תעביר את זה הלאה


בן עמי מוסק הגה, המרכז הקהילתי הרים את הכפפה, הנוער התחבר וביצע וגם בבית ספר קשת תפסו יוזמה

 

 

כפרניק WhatsApp-Image-2020-10-13-at-14.29.16-scaled תעביר את זה הלאה

 

מיי-טל דרורי גנגרינוביץ

 

“תעביר את זה הלאה” הוא יוזמה שהתחילה בגדרה על ידי מור יעקובינסקי כץ:  שלט בשכונה שלה ופוסט בפייסבוק ומשם הרעיון התפשט לכל הארץ.

ביום חמישי ראיתי פוסט של מוסק בן עמי באחת מקבוצות הפייסבוק של כפר ורדים, ובו תמונת היוזמה והשאלה: מי מרים את הכפפה בכפר?

מיד עניתי: יטופל.

הרעיון עבר להתייעצות עם חברי מועצת הנוער שהתחברו ואהבו אותו ומיד יצאנו לביצוע. בסופ״ש מועצת הנוער עיצבה פרסום ייחודי לכפר עם מילים/משפטים טובות/טובים שהם בחרו.

בראשון גויסו צוותי ביצוע מהנוער, הודפסו השלטים והחלו בתלייתם.

 

כפרניק WhatsApp-Image-2020-10-12-at-19.39.58-scaled תעביר את זה הלאה
קח מילה טובה. צילום בן עמי מוסק

 

 

תפיסת העולם המנחה את עבודתי הינה קהילתיות במובנה הרחב, עבודה עם הפנים לקהילה ובית לפיתוח יוזמות קהילתיות של תושבים ככל הניתן. זהו הערך המוסף של מרכז קהילתי בכל פלטפורמה תכנית שהוא עוסק בה.

זו הסיבה שמיד כשראיתי את הפוסט אימצתי אותו וקידמתי את ביצוע היוזמה הזו, אשר באופן ממוקד גם מתאימה כל כך למאפייני ימים אלו של ריחוק פיסי מתבקש כדי לשמור על הבריאות של כולם. ואולי זה המקום לחדד את השימוש במונח ריחוק פיסי. רק הוא נדרש.

 

כפרניק WhatsApp-Image-2020-10-13-at-14.32.02-scaled תעביר את זה הלאה

 

ריחוק חברתי ממש לא נדרש. אף פעם ובטח לא בתקופה זו, אשר בה תוקף משמעות המונח רק גובר, נדרש ונצרך במגוון היבטים של ערבות הדדית, עזרה לזולת, תמיכה רגשית, פיסית, כלכלית, חברתית ועוד.

ימים אלו הם ימי המבחן של קהילה חסונה, ולתחושתי חוסן קהילת כפר ורדים אכן מתבטא במלוא אונו והדרו.

שתמיד יהיה לנו מילים טובות אחד לשני. לא רק בימים אלו.

התגובות מהציבור מחממות את הלב. אנשים משתפים פעולה, תולשים פתקים ומחלקים אותם. זה מעלה חיוך. זה מרגש. וזו בדיוק מטרת היוזמה.

מיי-טל

 

**

 

טל ריבק, מורה בקשת ורכזת קשרי קהילה בבית הספר, מספרת כי מספר מורות לקחו את הרעיון של “להעביר את זה הלאה” והמחישו אותו במסגרת שיעורי הזום.

למשל, המורה למוזיקה גלי גושן מספרת כי פתחה הבוקר את השיעור בכיתה ב1 במשחק שמחובר לקהילה:

ישנה יוזמה בכפר במסגרתה בכל הכפר תלויים דפים עם הכיתוב המצורף,  בו כל אחד תולש משפט ומעניק למי שהוא רוצה. הצגתי בפני הילדים את התמונה, שרובם כבר מכירים  משלטי החוצות בכפר, וביקשתי מכל אחד לומר מילה טובה או משפט לאחד החברים, מספרתי אותם באופן אקראי  ובקשתי מהם לקשט ולכתוב את המילה / משפט ולהעניק בדיבור לחבר מהכיתה. היה מקסים!

הילדים שיתפו בהרגשה הטובה שזה עשה להם. משם עברנו לשיר “יד ביד ולב אל לב”  ועסקנו בנושא של אחדות, שיתוף פעולה שזה בעצם החיבור. ממליצה.

 

תגובות פייסבוק


3 תגובות

  1. בן עמי הגב

    שאפו לכל מי שעסק במלאכה
    קהילה עוצמתית
    להמשיך כולם בכיון

  2. פרידה גרנות הגב

    כל הכבוד לבן עמי על שהאיר רעיון דרומי באור חיובי טכל הכבוד לאלו
    שהרימו את הכפפה והצדעה גדולה לנוער שלנו על הביצוע המקסים.
    יישר כוחכם
    אנחנו נהנה בנועם מהמלים הטובות
    ונעביר לאהובינו בשמחה

  3. ר. פ.צ. הגב

    כל הכבוד להוגי ומבצעי הרעיון. במיוחד בתקופה הקשה שכולנו נמצאים בה, זה חשוב ומתאים … אני כבר השתמשתי והעברתי בשמחה כפולה כי גם המקבלים שמחו לקבל …
    אך אם אפשר להעיר ולהאיר… יש לתלות את הדפים באופן מכובד ולהוריד כשנגמרות הברכות. על כולנו לשתף פעולה. זה מזכיר לי את תלית הדגלים במיוחד דגלי ישראל, אך רבים שוכחים להוריד, והדגלים נשארים בלויים, קרועים ועלובים אבל תלויים ……. וזה עצוב ,מרגיז ומכוער כל כך.

השארת תגובה ל-בן עמי

ביטול

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן