המרוץ למניעת הצפות בנהריה


רשות הניקוז גליל מערבי: תכניות ב-100 מיליון ₪ להפניית שיטפונות הגעתון למחצבה וסכר על נחל אשרת * קיימא: התנגדות חלקית ופיתוח סביבתי

 

 

בחורף שעבר, בתחילת ינואר 2020, שיטפונות עזים הציפו את נהריה ואף גבו מחיר בנפש, כאשר מוטי בן שבת ז”ל נסחף במים השוצפים ומצא את מותו בנחל הגעתון.

לאחר החלטת הממשלה לטפל במניעת ההצפות, מזה מספר חודשים מקדמת רשות הניקוז גליל מערבי תכנית רחבה להורדת סכנת השיטפונות בנהריה, על-ידי שני פרויקטים גדולים: ויסות הזרימה באמצעות הפניית עודפי מים למחצבת יחיעם (או געתון. יש הקוראים לה גם מחצבת עין יעקב…) וסכר על נחל אשרת.

 

כפרניק 99878-scaled המרוץ למניעת הצפות בנהריה
אגם המחצבה יקלוט עודפי מי מהגעתון

 

נחל הגעתון מנקז אגן היקוות של כ-44 קמ”ר, המתחיל באזור רכס תפן ובין היישובים מעלות-תרשיחא ומעונה. סיומו של הנחל בים בתחום עירית נהריה.

אל תוואי ערוץ הגעתון מתנקזים מספר נחלים שהעיקרי שביניהם הינו נחל אשרת עם אגן היקוות של כ- 11 קמ”ר. נחל אשרת נשפך לגעתון באזור יער יחיעם, מעט מזרחית לאנדרטה לנופלים בשיירת יחיעם. אורך האפיק הראשי של הגעתון 20 – ק”מ. השיפוע האורכי הממוצע – 6.3% (מתון יחסית).

(אזור כפר ורדים מנוקז ברובו לנחל יחיעם שנמצא מדרון לגעתון, ונשפך בהמשך לנחל בית העמק).

 

התכניות, שערך משרד “מ. רוזנטל מהנדסים בע”מ” מגילון, מעריכות את שני הפרויקטים בכמאה מיליון ₪ וכוללת נתונים הידרולוגיים, טכניים, היקפי עבודה וכו’.

מפעל ניקוז נחל געתון – מאגר ויסות מחצבת יחיעם מציע מתקן הסוכר את נחל הגעתון ממזרח למחצבה ומפנה את עודפי המים לאגם המחצבה, וזאת על ידי חפירה וחציבה משמעותית בדופן המזרחית של המחצבה בהיקף של:  800 אלף מ”ק , כולל מילוי והידוק של כ-250 אלף מ”ק , פינוי עודפים, ופוטנציאל חפירה נוסף של כ 0.4 מיליון טון חומר חציבה למצעים.

יש להניח כי בשנים ממועטות משקעים (ותלוי מאוד גם בפיזור המשקעים!) – יתכן והסכר לא יופעל כלל.

 

כפרניק WhatsApp-Image-2020-01-13-at-10.47.3619999-scaled המרוץ למניעת הצפות בנהריה
אגם מחצבת יחיעם ינואר 2020

 

מפעל ניקוז נחל אשרת למניעת הצפות אגן הגעתון הוא למעשה סכר גדול ברוחב של כמאה מטר ובגובה של 12 מטר שייבנה על ערוץ הנחל לא הרחק משייח’ דנון. בתחתית הסכר יהיה מעבר מים מוגבל, כך שבמזמן שיטפונות המים ילכדו בסכר ותיווצר הצפה זמנית במעלה הנחל.

למרות שמדובר בתכנית תשתיות גדולה מאוד בגליל המערבי, הנושא עבר מתחת לרדאר, לא נערך עליה דיון ציבורי, ובשל הלחץ לצאת לעבודה היא הוגשה בחפזה עם זמן מועט להתייחסות ולהתנגדויות.

מי שכן התייחסו ואפילו נזעקו, חלקית, אלו חברי ארגון “קיימא בגליל המערבי”, המעורבים בפרויקטים רבים באזור כמו שמירה על השטחים הפתוחים, המאבק על חוף בצת והסביבה הימית, פעילות שימור אגם המחצבה, מבצעי ניקיון ועוד.

 

כפרניק 119562988_10158621442842236_403946312817736345_o-scaled המרוץ למניעת הצפות בנהריה

 

יובל אלון מכליל, המרכז את פעילות קיימא, אומר כי עוד טרם השיטפונות, עסקו וקידמו תכניות להפיכת הנחל למוקד איכות חיים ותיירות אזורית, וחבל שבמקום לנצל את ההזדמנות לתכנית כוללת, עושים מבצעי חירום ספורדיים ובשיטת החאפ-לאפ ללא בחינת כל ההשלכות הסביבתיות.

באשר לתכנית המחצבה, סיכמו אנשי קיימא כי בשל העובדה שמדובר בשטח “מופר”  (לא טבעי. מחצבה נטושה), הנזק איננו גדול ואף יש בכך הגיון  אקולוגי; וכ”בונוס” לתכנית, גם מבני הצבא ושלטי האיסור להיכנס יצטרכו להיעלם מהשטח. ולכן גם לא הגישו התנגדות.

אלא שאלון וחבריו הגישו, ברגע האחרון, התנגדות לסכר אשרת. לדבריו, הסכר עלול להציף עשרות דונמים של שטח טבעי, יער וחורש ולגרום לנזקים סביבתיים קשים – מה עוד שלא נבדקו מספיק חלופות.

באשר לנזקים האפשריים, מרחיב לביא קורן, גם הוא מכליל, מרכז תחום הנחלים בקיימא (סטודנט לתואר שני בגאו מורפוליגה בתחום סחף נחלים). לדבריו, סכר אשרת, לא רק שיציף שטחים נרחבים, אלא עצירת הסחף עלולה לפגוע קשה בבתי גידול שונים במורד הנחל. הוא מציין כי ההשפעות הסביבתיות של הסכר עלולות להיות קשות ובלתי הפיכות.

גם אלון וגם קורן, משוכנעים כי אם כל חטאת היה הצינורות המובלים של הגעתון, הקטן והישן ברחוב שפרינצק ובהמשך המובל החדש מתחת קניון ארנה בנהריה, שאינם יכולים להעביר ספיקות מים גבוהות והיו הגורם המרכזי להצפות. בקיימא אומרים כי ניתן היה לפתור את הבעיה בהחזרת הנחל לזרימה בערוץ פתוח, דבר שהיה יכול להוות גם עוגן לפעילויות פנאי, ספורט ותיירות לאורך כל אפיק הזרימה של הגעתון.

 

כפרניק 99804566-scaled המרוץ למניעת הצפות בנהריה
מתוך המצגת של קיימא. צילום אמיר ירחי

כפרניק 999980888 המרוץ למניעת הצפות בנהריה

בתכנית שגיבשו בקיימא,”נחל געתון חוזר לחיים”, מוצג החזון האזורי של נחל איתן הנשען, בין היתר, על החלטה ממשלתית לשחרר חלק ממעיינות כברי, הנמצאים כרגע בשימושים חקלאיים, לזרימה לגעתון.

בין התכניות המוצעות לשיקום ופיתוח אזור הגעתון: אמפי באזור מעיינות כברי, פתיחת מעיינות כברי לציבור (בריכת עין שפע והארמון בתל כברי), שיקום ופיתוח אתרים נוספים לאורך הנחל לצרכי תיירות, ספורט, חינוך וקהילה.

 

“להבנתנו אנחנו מייצגים ציבור רחב ואת האינטרס הציבורי”, מסכם אלון. “קיימא מציעה לקבל את התוכנית באגם המחצבה תוך תחילת ביצוע כבר לפני החורף הקרוב, להשהות את התוכנית על סכר אושרת שממילא לא תקרה בתקופה הקרובה, עד קבלת חוות דעת משלימות ועריכת מפגש  שיתוף ציבור ובחינה מעמיקה על ידי ועדה רשמית בשיתוף נציגי ציבור של החלופות במורד הנחל באזור נהריה”.

 

כפרניק 999980888000000000000-scaled המרוץ למניעת הצפות בנהריה
מתוך תכנית קיימא לשיקום הגעתון

 

יורם ישראלי, סגן ראש מ.א. מטה אשר ויו”ר רשות הניקוז, מסביר כי תכניות שונות להסדרת הזרימה בגעתון נמצאות על השולחן זה כעשור, אולם הצפות ינואר 2020 בנהריה, אבדן חיי אדם, והחלטת הממשלה לפתרון דחוף במעלה הגעתון – הכניסה את כל הגורמים לתכנון מואץ, שפרסומו נעשה על פי כל הכללים והחוקים. הוא מתייחס להתנגדויות שהוגשו כמינוריות וניתנות בקלות לגישור והסכמה.

בנוסף למחצבה ולסכר אשרת, תכניות שהוגשו לוועדה המחזית לתכנון ובניה, מנסים ברשות הניקוז לקדם גם הקמת מאגר של כ-500 אלף קוב על פני שטח של 150 דונם בין נתיב השיירה, בן עמי ונהריה. לדברי ישראלי, התכנית לא הוגשה, משום שטרם אותרה הקרקע החקלאית והדבר דורש תהליך של שינוי יעוד, הסכמות, פיצוי וכו’.

 

 

כפרניק WhatsApp-Image-2020-10-01-at-17.39.16-scaled המרוץ למניעת הצפות בנהריה
יורם ישראלי: תכנית חירום למניעת הצפות. צילום: ראובן קופיצ׳ינסקי

 

ישראלי: “בשלב הראשון, המתוכנן לחודשים הקרובים, יושקעו כ-2 מיליון ₪ למערכת ראשונית, לחירום, להטיית הגעתון למחצבה. כל שאר מרכיבי התכנית ימתינו לאישורים, תכניות, תקציבים וכו’ – סדר גודל של שנתיים שלוש”.

“סכר אשרת, עליו יש כרגע התנגדות, יהיה סמוך למחצבת אשרת ולא יפגע בנוף. אירוע גשם כמו שהיה בינואר האחרון קורה אחת למאה שנה – קרי, אחוז אחד. ואם יהיה, מדובר בהצפה במעלה הנחל למשך 24 או 48 שעות – ולכן ביקשנו בדיון בוועדה המחוזית כי הטענות של קיימא יוסרו, ויקבלו מענה בתכנון המפורט”.

באשר לפתרון בתוך נהריה, אומר ישראלי כי עלותו כ-400 מיליון ₪ ואינו עומד על הפרק. לדבריו, לא מדובר רק בקטע של ארנה והאזור שממזרח לכביש 4, אלא גם בטיפול בכל שדרות הגעתון בעיר. לעיריית נהריה יש תכנית ל-2040 לנחל זורם, ויתכן והדבר יוכל להשתלב עם התכניות של קיימא. באשר להזרמת מעיינות כברי לגעתון: ז’קי סבג, ראש העיר הקודם, ביקש להשאיר את הגעתון יבש בקיץ (יתושים כו’). כרגע הנושא בדיונים, אולם צריך להתחשב גם באינטרסים של החקלאים.

“ישבנו, ראש המועצה דוידוביץ, החבר’ה מקיימא ואנוכי, בנוגע לתכנית שלהם לגעתון”, אומר ישראלי. “זו בהחלט תכנית מעניינת, אבל ההיתכנות שלה נמוכה. אולי קצת קשה לקבל, אבל כרגע ההתייחסות שלנו לגעתון היא בעיקר במתכונת החירום שקבעה הממשלה ואנחנו במרוץ נגד הזמן לפחות בנוגע לשלב הראשון במחצבה”.

 

**

 

בשולי הדברים, יש לציין כי ממש בימים אלו מסיימת שפרה בן דוד את תפקידה כמנהלת רשות הניקוז גליל מערבי, אותו מלאה כ-15 שנה.

אורלי גבישי מקיבוץ חניתה נבחרה להחליפה. בשבועות הקרובים, מיד לאחר שיתקבלו כל האישורים הנדרשים, תיכנס גבישי לתפקידה כמנהלת רשות הניקוז בגליל המערבי.

תודה לשפרה בן דוד ובהצלחה לאורלי גבישי!

 

 


4 תגובות

  1. א הגב

    שיוצף הקניון. עדיף. רק שלא יתנו למכוניות לנסות לעבור כשהמים עולים .

  2. הקמת סכר בלי אגירת מים מתוכננת? הגב

    מה ההגיון בהצפת שטחים ללא שליטה? קודם כל שימצאו מקום לאגירת מים אחר כך יחשבו על מיקום סכר. עם מעט ההבנה שיש לי עדיף מאגר עם אפשרות של חלחול מים למי התהום. אפיק הגעתון היה תמיד צר מידי וההצפות היו בשטחים שממזרח הכביש הראשי. בנו שם שכונות שסובלות כיום כי מי שתכנן אותן השתמש, כנראה, אך ורק בנתוני השנים השחונות. . פעם נהנו מהמים פרדסים.. ואנחנו כילדים ממראה השטחים המוצפים.

  3. נהריה שוב מוצפת | כפרניק הגב

    […] כפי שפרסמנו לפני מספר שבועות, רשות הניקוז פועלת בתכנית … […]

  4. ניקוז באווירה אופטימית | כפרניק הגב

    […] אלון מסר כי הפגישה היתה באווירה חיובית של היכרות ושיתוף פעולה, תוך הסתכלות רחבה על נחלי האזור והטיפול בהם. נערך דיון בתוכנית למניעת שיטפונות בנהריה וקידום תכנית קיימא לשיקום נחל הגעתון. בין  היתר הוחלט על הקמת צוות היגוי לקידום שיקום נחל געתון, סוכם שאגם המחצבה בגעתון יישאר פתוח לציבור (למעט בעת שיטפון) ויוקם גם לגביו צוות חשיבה משותף לשימור המקום. כן הוברר שברשות הניקוז מקבלים מספר נקודות שקיימא העלו בהתנגדות לסכר אשרת. […]

השארת תגובה ל-הקמת סכר בלי אגירת מים מתוכננת?

ביטול

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן