עודד שלומות
צעדת התקווה “המסורתית” (חלס! שיחזירו את כולם ויפסיקו את המלחמה!) בכפר ורדים עברה השבוע ליום חמישי (במקום שישי), ותיערך מעתה בימי חמישי.
בטקס הקצר שנערך היום ליד קיר החטופים הקריאו דלית שלוש ושרית שחר דברים הנוגעים לחטופים איתן לוי ז”ל ורום ברלבסקי יבדל”א.
כן השמיעו את “אחכה לך” של “הנשמות הטהורות”, הקריאו של שמותיהם של 50 החטופים המופקרים בעזה כבר 664 ימים – וסיימו בתפילות לשלומם ולשלום החיילים ובשירת התקווה.
איתן לוי
איתן לוי, תושב בת-ים, בן 53, שהוגדר חטוף, נרצח וגופתו מוחזקת ברצועת עזה.
שחר לוי, הוא בנו היחיד של איתן, סיפר בשיחה לוואלה על תחושותיו הקשות בבוקר הבשורה: “זה קשה בכל מצב, גם אם הייתי מוכן וגם אם לא. הייתה לי תקווה שאולי חמאס יהיו רחמנים לבן אדם נכה ומבוגר. כנראה שנתתי להם יותר מדי קרדיט. לפי מה שאמרו לנו, כנראה שנרצח ב-7 באוקטובר. הוא נהג מונית שלא עבד כבר שנתיים, אחרי שהפך לנכה בתאונת אופנוע”.
“באותו יום הוא לקח ידידה מראשון לציון לבארי בסביבות 06:20. בדרך לשם הוא התריע לנו ואמר שיש טילים. הוא הוריד אותה בקיבוץ, ואז נסע לכיוון כביש 232. בנסיעה הוא התקשר אלינו וצעק בטלפון “קפצו לי על הגג” והתחלנו לשמוע צעקות בערבית ויריות ברקע. מאז היינו בחוסר ודאות. המשטרה איכנה את הטלפון שלו רק אחרי חודש וחצי, בתוך עזה. עד עכשיו נחשב נעדר ולא חטוף ודאי. קבעו את המוות על בסיס מידע מודיעיני, סרטון ותמונה. אני עדיין מקווה שזאת טעות ושיחזור הביתה כמו שראינו במקרים אחרים ושלמשפחות אחרות לא יהיה גורל אכזר כמו שלנו”.
אחותי, מאבא אחר, שואלת כל הזמן איפה ‘דוד איתן?’. כל בן-אדם שהיה צריך עזרה אבא ישר קם להתנדב ולסייע. הוא אהב חיות והיו לו שתי כלבות. אבא בן אדם טוב שלא הגיע לו לעבור את זה.
אחותו מספרת: “אחי לא יודע לומר ‘לא’. בשישי בלילה באה אליו בחורה לחלון וביקשה ממנו לעשות לה טובה ולקחת אותה לעוטף עזה, והוא הסכים”. “לאיתן יש שתי אהבות בחיים: הילד שלו ושתי הכלבות שלו. הוא אוהב לטייל ולשבת עם הילד שלו במסעדות, ולצאת עם הכלבות שלו בכל שבת לגינת הכלבים. כל מי שמכיר את איתן מעיד דבר ראשון על טוב ליבו.”
“עם המון כאב ובעיקר חששות לחשוף את הטראומה שעברנו, החלטנו לשתף ולהוציא החוצה את סרטון חטיפתו והלינץ’ שביצעו באיתן, כי זו ההוכחה שאין אף אזרח תמים בעזה. חודשים שאנחנו חיים בסבל שאין לתאר. חייבים להשיב את איתן לביתו.
רום ברסלבסקי
רום ברסלבסקי, הבן האמצעי מתוך שלושה בנים של תמי ואופיר נולד וגדל בירושלים. בשבת הארורה, בהיותו בן 19, ניצל את חופשתו מהצבא ועבד כמאבטח במסיבה הנובה. עם תחילת הזוועות, רום שיכל להציל את עצמו, נשאר במתחם המסיבה והחל להציל את כל מי שידו השיגה. ניצולים שפגשו אותו ביום הטבח מתארים גבורה יוצאת דופן. מארק, ניצול הנובה מספר: “אני בן 37 והילד הזה מציל אותנו. באתי להגיד לו תודה והוא כועס עליי, צועק עלינו, ‘למה אתם לא נלחמים על החיים שלכם? אל תשבו קפואים! קחו אבנים, קחו קרשים, תזרקו עליהם!’ ועשינו מה שהוא אמר וזה באמת הצליח, הם פשוט ברחו.
בשיחה האחרונה עם אמו, בשעה 10:00 בבוקר, כשהיא בוכה בהיסטריה והוא מרגיע אותה, אמר: “אמא, זה לא מה שרואים בטלוויזיה. צה”ל השתלט על האירוע בנובה. אין לך מה לדאוג, אנחנו באזור מוגן. שלחו לנו אוטובוס, איך שמגיע האוטובוס, משהו כמו שעה, אני מבטיח לך אני אעלה על האוטובוס ואני כמה שעות בבית.
ביום ה – 517 לחטיפתו, שוחרר סשה טרופנוב ועמו הגיעה לראשונה ידיעה על רום. סשה, שהיה עם רום תקופה קצרה סיפר כי מצבו של רום קשה. רום דואג מאוד לאחיו הקטן זיו, וממשיך לשמור על אמונתו ואף להתחזק. בכל בוקר אומר את תפילת אני מודה.
ביום ה 558 לחטיפתו של רום, פורסם סרטון בו נשמע רום זועק: “כל היום אני רק מגרד. כל היום כואב לי”. וביום 654 לחטיפתו פרסם אבו חמזה, הדובר הצבאי של הזרוע הצבאית של הג’יהאד האיסלאמי הודעה וטען כי אבד הקשר עם החולייה המחזיקה את רום. מאז ועד היום לא התקבלו עוד ידיעות על רום.
רום, כמו אלון ועוד 47 חטופים וחטופה אחת מוחזקים בשבי החמאס בעזה.
**
בתכנית שאיתן גונן ישתתף בצעדה / טקס בשבוע הבא.
**
השארת תגובה
