הרמב”ם בין יהדות לאסלאם


ניתוח מרתק של חברנו הדרוזי על החיבור בין יהדות לאיסלאם – בעברית מושלמת * מדוע אנו מתדרדרים אחורה במשטרים החשוכים בכול מחוזותינו?!

 

כפרניק nn2 הרמב"ם בין יהדות לאסלאם
נימר נימר כותר על הרמב”ם

 

 נימר נימר/ חורפיש

 

פרופסור יואל קרמר 1933-2018 כנראה לא זכה לראות את מחקרו המקיף: הרמב”ם ביוגרפיה, שראה אור בעברית ב-2019, הוצאת רסלינג/ יהדות סדרה במחקר והגות, עריכת: ד”ר יצחק בנימיני ועידן צבעוני, תרגום מאנגלית: שונמית ליפשיץ, דפוס קורדובה בע”מ חולון.

מעניין מאוד כי בית דפוס ישראלי משמר את שם עיר מולדתו של הרמב”ם באנדלוסיה: 1135 -1204. זהו מחקר מקיף 594 עמודים הכולל את הפרקים: אנדלוסיה, מפס לעכו, מצריים השנים המוקדמות, מצריים שנות הביניים, מצריים השנים המאוחרות. בנוסף לפרקי משנה המתייחסים לנושאים שונים, בין השאר: התרבות היהודית באנדלוסיה, קידוש השם או הישרדות, האם הרמב”ם התאסלם, גר בארץ נוכרייה, פירוש המשנה, צלאח אלדין והשושלת האייובית, הרב הגדול בישראל, איגרת תימן, משה ודוד, טיפול בענייני הקהילה, משנה תורה, מורה הנבוכים, מאמר תחיית המתים, הרופא, אחרית דבר והערות רבות.

כינויו, שמו וייחוסו המלאים בערבית, עמוד 24: אל-ראיס אבו עמראן מוסא אבן מימון אבן עובידאללה אלקורטובי אל-אסראילי.

העיתוי דווקא בימים הנוראים האלה המרחפים עלינו ומטילים אימים, גזענות מרקיעת שחקים, חוקים פנטים מיותרים, גזירות למיניהן, פילוג, שיסוי פיתוי, גוועלט, עליהום, כול דאלים גבר, מלחמת הכול בכול, אדמה חרוכה ותמות נפשי עם פלישתים, על אחת כמה וכמה אם חוזרים 800 שנים אחורה, גזרות שמד, האנוסים/ הכפייה הדתית ועוד אילוצים מדירי שינה.

אני רואה את האור בקצה המנהרה בתת הפרק: האם הרמב”ם התאסלם? עמודים 121 -128, ייתכן שזו הסוגיה הכי קשה שנקלע אליה הרמב”ם, החוקר מביא את עדותיהם של מספר תיאוריטיקנים, שהכירו את הנשר הגדול, או חקרו את מפעל חייו, מאוחר יותר, בין אלה שחוו את דעתם (יהודים או ערבים) : יוסף בן יהודה אבן עקנין, אבו אלערב אבן מועישה, אלקאדי אלפאדל שהציל את הרמב”ם, אבן אלעדים, אבן אבי אוסיבעה, אברהם בנו של הרמב”ם ועוד אחרים.

 

כפרניק nn-1 הרמב"ם בין יהדות לאסלאם
עטיפת הספר ביוגרפיה של הרמב”ם

 

 

החוקר נסמך על מובאות מספר הקוראן: (וכבר התברר ההבדל בין הבינה לבין המדווחים/כול הכופר בשיקוצים ומאמין באלוהים/ יזכה להיאחז ביתד איתנה/ אשר לא תיעקר/אלוהים קשוב ויודע.) סורה 2 /הפרה 256.

* לגבי אזרח נאור, היודע לכבד את הזולת באשר הוא, במיוחד כשמדובר באדם בעל קומה זקופה ועמוד שדרה כרמב”ם, שזכה לתואר הכבוד בזכות ולא בחסד: ממשה עד משה לא קם כמשה! דייהו, אשריהו וטוב לו ולבני עמו ולמטיבי זכרו בכול התפוצות, לדידנו כבודו במקומו מונח אם שמר על יהדותו, או התאסלם, או העמיד פנים כמוסלמי (תקייה), כמקובל אז מחמת רדיפה או הפליה לרעה.

* נכנסתי למנוע החיפוש של גוגל בערבית, לא נדהמתי לראות ערכים רבים לשבח זכרו של הפילוסוף המלומד, איש האשכולות, שהייה מקורב לממסד דאז, וזכה לאהדה והוקרה מאין כמוה, לא חפשו לו בציציות, על חיי האושר, העושר והשפע מיותר לדבר, שיפוץ מגוריו הן בעיר פס המגרבית והן בקהיר זכו לתשומת לב, השיפוץ האחרון במצריים נעשה ב-1986עם כיתוב הולם בערבית.

* מעניין לעניין ובאותו עניין, אם אנו עוסקים בשמות, יש לציין שביה”ח רמב”ם בחיפה, נשא את השם עד תש”ח 1948: בי”ח ע”ש ד”ר נאיף חמזה, לבנוני שניהל את ביה”ח בין השנים 1935 -1948, ערב קום המדינה, הנ”ל בנה בית מפואר רחב ידיים רחוב הפרסים מס/ 1, 4 קומות עם חצר, הוא עדיין עומד על תלו, חברת עמידר השתלטה עליו, ולאחר מכן מכרה אותו לאנשים פרטיים יהודים וערבים ,הם לקחו יוזמה, הציבו שלט בכניסה: זהו ביתו של ד”ר נאיף חמזה, בן העידה הדרוזית שניהל את ביה”ח עד 1948. בספר: רופאי א”י 1799 -1948 מאת נסים ויעל לוי נכתב: ד”ר נאיף חמזה נולד ב-1895 בכפר עבייה בלבנון, בוגר האוניברסיטה האמריקאית בבירות, מספר רישיונו 193, נשלח לחיפה ב1935 ,רופא כירורג ראשי, ד”ר ברוך נסים ב-1948 נהל את ביה”ח ע”ש חמזה. האם הנהלת רמב”ם תאזור אומץ ותנציח את שמו של ד”ר חמזה?

 

כפרניק nn7-1 הרמב"ם בין יהדות לאסלאם
האם בית חולים רמב”ם ינציח את המנהל ד”ר נאיף חמזה?

 

הרמב”ם ידע להתפלמס ולא להתרפס, מעשיו וחוכמתו קרבוהו ולא הרחיקוהו. את מלאכתו עשה במישרין ללא מתווכים. ללא אחד בפה ואחד בלב, הכול בריש גלי. היום, כעבור כשמונה מאות שנים למותו, עדיין משנתו שזורה בתפארתה ובהדרה, טלית שכולה תכלת, ללא רבב, או משוא פנים, או העמדת פנים. ידע לאחד וללכד, לא לתקוע טריזים, לא ללחך פינקה כדי ליהנות ממנעמי הממסד, כול השערים נפתחו בפניו במלוא רוחבם שתי וערב.

אינני מלמד סניגוריה על שום משטר חשוך או פונדמנטלי, לא בימי הביניים, ולא בעת החדשה, ולצערנו הרב, כול משטרי המזרח נגועים בזה, אותה גברת בשינוי אדרת, ודייה לחכימה ברמיזה!

החוקר המנוח עשה עבודת נמלים, חתר ולא ויתר, נכנס למבויים סתומים לפענח סודות כמוסים, כדי להגיש ממצאים נעלמים לכול דיכפין. יישר כוח ליוצאי חלציו, תנצב”ה. ושאלה אחת נעלמת: מדוע אנו מתדרדרים אחורה במשטרים החשוכים בכול מחוזותינו?! דרושים גואלים ומושיעים, לא משיחי שקר, שבר, שקץ, נפץ ותמות נפשי עם פלישתים! (שופטים ט”ז ל).

 

כפרניק nn5 הרמב"ם בין יהדות לאסלאם

 

מורה הנבוכים, השם יתברך ויתקדש והמלאכים והנביאים בתורה, מאת: מוסא בן מימון, הקורדובי האנדלוסי, (הספר נכתב בערבית במקור.)

 

 

ממשה עד משה לא קם כמשה! נקווה שיקום בהקדם.

חתימת הרבי לעיל משלבת יחדיו עברית וערבית, הוא יישם:

הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד! הלוואי עלינו!

 

 


תגובה אחת

  1. שמוליק צ'אושו הגב

    הרמב”ם חקר את הפילוסופיות הערבית והיוונית, כמו גם את תורת הרפואה שלהן.
    המחקרים באו לידי ביטוי בספריו הפילוסופיים דוגמת: מורה נבוכים, ספר המדע וחמשת ספריו הרפואיים.
    אגרת תימן ואגרת השמד מבטאות רק שמץ מיכולותיו הנרחבות בהבנת נפש האדם ותרומתן הרבה להישרדות
    היהודים תחת עריצות האיסלאם (תימן, מרוקו וספרד).
    היו מהיהודים בצרפת, שסברו שספריו של הרמב”ם: ספר המדע (משנה תורה) ומורה נבוכים מעידים על התרופפות אמונתו באלוהי ישראל ודבר זה מעיד על שלא ידו לעומקה של מחשבתו.

    רפואת הרמב”ם במבחן זמננו
    https://net-sah.org/sites/default/files/store/1403-combine.pdf
    אגרת השמד
    http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=2727
    אגרת תימן
    https://he.wikisource.org/wiki/%D7%90%D7%99%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%AA%D7%99%D7%9E%D7%9F

השארת תגובה ל-שמוליק צ'אושו

ביטול

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן