אירוע מצחיק ושאלות שבלוניות


תרועות לכבוד פנל המועמדים לראשות המועצה * הבחירה חתול בשק. איש אינו יכול לנבא כיצד יתפקד המועמד הנבחר ברגע שיתרווח על כיסא ראש המועצה

 

המפגש עם המועמדים לראשות המועצה, שהתקיים במועדון חמשים פלוס ביום ה’, 6 בספטמבר, היה אירוע מצחיק ברובו: מצד אחד הייתה הקפדה יתרה על הסדר שבו ידברו המועמדים – ארבעה במספר. המועמד החמשי, עופר כהן, לא הגיע בגין “התחייבויות קודמות” (??!!).

כל שאלה נפתחה באותו נוסח, משפטי משהו: מהם הצעדים הטכניים, המעשיים והתכליתיים שיש בדעתך לנקוט… 1. בהתייחס לשלב ג’.  2. כדי לשדרג את מערכת החינוך.  3. ליצור מקומות תעסוקה לתושבים חדשים. 4. לשדרג את מערך ההתנדבות.  5. כלפי כל נושא אחר הנראה לך חשוב לכפר (שאלה פתוחה).

השאלות שבלוניות למדיי ולכן אין להתפלא שהתשובות היו בהתאם. שאלות נוקבות לא נשאלו: האם אתה בעד עצמאות כפר ורדים? איך אתה רואה את היחסים עם השכנה הגדולה, מעלות? מה דעתך על ניהול משותף עם מעלות של אזור התעשייה של כפר ורדים, ואיך תמנע השתלטות מעלות על האזור? איך אתה מסביר שהאוכלוסיה בכפר ורדים איננה גדלה ונותרה כפי שהיתה לפני עשר שנים, קצת יותר מ-6,000? האם תיאבק כדי שיהיה לכפר ורדים נציג בוועד המנהל של מגדל תפן? האם אתה מודע לכך ששכר הדירה שמשלמת המועצה עבור משרדיה הוא כ-250,000 ש”ח לשנה? האם בכוונתך להעביר את משרדי המועצה למקום שיחסוך לתושבים את הסכומים האלה?

כפרניק WhatsApp-Image-2018-09-07-at-12.48.06-300x225 אירוע מצחיק ושאלות שבלוניות
הרב שלמה גולדפרב מברך לשנה טובה

מתנדבת מן הקהל נתבקשה לשלוף פתק עם שם המועמד שיענה ראשון לשאלה הראשונה. אותו שם נשלף כמה פעמים ואותו מועמד נאלץ להיות ראשון, לקול צהלות הקהל.

ההקפדה היתרה על סדר הדיבור עמדה בסתירה בוטה לכך שאחד המארגנים החליט להזמין את הרב אורתודוקסי שלמה גולדפרב שיברך את הנוכחים לכבוד ראש השנה. עירוב כזה של דת ופוליטיקה לא נראה במקומותינו מאז פתיחת המקווה. ומה שיותר חמור, איש מהנוכחים או המועמדים, שהם ציבור חילוני ברובו, לא נשאל אם הוא מסכים לקבל ברכה דתית. לפני המפגש היו כמה התנגדויות חריפות להזמנת הרב. לבסוף סוכם, לשם האיזון, שגם הרבה הקונסרבטיבית נטלי לסטרג’ר תישא ברכה. כיוון שלא יכלה להגיע, אסתי דוד, מהקהילה הקונסרבטיבית, קראה את דרשת הרבה ואת ברכתה ועשתה זאת בחן רב.

כך, הציבור החילוני נאלץ לקבל, לא ברכה אחת, אלא שתי דרשות ושתי ברכות דתיות, בזו אחר זו. תודו שזה משעשע. הגדיל לעשות הרב האורתודוקסי, שהיה עולץ מאוד, ובסוף דרשתו, שלף שופר ותקע בו כמה תקיעות מרנינות. חגיגי ביותר ומפתיע.

כפרניק WhatsApp-Image-2018-09-07-at-12.46.23-1-300x225 אירוע מצחיק ושאלות שבלוניות
לידיה גרינפלד: המועמדים הנם חתול בשק

אחר כך החל החלק העיקרי והמשמים של המפגש. המועמדים יכלו להכין מראש את התשובות לשאלות, ונראה שכל אחד שינן יפה את החומר. מה שנותר לו לעשות באותו ערב הוא לשלוף מן הזיכרון את הטקסטים שלמד בעל פה. דברים נועזים לא נאמרו שם, גם לא דברים מקוריים או מעניינים במיוחד. יתרה מזו, לא נאמרו דברים אישיים וזה חבל, כי דברים אישיים הם שנוגעים ללב הבוחרים. יוצא מן הכלל היה יורם איילון, שאמר בלי כחל וסרק, שאינו תומך באכלוס שלב ג’ כי זה מגדיל פי שתיים את מספר התושבים בכפר, דבר שאינו תורם לקהילתיות הקרובה ללבו. עופר חלה סיפר שהוא נעזר בוועדות או בצוותים של מומחים ש”לומדים” את הבעיות אך לא הזכיר מי החברים באותן ועדות. לעומת זאת, הרגיש משוחרר מאוד והתלוצץ עם הקהל ועם יתר המועמדים, וכך הפיג את אווירת הנכאים ששררה במקום. באופן כללי המועמדים שהגיעו דקלמו ללא להט את מה שלמדו בעל פה.

בחירת המועמד המתאים – מלאכה קשה היא. אמנם אפשר להתרשם אישית מן המועמד, מרקורד העשייה הציבורית שלו, מניסיונו הקודם בניהול. אפשר להעריך אם החזון שלו עבור כפר ורדים, ואת ההצעות המעשיות שלו לפתרון בעיות. אבל בסופו של דבר, הבחירה היא בחירת חתול בשק. איש אינו יכול לנבא כיצד יתפקד המועמד הנבחר ברגע שיתרווח על כיסא ראש המועצה.

 

לדיווח מפורט על האירוע

 


4 תגובות

  1. אהרן פריאל הגב

    מתוך מילון השפה העברית.
    אחד הביטויים האהובים על כותבי התגוביות (“טוקבקים”) באינטרנט הוא “כל מילה בסלע”. בביטוי הזה משתמשים כשרוצים לשבח תגובה קודמת על דברים ממצים ומדוייקים, ולהביע הסכמה עם הנאמר בה.

    יש המסבירים שהביטוי הזה הוא קיצור של “כל מילה חקוקה בסלע”, אולי כתרגום מביטוי דומה באנגלית. אבל באנגלית אומרים “carved in stone” (חקוק באבן) רק על התחייבות שאין לסגת ממנה. במקרה זה, הביטוי ככל הנראה איננו מתורגם, אלא הוא המצאה ישראלית מקורית המבוססת על ביטוי מן התלמוד.

    במסכת מגילה שבתלמוד נאמר (בארמית): מִלָּה בְּסֶלַע, מַשְׁתּוֹקָא בִּתְרֵין (שתיקה בתרי), ופירושו: אם מילה שווה סלע אחד, השתיקה שווה שניים. כוונת הביטוי התלמודי היא להזהיר מהפרזה בדיבור: טוב לדבר, אבל מוטב לשתוק מאשר לדבר יותר מדי.

    סלע – מטבע קדום. די יקר – שווה בערך לארבעה זוזים או לשקל כסף אחד (ראו תמונה).
    תרי (תרין) – שניים.
    שימו לב שימו לב, ש”תרי” (תרין) בארמית פירושו שניים, ולא שלושה (three זה באנגלית, לא בארמית!).
    למשל בשיר ◄חד גדיא: “דזבין אבא בתרי זוזי” = בשני זוזים.

    “סלע” מתקופת בר-כוכבא

    כלומר, בעברית המודרנית, קיצצו חצי מהביטוי המקורי ושינו את משמעותו. בעיניי, יש דווקא חן בביטוי המחודש, ולא הייתי פוסל אותו. אבל ראוי לומר שהביטוי אינו לגמרי תקני, ומומלץ לפחות להכיר את מקורו התלמודי.

  2. אוליבר אליעזר הגב

    לידיה היקרה.
    כל שאלותיך נפלאות. רובן הונחו על שולחן הצוות הנפלא שדן והחליט אילו שאלות תישאלנה בפאנל. לכל מועמד ניתנו 15 דקות להשיב. מאחר והוזמנו 5 מועמדים, מדובר ב75 דקות ארוכות. כיוון שמועמד אחד בחר שלא להגיע, זמנו חולק בין 4 המועמדים שהגיעו עבור שאלה חופשית. נשמח להגיע לפאנל של סיעת אופק, אם וכאשר תחליטו לקדם פאנל חשוב זה. כיוון שסיעת אופק מעולם לא הפיקה פאנל שכזה, נאלץ להסתפק בפאנל שערכנו אליו הגיעו מעל 140 אנשים. לכפר היקר שלנו דרושים אנשי מעשה. ביקורת היא דבר מבורך, אך ביקורתך הלא עניינית לא הוסיפה נקודות זכות למועמד בו את תומכת.

  3. רגב אליהו הגב

    אוליבר הניכבד
    הכפר היקר שלנו זקוק ומשווע לאנשי מעש ישרים והגונים בראש וריאשונה
    ישרים והגונים מגיע לנו. לא רוצים גנרלים לא אקדמאים דורשים מנהל ישר והגון שינהל באופן שקוף במינהל תקין ולא בסיגנון בולשוויקי.זה אכלנו מספיק.

השארת תגובה ל-אברום רותם

ביטול

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן