לפני 19 שנים סבא וסבתא דוד חגגו 50 שנות נישואין. לכבוד המאורע לימור, דודתנו האהובה, הכינה להם אלבום מושקע לעילא שמתעד את חייהם עד לאותו הזמן.

בזכות אותו אלבום והעבודה המדהימה שעשתה, התוודעתי למכתב שכתב סבא מיכה לסבתא אסתי כשרק התחילו לצאת. את עיקרי הדברים ידעתי: סבא הוא איש ים וידע שהוא כזה כבר מגיל צעיר. הוא הבהיר לסבתא שלי שאלו הם החיים שירצה לחיות ואם זו לא כוס התה שלה אז יש לה easy out.

היא בחרה בו, ובחיים איתו, ובאהבה שלהם, גם במחיר חודשים ארוכים ובודדים שחיכתה לו בחוף לאורך השנים.
בחודש שעבר חגגנו לסבא 89. אולי “חגגנו” זו מילה קצת גדולה כי סבא לא היה בקו הבריאות מזה שבועות ארוכים והוא בעיקר סבל. בהחלטה אמיצה ואוהבת ובתמיכת ילדיהם, סבתא החליטה להשאיר אותו בבית ולהקל עליו כמה שניתן בסביבה אותה אהב.


כשהייתי ילדה סבא וסבתא עוד הסתובבו בעולם. הם חיו חיים דיי אקזוטיים ובזכותם בגיל צעיר למדי נפלה בחלקי הזכות לטייל לפינות נידחות בעולם. זה היה לפני הפנסיה, וסבא היה עוד בשלב חמור הסבר, מה שהוסיף לו בעיניי לנימה המסתורית שאפפה אותו עקב הריחוק והתואר הבלתי מתפשר ‘רב חובל’. גדלנו עם דקורציה של קשרים וסירות מפרש ומשא, של פעמוני ספינות וגלגלי הצלה, של קישוטים אוריינטאלים מהתקופה שלהם בהונג-קונג, של רהיטים שמריחים מארצות רחוקות ותמונות של ים. אופק עד האופק…

אחרי שהשתחררתי מהצבא, וידעתי גם אני שבים דרכי ושביליי במים רבים, שקלתי להצטרף לצי הסוחר. סבא, שכבר התרכך כהוגן בפנסיה, הושיב אותי לשיחה והסביר לי שזו החלטה לא טובה, ונימק גם למה והציג טיעונים יפים. בהרבה דרכים השיחה הזו איתו שינתה את חיי.
69 שנים היו סבא וסבתא שלי יחד, שותפים לחיים. הם לימדו אותי הרבה על סבלנות והכלה. הקשר היפה ביניהם היה עבורי מודל לאהבת אדם שלמה ולא שיפוטית. למרחב שאפשר לתת לבן זוג להגשים את עצמו, לתמיכה בלתי מתפשרת ולקיחת אחריות אמיצה על החיים שאתה בוחר לחיות ועל האופן בו אתה חי אותם.


בבוקרו של חג הפסח נגאל סבא מיכה האהוב שלנו מייסוריו, וגאל גם אותנו מייסוריי דעיכתו של אהובנו.
אתמול העברנו אותו לאחוזת עולם, קו ראשון לנוף גבעות גליל מוריקות.
“כאן נטמן רב חובל מיכה דוד”.

כתבה עדי מרגולין, בתם של עינת ועופר דוד ונכדתו של מיכה דוד ז”ל, לאחר הלוויה.
**
בשל חג הפסח, השבעה תתחיל רשמית ממוצאי חג שני (רביעי 12/4/23) עד יום שלישי בבוקר (18/4/23) בשניר 27.
תגובה אחת
השארת תגובה
מרגש אכן משפחה ואיש מקסימים.
זכיתי להנות קמעה ממנו בזכות הקשרים ביניהם להורי אשתי
ע צ ו ב
בן עמי