה למגורים הוא שמוענק לו המשקל הגבוה ביותר (70% בנוסחת החלוקה) מכיוון שמעבר להיותו גורם מרכזי לפערים בחוסן התקציבי בין רשויות מקומיות, אזור התעשייה תפן מהווה חסם תכנוני ואופרטיבי לפיתוח שימושי קרקע המניבים ארנונה שאינה למגורים ברשויות המקומיות הסמוכות אליו. הפרמטר מחושב כשטח החיוב בארנונה שלא למגורים במכפלת ממוצע חמשת התעריפים המרכזיים לתושב במכפלת מקדם (ככל שהתוצאה נמוכה יותר לתושב יינתן לרשות ניקוד גבוה יותר). בחישוב זה נלקחת המועצה האזורית מעלה יוסף כולה, מכיוון שגם הכנסותיה מארנונה שלא למגורים אינם דווקא משלושת הישובים הסמוכים למגדל תפן.

 

שם הרשות

סוג רשות

מספר תושבים 2014

סוג רשות

סיווג סוציו-אקונומי

 

מענק מודל לנפש 2014

 

 

 

 

 

 

 

מקדם

 

מקדם

משוקלל

30.00%

מעלות-תרשיחא

עירייה

24.1

1.2

5

1.5

1183

2.0

 48,260

14%

כפר ורדים

מו"מ

6.1

1.2

9

-0.5

-279

1.0

   6,130

2%

מעלה יוסף

מוא"ז

 

 3.3

1.3

5

1.5

2340

3.0

   9,900

3%

כסרא-סמיע

מו"מ

8.1

1.2

2

3

1417

2.5

 20,188

6%

יאנוח-ג'ת

מו"מ

6.2

1.2

3

2.5

1786

2.5

 15,553

5%

סה"כ

 

 

 

 

 

 

 

 

30%

 

 

שם הרשות

סה"כ שטחי ארנונה – 5 סיווגים – לנפש

 

פרמטר שטחי ארנונה עסקית לנפש

חלוקה סופית ע"פ פרמטרים של הועדה

בדיקת קריטריון % גביה מהשוטף

 

 

משוקלל

70%

 

מעלות-תרשיחא

        0.85

 12,065

17%

31%

92%

כפר ורדים

        0.25

   9,195

13%

15%

98%

מעלה יוסף

        0.93

   1,650

8%

11%

84%

כסרא-סמיע

        0.15

 12,920

17%

23%

88%

יאנוח-ג'ת

        0.09

   9,954

15%

20%

88%

 

גודל אוכלוסיית מעלה יוסף כולה – 10,075 תושבים – שימש במענק המודל וגם בחישובים המתייחסים לשטחי הארנונה שלא למגורים. גודל אוכלוסיית שלושת היישובים הסמוכים למגדל תפן – 3,300 – שימש בתחשיב המתייחס לגודל האוכלוסייה ולסיווג הסוציו-אקונומי.

 

 

החלוקה הסופית המתקבלת היא אפוא:

מעלות-תרשיחא             31%

כפר ורדים                    15%

יאנוח-ג'ת                      20%

כסרא-סמיע                   23%

מעלה יוסף                    11%

 

אחד מחברי הועדה – ד"ר חאתם דאוד – הסתייג מהדומיננטיות היחסית של מעלות-תרשיחא בחלוקת ההכנסות בהשוואה ליישובים הגובלים במגדל תפן ובהתאם לבקשתו ולבקשת חבר נוסף נערך תחשיב נוסף בו הוגדל חלקו של פרמטר חוזק הרשות המקומית מבחינת ארנונה שאינה למגורים מ-70% ל-75% וצומצם חלקם של הפרמטרים האחרים מ-30% ל-25%. התוצאות שהתקבלו הם כדלקמן:

 

 

מאפייני אוכלוסייה, סוג רשות ומענק מודל

פרמטר שטחי ארנונה עסקית לנפש

חלוקה סופית ע"פ פרמטרים של הועדה

 

25%

75%

 

מעלות-תרשיחא

10%

18%

28%

כפר ורדים

2%

14%

16%

מעלה יוסף

4%

8%

12%

כסרא-סמיע

5%

19%

24%

יאנוח-ג'ת

4%

16%

20%

 

החלוקה המוצעת על פי מודל זה היא אפוא:

מעלות-תרשיחא             28%

כפר ורדים                    16%

יאנוח-ג'ת                      20%

כסרא-סמיע                   24%

מעלה יוסף                    12%

 

רוב חברי הוועדה סברו כי לאור הפערים הקטנים בין שני המודלים מן הראוי לדבוק במודל הראשון, שגם בו משקל גודל האוכלוסייה קטן יחסית, לאור העובדה שמעלות-תרשיחא גדולה בהרבה מיתר הרשויות במרחב והמעמד הסוציואקונומי של אוכלוסייתה אינו גבוה. אחד החברים תמך במודל השני המגדיל במקצת את חלקן של הרשויות המקומיות הקטנות יותר, החסרות כמעט לחלוטין שימושי קרקע עסקיים.

 

מומלץ לעדכן את שיעורי החלוקה בכל חמש שנים, בהתאם לשינויים בפרמטרים של הרשויות המקומיות: גודל אוכלוסייה, סוציו-אקונומי, מענק מודל, ארנונה שלא למגורים וכדו'.

 

 

 

 

 

6.              המלצות

 

1.       יש להגדיר את שטח המועצה המקומית התעשייתית מגדל תפן כולה כאזור חלוקת הכנסות. השיעור מכלל הכנסות המועצה התעשייתית מארנונה שלא למגורים שיחולק לרשויות המקומיות הסובבות אותה יהיה כדלהלן:

·         עד הכנסות מארנונה בגובה של 10 מיליון ₪ – 12% מכלל ההכנסות;

·         מכל שקל נוסף הכנסות בין 10 מיליון ₪ ל-15 מיליון ₪ – 17%;

·         מכל שקל נוסף הכנסות בין 15 מיליון ₪ ל-20 מיליון ₪ – 23%;

·         מכל שקל נוסף מעל 20 מיליון ₪ הכנסות מארנונה שאינה למגורים – 30%.

 

2.       חלוקת ההכנסות תחול מהשנה שאחרי אימוץ ההמלצות על ידי שר הפנים ופרסומן ברשומות.

 

3.       חלוקת ההכנסות בין הרשויות המקומיות הכלולות בהסדר תהייה בשיעורים הבאים:

 

                                                על פי עמדת                   על פי עמדת

                                                רוב החברים                  ד"ר חאתם דאוד

·         מעלות-תרשיחא             31%                              28%

·         כפר ורדים                    15%                              16%

·         יאנוח-ג'ת                      20%                              20%

·         כסרא-סמיע                  23%                              24%

·         מעלה יוסף                    11%                              12%

 

4.       רשות מקומית ששיעור גביית הארנונה שלה בשנת הכספים האחרונה שלגביה הוגש דו"ח כספי מבוקר קטן מ-80% מהחיוב השנתי נטו (בניכוי הנחות על פי דין), תקבל 85% מהשיעור המגיע לה על פי הנוסחה והיתרה תחולק בין שאר הרשויות המקומיות לפי יחס החלוקה ביניהם בנוסחה.

 

5.       שיעורי החלוקה יעודכנו בכל חמש שנים בהתאם לשינויים בפרמטרים של הרשויות המקומיות: גודל אוכלוסייה, סוציו-אקונומי, מענק מודל, ארנונה שלא למגורים וכדו'.

 

הועדה מודה לעו"ד אוקסנה עבו על ריכוז יעיל של עבודתה ועל סיועה בכתיבת הדו"ח.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

7.              חתימות חברי הוועדה

 

כפרניק C:\Users\Shlomot\AppData\Local\Temp\msohtmlclip1\01\clip_image014 הועדה לחלוקת ההכנסות מתפן

 

 

 

 

                                  __________________                                    

                                                           פרופ' ערן רזין                                         

                                                יו"ר הוועדה              

כפרניק C:\Users\Shlomot\AppData\Local\Temp\msohtmlclip1\01\clip_image016 הועדה לחלוקת ההכנסות מתפן

כפרניק C:\Users\Shlomot\AppData\Local\Temp\msohtmlclip1\01\clip_image018 הועדה לחלוקת ההכנסות מתפן                                                       

 

 

 

                              

__________________                                    ________________

          גב' טלי וינטר                                                  ד"ר דאוד חאתם

                           חברה                                                                       חבר

כפרניק C:\Users\Shlomot\AppData\Local\Temp\msohtmlclip1\01\clip_image020 הועדה לחלוקת ההכנסות מתפן

 

 

 

 

 

_________________         

  ד"ר יגאל צדוק

                                                                חבר                         

 

 

 

 

 

 

                            

8.              נספחים:

 

נספח א' – כתב המינוי

 

 

כפרניק C:\Users\Shlomot\AppData\Local\Temp\msohtmlclip1\01\clip_image022 הועדה לחלוקת ההכנסות מתפן

 

כפרניק C:\Users\Shlomot\AppData\Local\Temp\msohtmlclip1\01\clip_image024 הועדה לחלוקת ההכנסות מתפן

 

 

 

 

נספח ב'- פרסומים בעיתונות

עיתון "ישראל פוסט"

 

כפרניק C:\Users\Shlomot\AppData\Local\Temp\msohtmlclip1\01\clip_image025 הועדה לחלוקת ההכנסות מתפן

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

נספח ג'- מפת המלצה

 

                                                                                                                      כפרניק C:\Users\Shlomot\AppData\Local\Temp\msohtmlclip1\01\clip_image027 הועדה לחלוקת ההכנסות מתפן

 


[1] פרופיל הרשויות באתר הלמ"ס  http://www.cbs.gov.il


השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן